תביעה לביצוע שטר חוב אשר מתבררת בין הצדדים הקרובים לשטר במוקד המחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים עומדת טענת התובעת שלפיה נמשך ונמסר לה שטר החוב להבטחת התחייבות חברה בבעלות הנתבעים לספק לה סולר אשר לא סופק במלואו; כאשר כנגד טענה זו טוענים הנתבעים ששטר החוב בכלל נמסר כחלק מעסקה במסגרתה התחייבה התובעת להעביר כספים לחברה שבבעלותם, ברם דווקא התובעת הפרה התחייבות זו ולא שילמה דבר בתמורה לשטר. ועוד טוענים הנתבעים שממילא סיכום ההתחשבנות מראה שדווקא התובעת חייבת בתשלום כספים כך שממילא אין לה כל זכות לתבוע תשלומים בגין השטר או בכלל. ההכרעה בין גרסאות הצדדים באשר לנסיבות משיכת השטר וההתחשבנות עומדות במוקד התביעה. העובדות הרלבנטיות התובעת הינה חברה פרטית העוסקת ברכישת ומכירת סולר. מאיר כהן (להלן: "כהן") הינו בעל השליטה ומנהלה של התובעת. חברת לב אנרגיה בע"מ (להלן: "לב אנרגיה") הנה חברה פרטית שאף היא עסקה במשך כ- 20 שנה ברכישת ומכירת סולר. הנתבע 1, בנימין לוין (להלן: "בנימין"), הינו בעל השליטה ומנהלה של לב אנרגיה. הנתבע 2, אריק לוין (להלן: "אריק"), הינו בנו של הנתבע 1. במהלך אפריל 2010, או בסמוך לכך, נוצר קשר בין כהן לבנימין וסוכם כי התובעת תרכוש סולר מלב אנרגיה. על בסיס סיכום זה החלה התובעת ברכישת סולר מלב אנרגיה, כאשר הסולר מסופק לתובעת באמצעות מכליות של לב אנרגיה או נמשך על ידי התובעת במישרין מבתי הזיקוק באישור לב אנרגיה. במהלך כשלושה חדשים סופק כך לתובעת סולר בכמות של מאות אלפי ליטרים והועברו על ידי התובעת ללב אנרגיה תשלומים בהיקף של מאות אלפי שקלים, לרבות בהעברות בנקאיות ובמזומן. ביום 22.7.10 משכו בנימין ואריק שטר חוב לפקודת התובעת בסך של 675,000 ₪ (להלן: "השטר"). התובעת אוחזת בשטר, הגישה אותו לביצוע כנגד בנימין ואריק, ועותרת בבקשת הביצוע לחיוב הנתבעים על בסיס השטר בתשלום סך 330,000 ₪. בתצהיר התובעת הועמד החוב הנתבע על סך של 290,000 ₪. תמצית גרסת הנתבעים לטענת הנתבעים, הגשת השטר לביצוע מבטאת מעשה תרמית והונאה לה נפלו קרבן. לגרסת הנתבעים, במהלך עבודה של מספר חודשים בהם מכרה לב אנרגיה סולר לתובעת, רכשה התובעת את אמון בנימין עד כדי כך שבנימין לא הבחין שהחוב של התובעת ללב אנרגיה הולך ותופח ומגיע לכשני מיליון שקלים. במהלך יולי 2010 הציע כהן לבנימין לשלם ללב אנרגיה 675,000 ₪ ובכך להבטיח אספקה נוספת של סולר לתובעת. כהן שלף בו במקום את השטר ובקש מבנימין ומאריק לחתום עליו בהבטחה שבו ביום ידאג להעברת סכום השטר ללב אנרגיה. בתמימותם, בלא מודעות לחוב הגדול של התובעת ללב אנרגיה ומתוך אמונה במצגי כהן, חתמו בנימין ואריק על השטר, אולם התובעת לא העבירה כל תשלום ללב אנרגיה. טוענים לפיכך הנתבעים שלא ניתנה על ידי התובעת כל תמורה כנגד השטר ולפיכך אין לה כל זכות לתבוע את פירעונו, לא במלואו ואף לא בחלקו. ועוד טוענים הנתבעים שסיכום ההתחשבנות שבין התובעת לבין לב אנרגיה מראה שלתובעת דווקא חוב גדול ללב אנרגיה כך שממילא עומדת להם הזכות לקזז את החוב בגין השטר מהחובות של התובעת ללב אנרגיה. תמצית גרסת התובעת לטענת התובעת, השטר נמסר לה כבטחון להתחייבויות לב אנרגיה וכנגד העברת תשלום של 500,000 ₪ עבור סולר שהתחייבה לב אנרגיה לספק לתובעת. לגרסת התובעת, במהלך רכישת הסולר מלב אנרגיה שילמה התובעת תמיד על כל רכישה שסופקה לה, במזומן או בהעברה בנקאית, כך שלא היה לה כל חוב ללב אנרגיה. ביום 19.7.10 בקש בנימין לשנות את שיטת העבודה מול התובעת כך שהתשלומים עבור הסולר ייעשו מראש בהזמנת הסולר ולא בסמוך לאחר אספקתו. כהן הסכים לכך אך בקש בטוחה וסוכם שבנימין ואריק יחתמו על שטר חוב. על יסוד הסכמה זו, מסרה התובעת בו במקום שיק בסך 500,000 ₪ כנגדו התחייבה לב אנרגיה לספק לתובעת 100,000 ליטר סולר. אותו שיק נפרע ויומיים לאחר מכן, לבקשת בנימין, הועבר ללב אנרגיה סכום נוסף של 87,000 ₪. כנגד העברות אלו, טוענת התובעת, ספקה לב אנרגיה לתובעת כעבור מספר ימים 59,400 ליטר סולר וכך הגיעו בנימין ואריק לביתו של כהן במושב יגל וחתמו על השטר. דא עקא, טוענת התובעת, שלמעט הסולר שהועבר כאמור, לא עמדה לב אנרגיה בהתחייבותה להעביר 40,600 ליטר סולר נוספים ולא השיבה את הסך של 87,000 ₪. התובעת מכחישה את הטענות שדווקא לה חוב ללב אנרגיה וטוענת שלב אנרגיה חייבת לה סך של 290,000 ₪ וכי עומדת לה הזכות להיפרע באמצעות השטר על חוב זה. ההליך והראיות הנתבעים הגישו התנגדויות נפרדות לביצוע השטר, ולכן גם ניתנו להתנגדויות שני מספרי תיק שונים כאמור בכותרת פסק דין זה. בהחלטה מיום 17.1.11 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והדיון בהתנגדויות אוחד. התובעת תמכה גרסתה בתצהירו של כהן. הנתבעים תמכו את גרסתם בתצהיריהם וכן בתצהירה של גב' מורן לופו, ביתו של בנימין ואחותו של אריק. יצוין כבר כעת כי מורן לופו לא הצהירה על מעורבות ישירה באירועים נשוא התביעה אלא רק על עזרה שהעמידה לבנימין בהעברת 100,000 ₪ ביום 26.7.10, כך שלא מצאתי בעדותה רלוונטיות למחלוקות העומדות להכרעה. באשר לעדותו של אריק, יצוין כי אריק אישר בתצהירו שכלל לא היה מעורב בענייני לב אנרגיה ואין לו ידיעה אישית על ההתחשבנות של לב אנרגיה עם התובעת (סעיף 9 בתצהיר אריק) כך שאף לעדותו אין תרומה של ממש לבירור המחלוקות או לתמיכה בטענות הנתבעת. בדיון אשר התקיים ביום 9.10.12 נחקרו המצהירים על תצהיריהם וניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב. דיון אין בין הצדדים מחלוקת על כך שהשטר נמסר לתובעת להבטחת התחייבות לב אנרגיה לפרוע חוב לתובעת. השטר הוא איפוא שטר לבטחון, התנאי לכך שניתן יהיה להציגו לפירעון הוא קיום חוב של לב אנרגיה לתובעת, ועל הנתבעים הנטל להוכיח שתנאי זה לא התקיים (לעניין מהותו של שטר בטחון ראו: ע"א 562/88 אהרון בן אריה נ' יוסף סופר, פ"ד מה(1) 647, 652; לעניין נטל ההוכחה בתביעה שטרית לביצוע שטר לביטחון ראו: ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב פ"ד לז(3) 830, 834). זאת ועוד, הנתבעים אינם מסתפקים בטענה שלא התקיים התנאי בגינו נמסר השטר, אלא מייחסים לתובעת מעשה קנוניה והונאה שתוכננו מראש. מעשה הונאה שתכליתו הוצאת כספים מהנתבעים. לפיכך, לא זו בלבד שהנטל על הנתבעים להוכיח שלא התקיים התנאי לפירעון השטר, אלא שנטל הראיה הרובץ לפתחם גדול במיוחד, כמקובל בייחוס טענות לקנוניה ומרמה. מעיון בטענות הנתבעים, מסתבר שאלו נפרשים על פני שני מישורים נפרדים. המישור הראשון של הטענות עוסק בסיכום בין הצדדים בעת מסירת השטר; המישור השני עוסק בהתחשבנות הכוללת שבין התובעת לחברת לב אנרגיה. טענות הנתבעים יבחנו בשים לב לשני מישורי טיעון אלו. באשר לסיכום בעת מסירת השטר, לפי גרסת הנתבעים, סוכם כי השטר יבטיח אספקה עתידית של סולר ולכן התחייבה התובעת להעביר כספים ללב אנרגיה מייד לאחר מסירת השטר. כספים אלו לא הועברו, כך שהתנאי בגינו נמסר השטר לא התקיים. לפי גרסת התובעת לא היה לה כל חוב ללב אנרגיה והשטר ניתן להבטחת התחייבות לב אנרגיה לפרוע את חובה לתובעת. חוב זה נבע מתשלום בסך 500,000 ₪ שהועבר ללב אנרגיה כנגד התחייבות לספק 100,000 ליטרים סולר שמהם סופקו בפועל רק 59,400 ליטרים וכן להשבת 87,000 ₪ נוספים שהועברו. התחייבויות אלו לא קוימו, נותרה יתרת חוב של 290,000 ₪ ולכן התקיים התנאי שבגינו נמסר השטר. הנה אשר התברר נוכח גרסאות אלו: אין מחלוקת על כך שביום 19.7.10, שלושה ימים לפני מסירת השטר, העבירה התובעת ללב אנרגיה סך של 500,000 ₪ (סעיף 10 בתצהיר כהן; טבלת התשלומים שבסעיף 35 בתצהיר בנימין). אין אף מחלוקת על כך שביום 21.7.11 העבירה התובעת ללב אנרגיה 87,000 ₪ (סעיף 12 בתצהיר כהן; טבלת התשלומים שבסעיף 35 בתצהיר בנימין). לפי גרסת הנתבעים, אין כל קשר בין העברות אלו למסירת השטר, שכן השטר נועד להבטיח העברות אחרות, עתידיות. דא עקא, שמסתבר שבתצהיר בנימין אין כלל אזכור לאותן העברות ונראה שהן כלל לא באות לביטוי בהתחשבנות שעורך בנימין. בחקירתו הנגדית, הוצגה בפני בנימין התמיהה נוכח היעדר התייחסות לתשלומים אלו בתצהירו ואז טען "שהכסף הגיע עבור הדלק שהוא קיבל, זה אין ספק" (עמ' 16; ש' 14 בפרוט'). ומייד בהמשך עדותו סותר בנימין את גרסתו זו וטוען כי "נכון שהתחייבתי לספק 100,000 ליטר כנגד השיק הזה וגם סיפקתי". היעדר הסבר לתשלומים אלו בתצהיר בנימין, הניסיון להציג גרסה חדשה וסתירת אותה גרסה מייד לאחר מכן, מקשים על מתן אמון בגרסת בנימין ולמעשה תומכים בגרסת התובעת שלפיה תשלומים אלו נעשו מראש ועל חשבון אספקה עתידית. לפי גרסת התובעת, התחייבה לב אנרגיה לספק 100,000 ליטר סולר כנגד העברת הסך של 500,000 ₪ ביום 19.7.10 אך בפועל סופקו רק 59,400 ליטר. בעדותו, הודה בנימין כי לב אנרגיה התחייבה לספק 100,000 ליטר סולר כנגד תשלום זה (עמ' 16; ש' 22 בפרוט') אך הוסיף וטען כי בפועל גם סופקו 59,400 ליטר ולאחר מכן 59,100 ליטרים נוספים כך שסופק סולר בשווי 675,000 ₪ (עמ' 16; ש' 26 בפרוט'). גרסתו של בנימין לאספקת כמות סולר נוספת נטענה לראשונה בעדותו, אין לה תמיכה בראיה כלשהי, ואין לה זכר בתצהירי הנתבעים אף שטענות התובעת בעניין זה נטענו הרבה לפני שהוגש תצהירו של בנימין, למשל בדיון ביום 26.9.11. גרסתו זו של בנימין אף עומדת בסתירה לעדותו בדיון בהתנגדות שהתקיים ביום 17.1.11, שאז אישר אספקת 59,400 ליטר בלבד (עמ' 3; ש' 9 בפרוט'). גרסתו של בנימין הינה גרסה חדשה הסותרת גרסה קודמת וקשה ליתן בה אמון. בסיכומיהם, מוסיפים הנתבעים וטוענים שבפועל לפי גרסת התובעת סופק לתובעת בין 19.7.10 לבין 21.7.10 סולר בהיקף כולל של 118,500 ליטר, כך שהתובעת קבלה את הסולר לו התחייבה לב אנרגיה. גרסה זו כלל לא ניתן להבין, שהרי בנימין עצמו לא טען זאת ונראה כי בגרסה זו נעשה ניסיון לחבר אספקת סולר מעסקאות שונות ובלא קשר לעסקה שסוכמה כאמור. עוד טוענים הנתבעים בסיכומיהם כי גרסת התובעת מבטאת "אופי אופורטוניסטי" שכן יש בה ביטוי לניסיון לרכוש סולר במחיר שהוא נמוך בהרבה ממחיר השוק (סעיף 49 בסיכומי הנתבעים), אלא שלא מצאתי מה קשר יש בין רצון התובעת לנצל הזדמנות עסקית לטענה שבכלל לא נעשתה עסקה שכזו או למחלוקת בדבר אשר סוכם. לפי גרסת הנתבעים, ביום מסירת השטר וגם בהתחשב בתשלומים שהועברו בסמוך כאמור לעיל, היה לתובעת חוב ללב אנרגיה בסך של כ- 2,000,000 ₪ (סעיף 27 בתצהיר בנימין). אלא שזאת, לפי גרסת הנתבעים עצמם, התברר להם רק כשבועיים לאחר מסירת השטר, בתחילת אוגוסט 2010 (סעיף 43 בתצהיר בנימין). טענת הנתבעים לחוב של התובעת נטענה לראשונה במכתב מיום 8.8.10 (נספח ב' לתצהיר בנימין). אם כך, בעת מסירת השטר סברו כולם שלתובעת אין כל חוב כלפי לב אנרגיה וכאשר מעבירה התובעת תשלומים בהיקף של 500,000 ₪ ועוד 87,000 ₪ אך הגיוני שתבקש את השטר כבטוחה. יש לפיכך הגיון ברור בגרסת התובעת שלפיה נוכח שינוי שיטת התשלומים לתשלום מראש הזמנה ולא תשלום לאחר האספקה תינתן בטוחה. קשה מאידך למצוא את ההיגיון בגרסת הנתבעים שלפיה תמסר מראש בטוחה לתשלום עתידי. אף אותו "צירוף מקרים" כאשר הודעת לב אנרגיה בדבר "ביטול קבלות" נשלחה ביום 5.8.10, בדיוק ביום דרשה התובעת את פירעון החוב (נספח ב' לתצהיר כהן), מעוררת תמיהה באשר למהימנות גרסת הנתבעים. הגיוני יותר להניח שמכתב "ביטול הקבלות" הוצא דווקא כמשקל נגד לדרישת התשלום של התובעת. מהמסמכים אשר מציגים הנתבעים, מסתבר שעד ליום 5.8.10 לא היה לתובעת כלל חוב ללב אנרגיה לפי הרישומים בספרי לב אנרגיה עצמה. ביום זה, 5.8.10, שלחה התובעת מכתב דרישה לפירעון חוב ואספקת סולר (נספח א' לתצהיר בנימין), באותו יום ממש ערכה לב אנרגיה מכתב אשר מבטל בדיעבד 18 קבלות על תשלומים ששילמה התובעת בין 24.6.10 ועד 18.7.10, וביום 8.8.10 העבירו הנתבעים מכתב דרישה לתובעת לפירעון אותו חוב. קשה לראות בהשתלשלות אירועים זו "צירוף מקרים". אם, כשיטת הנתבעים, כנגד השטר התחייבה התובעת להעביר כספים, לא ברור מדוע חולפים כשבועיים, כספים לא מועברים ואין כל דרישה של הנתבעים. עוד פחות מכך ברור כיצד זה דווקא בתגובה לדרישת התובעת נערך תחשיב מחודש, מבוטלות קבלות ומוצא מכתב דרישה. רצף אירועים זה תומך אף הוא בגרסת התובעת ומקשה על מתן אמון בגרסת הנתבעים. לפי גרסת אריק, בפגישה אשר במהלכה הוא חתם על השטר, נאמר לו שהשטר מיועד להבטיח העברה עתידית של כספים, כאשר בכך תומך אריק בגרסת בנימין. כפי שכבר צוין, אריק העיד שכלל לא היה מעורב בענייניה הכספיים של לב אנרגיה. ביחס לאותה פגישה אף העיד אריק שכלל לא קרא את השטר (עמ' 24; ש' 29 בפרוט'). ברור הדבר שאריק נזעק לסייע לבנימין, אביו, לפי בקשתו ובלא שינסה לבחון את הבסיס לעזרה שנתבקש לתת, אם התחייבות לפירעון חוב קיים או עתידי. העניין של אריק בתוצאות ההתדיינות ברור ואינני מוצא במצב זה שניתן ליתן משקל כלשהו לגרסתו בדבר הבטחות בעל-פה, וודאי שלא כנגד כל העובדות שהתבררו כאמור. ולבסוף, בעניין זה, התובעת הגישה את השטר לביצוע כשהיא תובעת תשלום של 330,000 ₪ ובהמשך צמצמה את תביעתה לסך של 290,000 ₪. הדעת נותנת שלו בקשה התובעת להונות את הנתבעים, לא הייתה מצמצמת את תביעתה כלל. כך ניתן לסכם את העובדות כפי שהתברר כאמור: הסתבר שעובר למסירת השטר העבירה התובעת ללב אנרגיה 587,000 ₪ כאשר לנתבעים אין כל הסבר להעברה זו; הסתבר כי במועד מסירת השטר סברו כולם שאין לתובעת כל חוב כלפי לב אנרגיה; הסתבר שלאחר מסירת השטר לא דרשו הנתבעים כל העברה שכביכול התחייבה התובעת לבצע והעלו דרישה זו לראשונה רק לאחר למעלה משבועיים ולאחר שקבלו מכתב דרישה מהתובעת. ועוד התברר כי בגרסת בנימין נתגלו סתירות שמקשות על מתן אמון בגרסתו ובגרסת אריק. נוכח זאת, אני דוחה את גרסת הנתבעים וקובע כי השטר נמסר לתובעת במסגרת הסכם לפיו התחייבה לב אנרגיה לספק לתובעת סולר בהיקף של 100,000 ליטרים עובר 500,000 ₪ וכן עבור 87,000 ש"ח נוספים. לב אנרגיה לא עמדה בהתחייבויות אלו וזולת סולר בהיקף של 59,400 ליטרים לא ספקה עוד דבר ולא שילמה כספים לתובעת. המישור השני של טיעוני הנתבעים מתייחס להתחשבנות שבין התובעת ללב אנרגיה. לטענת הנתבעים, חשבון זה מביא למסקנה שדווקא לתובעת חובות כלפי לב אנרגיה וככל שהשטר נועד להבטיח חובות של לב אנרגיה לתובעת - הרי שאין חוב שכזה ואין בסיס לתביעה. טענה זו שזורה באותה טענה היולית של הנתבעים, הטענה לקנוניה ומרמה מצד התובעת, כך שמצופה היה שיציגו ראיות של ממש לביסוסה. הנה אשר התברר ביחס לטענה זו: מטיעוני הנתבעים מסתבר כי לא זו בלבד שעד לתחילת אוגוסט 2010 לא העלו הנתבעים כל טענה בדבר חוב של התובעת, אלא שגם רישומי הנהלת החשבונות של לב אנרגיה לא הראו כל חוב שכזה. רישומי לב אנרגיה השתנו מן הקצה אל הקצה ביום אחד, 5.8.10. ביום זה הוציאה לב אנרגיה מכתב שאיננו חתום (נספח ג' לתצהיר בנימין) ובאלו המילים: "מבדיקת הנהלת החשבונות נמצא כי הקבלות שמספריהן מופיעות להלן יצאו בטעות, והתקבולים המופיעים שם לא התקבלו. לפיכך, נבקשכם לזרוק או להחזיר אלינו את הקבלות. מתנצלים על הטעות שנוצרה." כך, באבחת קולמוס ממש, "ביטלה" לב אנרגיה 18 קבלות שמסרה לתובעת מיום 24.6.10 ועד 13.7.10 ובסך כולל של למעלה מ- 4.2 מיליון שקלים. לב אנרגיה איננה נותנת במכתבה זה כל הסבר לאותה טעות, וודאי שאיננה מאשימה את התובעת בטעות זו אלא להיפך - מתנצלת על טעותה שלה. הנתבעים לא הסבירו ולא זמנו לעדות איש מהנהלת החשבונות של לב אנרגיה או רואה החשבון שלה שיסבירו איך התגלתה אותה "טעות" וכיצד יתכן שנתגלתה כה מאוחר ובעיתוי בו דווקא לב אנרגיה נדרשת לפרוע חוב לתובעת. הודאת לב אנרגיה בטעותה היא, היעדר הסבר לאופן גילוי אותה "טעות", היעדר עדות שתתמוך בטענה ועיתוי אותו גילוי - מקשים על מתן אמון בגרסת הנתבעים. לפי גרסת בנימין, הוא עצמו חתום על הקבלות המבוטלות והוא גם זה שמסר אותן לתובעת, אך לא כנגד תשלום אלא כנגד הבטחה לתשלום, הבטחה שהתברר לו שלא קוימה באשר התשלומים לא הועברו (למשל סעיף 28 בתצהיר בנימין). לפי גרסת התובעת, כל התשלומים נשוא הקבלות שבוטלו שולמו גם שולמו, כאשר פעמים למכביר נעשו התשלומים במזומן ובהפקדה לחשבון לב אנרגיה. בעדותו, הכחיש בנימין שקבל תשלומים במזומן מהתובעת (עמ' 17; ש' 21 בפרוט') אך הנה מתברר מתדפיס חשבון הבנק של לב אנרגיה שהפקדות במזומן היו גם היו ובסכומים גדולים (למעלה מ- 400,000 ₪ ביוני 2010, למעלה מ- 320,000 ₪ ביולי 2010). נוכח עובדות אלו אישר בנימין שהוא היחיד שעסק בסכומים אלו ועוד טען כי אלו בכלל "סכומים קטנים" (עמ' 17; ש' 28 בפרוט'). זאת ועוד, בנימין הודה בעדותו שהתובעת הייתה אותה עת הלקוח היחיד (!) של לב אנרגיה למעט תחנת דלק נוספת (עמ' 19; ש' 26 בפרוט'). מייד לאחר מכן הוצגו בפני בנימין נתונים מתדפיסי הבנק של לב אנרגיה מהם רואים הפקדות כספים בסך של 4,542,066 ₪ בתקופת העבודה עם התובעת בעוד בנימין טוען לתשלומים של 3,244,860 ₪ בלבד. אם אכן התובעת הייתה הלקוח היחיד כמעט, ודאי העיקרי, של לב אנרגיה הרי שלא ניתן להסביר הפרש זה זולת בתשלומים נוספים של התובעת, אך כאשר הוצגה עובדה זו לבנימין חזר בו מגרסתו הקודמת וטען שהיו ללב אנרגיה לקוחות נוספים (עמ' 19; ש' 31 בפרוט'). טענת בנימין המכחישה קבלת כספים במזומן מהתובעת איננה מתיישבת עם הודאתו בהפקדת סכומים אלו במזומן לחשבון לב אנרגיה. אף טענתו ללקוחות נוספים סותרת את גרסתו הקודמת לפיה התובעת הייתה הלקוח העיקרי. גם סתירות אלו מקשות על מתן אמון בגרסתו. בסיכומיהם, סוקרים הנתבעים את תחשיבי הנהלת החשבונות של התובעת ומצביעים על רישומים אשר לשיטת הנתבעים מבטאים רישום שגוי, רישום על העברות שאין להן אסמכתאות ולכן לא בוצעו, חיובים כפולים ועוד. ככל שבכך מנסים הנתבעים להוכיח שדווקא התובעת חייבת כספים ללב אנרגיה, נראה שיש בטיעוניהם קושי בסיסי עימו אין הם מתמודדים כלל - הקושי הנובע מהיעדר כל תחשיב אמין של החוב לפי הנתבעת עצמה. כפי שכבר הובהר, הנתבעים מבקש "לבטל" 18 קבלות המעידות על העברות שנעשו ללב אנרגיה כאשר הנתבעים מתעלמים לחלוטין מהפקדות בהיקף גדול שניכרות מחשבון לב אנרגיה. כאשר מסתבר שהיו גם היו העברות והפקדות במזומן ללב אנרגיה וכאשר מסתבר שזולת התובעת לא היו ללב אנרגיה לקוחות נוספים בתקופה הרלוונטית, לא יתכן שלא יבואו בחשבון לפחות הפקדות אלו, אלא שהנתבעים מתעלמים מהם כליל וגם בכך מקשים על מתן אמון בגרסתם. בנוסף, הנתבעים מצביעים על עדות כהן במסגרתה לא יכול היה להציג קבלות על תשלומים שבצעה התובעת וטוענים שמקום בו לא יכולה התובעת להציג קבלה - משמע שלא בצעה תשלום (סע' 30 בסיכומי הנתבעים). זו טענה שקשה לקבל ותום לב אין בה. התובעת הרי מציגה 18 קבלות שקבלה מבנימין אך דווקא הנתבעים טוענים שיש להתעלם מהן ולשיטתם הקבלות הוצאו מלב אנרגיה בהונאה ומרמה. קשה להבין כיצד טוענים הנתבעים שאין לקבל טענה לתשלום בלי קבלה ובאותה נשימה ממש שיש להתעלם מקבלות שכן הוצגו. לטענת הנתבעים, לא ידעה התובעת להסביר כיצד שלמה סכומי כסף כה גדולים במזומן, אך הנתבעים מתעלמים מכך שלפי תצהיר כהן כך מקובל בענף הדלק (סעיף 28 בתצהיר כהן), כאשר טענתו נתמכת בתדפיסי חשבון לב אנרגיה עצמה המראים על הפקדות במזומן ובעדות בנימין (עמ' 17 בפרוט'). לטענת הנתבעים, הסתבר כי התובעת איננה יודעת להסביר חלק מהרישומים אצלה על תשלומים ללב אנרגיה (תשלום של 336,907 ₪ ביום 13.7.10; תשלום של 355,093 ₪ ביום 15.7.10; תשלום של 549,406 ₪ ביום 18.7.10) ועוד טוענים הנתבעים כי הסתבר שבהנהלת החשבונות של התובעת נעשו "חיובים כפולים" של לב אנרגיה כמה וכמה פעמים, הן בביצוע התשלום ללב אנרגיה ושוב כאשר מתקבלת קבלה בגין אותו תשלום. אכן, ועל כך אין מחלוקת, כהן לא ידע להסביר בעדותו כל פעולה בכרטסת הנהלת החשבונות ולא ידע להסביר או להציג אסמכתא לכל חיוב שנעשה. עם זאת, קשה להבין כיצד רואה בכך הנתבעת ראיה לאותו מעשה הונאה שהיא מייחסת לתובעת. לב אנרגיה, לפי עדות בנימין, פעלה במשך 20 שנה (סעיף 1 בתצהיר בנימין) וקשה להאמין שביססה את פעילותה ותחשיביה על הרישומים אצל לקוחותיה. ללב אנרגיה הרי מערכת הנהלת חשבונות משל עצמה. אותה "הנהלת חשבונות" אשר הוציאה את המכתב מיום 5.8.10 בו מבוטלות קבלות רבות. לב אנרגיה אמורה איפוא לבסס את תחשיביה על הנהלת החשבונות שלה היא. לב אנרגיה לא אמורה להתנהל על פי רישומי התובעת וכך גם לא סביר שרישומים אלו ייעשו כחלק מתכנית "הונאה" שמייחסים הנתבעים לתובעת. מעבר לכך, ההסברים אשר נתן כהן בעדותו לשאלות ב"כ הנתבעים סבירים ובפרט כאשר אין לצפות ממנו לזכור ולהסביר כל תנועה וכל תשלום. כך, למשל, כאשר נטען בפני כהן על "חיוב כפול" הסביר כהן כי יש טעות בהצגת השאלה שכן הרישומים מבטאים זיכוי ולא חיוב (ע' 37; ש' 21 בפרוט') ובהמשך הסביר שמדובר באסמכתאות נפרדות על תשלומים נפרדים (עמ' 37; ש' 24 בפרוט'). וכך, כדוגמא נוספת, כאשר הנתבעים טוענים שלא יתכן שבוצע תשלום במזומן ביום 18.7.10 כאשר "קופת המזומנים" של התובעת במינוס (סעיף 62 בסיכומי הנתבעים) הרי שכהן הסביר בעדותו כי יש מקרים בהם התשלום במזומן נרשם לפני שנרשמת ההפקדה (עמ' 36; ש' 23 בפרוט'). הנתבעים תוהים כיצד יתכן תשלום מתוך קופת מזומנים שנמצאת במינוס, אך הנתבעים אינם מתייחסים לשאלה כיצד בכלל יכולה "קופת מזומנים" להימצא במינוס, ואם העניקה "קופת המזומנים" אשראי ומשיכת יתר. דווקא אותו "מינוס" באותה "קופת מזומנים" מעידה על ליקויים ברישומים ולאו דווקא על רישומים שגויים או מוטעים במכוון. כאשר הוצגו בפני כהן בעדותו אי ההתאמות בין הרישומים לקבלות, הסביר כהן כי יש לתובעת חוסר בקבלות ובחשבוניות, שכן התובעת לא ספקה קבלות וחשבוניות על כל התשלומים שקבלה (עמ' 36; ש' 6 בפרוט'). וכאשר הוצגו בפני כהן מצבים בהם לפי הרישומים של התובעת שולמו כספים במזומן אך אלו אינם באים לביטוי בתדפיס חשבון לב אנרגיה הסביר כהן כי אינו יכול לדעת מה עשה בנימין בכספים שקבל (עמ' 37; ש' 8 בפרוט'). כאשר זוכרים כי נקודת המוצא של בירור המחלוקות הייתה מצוקה של לב אנרגיה והודאה בטעות בהנהלת החשבונות של לב אנרגיה הרי שגרסת התובעת סבירה ולא מצאתי סיבה לפסול כליל את רישומי התובעת ותחשיבי הנהלת החשבונות שלה כטענת הנתבעים. כאשר מסכמים את אשר התברר נוכח טענות הנתבעים לכך שדווקא התובעת חייבת כספים ללב אנרגיה, מתברר כי הטענה הועלתה באיחור ורק בתגובה לדרישת התשלום של התובעת; מסתבר שזולת תצהיר בנימין לא הביאו הנתבעים כל עדות שתתמוך בתחשיביהם; מסתבר שבעדות בנימין נתגלו סתירות גם בעניין התחשיבים ובאופן שמקשה על מתן אמון בגרסתו; מסתבר שהנתבעים מבקשים לבטל חיובים של התובעת כשאין לה קבלות אך גם מבקשים לבטל חיובים כשיש כאלו קבלות בטענה שהוצאו בשוגג; מסתבר שהנתבעים מתעלמים מכך שהיו גם היו תשלומים רבים במזומן בין הצדדים; מסתבר שהנתבעים מנסים לבסס את טיעוניהם על רישומים בהנהלת החשבונות של התובעת במקום להסביר כיצד נערכה דווקא הנהלת החשבונות של לב אנרגיה; ומסתבר שדווקא כהן, מנהל התובעת, ידע להסביר את הרישומים השונים ככל שניתן לצפות במערכת הכוללת פעולות כה רבות. נוכח כל זאת, לא מצאתי אפשרות לקבל את טענות הנתבעים, לפסול את תחשיבי התובעת ולקבוע שללב אנרגיה כלל אין חוב לתובעת. בכל מקרה, ובמקרה הטוב ביותר מבחינת הנתבעים, ברור כי הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל על זה שמייחס למשנהו מעשי קנוניה ומרמה. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים. לפיכך, אני דוחה את גרסת הנתבעים וקובע כי השטר נמסר לתובעת במסגרת הסכם לפיו הסכימה התובעת לשלם ללב אנרגיה מראש עבור אספקה עתידית של סולר. לב אנרגיה לא עמדה בהתחייבותה, לא סיפקה סולר בהיקף של 40,600 ליטר בשווי 203,000 ₪ ולא סיפקה סולר או השיבה סכום נוסף שקבלה בסך של 87,000 ₪. אף טענות הנתבעים להיעדר חוב ללב אנרגיה הופרכו. ללב אנרגיה חוב בסך של 290,000 ₪ ולתובעת הזכות המלאה לתבוע פירעון חוב זה באמצעות השטר. החוב בתיק ההוצל"פ יתוקן לסך של 290,000 ₪ אך למעט תיקון זה התנגדות הנתבעים לביצוע השטר נדחית והתובעת רשאית להמשיך בהליכי ההוצל"פ בתיק מספר 01-07593-80-5. הנתבעים יישאו באגרת בית המשפט וכן גם בשכר טרחת עו"ד התובעת בסך של 20,000 ₪ אשר יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ. שטר חובחובשטרביצוע שטר