המשכירה טוענת כי ההמחאות שניתנו לה לתשלום דמי השכירות לא כובדו , החל בחודש יוני 2009, ולכן הגישה המשכירה את ההמחאות לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. 4. לטענת המשכירה, מההתנגדות לביצוע שטר שהגישו השוכרים התברר לה כי השוכרים עזבו את הדירה במהלך חודש ספטמבר 2009, מבלי להודיע על כך. המשכירה טוענת כי בהתנהלות האמורה ביטלו השוכרים למעשה, באופן חד - צדדי, את ההסכם. 5. המשכירה דורשת , במסגרת כתב התביעה , סכום של 85,110 ₪ המורכב כדלקמן: 41,260 ₪ - דמי שכירות שלא שולמו בתקופה שבין חודש יוני 2009 ועד חודש נובמבר 2009, עת חזרה החזקה בדירה למשכירה; 17,210 ₪ - בשל השבת מצב הדירה לקדמותו/תיקון נזקים, בהתאם לחוות דעת של המהנדס סילביו הופמן שהוגשה כנספח ז' לכתב התביעה (להלן - חוות דעת הופמן); 26,640 ₪ - פיצוי בשל סיום חד צדדי של ההסכם, ללא מציאת שוכר חלופי (סכום השווה לטענת המשכירה ל - 4 חודשי שכירות. התביעה שכנגד בת.א. 2461/10 6. בכתב התביעה שכנגד, שהוגש ביום 12.4.10, טוענים השוכרים כי המשכירה היא זו שהפרה את הסכם השכירות בכך שלא תיקנה ליקויים בדירה עליהם התחייבה בסעיף 5.3 להסכם, כמפורט בסעיף 15 לכתב התביעה שכנגד, וזאת, על אף התראות והודעות רבות שנשלחו על ידי השוכרים ליעל בסיס. הואיל ולטענת השוכרים התעלמה יעל בסיס מהתראותיהם - פינו השוכרים את הדירה מיוזמתם, וביום 7.9.09 הודיעו על כך למשכירה, באמצעות יעל בסיס. 7. השוכרים דורשים סכום של 40,364 ₪ המורכב כדלקמן: 7,328 ₪ - החזר פיקדון ששולם למשכירה השווה לסך של 1,800$; 584 ₪ - חוב עבור חשמל לתקופה שלפני כניסת השוכרים לדירה; 310 ₪ - חוב עבור גז לתקופה שלפני כניסת השוכרים לדירה; 23,593 ₪ - תשלום לקבלן שיפוצים שתיקן ליקויי רטיבות בדירה, בהתאם לנספח 9 לתצהירו של השוכר; 2,810 ₪ - תיקון מוצרי חשמל בדירה , בהתאם לסעיף 10 לתצהירו של השוכר ; 4,000 ₪ - הוצאות שהוציאו השוכרים עבור המעבר לדירה חלופית; 1,800 ₪ החזר דמי שכירות ששולמו ביתר. 8. ההתנגדות של השוכרים לביצוע השטר התקבלה ביום 10.2.10, על ידי כב' הרשם (כתוארו דאז) נמרוד פלקס, ובמקביל אוחד הדיון, בהסכמה, בתובענה השטרית ובתובענה החוזית של המשכירה, ושתיהן הועברו להמשך דיון בפני מותב זה. 9. בדיון שהתקיים ביום 10.3.11 הסכימו הצדדים להעברת התיק לגישור בפני כב' השופט (בדימוס) יעקב בצלאל, אולם הגישור לא צלח. 10. התקיימו הוכחות ביום 30.6.13. מטעם המשכירה העידה יעל בסיס, וב"כ המשכירה הודיע כי הוא מוותר על חקירתו של המהנדס הופמן על חוות דעתו ושומר את כל טענותיו לגבי חוות הדעת לסיכומים (פרוטוקול עמ' 14 שורות 23 - 24). מטעם השוכרים העיד השוכר, מר ארליך אברהם, וכן מר דוד דרעי, אשר דאג מטעם השוכרים כי יבוצעו תיקונים בדירה (להלן - דרעי). טענות המשכירה 11. בסיכומיה טוענת המשכירה, כי השוכרים נהגו בדירה כבתוך שלהם, הרשו לעצמם לבצע שינויים במושכר בניגוד להסכם , שהוראותיו בהירות וברורות, תוך גרימת נזק של ממש לדירה. 12. המשכירה טוענת כי השוכרים לא הוכיחו כי עובר לנטישתם את הדירה היו בה ליקויים בכלל, למעט נזקים שהם עצמם גרמו, ומן הסוג המונע שימוש סביר בדירה. 13. עוד נטען, כי גרסת השוכרים לעניין ביטול הסכם השכירות, אי תשלום דמי שכירות, ביצוע תיקונים בדירה ובמכשירי החשמל, הינה בלתי הגיונית ובלתי סבירה. 14. לטענת המשכירה, משוויתרו השוכרים על חקירת המומחה מטעמה, מר הופמן, הרי שחוות הדעת לא נסתרה, ויש לקבלה במלואה, גם לאור העובדה שלא הוגשה כל חוות דעת נגדית על ידי השוכרים. 15. אשר לתביעה שכנגד טוענת המשכירה, כי השוכרים לא הוכיחו ששילמו סכום של 23,533 ₪ לקבלן השיפוצים לתיקון הליקויים הנטענים בדירה. עוד נטען בהקשר זה, בסעיפים 52 - 67 לסיכומיה , כי המשכירה הסכימה להחזיר לשוכרים עלות תיקונים מסוימים בלבד, שפורטו במכתב מיום 21.3.09, כנגד חשבוניות שמעולם לא הומצאו, וכן הסכימה לשלוח בעל מקצוע לדירה לצורך ביצוע אותם תיקונים מסוימים. בעל המקצוע אכן הגיע בפועל לדירה ותיקן את הדרוש תיקון. לטענת המשכירה, משבחרו השוכרים להסתיר מבית המשפט את האישור שנתנו על ביצועם של התיקונים על ידי בעל מקצוע מטעם המשכירה - מן הדין לדחות את גרסתם ולקבל את גרסת המשכירה, וזאת הואיל וביטול ההסכם בנסיבות אלה ו"השיפוץ" על ידי השוכרים היה בלתי סביר. 16. המשכירה טוענת עוד, כי בנסיבות העניין אין השוכרים זכאים להחזר הפיקדון, ואף לא להחזר הסכומים המתייחסים לחשמל וגז בתקופה שלפני כניסתם לדירה והם מעולם לא פנו אליה בעניין זה. אשר לדמי השכירות שלטענת השוכרים שולמו ביתר, טוענת המשכירה כי לא שולם כל סכום ביתר הואיל והדירה הייתה מוכנה לכניסת השוכרים במועד הנקוב בהסכם השכירות, אך השוכרים, מטעמים השמורים עמם, בחרו לעכב את כניסתם בפועל לדירה. גם לעניין החזר ההוצאות בסכום של 4,000 ₪ בשל מעבר לדירה חלופית, כפי שנטען על ידי השוכרים, טוענת המשכירה כי אין הם זכאים לסעד זה הואיל ומדובר בהוצאות שממילא היו נושאים בהן השוכרים בתום תקופת השכירות , ואשר לא הוכחו. טענות השוכרים 17. בסיכומיהם חוזרים השוכרים וטוענים כי על פי סעיף 5 להסכם השכירות, האחריות לתיקונים יסודיים ולתיקונים הנובעים מבלאי סביר מוטלת על המשכירה, וזאת להבדיל מכל נזק ומכל פגם שנגרם או שייגרם לדירה כתוצאה משימושם של השוכרים בתקופת השכירות , ואם המשכירה לא תעשה כן - רשאים השוכרים לבצע זאת על חשבון המשכירה. 18. לטענת השוכרים, בסעיפים 19 - 34 לסיכומיהם, נתגלו ליקויים בלתי נסבלים בדירה לאחר שהם נכנסו אליה, ו"הקש ששבר את גב הגמל" הייתה התייחסותה של יעל בסיס לכל טענותיהם. השוכרים טוענים כי הם שילמו דמי שכירות "עבור ארמון ובמקום קיבלו חורבה וחוסר מענה למצוקתם". לטענתם, יעל בסיס זלזלה בהם כשם שזלזלה בבא כוחם במהלך חקירתה הנגדית (פרוטוקול עמ' 18 שורה 11), ולאור היחסים עם יעל בסיס - החליטו השוכרים שלא להישאר חורף נוסף בדירה , וגם לא לשפץ את כולה (פרוטוקול עמ' 18 שורות 3- 5). 19. לעניין חוות דעת הופמן טוענים השוכרים, בסעיפים 50 - 51 לסיכומיהם, כי מדובר בעדות שמועה בכל הנוגע לקשר בין הנזק שנגרם לבין מי שגרם לנזק, ואין כל ראיה שהנזקים הנטענים בחוות הדעת נגרמו על ידי השוכרים. עוד נטען בהקשר זה, כי אכן, כטענת יעל בסיס, כל הליקויים שבחוות הדעת תוקנו לפני שהשוכרים החדשים נכנסו לדירה ולכן הסעד שיכולה המשכירה לקבל הוא לכל היותר החזר הסכום בפועל עבור התיקונים, אולם משלא הומצאו חשבוניות - לא הוכיחה המשכירה קיומם של הנזקים וההוצאות שנדרשו לצורך תיקונם. מנגד, אם נותרו נזקים בדירה שלא תוקנו - הרי בעצם השכרת הדירה לאחרים תורגמו אותם נזקים במסגרת ההסכמות בין השוכרים החדשים למשכירה או שהשכרת הדירה נעשתה כי לא היו בה ליקויים - וכך, בכל מקרה, אין שום סעד שהמשכירה זכאית לקבל. 20. אשר לפיצוי המשכירה בשל סיום חד - צדדי של ההסכם, טוענים השוכרים , בסעיף 54 לסיכומיהם, כי אין בהסכם פיצוי מוסכם כלל וכן כי חובת הקטנת הנזק חלה על המשכירה והיא זו שהייתה צריכה למצוא שוכר אחר במקומם, ואם לא עשתה כן - הרי שאין לה להלין אלא על עצמה. 21. בסעיפים 55 - 60 לסיכומיהם חוזרים השוכרים על טענותיהם, כפי שטענו בכתב התביעה שכנגד, לגבי הסכום של 40,364 ₪ שעל המשכירה לשלם להם, לטענתם. דיון והכרעה 22. כידוע, כאשר התקשרות מסוימת באה לידי ביטוי בכתב - ההנחה הבסיסית היא שהכתב מסכם את כל הפרטים שהצדדים הסכימו עליהם. הואיל ובמקרה שלפנינו קיים הסכם השכירות - נקודת המוצא היא הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם. 23. בסעיף 3.2 להסכם השכירות הצהירו הנתבעים כי ראו את הדירה, וכי בדקו אותה ואת אפשרויות השימוש בה למטרותיהם מכל בחינה, וכי הם מוותרים על זכותם לטעון כל טענה בקשר לאי התאמה. 24. סעיף 5 להסכם השכירות, שעניינו אחזקה ובדק, קובע: "5.1 השוכר מתחייב לשמור על הדירה ועל המתקנים שימצאו בה, במצב טוב, נקי ותקין במשך כל תקופת השכירות, למעט בלאי הנובע משימוש סביר ורגיל בדירה במתקניה ובמקבעיה. מובהר בזאת כי הואיל והדירה הנה במצב טוב, על השוכר להקפיד במיוחד ולהימנע מכל נזק לדירה. 5.2 ידוע לשוכר כי הדירה נמצאת בבית מגורים והוא מתחייב לשמור על שקט ועל ניקיון בהתאם למקובל ולהימנע מכל רעש ו/או הפרעה בלתי סבירים ליתר הדיירים בבניין בו נמצאת הדירה. 5.3 השוכר מתחייב לתקן, על חשבונו, כל נזק וכל פגם שנגרם ושיגרם לדירה או לכל השייך לה בתקופת השכירות, כתוצאה משימוש השוכר בתקופת השכירות, מיד עם היווצרם. זאת למעט תיקונים יסודיים ולמעט תיקונים הנובעים מבלאי סביר, אשר האחריות לתיקונם תחול על המשכיר. 5.4 המשכיר לא יהיה אחרי לתיקונים כלשהם בגין שימוש שלא על פי חוזה זה. 5.5 לא ביצע השוכר תיקון כאמור בסעיפים 5.3 ו - 5.4 - יהיה המשכיר רשאי, אך לא חייב, לבצעו על חשבון השוכר. השוכר מתחייב להשיב לאלתר למשכיר את ההוצאות שעמד בהן לצורך התיקון, וזאת מיד עם דרישת המשכיר, עפ"י קבלות שיוצגו בפניו, או להפך. 5.6 השוכר מתחייב להודיע למשכיר על כל ליקוי בדירה אשר באחריות הקבלן, כך שהליקויים יתוקנו בתקופת השכירות ובמיוחד בתום שנת הבדק הראשונה". בסעיף 6 להסכם, שעניינו דמי השכירות, נקבע בסעיף 6.4: "השוכר מתחייב לשלם דמי שכירות עבור תקופת השכירות במלואה, גם אם יפסיק, מכל סיבה שהיא, להשתמש בדירה עוד קודם לסיום תקופת השכירות". עם זאת, ניתנה אפשרות לשוכר, בסעיף 6.5 להסכם, להביא במקומו במהלך השכירות שוכר חלופי, ובלבד שהוא יהא מקובל על המשכיר ויעמוד בכל תנאי ההסכם. לא נאמר בשום מקום בהסכם שהשוכרים יהיו רשאים לקזז כל סכום מדמי השכירות עקב תשלום בשל תיקונים שנעשה על ידם. סעיף 12 להסכם השכירות, שעניינו הפרות וסעדים, קובע: "12.1 אירועו של כל אחד מן המקרים הבאים ייחשב כהפרה יסודית של החוזה: א. אם השוכר לא שילם במועדו איזשהו תשלום שהוא חייב בו לפי הוראות חוזה זה .... ב. אם מי מבין הצדדים הפר או לא מילא איזו מהתחייבויותיו לפי סעיפים 2, 4, 5, 7, 8 ו - 9 לחוזה זה, המהווים תנאים יסודיים ועיקריים לחוזה, ולא תיקן ההפרה תוך 7 ימים מיום שניתנה לו התראה בכתב. 12.2 בהפרת החוזה ע"י השוכר באירוע אחד מן המקרים המנויים בפסקה 12.1 לעיל, יהיה המשכיר רשאי, אך לא חייב, להודיע לשוכר על ביטול זכות השכירות שלו באופן מידי , ובמקרה זה יהא על השוכר לפנות את הדירה תוך 14 יום מיום מתן הודעת ביטול החוזה. 12.3 בנוסף, ומבלי לגרוע מן האמור לעיל, יהיה השוכר חייב לפצות את המשכיר עבור כל הנזקים שייגרמו למשכיר עקב הפסקת השכירות. 12.4 אין באמור לעיל לגרוע מזכותו של כל צד לתבוע כל סעד ו/או זכות המוענקים לו על פי חוזה זה ו/או על פי כל דין". 25. לאור הוראות הסכם השכירות, השאלות שעומדות בפנינו בתיק זה הינן: (א) האם השוכרים הפרו את ההסכם, כפי שנטען בכתב התביעה, ואם כן - האם המשכירה זכאית למלוא הסעדים שנתבעים על ידה. (ב) האם המשכירה הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה בהתחייבויותיה, לרבות לפי סעיף 5.3 להסכם לתקן את הליקויים, כפי שנטען בכתב התביעה שכנגד, ואם כן - האם כתוצאה מהפרות אלה זכאים השוכרים לבטל את ההסכם וכן זכאים לסעדים המפורטים בכתב התביעה שכנגד. האם השוכרים הפרו את ההסכם 26. אין מחלוקת כי השוכרים עזבו את הדירה לפני תום תקופת השכירות, וגם אין מחלוקת כי השוכרים לא הביאו שוכר חלופי. כאשר נשאל השוכר בחקירתו האם לא עשה כל מאמץ להביא שוכר חלופי - ענה: "לא. כתבתי זאת בתצהיר גם. אני חושב שהיה אסור לי להפיל אנשים תמימים בפח עם התנהלות כזו של המשכירה". (פרוטוקול עמ' 22 שורות 14 - 15). כמו כן, אין מחלוקת כי השוכרים חדלו לשלם את דמי השכירות בחודש יוני 2009 (ראה דברי השוכר בפרוטוקול עמ' 18 שורה 27) . כאשר נשאל השוכר מדוע חדל לשלם דמי שכירות בחודש יוני 2009 - ענה: "קיזזתי בגלל הוצאות שהוצאתי ובגלל כסף ששכב אצל המשכירה שהיה שלי" (פרוטוקול עמ' 18 שורה 29). 27. הואיל וסעיף 6.4 להסכם שכירות קובע באופן מפורש כי על השוכר לשלם את דמי השכירות עבור תקופת השכירות במלואה גם אם יפסיק מכל סיבה שהיא להשתמש בדירה לפני תום תקופת השכירות - הרי שהמסקנה היא, שהשוכרים הפרו את ההסכם כאשר הפסיקו לשלם את דמי השכירות וקיזזו על דעת עצמם את הסכומים שהוציאו, לטענתם, לצורך ביצוע התיקונים בדירה. כאשר נשאל השוכר מדוע לא עיגן בכתב את נושא הקיזוז של עלות השיפוצים מדמי השכירות - לא ניתנה על ידו תשובה מספקת: "לא היה לי עם מי לדבר, גרתי בדירה עם רטיבות עם ילד חולה אסטמה" (פרוטוקול עמ' 19 שורות 7 - 9). 28. משהגעתי למסקנה כי השוכרים הפרו את הסכם השכירות - עלינו לבחון כעת האם זכאית המשכירה לסעדים הנתבעים בכתב התביעה , כולם או חלקם. 29. אשר לסכום של 41,260 ₪ עבור דמי שכירות תקופה שבין יוני 2009 ועד נובמבר 2009 - הואיל ויעל בסיס אישרה בחקירתה (פרוטוקול עמ' 9 שורות 20 - 23 ) כי קיבלה את הודעות השוכרים מימים 7.9.09 ו- 15.9.09 בדבר ביטול חוזה השכירות (נספחים 7 ו- 8 לתצהירו של השוכר) - הרי שניתן לומר כי המשכירה ידעה כבר באמצע חודש ספטמבר 2009 שהשוכרים עזבו את הדירה והחוזה בוטל בפועל. אמנם על פי סעיף 12.3 להסכם השכירות חייב השוכר לפצות את המשכיר עבור "כל הנזקים שייגרמו למשכיר עקב הפסקת השכירות" - אולם האמור בהסכם כפוף לכלל העקרוני המחייב את הניזוק בהקטנת נזקיו. משידעה המשכירה כי השוכרים עזבו את הדירה ולא דאגו לשוכר חלופי - היה עליה להקטין את נזקיה ולחפש באופן מידי שוכר חדש. משהמתינה המשכירה עד לחודש נובמבר 2009 ולא עשתה דבר להקטנת נזקיה - לא יהא זה צודק וראוי לחייב את השוכרים בתשלום דמי שכירות עד לתקופה האמורה, אלא לכל היותר - עד לסוף חודש ספטמבר 2009. לפיכך, יש להפחית מהסכום של 41,260 ₪ את דמי השכירות המתייחסים לחודשים אוקטובר - נובמבר 2009, דהיינו סכום של 13,320 ₪ (לפי 1,800$ לחודש). 30. לאור האמור, אני מעמידה את מרכיב התביעה המתייחס לדמי השכירות על סכום של 27,940 ₪. 31. אשר לפיצוי בשל סיום חד צדדי של ההסכם בסכום של 26,640 ₪ - כפי שנאמר לעיל, נקודת המוצא היא הוראות ההסכם בין הצדדים. הואיל ואין בהסכם הוראות בדבר פיצוי מוסכם, ולאור האמור לעיל בדבר אי הקטנת הנזקים על ידי המשכירה באי חיפוש שוכר חלופי באופן מידי - דינו של סעד זה להידחות. 32. אשר לסכום של 17,210 ₪ בשל תיקון הנזקים, כאמור בחוות דעת הופמן - אמנם השוכרים וויתרו על חקירתו של המהנדס הופמן ולא הגישו כל חוות דעת נגדית מטעמם, אולם יעל בסיס בחקירתה לא ידעה לנקוב בסכום ששולם על ידי המשכירה בפועל עבור התיקונים, והיא אף הודתה כי אין בידה כל ראיות לגבי הסכום ששולם בפועל (פרוטוקול עמ' 10 שורות 29 - 32 ועמ' 11 שורה 1). בנסיבות אלה, לא הורם הנטל המוטל על המשכירה להוכחת סעד זה , ולכן דינו להידחות. 33. סיכום ביניים - לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד, בסכום של 27,940 ₪, כאמור בפסקאות 29 - 30 לעיל. האם המשכירה הפרה את הסכם השכירות 34. כפי שעולה מתצהירה של יעל בסיס ומחקירתה הנגדית, המשכירה אינה מתכחשת להתחייבויותיה לפי סעיף 5 להסכם השכירות, ובסעיפים 35 - 46 לתצהיר נטען כי המשכירה הסכימה לבצע תיקונים כנגד חשבוניות , שמעולם לא הומצאו. יעל בסיס טענה גם כי התיקונים בוצעו בפועל על ידי בעל מקצוע, על פי הפירוט שמופיע בסעיף 46 לתצהירה. השוכר אינו מכחיש את הטענה האמורה, אולם טוען כי בעל המקצוע "הגיע לשעה שעתיים וסידר את הדברים הקטנים" (פרוטוקול עמ' 21 שורות 27 - 28). בנסיבות אלה, משלא זומן אותו בעל מקצוע כעד, על מנת שניתן יהיה לקבוע מה היה היקף התיקונים , ומאידך לא נסתרה הטענה כי הוא היה בפועל בדירה - ראיתי להעדיף את גרסתה של יעל בסיס לעניין התיקונים , וקשה לטעון, בנסיבות אלה, להפרה יסודית של ההסכם על ידי המשכירה. 35. אם סברו השוכרים כי אין די בתיקונים שבוצעו מטעמה של המשכירה, ומדובר בליקויים שנתגלו לאחר כניסתם לדירה והם "בלתי נסבלים", כפי שנטען על ידם במכתבם ליעל בסיס מיום 19.4.09 (נספח 6 לתצהיר השוכר) - היה סביר כי בנסיבות אלה יבצעו השוכרים את התיקונים בעצמם, גם בהיעדר אישור מאת המשכירה, וימציאו לה חשבוניות על הסכומים שהוצאו על ידם בפועל, וזאת על מנת שיוכלו להמשיך ולשכור את הדירה , תוך אפשרות של שימוש סביר בה. אולם השוכרים, מטעמים השמורים עמם, לא בחרו בדרך מתבקשת זו, אלא המתינו באופן בלתי סביר , עד לחודש יוני 2009 על מנת לערוך את ההסכם עם הקבלן עלי אבו טיר (להלן - הקבלן), כאשר הסכום הנטען , בסך של 23,533 ₪ , שולם לקבלן במזומן ביום 2.7.09 (ראה נספח 9 לתצהירו של השוכר). 36. בהקשר זה יצוין, כי השוכרים נמנעו מלהביא לעדות את הקבלן עצמו, ויש בכך כדי להטיל ספק בדבר אמתותו של ההסכם עם הקבלן והתשלום ששולם כביכול לקבלן. הלכה ידועה היא, כי הימנעותו של בעל דין מהבאת עד פועלת כנגדו, שכן חזקה שהימנעות זו נובעת מכך שאין העדות מיטיבה עם בעל הדין. השוכרים נמנעו כאמור מלהביא לעדות את הקבלן ובחרו להביא, במקום הקבלן, את העד דרעי , אשר היה רק בגדר "מתווך" ללא תמורה, שדאג להביא את הקבלן (פרוטוקול עמ' 15 שורות 28 - 30 ועמ' 17 שורות 11 - 16), ועדותו לא הועילה הרבה למחלוקת שלפנינו, וזאת בלשון המעטה. 37. זאת ועוד, בהסכם עם הקבלן ,שתאריכו 10.6.09 , נאמר בין היתר: "היות ועלי התקין סורגים בחלונות דירת מר ארליך בתחילת השנה ועדיין לא קיבל את שכרו...." מאידך, בסעיף 53 לתצהירה של יעל בסיס נאמר כי המשכירה הסכימה שהשוכרים יתקינו סורגים , ובשל כך קוזז בהסכמה סכום של 1,000 ₪ מדמי השכירות של חודש אפריל 2009. מדוע אם כן לא קיבל הקבלן את שכרו בשל הסורגים? לשוכרים הפתרונים בעניין זה. 38. גם אם אקבל את טענות השוכרים בעניין ההסכם עם הקבלן ובעניין התשלום ששולם לו - עדיין תמוה בעיני שאדם ישלם עשרות אלפי שקלים עבור ביצוע תיקונים בדירה שכורה וכעבור כחודש וחצי יעזוב, מבלי להגיש תביעה כנגד בעל הבית בשל הפרת הסכם השכירות על ידו, כפי שנטען כעת על ידי השוכרים במסגרת התביעה שכנגד. הרי אם אכן שולם בפועל הסכום האמור לקבלן - חזקה שהקבלן ביצע את התיקונים לשביעות רצונם של השוכרים, שאם לא כן - לא היו משלמים לו. אם כך - מדוע החליטו השוכרים בכל זאת לעזוב את הדירה? תשובתו של השוכר לתמיהה זו אינה מספקת: "תכננו לשכור את הנכס הזה לשנים ארוכות ולכן הסכמתי להוציא כסף על שיפוץ כשהכוונה הייתה לקזז את זה בהמשך. כשראיתי שהיחסים מגיעים למקום ללא מוצא והליקויים ממשיכים, לא תכננתי להישאר חורף נוסף בדירה כזאת וגם לא התכוונתי לשפץ את כולה מהמסד ועד הטפחות ולאחר יעוץ משפטי החלטתי לעזוב". (פרוטוקול עמ' 19 שורות 3 - 6). גם הסברו הנוסף של השוכר לפיו "בפועל זה התחיל להתגלגל כמו פינג - פונג בין בני המשפחה של התובעת (פרוטוקול עמ' 18 שורות 13 - 14) , אינו מקובל עלי. כאמור, שוכר סביר אינו משלם אלפי שקלים לשיפוץ המושכר מבלי להמציא קבלות למשכיר, ובוודאי שלא עוזב בנסיבות אלה את המושכר מבלי להיות בטוח כי השקעתו במושכר תוחזר לו. 39. לאור האמור, המסקנה היא כי דין התביעה שכנגד להידחות. קשה להשתחרר מן הרושם שכל הטענות שהועלו במסגרת התביעה שכנגד, אשר הוגשה כאמור ביום 12.4.10, "נולדו" לאחר שהמשכירה הגישה לביצוע את ההמחאות של השוכרים שלא כובדו, החל בחודש יוני 2009, ולאחר הגשת התביעה ביום 7.2.10 . סוף דבר 40. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: (א) אשר לתביעה - התביעה מתקבלת באופן חלקי, כאמור בפסקאות 29 - 33 לעיל. השוכרים ישלמו למשכירה, תוך 30 ימים, סכום של 27,940 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (7.2.10) ועד לתשלום המלא בפועל. (ב) אשר לתביעה שכנגד - התביעה שכנגד נדחית. (ג) אשר להוצאות - הואיל ומצד אחד רוב רובה של התביעה נדחה, ומאידך - הואיל והתביעה שכנגד נדחתה במלואה , ישלמו השוכרים (הנתבעים / התובעים שכנגד) למשכירה (התובעת / הנתבעת שכנגד) הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪. סכום ההוצאות האמור ישולם תוך 30 ימים, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. שיקיםשכירותדמי שכירות