תביעה לתשלום שכר טרחתו של יועץ מס, אשר נתן שירותיו לנתבע לצורך קבלת פטור מתשלום מס הכנסה. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לפרשנות הסכם שכר הטרחה. 1. התובע הינו יועץ מס במקצועו, מנהל עסק הקרוי בשם "המרכז לטיפול בזכויות העובד". הנתבע פנה אל התובע על מנת שיטפל עבורו בקבלת פטור ממס ההכנסה והחזרי מס עקב מצבו הרפואי. בין הצדדים נחתם ביום 8.4.2004 הסכם שכר טרחה ונקבעו בו התנאים לתשלום שכר הטרחה. ביום 12.6.07, לאחר שהנתבע עמד לפני וועדות המוסד לביטוח לאומי ולאחר שאף התנהל הליך של ערר לפני הוועדות, הודיע פקיד השומה לנתבע, כי הוא זכאי לפטור לצמיתות מתשלומי מס ההכנסה, החל מיום 18.7.04, זאת לאור נכות צמיתה בשיעור של 94.10% שנקבעה לו. 2. הצדדים חלוקים ביניהם, כאמור, בנוגע לשיעור שכר טרחתו של התובע בגין עבודתו לשם השגת הפטור, כאשר המחלוקת ביניהם נוגעת בראש ובראשונה לפרשנות הסכם שכר הטרחה ובנוסף טוען הנתבע, כי התובע לא פעל במלוא מרצו לשם השגת הפטור, שכן בחלק ניכר מההליך כלל לא היה מעורב, לרבות בזמן התייצבות הנתבע לפני וועדות המומחים, שאליהן לא התייצב התובע. 3. מפאת חשיבותו של הסכם שכר הטרחה, אביאו כלשונו, ככל שהדבר רלוונטי: 1. אני החתום מטה אוזדובה חגי... מתחייב בזאת לשלם למשרדכם בגין העניינים המפורטים ביפוי הכח עליו אני חתום: עבור טיפול בהחזר מס % 20 מכלל ההחזר המגיע בגין השנה הנוכחית ושנים קודמות ובצירוף מע"מ. עבור השגת אישור פטור ממס לשנה השוטפת (השנה בה מתקבל האישור) סך של % 20 מהמס שנחסך ובצירוף מע"מ. עבור אישור פטור ממס לצמיתות, סכום המס הנחסך ב 8 חודשים ובצירוף מע"מ או, % 20 + מע"מ מהמס שנחסך ב 24 חודשים. ... התשלום יבצוע עם קבלת הודעתכם על גמר הטיפול או בעת שהכספים יועברו לחשבון הבנק, המוקדם ביניהם. ובגין סעיף ג' ישולם באותו מועד." (הקטעים המודגשים הוספו בכתב יד, על גבי מסמך מודפס- ס.כ.) 4. עם סיום הטיפול בעניינו של הנתבע, העביר הנתבע לתובע סכום המהווה 20% משיעור החזרי המס שקיבל בגין השנים 2004-2005 ובהמשך העביר 20% מהמס לשנת 2006. בהמשך, ביום 6.11.09, פנה התובע במכתב אל הנתבע, בו טען, כי טרם שולם שכר טרחתו ולכן לאור שיעורו של המס הנחסך בשנת המס 2007, על הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 46,675 ₪, המהווים 20% בצירוף מע"מ מהסכום הנחסך לשנה זו. בתגובה למכתבו זה, טען הנתבע, במכתבו מיום 12.11.09, כי לא נותר חייב כספים כלשהם לתובע, שכן בהתאם לסעיף 1 (א) להסכם שכר הטרחה (להלן:- "ההסכם"), שילם לתובע שיעור של 20% מהמס הנחסך בשנת 2004 ובהתאם לסעיף 1(ג) להסכם שילם את המס בגין שנתיים, הן השנים 2005-2006. 5. בתביעתו שלפניי (לאחר שהוגש כתב תביעה מתוק) טוען התובע, כי הנתבע לא שילם את שכר טרחתו בגין סעיף 1(ב) להסכם, דהיינו תשלום 20% מהמס הנחסך בשנה בה התקבל הפטור, דהיינו שנת 2007 ולפיכך בגין סעיף זה חייב הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 47,028 ₪ (כולל מע"מ וריבית). ובגין סעיף 1(ג) להסכם צריך התובע לשלם בגין המס הנחסך בשמונה חודשים בשנת 2007 את הסכום של 147,000 ₪. בהקשר זה יצויין, כי תיקון כתב התביעה נגע בסעיף זה, שכן בעוד שבכתב התביעה המקורי חושב המס הנחסך מהמס בשנת 2008, הרי שבכתב התביעה המתוקן נגע החישוב למס הנחסך בשנת 2007, כאשר התובע מסביר את התיקון בפסק דין שניתן על ידי הח"מ בעניין אחר ובו ציין בית המשפט, כי לא נכון יהיה לערוך את החישובים כנגזרת של המס בשנים המאוחרות לסיום ההתקשרות שבין הצדדים. 6. כתב הגנתו של הנתבע כולל הכחשה כללית של טענות התובע, כשבנוסף טען הנתבע, כי התובע לא ביצע את מלאכתו נאמנה. לאחר דיון והגשת תצהירי העדות הראשית, הוברר, כי ההכחשה כוללת את המחלוקת הפרשנית שבין הצדדים הנוגעת להסכם, כאשר לשיטתו של הנתבע, שילם את כל התשלומים המגיעים לתובע בהתאם להסכם שכר הטרחה. 7. בישיבת ההוכחות שהתקיימה, העיד כל אחד מהצדדים לעצמו, לאחר שהקדים והגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 8. היקף השירות שניתן על ידי התובע. הנתבע טוען, כי התובע לא נתן שירות בהיקף שהוסכם עליו ובפרט לא הופיע יחד עם הנתבע לוועדות הרפואיות. התובע לעומת זאת טוען, כי נתן לנתבע את מלוא השירות שלו התחייב והגם שהנתבע לא האמין מלכתחילה, כי יוכל להצליח ולקבל את הפטור המיוחל, זה הושג בסופו של דבר. התובע טוען, כי הוא אינו נוהג להופיע לפני הוועדות הרפואיות, אך נוהג להדריך את לקוחותיו עובר לבדיקה הרפואית ובסופו של דבר, עבודתו של התובע הניבה תוצאות טובות. 9. באשר למידת השקעתו של התובע בעבודה העיד הנתבע: "ש: לטענתך התובע היה צריך לייצג אותך כבר בוועדה הראשונה, למה לא מיד אמרת עצור אני מפסיק את ההתקשרות ואני עוזב. ת: הייתי בתוך ההליך של הוועדות וכבר נשלחתי על ידו למספר רופאים ושילמתי לאותם רופאים, כבר לא יכלתי לעצור את התהליך הזה. אני רוצה לקצר את החקירה בסופו של יום האישור התקבל אין מחלוקת על העניין הז. אני אומר שוב שלמרות שאני חושב שלא מגיע לו את מלוא התשלום כי הוא לא עשה את מלוא עבודתו, שילמתי. ש: הוא לא הפר את ההסכם. ת: לדעתי כן.... ש: העברת את זה לתובע. ת: לא תמיד, רוב הפעמים כן. לפעמים הייתי מתקשר אליו. האמת שהיא שכבר התייאשתי מהעניין הזה, העניין הוא שהוא לא היה מייצג אותי, יש איזה שהיא התרגשות פנימית גם לאור הבעייות הרפואיות שלי, הבנתי שזה האיש זה מה יש וצריך ללכת קדימה כדי להשיג את האישור, אין לי שום תועלת להתייעץ איתו. זה לא יביא תועלת, כי הוא לא יבוא לייצג אותי." ובהמשך, לשאלת בית המשפט: "ש: מה זה לייצג. ת: כשבאים ושואלים ולפעמים מתוך לחץ שוכחים ודברים ומי שמייצג מסביר את זה בצורה מקצועית מול הוועדה יותר טוב ממני. כי יש להם ניסיון והוא מציג עצמו. זה דומה לשירותי עו"ד העו"ד כותב לי את כתב התביעה והוא לא אומר לי שהוא לא מייצג ומגיע מועד הדיון והוא אומר לי שהוא לא מייצג אותי, ואומר לי לך לבד אתה מכיר את התיק, זה לא הגיוני." התובע העיד בענייןזה: "אני ב"כ לא מופיע בוועדות אם הייתי צריך להופיע, לא היה לי זמן לעבוד. התיק שלנו הוא תיק של מס הכנסה. המוסד לביטוח לאומי הוא אכסניה עבור הוועדות של מס הכנסה... אני מכין את האנשים, אני קודם כל שולחים למומחים וכשאנשים הולכים לוועדה, אני מכין את האנשים מה להגיד בוועדה. ש: נכון שהנתבע ציפה ממך וביקש ממך שתייצג אותו גם בוועדות הרפואיות. ת: שלילי מוחץ." כפי שניתן לראות, כל אחד מהצדדים טוען דברים אחרים באשר להיקף העבודה שלה התחייב התובע. בעוד שהתובע טוען, כי אינו נוהג להופיע לפני הוועדות הרפואיות, טוען הנתבע, כי הדבר מהווה חלק מעבודתו של התובע, אשר ציין מפורשות בהסכם ההתקשרות, כי אינו מופיע בבית הדין לעבודה או בבתי משפט, כך שמכך ניתן להסיק, כי הוא אמנם אמור להופיע לפני הוועדות. 10. במחלוקת זו שבין הצדדים, הנני סבורה, כי בין אם סבר הנתבע מלכתחילה, כי התובע התחייב להופיע לפני הוועדות, הרי שכבר בתחילת הדרך העמיד אותו התובע על טעותו זו ועמדה לפני הנתבע הברירה להפסיק את ההתקשרות שבין הצדדים. משיקוליו הוא, בחר הנתבע להמשיך את ההתקשרות, התקשרות שבסופו של יום הניבה תוצאות, כאשר התובע ממשיך ללוות את הנתבע גם במסגרת הליכי הערר. הנני סבורה לפיכך, כי שעה שהנתבע הביע דעתו, כי הוא מוכן לקבל את השירות בהיקף האמור ואף לשיטתו הסכים לשלם את מלוא התמורה בגין השירות, כי יש לקבוע כי התובע ביצע את עבודתו במלואה ולפיכך, אין מקום לפגוע בשיעור שכר הטרחה המוסכם בין הצדדים. 11. למעלה מן הצורך מצאתי מקום לציין, כי לא נראה שהתובע הציג מצג שווא בעניין זה לפני הנתבע ולכל היותר ניתן לומר, כי חלה אי הבנה בין הצדדים, שכן כפי שהדבר עולה מעדותו של התובע, הוא כלל אינו נוהג להופיע לפני הוועדות והגם שהוא סבור כי הוא רשאי להופיע לפניהן, קיימים בינו ובין סניף המוסד לביטוח לאומי בתל אביב חילוקי דיעות בעניין יכולתו של התובע להופיע לפני הוועדות, כך שספק בעיניי אם התובע אף הציג מצג כלשהו בעניין. 12. הסכם שכר הטרחה: הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לפרשנות שיש ליתן לכל אחד מסעיפיו הקטנים של סעיף 1 להסכם שכר הטרחה, כאשר בהתאם לפרשנותו של התובע, על הנתבע לשלם את הסכומים שנתבעו על ידו ובהתאם לפרשנות הנתבע, הוא שילם את מלוא הסכומים בהתאם להסכם. הנתבע טוען, כי גם אם לשון ההסכם יכולה לדור בכפיפה אחת עם הפרשנות אותה מבקשים שני הצדדים ליתן להסכם, הרי שלאור העובדה שמדובר בהסכם שנוסחו אחיד ונערך על ידי התובע, יש להעדיף את הפרשנות המתיישבת עם פרשנותו של הנתבע ואילו התובע טוען, כי יש לפרש את ההסכם בפרשנות תכליתית וזו מתיישבת יותר עם הפרשנות אותה הוא מבקש ליתן להסכם. 12. אחר ששמעתי עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי הפרשנות אותה יש ליתן להסכם, הינה הפרשנות אותה מבקש ליתן לה הנתבע, היא הפרשנות אותה יש להעדיף במקרה דנן, אם כי לשון ההסכם סובלת מספר פרשנויות, כאשר הלשון המילולית מתיישבת יותר עם הפרשנות אותה מבקש ליתן הנתבע להסכם. בעדותו אישר התובע, כי קיים קושי פרשני בניסוח ההסכם והתובע אף אישר, כי בעקבות אותו קושי פרשני שינה את נוסחו של ההסכם, ככל שהדבר נוגע להסכמים מאוחרים יותר. ואמנם, אותו קושי פרשני, בכל פעם בשאלה אחרת, הובא לפתחו של בית המשפט ופרשנותו של בית המשפט את ההסכם אף הביאה את התובע לתיקון כתב תביעתו. (ראה ת.א. 239/06 קופרשטיין נ. שדה רפאל (ניתן ביום 9.1.08, כב' השופט חסדאי), ת.א. 6354/08 קופרשטיין נ. לודמיר יחיאל, (ניתן ביום 21.6.11 ע"י הח"מ)). כך העיד התובע: "אולי יש כאן טעות בהסכם אני לא יודע." "אני מודה מכה על חטא, ההסכמים תוקנו בגלל הויכוחים האלה, אני לא צריך בשביל זה להפסיד." "בוא נקצר, טעיתי בגלל זה תיקנתי אח"כ את הניסוח." "אני חוזר טעיתי, ההסכם לא כתוב נכון" 13. מסכימה אני עם עמדתו של התובע, כי את ההסכם יש לפרש פרשנות תכליתית, אלא שפרשנות זו צריכה להתיישב עם לשון ההסכם ואף מבין הפרשנויות התכליתיות השונות האפשריות, יש מקום להעדיף את הפרשנות המתיישבת עם הפרשנות אותה מבקש ליתן לה הנתבע, בהיות ההסכם הסכם שנוסחו אחיד ונוסח על ידי התובע. ערה אני לכך שהתובע אפשר לנתבע לערוך שינויים אלו ואחרים בלשון ההסכם ושיעורם של אחוזי שכר הטרחה הוסכם לאחר משא ומתן, אלא, שבנוגע לאותם סעיפים שבהם לא נערך כל שינוי וכל אחד מהצדדים מבקש לפרשו בדרך אחרת, מבלי שהובאה ראיה, כי נוהל משא ומתן או שיח כלשהו בנוגע לאותו חלק של ההסכם, כך שהצדדים קיבלו אותו כלשונו, יש מקום להעדיף את הפרשנות שניתנה להסכם על ידי הנתבע (וראה בעניין זה דיון שנערך על ידי בעניין ת.א. 6354/08, שאין צורך לחזור עליו כאן בשנית). עוד אוסיף בעניין זה, כי הפרשנות אותה מבקש הנתבע ליתן להסכם הינה בעיקרה פרשנות המתיישבת יותר עם לשון ההסכם, שכן דווקא הפרשנות אותה מבקש התובע ליתן להסכם אינה מתיישבת טוב יותר עם לשונו של ההסכם, כאשר מהבחינה התכליתית, התכלית היחידה שיש ליתן להסכם בהתאם לפרשנות אותה מבקש התובע ליתן לו, היא תכלית שכל מטרתה כדי להיטיב עם התובע. 14. סעיף 1(א) להסכם נוקט בלשון: עבור טיפול בהחזר מס % 20 מכלל ההחזר המגיע בגין השנה הנוכחית ושנים קודמות ובצירוף מע"מ. התובע מבקש ללמוד מנוסח זה של ההסכם, כי החזר המס הינו כל החזר מס שלו יהיה זכאי הנתבע, לא משנה ביחס לאיזו שנה, בין לפני ההתקשרות שבין הצדדים ובין לאחריה. ההסכם שבין הצדדים נערך בשנת 2004. הנתבע קיבל החזרי מס גם לשנים 2005-2007, שכן הפטור לצמיתות התקבל בשנת 2007, באופן רטרואקטיבי משנת 2004, כך שבגין השנים המוקדמות למתן הפטור, התקבל החזר. כאשר נשאל התובע בעניין זה השיב: "ש: כשאתה חתמת איתו על הסכם לא ידעת אם הוא יקבל החזר על שנת 2003 ת: התחלתי רק לטפל בו, לא היה לי מושג אם הוא יקבל או לא. נכון גם לא ידעתי אם הוא יקבל או לא יקבל, בגלל זה כתוב שנים קודמות. בוא נקצר, טעיתי בגלל זה תיקנתי אח"כ את הניסוח. כתוב בסעיף ב' השנה נוכחית בה מתקבל האישור, אבל אפילו לשאלתך אם טעיתי, מאיפה אני יודע על השנים שבהם הוא יקבל. אתה מנסה לנצל פה עניין של ניסוח ולמעשה עוד לא התחלתי לטפל בו, ואחרי שנתיים שטיפלתי והשגתי אז מס הכנסה הגיש ערעור, אז מה קשר לשנה הנוכחית שכתוב 2004. איך אתם מסיקים ששנים קודמות זה לפני, עוד לא התחלתי לטפל בו. אני עוד לא ידעתי אם אני אצליח או לא אצליח. ב- 2004 רק התחלתי לטפל בו, איך הוא יקבל על שנים קודם." 15. בפועל, אישר התובע בחקירתו, כי ניתן לקבל פטור מספר שנים אחורה וגם מהאישור שניתן, ניתן לראות, כי הבקשה הוגשה על ידי התובע במהלך חודש נובמבר 2004 ואילו הפטור התקבל החל מחודש יולי 2004, דהיינו במועד המוקדם להגשת הבקשה. לפיכך, נראה, כי לשון ההסכם אמנם עוסקת בשנים המוקדמות לתחילת הטיפול בבקשה, כאשר אם התובע מצליח לקבל פטור רטרואקטיבי, זכאי הוא לשכר עבור אותם החזרים. לשון זו מתיישבת באופן תכליתי עם כוונת הצדדים, כאשר התובע מבקש בהסכם גם שכר עבור שנים קודמות למועד ההתקשרות שבין הצדדים. 16. פירוש אחר של ההסכם אף אינו מתיישב עם לשונו שכן סעיף 1(ב) להסכם נוקט בלשון: עבור השגת אישור פטור ממס לשנה השוטפת (השנה בה מתקבל האישור) סך של % 20 מהמס שנחסך ובצירוף מע"מ. אם אמנם כוונת התובע בעת חתימת ההסכם היתה, כי התשלום עבור שנים קודמות הוא עבור שנים קודמות לקבלת הפטור, הרי שיש כאן כפל סעיפים, שכן בהתאם לפרשנות אותה מבקש התובע ליתן להסכם, ס"ק א' כולל כל החזר המוקדם למועד קבלת הפטור, כך שבמקרה דנן, בהתאם לס"ק א' יש לשלם עבור שנת 2007, עד למועד קבלת האישור (שניתן ביום 12.6.07) בהתאם לס"ק א' ויש לשלם פעם נוספת בהתאם לס"ק ב', עבור השנה הנוכחית. התובע מסביר זאת בעדותו: "שנה נוכחית מהיום שהוא יקבל את הפטור, לא מיום עריכת ההסכם, ...הוא לא משלם פעמיים על השנה הנוכחית."(עמ' 7 לפרוטוקול למטה). אלא שהסבר זה אינו מתיישב עם לשון סעיפים א' וב', בהתאם לפרשנות אותה מבקש התובע ליתן להסכם, זאת בפרט כאשר בהתאם לסעיף א' יש לשלם עבור שנת המס שבה נערכה ההתקשרות במלואה, גם לאחר ההתקשרות ובהתאם לסעיף ב' גם יש לשלם עבור אותה שנה במלואה. 17. משכך, הנני סבורה, כי את סעיף א' יש לפרש בפרשנות אותה מבקש הנתבע ליתן לה והיא הפרשנות המילולית הסבירה ביותר שיש ליתן לסעיף זה, פרשנות הניתנת על ידי הלקוח הרגיל אשר קורא את לשון ההסכם והיא תשלום בגין הזמנים המוקדמים למועד חתימת ההסכם ובגין השנה בה נחתם ההסכם. 18. הנתבע טוען, כי סעיפי ההסכם הינם סעיפים חלופיים וכך הבין את לשון ההסכם. איני סבורה, כי יש לפרש את ההסכם באופן האמור וגם הנתבע עצמו בעת ששילם את שכר טרחתו של התובע לא פירש את ההסכם באופן האמור, שכן שילם גם עבור שנת 2004 לפי סעיף א' וגם עבור השנים 2005-2006 לפי סעיף ג'. 19. ואולם, מסכימה אני כי קיים קושי עם הפרשנות אותה מבקש התובע ליתן לסעיף ב', שכן לא ברור מדוע נדרש סעיף זה, כאשר נקבע מנגנון תשלום בגין תקופת העבר ומנגנון תשלום בגין הפטור לצמיתות. לפיכך, הנני סבורה, כי הפרשנות שיש ליתן לסעיף זה הינה הפרשנות המילולית, דהיינו, אם ניתן פטור לשנה זו או אחרת, אזי בגין אותו פטור יש לשלם בנפרד, זאת במקרה בו ניתן פטור זמני ויש להמשיך את הטיפול על מנת לקבל את הפטור לצמיתות. מכאן גם ניתן להסיק מדוע הסעיף נוקט בלשון השגת אישור פטור ממס לשנה השוטפת, דהיינו אם ניתן לשנה זו או אחרת פטור ממס, יש לשלם בגינו. במקרה דנן, לא ניתן אישור מיוחד עבור השנה השוטפת, אלא ניתן אישור אחד, הוא האישור לצמיתות. פרשנות זו אף מתיישבת עם מקרים בהם ניתן האישור באותה שנה שבה מוגשת הבקשה שאז מאשר התובע, כי אין מקום לשלם פעמיים בגין אותה שנה, כך שרק אם ישנו ייחוד בשנה זו או אחרת, כך שניתן אישור מיוחד עבורה, יש לשלם בגין אותה שנה. 20. גם מהבחינה התכליתית לא ברור מדוע יש צורך לשלם עבור השנה השוטפת שבה ניתן הפטור זאת כאשר הפטור הוא לצמיתות ואינו מיוחס לשנה זו או אחרת, מדוע בשנה זו יש לשלם תשלום מיוחד, אין כל הגיון בכך. לאור האמור, הנני סבורה, כי בצדק לא שילם הנתבע עבור שנת 2007. 21. הנתבע בחר לשלם עבור סעיף ג' בהתאם למס הנחסך בשנים 2005, 2006. ההסכם אינו מפרט ביחס לאלו שנים יש לבצע את התשלום בהתאם לסעיף ג', כאשר הנתבע הוסיף בכתב יד על גבי ההסכם, כי מועד התשלום בגין סעיף ג' יהיה במועד העברת הכספים לחשבון הבנק של הנתבע. 22. הנני סבורה, כי בעת שבה אין ציון מפורש לגבי השנים שלפיהם יש לערוך את החישוב ואף לא מצויין בהסכם בידי מי נתונה הברירה לבחור בין החלופות של המס הנחסך בשמונה חודשים או 20% מהמס הנחסך ב-24 חודשים, כי אין להעדיף את הפרשנות אותה מבקש התובע ליתן להסכם. 23. ראשית, בהסכם צויין, כי התשלום יבוצע במועד העברת הכספים לחשבון הבנק של הנתבע. לפיכך, זהו המועד שבו יש לערוך את החישוב ולא לאחר מכן. גם בנוסח המקורי, שבו בחר הנתבע למחוק את המלים "בעת קבלת הודעתכם על גמר הטיפול", מועד התשלום הינו בעת שמסתיים הטיפול ולא לאחר מכן, כאשר בברירה בין מועד סיום הטיפול ובין מועד קבלת החזר המס, ננקב בניסוח המקורי מועד תשלום שכר הטרחה כמועד המוקדם מבין שתי האפשרויות. 24. שנית, העובדה שהתובע בחר להמתין עד לשנת 2009, שאז התקבלה השומה לשנת 2007 אף אינה סבירה, שכן לא ברור מדוע הצדדים צריכים להמתין כל כך הרבה זמן על מנת לסיים את ההתקשרות ביניהם, כאשר עומדת לפניהם האפשרות לסיים את ההתקשרות כבר קודם לכן, כאשר בסיס החישוב יכול להיעשות על בסיס כל שנה קודמת. אמנם, מטבע הדברים והתובע אף עמד על כך, קיימת לנתבע במסגרת שיקולי תכנון המס שלו האפשרות הסבירה להגדיל את משכורתו החל ממועד קבלת הפטור, אלא ששיקול זה בוודאי אינו יכול להוות עבור התובע שיקול רלוונטי או לגיטימי על מנת לדחות מועד ההתחשבנות עם הנתבע. 25. משכך, כאשר הנתבע ביצע את ההתחשבנות על בסיס השנתיים האחרונות שבהן חוייב במס עובר לקבלת הפטור ושילם את התשלום מייד לאחר שהתקבל אצלו החזר המס, הרי שברירה זו נראית סבירה והוגנת בעיניי ויש לקבלה. 26. סוף דבר, לאור האמור, לאחר שקבעתי, כי הנתבע שילם בהתאם לס"ק ג' את התשלום הנדרש ולאחר שקבעתי, כי התובע אינו זכאי לתשלום בגין ס"ק ב' ובהעדר מחלוקת בנוגע לס"ק א', אני מורה על דחיית התביעה. 27. סוף דבר, התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבע, כדי שיעור הוצאתם וכן בתשלום שכ"ט בא כוחו בשיעור של 16,000 ₪ יועץ מסמיסיםשכר טרחה