התובע טען כי ההמחאות נמסרו ללא תנאי ולפירעון חוב

התובע טען כי ההמחאות נמסרו ללא תנאי ולפירעון חוב כאשר סוכם שבתמורה לפירעון החוב תחילה, יבוטל צו העיכוב לאחר מכן על ידי התובע ואילו הנתבע טוען כי ההמחאות נמסרו לביטחון, להבטחת שובו של ג'ייס מחו"ל ולא לפירעון. הנטל להוכיח כי ההמחאות נמסרו לביטחון ולא לפירעון, רובץ על הנתבעים. הנתבעים לא עמד בנטל להוכיח את גרסתם, כפי שיפורט להלן. גרסת התובע הייתה אמינה עליי ועדיפה עליי. עדות הנתבע לא הייתה אמינה עליי. הנתבע הכחיש חתימת הערבות, בעוד מצאתי כי טענה זו אין בה ממש. כמו כן, הנתבע ניסה בתצהיר ההתנגדות להצניע את הקשר שלו לנתבעת (באומרו: "ביקשתי מהחייבת מספר 1 - מזוב סחר בע"מ להתגייס לצורך העניין ולערוב ליציאתו של מר ג'ייס מהארץ"). דא עקא, מתצהיר התובע ומחקירתו הנגדית של הנתבע, הסתבר כי לנתבע קשר הדוק אל הנתבעת. הנתבע היה מנהלה ודירקטור בה, ניהל אותה בפועל, כשבעליה בכלל נמצאים בחו"ל. הוכח כי הנתבע החליף חברות עקב מה שכינה צרות שהשלטונות עשו לו (עמ' 23, ש' 9). הנתבע גם הכחיש את חתימתו על טופס מינוי דירקטורים ראשונים ושינוי דירקטורים, שנשלח לרשם החברות בשנת 2002 (נספח ה' לתצהיר התובע), למרות שחתימתו מאושרת בטופס הנ"ל על ידי רו"ח. ברי כי גם כאן גרסתו של הנתבע אינה אמינה עליי, על רקע אישור חתימתו על מסמך רשמי בידי רו"ח, כשהנתבע לא מצא לנכון לזמן לעדות את רו"ח כדי להוכיח את אי חתימתו על הטופס. כמו כן, לא ניתן כל הסבר על ידי הנתבע, מדוע לא נרשם על גבי ההמחאות שהן נמסרות לביטחון. בנוסף לכך, גרסת התובע סבירה יותר בעיני. הסכמתו לביטול צו העיכוב כנגד תשלום בפועל, סבירה בהרבה מגרסת הנתבע, בדבר הסכמתו של התובע לביטול צו העיכוב כנגד המחאות לביטחון שלא ישמשו לתשלום ויוחזרו עם חזרתו של ג'ייס מחו"ל, מבלי שבידי התובע בטוחה כלשהי לפירעון חובו, גם אם הנכס בלונדון, ששיף טען לקיומו, יימכר. לאחר אי תשלום חובו של שיף לתובע חרף משכון נכסים, סביר יותר להניח כי התובע יתנה את ביטול הצו בתשלום בפועל ולא יסתפק עוד בסיפורים ובהבטחות של שיף. מנגד, הנתבע לא הציג כל ראיה בדבר מנוף כלשהו שהיה בידו בזמנו כדי לגרום לשיף לשלם לו את חובו הנטען אשר אגב הנתבע לא ציין כלל את סכומו. מכאן שהסכמתו לפרוע חלק מחובו של שיף או ג'ייס לתובע, בתמורה לאפשרות של קבלת כספים משיף מהתמורה של מכירת הנכס בלונדון, יכולה לעשות הגיון בנסיבות. משהוכח לי כי לפי עסקת היסוד שבין התובע ולבין הנתבעים סוכם שההמחאות ייפרעו ללא תנאי ורק לאחר מכן יבטל התובע את צו העיכוב כנגד ג'ייס, עומדת לתובע הזכות לפירעון ההמחאות. הנתבעים טוענים כי די בכך שהתובע עצמו הצהיר כי הנתבע הצהיר בפניו כי ההמחאות ניתנות לו בתמורה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, כדי שבית המשפט ייקבע כי לא ניתנה תמורה כנגד ההמחאות וזאת מקום שאין מחלוקת כי צו עיכוב היציאה לא בוטל. דא עקא, גרסת התובע, שקיבלתיה, הנה כי סוכם שההמחאות ייפרעו תחילה ורק לאחר מכן יבוטל הצו. משכך פני הדברים, אין ממש בטענה זו של הנתבעים. טוען בא כוח הנתבעים כי גם אם נקבל את גרסת התובע, יש כאן כישלון תמורה מובהק, שכן אין מחלוקת כי צו עיכוב היציאה לא הוסר על ידי התובע. אין בידי לקבל טענה זו. עסקת היסוד שבין התובע ולבין הנתבעים, לפי גרסת התובע, שכאמור קיבלתי אותה, הייתה כי תחילה ייפרעו ההמחאות ורק לאחר מכן יבוטל הצו. באי פירעון ההמחאות על ידי הנתבעים, סיכלו הם, במו ידם, את האפשרות לקבל ביטול של צו העיכוב. מדובר בצדדים קרובים. על עסקת היסוד חולשים דיני החוזים. הנתבעים הפרו את החוזה שבינם ולבין התובע. התובע זכאי לאכיפת החוזה, היינו לפירעון ההמחאות. כאשר ייפרעו ההמחאות, ורק אז, יהיה התובע מחויב לבטל את צו העיכוב. אם נושא ביטול צו העיכוב כבר הפך עם השנים ללא רלוונטי עבור הנתבעים מסיבה כזו או אחרת, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. אין הדבר מצוי באחריותו של התובע, כשלא הוכח ולמעשה אף לא נטען על ידי הנתבעים כי התובע לא היה מוכן בזמנו לקיים את התחייבותו לבטל את צו העיכוב לאחר שההמחאות ייפרעו. גם לא הוכח כי צו העיכוב בוטל עד היום. להפך, הנתבעים טוענים כי הוא לא בוטל. אם כן - ישלמו נא הנתבעים את ההמחאות ולאחר מכן יבטל התובע את הצו. גם אם בוטל הצו, על אחת כמה וכמה שמגיע לתובע להיפרע מאת ההמחאות. על רקע הממצאים שלי דלעיל, איני רואה צורך לדון בשאלה, האם עומדת לתובע עילה נוספת לחיוב הנתבע באופן אישי מכוח חתימתו על ההמחאות בשם הנתבעת ועל רקע הטענה שמדובר היה כבר אז בחברה לא פעילה. בהתאם, גם אין לי צורך לדון בטענות שהעלו הצדדים לאחר שהוגשו סיכומי התשובה של התובע. סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת. הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד את מלוא סכום החוב המעודכן בתיק ההוצל"פ ובנוסף, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪, הכל תוך 30 יום מקבלת פסק הדין ולא - יהיה רשאי התובע להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית הסכומים הנ"ל. חובשיקים