לטענת התובעת פירעון השיק הנ"ל הינו פרעון בניגוד למוסכם ובניגוד לכללי ניהול בנקאי תקין וכי במעשים אלו הנתבעת הפרה את החובה המוטלת עליה לפעול על פי דוגמת החתימה בחשבון. ולפיכך הגישה התובעת תביעה להשבת סכום השיק. הנתבעת טוענת כי השיק נשוא התובענה נמשך במסגרת פעילותה הרגילה של החברה בחשבון, בהתאם לאופי פעילותה של החברה במהלך העסקים הרגיל ובסכום שאינו חריג לסכומים בהם בוצעו הפעילויות בחשבון. לטענתה, בתאריך 26.8.2008 הגיע מר עופר לוי לבנק ודיווח כי נגנבו פנקסי שיקים של החברה ולפיכך ברצונו לשנות את דוגמת החתימה המצויה במסמכי הבנק. אכן, בהתאם לבקשתו, שונתה דוגמת החתימה שלו. לא ניתנה על ידי מר עופר לוי הוראה לבטל את פנקסי השיקים או לבטל שיקים מסויימים בשום שלב. לטענת הבנק, השוואה של דוגמת החתימה מתאריך 26.8.2008 לדוגמאות חתימותיו של מר עופר לוי במסמכי פתיחת החשבון מתאריך 16.11.2006 מעלה כי המדובר בשינוי מזערי בלבד. החתימה על גבי השיק נשוא התובענה דומה דמיון של ממש לדוגמת חתימתו המעודכנת של מר עופר לו מתאריך 26.8.2008. מהתכתבות בין מר עופר לוי לעו"ד קמר עולה כי השיק נמסר בידיעתו ובהסכמתו של מר עופר לוי לידי עו"ד קמר כתשלום עבור שכר טירחה בטיפול בפרוייקט משותף ואף הוצאה בגינו חשבונית מס מתאימה. לא זו בלבד אלא ששם הנפרע "עו"ד יעקב קמר" נכתב אף הוא על ידי מר עופר לוי. לאור כל האמור, טענה הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה נגדה. הנתבעת שלחה גם הודעת צד ג' לעו"ד קמר אשר השיק נמשך על ידו והופקד לחשבונו. לטענת הנתבעת מכח דיני הנזיקין על הצד השלישי לשפות את שולח ההודעה בגין כל סכום שיחוייב על ידי בית משפט. הודעה זו נדחתה על ידי כב' השופט שחם, שטיפל בתיק בזמנו. ההחלטה אושרה בערעור שהוגש בביהמ"ש המחוזי. נסיבות שינוי החתימה בבנק : התובע העיד כי החליט לשנות את החתימה מן הסיבות הבאות: "התכוונתי לבטל את השיקים . ניגשתי לפקיד הבנק מר רז ואז סיפרתי לו שאיבדתי מספר שיקים ואני לא זוכר את מספריהם ואמרתי לו אם יש טעם לבטל את כל הפנקס כי ידעתי שמדובר בעלות כבדה. הוא הציע לי לשנות את החתימה ואז אם יגיע שיק הבנק לא יכבד אותו באופן אוטומטי כי יופיע במחשב שהחתימה היא אחרת". "אני לא זוכר אם אמרתי לפקיד הבנק שהשיקים נגנבו או אבדו, זה לא משנה. ברור שלא אמרתי שהשיקים נמצאים אצל קמר. לא דברנו על זה. אני ידעתי שהשיקים אצל קמר ולא אמרתי לבנק". (ע"מ 9 שורות 21-24, 28-29 לפרוטוקול בית המשפט). עוולת הרשלנות: הטלת אחריות בגין רשלנות לפי הוראות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תלויה בהתגבשות יסודות עוולת הרשלנות, היינו: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרתה- התרשלות וגרם נזק בגינה (וראה לעניין זה ע"א 243/83עיריית ירושלים נגד גורדון, פ"ד לט(1), 113. חובת זהירות מושגית עוסקת בשאלה האם סוג של מזיקים שאליו משתייך המזיק חב חובת זהירות כלפי סוג ניזוקים, שאליו משתייך הניזוק בגין סוג הנזק שהתרחש. אין ספק כי קיימת חובת זהירות מושגית בין בנק לבין הלקוחות המקבלים ממנו שירות . לעניין חובת הזהירות הקונקרטית זו משיבה על השאלה האם בנסיבות המקרה הקונקרטי וביחס לניזוק מסוים קיימת חובת זהירות ובמילים אחרות- האם הנתבע חב חובת זהירות כלפי התובע בגין הנזק שהתרחש . בע"א 7370/06 שני נ. ברדיצבסקי (10.3.2009), נקבע כך: "הסתמכות קהל הלקוחות על הבנק, האמון שרוחש הציבור לבנק כסמכות מקצועית, המידע האקסקלוסיבי המצוי בידיו, הכלים המקצועיים העומדים לרשותו והיותו מונע הנזק הזול, מטילים על הבנק חובת זהירות כלפי הלקוחות המשתמשים בשירותים אלה... מהפסיקה שנסקרה, כמו גם מפסקי דין נוספים שדנו בשאלות אלו, עולה קו עקבי המטיל על הבנק חובת זהירות לנהוג בכספי הלקוח ובמקרים רבים גם בכספי צדדים שלישיים, במיומנות ובזהירות ראויות שיבטיחו שהכספים המובאים לטיפולו לא ייפגעו". ברור איפוא כי במקרה דנן קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית. התרשלות: האם פקיד הבנק התרשל בייעוץ שהוא נתן לתובע? התובע טוען שפקיד הבנק, מר רז הוא שיעץ לתובע לשנות את החתימה במקום לבטל שיקים. התובע טען שהוא מעולם לא ביטל שיקים משום שלמיטב ידיעתו זו עבירה פלילית. (ע"מ 12 שורה 15 לפרוטוקול בית המשפט). לעניין הייעוץ הוא טוען כך: "כשבאתי לפקיד הבנק התייעצתי איתו מה לעשות האם לבטל את השיקים. הוא אמר שאפשר לבטל אבל הוא מציע לשנות את החתימה ואז אם יגיע שיק שבו החתימה הישנה השיק לא יכובד". (ע"מ 12 שורות 16-17 לפרוטוקול בית המשפט). "אני בכלל לא ידעתי שיש אפשרות לעצור את השיקים על ידי שינוי חתימה. הוא זה שהעלה בפני את האפשרות הזו שבמקרה ואשנה את החתימה אם יגיע שיק בחתימה ישנה הבנק לא יכבד אותו." (ע"מ 12 שורות 4-6 לפרוטוקול בית המשפט). לטענת הבנק התובע לא הציג בפני פקיד הבנק תמונה אמיתית ונכונה. הייעוץ הבנקאי ניתן למעשה על פי מצג שוא. מר עופר לוי מודה כי אמר לבנק שהשיקים נגנבו או אבדו בשעה שהוא ידע שהשיקים מצויים אצל ע"ד קמר. כמו כן הוא לא יידע את פקיד הבנק בעובדה שמדובר בשיקים חתומים. (עמ' 12 שורות 22, 25 לפרוטוקול בית המשפט). איני מסכים עם טענתו של התובע לפיו אין כלל חשיבות לאינפורמציה שהציג בפני הבנק וכפי שהעיד: "לא הייתי אמור לספר לבנק שהשיקים אצל קמר. הבנק לא צריך להיות מעורב בקטע שביני לבין קמר. כל מה שרציתי שאם קמר יחליט להשתמש בשיקים אני אעצור את זה. עובדה שהוא השתמש בשיקים." (ע"מ 10 שורות 1-3 לפרוטוקול בית המשפט). סביר להניח שלו היה התובע מוסר לבנק את הסיבה האמיתית לרצונו לבטל את השיקים או לשנות את צורת החתימה היה הבנק ער יותר לשיקים שחתומים על ידי שני בעלי זכות החתימה במיוחד כאשר מדובר בשיק שהוא לפקודת עו"ד קמר. יתרה מכך, הבנק טוען כי בתנאי ניהול החשבון עליהם חותמים עם פתיחת החשבון כתוב שבמקרה של אובדן או גניבת שיקים צריך לבטל שיקים. פקיד הבנק רז הסביר את אחריותו של התובע: "האחריות של מעקב אחרי החשבון היא של הלקוח ולא של הבנק. אני אמרתי ללוי שעליו לבטל את השיקים. הוא לא אמר לי שום דבר על סכסוך בינו לבין קמר. אם הוא היה אומר לי כל הפעילות הייתה שונה. היינו מקפיאים את הפעילות ולא נותנים לשום שיק לצאת. עופר לוי לא פעל בתום לב מול הבנק. הוא לא אמר שקמר עומד למשוך שיק בניגוד לרצונו. אני אמרתי לו שעליו לבטל את השיק. הוא התחייב בפני שיבוא ויבטל את השיק. הוא אמר שהוא רוצה עכשיו רק לשנות את החתימה. אני לא יכול לסרב לבקשה שכזו. לוי הודה במפורש שהוא חתום על השיק." (ע"מ 23 שורות 16-22 לפרוטוקול בית המשפט). אני מאמין לעדותו של פקיד הבנק לפיה הבקשה לשנות את צורת החתימה ולא לבטל את השיקים היתה של מר עופר לוי ולא עיצה שהוא קיבל מפקיד הבנק. מכל מקום, גם אם היה מדובר בעיצה שקיבל מפקיד הבנק ברור שעיצה זו ניתנה על סמך המידע שמסר עופר לוי לפקיד הבנק. לאור זאת לא ניתן לאמר כי הבנק התרשל במתן ייעוץ לתובע. ולמצער רשלנותו הרבתית של מר עופר לוי אשר ביקש לשנות את צורת החתימה מבלי להודיע את הסיבה הנכונה היתה הגורם המכריע לכך שהשיק כובד. האם השיק נפרע כדין? לטענת התובע השיק לא נפרע כדין מכיוון ששונתה זכות החתימה המחייבת ועל השיק היו חתימות שהיו תקיפות לפני השינוי. "לשאלתך האם אחרי שאמרתי לבנק שהשיקים נגנבו היה צריך לחשוש דווקא מצדדי ג' ולא מעו"ד קמר, אני אומר לך שהיה צריך לחשוש מהכל. גם אם אני הייתי נותן שיק. שונתה החתימה, הבנק היה צריך להחזיר את השיק. גם אם אני הייתי בא לסניף עם שיק שבו החתימה הישנה לא היו צריכים לתת לי את הכסף". (ע"מ 11- 12 שורות 29-30, 1-2 לפרוטוקול בית המשפט). לטענת הבנק שינוי דוגמת חתימה בחשבון אין בו כדי לבטל את תוקף השיק עליו מופיעה החתימה הקודמת שכן השינוי אינו פועל למפרע, אלא צופה פני עתיד. הבנק היפנה לעניין זה לת.א. (חיפה) 3735/04 איברמן אורן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ אשר בו דחה בית המשפט את התביעה כנגד הבנק: "שינוי דוגמת החתימה בחשבון על ידי התובע אינו פוגע בסחירות השיק עליו מתנוססת דוגמת החתימה הקודמת...התובע לא נתן בכרטיס דוגמת החתימה (או בכל אמצעי אחר) הוראה לביטול רטרואקטיבי של דוגמת החתימה הישנה ובהתאם לכך מתחייבת המסקנה כי השינוי צופה פני עתיד ואינו חל על שיקים שנמשכו טרם דיווח." אינני מקבל את טענת הנתבעת. בנדון דנן, בניגוד לעובדות שהיו בת.א. 3735/04 הנ"ל, השיק נושא תאריך 12.11.2008, דהיינו לאחר התאריך בו שונתה החתימה- ביום 26.8.2008 . אמנם השיק נחתם קודם לכן אך זאת הבנק לא ידע בעת פרעון השיק. לפיכך, הבנק לא היה צריך לכבד את השיק נשוא התביעה. במקרה דנן גם לא נערך בירור עם התובע לפני כיבוד השיק כמקובל בבנק. על כך אף העיד מר רז, פקיד הבנק, כי הנוהל הרגיל של הבנק במקרה שמבקשים לפרוע שיק עם חתימה ישנה, הוא קודם לכן לברר עם הלקוח מה דינו של אותו שיק. "כשלקוח מבקש לשנות חתימה לא משנה לי הסיבה. אני אשנה את החתימה ואם יגיע לאחר מכן שיק עם החתימה הישנה אני אתקשר ללקוח לברר מה דינו של אותו שיק. בעניין השיק נשוא תיק זה עד כמה שידוע לי, לא פנו למר לוי לברר לגביו. השינוי בחתימה של מר לוי היא מזערית והשיק היה חתום על ידי אחד השותפים בחשבון והייתה עליו חתימה נוספת. כל השיקים עוברים בדיקה של פקיד שלא מכיר את לוי או אותי. הוא בודק התאמה של חתימות למה שצריך להיות בחשבון לפי המחשב." (ע"מ 22 שורות 23-28לפרוטוקול בית המשפט). האם משיכת השיק הייתה חריגה? התובע טוען שלא הייתה פעילות בחשבון במשך 8.5 חודשים לפני משיכת השיק נשוא התביעה ולפיכך מדובר בפעילות חריגה. כמו כן לטענתו רוב השיקים היו בסכומים נמוכים למעט אחד שהיה על סך 90,000 ₪. לטענת פקיד הבנק מר רז אין זה נכון שלא הייתה פעילות בחשבון מדצמבר 2007 ועד נובמבר 2008, שכן הייתה פעילות בפברואר 2008, אז נמשכו שיקים בסכומים קטנים. (ע"מ 22 שורות 18-20 לפרוטוקול בית המשפט). לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה מסקנתי היא כי,בנדון דנן, מדובר בשיק בסכום גבוה אשר מרוקן את החשבון, ואשר היה חריג בסכומו יחסית למרבית השיקים שנמשכו מהחשבון ובמיוחד בתקופה שקדמה למשיכתו, לפיכך הדבר הצריך בדיקה מיוחדת של הבנק לאור זאת שנעשה שינוי בחתימה. דמיון בין החתימות: השוני בין צורת החתימה לפני השינוי לבין צורתה לאחר מכן אינו גדול. לפיכך, ובנוסף לאמור לעיל, יש לקבוע כי היה על פקיד הבנק להסב את תשומת ליבו של הלקוח לעניין הבעייתיות של הדמיון בין החתימות במועד השינוי. ולא ניתן לאפשר לבנק, עתה לאחר שנפרע השיק, להעלות טענה בעניין הדמיון בין החתימות. לאור כל האמור, לעיל אני קובע כי הבנק לא היה אמור, בהתאם להוראות החוזה שבינו לבין התובעת, לכבד את השיק מבלי לעשות בירור קודם עם בעלי זכות החתימה. אשם תורם: נציג התובעת לא נתן מידע נכון לבנק, כאשר הגיע כדי למנוע את פרעון השיקים לעו"ד קמר. הוא סיפר כי אבדו ואו נגנבו לו שיקים ולפיכך העצה שקיבל מפקיד הבנק התבססה על מידע שגוי. ברור שאילו המידע שניתן היה המידע הנכון, אילו מר עופר לוי היה אומר לפקיד הבנק את הסיבה האמיתית להגעתו לבנק, היינו, חששו פן עו"ד קמר ירוקן את החשבון או יוציא שיקים מהחשבון כשהוא עצמו הנפרע בהם, ניתן היה למנוע את פרעונו של השיק הספציפי. לא זו בלבד אלא שנציג התובע ידע, או היה עליו לדעת, אף את מספרי השיקים שהיו מצויים בידי עו"ד קמר והיו כבר חתומים על ידו. בוודאי שבמצב עובדתי זה היה עליו לספק מידע זה לפקיד הבנק ובוודאי שמידע זה לו היה מסופק, היה יכול למנוע בנקל את פרעון השיק. באי מסירת המידע כאמור ניתן לראות אשם תורם חוזי של אורגן התובעת. ניתן להגיע לאותה תוצאה בדרכים נוספות כדלקמן: א. ניתן לראות בהתנהגותו של מר עופר לוי, כאורגן החברה, ובאי מסירת המידע הרלבנטי, כהפרת חובתה של התובעת להקטין את נזקיה. על פי הוראת סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970, המפר אינו חייב בתשלום פיצוי על הנזק שגרם אם הצד הנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין את הנזק. בנדון דנן, כאמור לעיל, לו היה התובע מוסר לפקיד הבנק את המידע הרלבנטי הנכון, ניתן היה להקטין ואולי אף למנוע את הנזק שנוצר בפרעון השיק. ב. ניתן לראות בהתנהגותו של מר עופר לוי, שלא דיווח לפקיד הבנק על הסיבה האמיתית לרצונו לשנות את צורת החתימה, כהתנהגות שאינה בתום לב בקיומו של החוזה, בניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 ובשל כך לחלק את האחריות בגין פרעון השיק. לאור האמור לעיל אני קובע כי למר עופר לוי, כאורגן של התובעת, אשם תורם ו/או שותפות משמעותית באי מניעת הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מפרעון השיק על ידי הבנק, אותם אני מעמיד על שיעור של 50%. מדובר בשיק שנמשך מחשבון התובעת לטענתה שלא כדין. בין בעלי זכות החתימה בבנק יש מחלוקת על מה שאמור היה להיעשות בסכום המופקד בבנק נשוא השיק. מר עופר לוי טוען שמדובר בכספים של החברה, וככל הנראה טענתו היא שהכספים מגיעים לו. ואילו עו"ד קמר טען שמדובר בסכומי כסף שהוא אמור לקבל בהתאם ליחסים החוזיים שבינו לבין מר עופר לוי והתובעת. לפיכך, אני מורה שעל הבנק לשלם לתובעת- 50% מסכום השיק (סכום השיק בניכוי אשמו התורם/ חוסר תו"ל/ אי הקטנת הנזק של מר עופר לוי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פרעון השיק. הבנק יצא ידי חובת ההשבה אם יזכה את חשבון החברה בסכום האמור. בנסיבות הענין ולאור התוצאה אין צו להוצאות. בנקשיקים