בעקבות תאונת דרכים - בבדיקת CT נצפתה פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ קל על קדמת חוט השדרה. המומחה קבע לתובע נכות עקב התאונה בשיעור 2.5% לפי סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 בגין מגבלה בטווחי הצוואר. עוד קבע המומחה כי יש לפסוק לתובע נכות זמנית בשיעור 100% למשך חודש לאחר התאונה. במענה לשאלות הבהרה שנשלחו אל המומחה מטעם התובע קבע המומחה שאין החמרה במצבו. בסיכומיהם, לא חלקו הצדדים על קביעת המומחה. לפיכך יש לקבוע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 2.5% בגין מגבלה קלה מאוד בתנועות הצוואר. הנזק התובע היה בן 33 עת נפגע בתאונה. כיום הוא בן 38 וחודש. לפני התאונה השלים התובע למודי הסמכה בסיסית לרבנות (הסמכה של "יורה יורה") ועסק בהוראה בבית המדרש "שף יתיב". מספר חודשים לאחר התאונה הוא הפסיק את עבודת ההוראה. כיום, הוא ממשיך ללמוד ב"כולל" אולם לטענתו בשל הפגיעה שנגרמה לו בתאונה, הוא מתקשה ללמוד באופן אינטנסיבי לשם עמידה בבחינות ההסמכה ל"רב עיר". כאב וסבל בהתחשב בטיב הפגיעה ובטענת התובע לפיה הנכות בצווארו מפריעה לו בלימודיו ובביתו, מכוח סמכותי לפי תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, מצאתי לפסוק לו סך של 10,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני (הסכום נכון להיום). כושר השתכרות וגריעה מכושר ההשתכרות התובע הצהיר כי לפני התאונה עסק בהוראה בבית המדרש "שף יתיב" והשתכר סך של 3,000 ₪ לחודש. הוא הפסיק את עבודתו מספר חודשים לאחר התאונה שכן כאבי הצוואר הקשו עליו להתרכז בהוראה ובלימוד הכרוך בכך. התובע הצהיר כי במקביל לעיסוקו בהוראה, עובר לתאונה, הוא קיבל הסמכה בסיסית לרבנות והמשיך לימודי הסמכה ל"רב עיר". לטענתו, הוא לא השלים את לימודיו לצורך קבלת הסמכה לרב עיר בשל אי יכולתו לשבת וללמוד זמן ממושך עקב כאבים והגבלות בצוואר וכאבי גב תחתון. התובע הצהיר כי הוא ממשיך ללמוד באותו כולל בו למד לפני התאונה, אולם המלגה שהוא מקבל ירדה מ-2,000 ₪ ל-1,500 ₪. לטענתו, תעודת "יורה יורה" אינה מספיקה לצורך קבלת מינוי לרב שכונה. לפי בירורים שערך, רב עיר או רב אזורי משתכר משכורת חודשית בסך של 10,000 ל-15,000 ₪. בתמצית אם כן, טענת התובע היא, כי עקב נכותו נגרע כושר השתכרותו במובן זה שלימודיו לקראת קבלת הסמכה לרב עיר הוסטו ממסלולם והוא מתקשה להשלימם. מעצם טיבה וטבעה, נכות של 2.5% בעמוד שדרה הצווארי אין דרכה להשפיע על כושר ההשתכרות. כך על דרך הכלל, אולם ברי שיש לבדוק כל מקרה לגופו. השאלה היא, האם למרות שנקבעה לתובע נכות מזערית על ידי מומחה בית המשפט, נגרמה לו פגיעה משמעותית בכושר השתכרותו לעתיד. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוצגו לפני לא שוכנעתי כי כך הדבר. יצוין תחילה כי המסמכים שצירף התובע להוכחת כושר השתכרותו אינם מסמכים קבילים והנתבעת התנגדה להגשתם. מכל מקום, אף אם אקבל מסמכים אלה כראיה לגובה השתכרותו של התובע, הם מעידים על כושר השתכרות נמוך ביותר. התובע בחר לחיות את חייו בדרך המתאימה להשקפת עולמו, כבן תורה אשר תורתו אמנותו. ברי שזכותו של התובע לבחור את נתיב חייו. אולם לבחירה כאמור יש השלכה ברורה על כושר השתכרותו וזאת ללא כל קשר לתאונה. אשר לטענות התובע לגבי גריעה מכושר השתכרותו לעתיד. טענות אלה מסתמכות על תוכניותיו עובר לתאונה לסיים את הסמכתו לרב עיר ולהתמנות למשרה מתאימה. מטבע הדברים קשה לייחס לנכות בשיעור כה מזערי את העובדה שהתובע לא סיים עד היום את הסמכתו. באופן דומה, היה קשה לקבל כי סטודנט שסיים לימודי תואר ראשון, לא סיים את לימודיו לתואר שני או לתואר שלישי עקב נכות מזערית כאמור. יצוין כי התובע העיד שהוא עדיין לומד כשמונה שעות (ברוטו) ביום. אף מעדות זו עולה שאין הצדקה לתלות בנכות שנגרמה לו עקב התאונה את העובדה שלא סיים את הסמכתו לרב עיר. לכך יש להוסיף כי התובע לא הסביר על מה מבוססת הנחתו לפיה ככול שהיה מסיים את הסמכתו לרב עיר הוא היה זוכה בהכרח לקבל משרה מתאימה עם משכורת הולמת. התובע עצמו העיד כי מזה שנים רבות לא נפתחו משרות של רבני שכונות. מכאן שאפילו היה מסיים התובע את הסמכתו לרב עיר, לא ברור כלל כי היתה פתוחה לפניו האפשרות להתמנות למשרה כזו. בשים לב לאמור לעיל, אין בידי לקבל את טענותיו של התובע לפיהן מגיע לו פיצוי משמעותי בגין גריעה מכושר השתכרותו בעתיד. יחד עם זאת, חשוב לציין כי התרשמתי ממהימנות עדות התובע לפיה הכאבים בצווארו מפריעים לו בלימודיו. בהתחשב בגילו של התובע, ובאפשרות שנכותו מפריעה לו, במידה מסוימת, להתקדם בקצב הרצוי בלימודיו להסמכה לרב עיר, אני פוסקת לתובע פיצויים, על דרך האומדן, בסך כולל של 15,000 ₪ (השוו: ע"א 146/87 כץ נ' רוזנברג פ"ד מג(3) 421 (1989)) (הסכום נכון להיום). הוצאות בהסכמת הצדדים אני פוסקת לתובע סך של 344 ₪ בגין הוצאותיו של התובע. תוצאה הנתבעת תשלם לתובע סך של 25,344 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13.34%. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט בהן נשא התובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה. את הסכום שנפסק על הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום. בדיקת סי.טי (CT)עמוד השדרהרפואהתאונת דרכיםחוט השדרהפריצת דיסק