צו סגירת עסק קיוסק / פיצוציה בשל חשד למכירת סמים עניינה של החלטה זו הוא בקשה למתן צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968. הצווים המבוקשים מתייחסים לסגירת שני בתי עסק סמוכים - וזאת בטרם נשמעה הקראת כתב אישום בעניינם וממילא בטרם ניתן פסק דין. לטענת המבקשת נשקפת מבתי העסק סכנה מיידית ומוחשית לשלומו ובטחונו של הציבור ומכאן עתירתה למתן הצווים. פתח דבר מתנהלים להם שני בתי עסק. לטענת המבקשת לשני בתי העסק קשר בינהם, שני בתי העסק טעוני רשיון עסק כ"קיוסק/פיצוציה" (כך בכתב האישום) ואולם למרות זאת הם מתנהלים ללא רשיון עסק ומבלי שהתבקש כזה. כנגד שני בתי העסק הוגשו על ידי המבקשת כתבי אישום בגין עבירות לכאורה של ניהול עסק ללא רשיון. במקביל אף הוגשו, כאמור, הבקשות העומדות בבסיסה של החלטה זו. לטענת המבקשת בתי העסק פועלים "בצורה מפוקפקת" כאשר ייעודם ותכליתם היא למכור סמים מסוכנים. המבקשת טוענת כי בפעילות סמויה אשר ערכה במקום, כמו גם בחיפוש ופעולות חקירה אחרות נמצאו ראיות המעידות לכאורה על פעילות של סחר בסמים. לטעמה של המבקשת ראיות אלה הן ברף המאפשר הוצאת צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק הרישוי. המבקשת טוענת עוד כי שני בתי העסק מנוהלים על ידי המשיבים, או חלקם, כפי שהם בשתי הבקשות. כך, כאשר נסגר אחד מבתי העסק פעילותו עוברת לאחר. יצויין כי המבקשת מבהירה כי המשיבים 4 ו - 5 בכל אחת מהבקשות הם בעלי הנכס בלבד ועולה כי אינם נוטלים חלק פעיל בפעילות האסורה המיוחסת למשיבים האחרים. המשיבים לא מסרו כל גירסה ואולם באי כוחם טענו טענות כבדות משקל כנגד הבקשות עצמן. הטענות הועלו הן בפן המשפטי והן בפן העובדתי. המשיבים טוענים כי המבקשת אינה "גורם מאשר" כמשמעו בחוק רישוי עסקים, ביחס לבתי העסק המיוחסים למשיבים. משמעות טענה זו היא שמכיוון שאין חובה לקבל את חוות דעת המבקשת טרם הוצאת רשיון ל"קיוסק" - אזי אין זכות למבקשת להגיש כתב אישום אליו צורפה בקשה בגין פעילות ללא רשיון. עוד טוענים המשיבים כי בתי העסק אינם כאלה אשר הפעלתם דורשת רשיון. בנוסף טוענים המשיבים כנגד חומר הראיות שהוצג על ידי המבקשת וטוענים כי בכל מקרה אין בו ראיות לכאורה המבססות מסד להוצאת צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים. המשיבים ציינו כנגד טענות המבקשת בדבר צווי סגירה מינהליים וכן הרשעות קודמות וניהול בתי עסק אחרים - כי כל אלה אינם מהווים ראיות לכאורה למכירת סמים בבתי העסק בגינם הוגשו הבקשות וכי בכל מקרה אינם מביאים להוצאת צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים. להשלמת התמונה ייאמר כי במועד הגשת הבקשות, כמו גם במועד הדיונים - בתי העסק סגורים מכח צווים מינהליים אותם הוציאה המבקשת. סעיף 17 לחוק רישוי עסקים מאפשר לבית המשפט אשר אליו הוגש כתב אישום ליתן צווים האוסרים או מגבילים עיסוק בבית עסק - בדומה לצווים אותם רשאי בית המשפט ליתן לאחר שניתן פסק דין. הוראת חוק זו מגבילה תוקפם של הצווים עד למועד ביטול כתב האישום או עד למתן גזר דין ולחילופין פסק דין המזכה "זיכוי סופי". מטרתם של צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים אינה ענישה אלא מניעה. המטרה היא להסיר סכנה או מפגע אותם יוצרים בתי עסק הפועלים ללא רשיון (ור' למשל 3329/05, חברת קו המים אירועים בחוץ מכמורת בע"מ נגד מדינת ישראל) בטרם ייתן בית המשפט צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק הרי עליו לנקוט מבחן כפול: ראשית - בחינת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה לאמור בכתב האישום; שנית - בחינת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה וכן עילה לסגירת בית העסק או להגבלת פעילותו. בחלק השני של אותו בוחן בית המשפט עליו לבדוק האם אכן עצמת הסיכון מהפעלת בית העסק מחייבת הוצאת צווים וכן לבחון ההשלכות הנובעות מהוצאת הצווים ולחילופין מאי מתן צווים מקבילים (ע"פ 25350-10-11, מפעלי ברזני בע"מ נגד עיריית נצרת עילית) בעת בחינת חומר הראיות הרי די יהיה "בבחינת כח ההוכחה הגולמי הטמון בחומר החקירה. בית המשפט נדרש לבחון האם קיים סיכוי סביר שעיבוד הראיות במהלך המשפט - תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של חקירות ומבחני קבילות ומשקל - יוביל בסופו של דבר להרשעה" (רעפ 4384/03, מדינת ישראל נגד מיאו והאו בע"מ ואח'). בנוסף יתייחס בית המשפט לשאלת הפגיעה במשיב/נאשם עוד טרם הורשע, בשאלת האינטרסים המוגנים על ידי חוק חופש העיסוק ומנגד אף בשאלה האם לבית העסק היה בעבר רשיון כדין או שמא מדובר בבית עסק אשר פעל מאז ומתמיד ללא רשיון (פסק הדין בענין "מיאו והאו בע"מ" הנזכר לעיל). לפני סיום - על חשיפת בית המשפט לחומר החקירה ועל המשך הדיון מהלך הדיון שנערך בפני ואף תוך כדי עריכת החלטה זו נחשפתי לחומר חקירה, למרשם הפלילי של חלק מהמשיבים, ואפילו לפרשות בהם היו המשיבים מעורבים ואשר אינן קשורות בהכרח לבתי העסק. לאחר חשיפה זו עדיין קבועים כתבי האישום כנגד המשיבים לשמיעה בהתאם ליומני. על פניו מדובר במצב אשר יש ליתן עליו את הדעת. מצב בו מותב אשר נחשף לכל חומר החקירה טרם הקראת כתב האישום - ועדיין יישב בדין ביחס לכתב האישום. סעיף 17 לחוק רישוי עסקים אינו כולל נוסח הדומה לסעיף 74 (ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 לפיו בקשה המתייחסת לעיון בחומר חקירה "תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום". עם זאת נכון יהיה להעביר דיונים בהם נחשף המותב לחומר החקירה - כך שכתב האישום יישמע בפני מותב אחר. לעניינינו, בסמוך למועד שייקבע להקראה - תינתנה החלטות בהתאם. סוף דבר לאור האמור לעיל ולאחר ששוכנעתי כי האינטרס הציבורי מחייב מתן צו בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים צו סגירהצוויםסמיםסחר בסמיםסגירת עסק