המשכיר טוען כי השוכר עזב את הדירה השאיר חובות עבור חשמל ומים, וכן השאיר את הדירה כשהיא לא מסוידת ולא נקיה, דבר שגרם למשכיר נזקים גדולים. 4. המשכיר מכחיש את טענות השוכר כי עקב תקלה במערכת החשמל הדירה לא היית ראויה למגורים. לטענתו, רוב הפסקות החשמל נבעו מהתנהלות של השוכר, אשר חיבר לחשמל תנור ורדיאטור שגרמו לקצר, וכן מהפסקות חשמל יזומות של חברת החשמל ו/או מפגעי מזג האוויר, שגרמו להפסקת חשמל בכל היישוב הר שמואל. 5. המשכיר דורש במסגרת כתב התביעה סכום של 17,613₪ המורכב כדלקמן: 12,800 ₪ - דמי שכירות עבור 4 חודשים; 1,143 ₪ - חוב בשל צריכה חשמל ומים; 1,500 ₪ - הוצאות ניקיון וסיוד הדירה; 1,170 ₪ - הוצאות משפטיות; 1,000 ₪ - עוגמת נפש. התביעה שכנגד 6. על פי כתב התביעה שכנגד, שהוגש ביום 18.4.13, השוכר התבקש על ידי המשכיר לפנות את הדירה משום שהמשכיר החליט לאפשר לבני משפחתו לגור בדירה. מאידך, מודה השוכר כי שלח למשכיר מכתב ביום 21.1.13 ובו הודעה על הפסקת השכירות עקב הליקויים הרבים בדירה, ובעיקר תקלות חוזרת ונשנות במערכת החשמל. 7. השוכר טוען כי המשכיר הפר את חוזה השכירות באי תיקון הליקויים, ולכן אין מקום לטענתו כי על השוכר לשלם דמי שכירות עד לסוף תקופת השכירות. 8. בסעיף 14 לכתב התביעה שכנגד מודה השוכר בחוב בשל חשמל ומים, ומצהיר כי הוא מוכן לשלם חוב זה. 9. לעניין בעיות החשמל טוען השוכר, כי המשכיר היה מודע היטב לבעיה אך לא טרח ליידע את השוכר על כך בעת המשא ומתן לקראת החתימה על חוזה השכירות. עוד נטען בהקשר זה, כי אין לבעיות החשמל כל קשר לרדיאטור שבו השתמש השוכר. 10. השוכר מבקש לדחות על הסף את תביעת המשכיר, וכן דורש סכום של 2,400 ₪ עבור הובלת הציוד מהדירה עקב הפרה נטענת של חוזה השכירות על ידי המשכיר, פיצוי עבור ימי חופשה לשוכר ולרעייתו לצורך המעבר מהדירה, וכן הוצאות משפטיות. בסך הכול דורש השוכר, לאחר קיזוז החוב בשל חשמל ומים - סכום של 3,904 ₪. 11. לאחר הדיון שהתקיים ביום 21.7.13 הגיש השוכר מסמך נוסף ובו פירוט נוסף של טענותיו. ביום 23.7.13 ניתנה החלטה שבה התקבל המסמך, לפנים משורת הדין, וניתנה אפשרות למשכיר להגיש את תגובתו, אשר הוגשה ביום 5.8.13. דיון והכרעה 12. חוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1971 (להלן - החוק) קובע, בין היתר, בסעיף 6 כי המשכיר לא קיים את חיוביו אם מסר לשוכר נכס שבזמן המסירה לא התאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים, אולם אין השוכר זכאי להסתמך על אי ההתאמה אם ידע עליה בעת כריתת החוזה או אם לא הודיע עליה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה. עיון בהסכם השכירות, שנחתם כאמור ביום 1.12.12 אף כי השוכר שהה במושכר, בהסכמת המשכיר, עוד לפני החתימה על ההסכם, מעלה כי בסעיף 7 הצהיר השוכר כי ראה את המושכר ומצא כי הוא מתאים למטרתו וכי הוא "מוותר בזאת על כל טענה של מום או ברירה". אם גילה השוכר את הבעיה במערכת החשמל - סביר להניח שהדבר אירע זמן קצר לאחר כניסתו למושכר. גם אם אקבל את טענת השוכר כי הוא התריע על כך בעל פה בפני המשכיר וביקש שהמשכיר יתקן את הטעון תיקון עוד לפני משלוח ההודעה בדבר הפסקת השכירות ביום 21.2.13 (להלן - ההודעה) - עדיין לא ברור מדוע לא הקטין השוכר את נזקיו על ידי תיקון מערכת החשמל על ידי בעל מקצוע מטעמו ודרש את הוצאותיו מאת המשכיר, או הודיע למשכיר כי הוא יפחית את דמי השכירות כל עוד לא תוקן הפגם, כפי שמאפשר לו סעיף 9 לחוק. אם לא עשה השוכר כן והמתין כ - 3 חודשים עד למתן ההודעה - אין לו להלין אלא על עצמו. 13. סעיף 14 להסכם השכירות קובע: "במקרה והשוכר ירצה להפסיק את קשר השכירות ולעזוב את המושכר לפני תום תקופת השכירות, יהיה חייב בתשלום דמי השכירות עד סוף התקופה או להמציא דייר אחר במקומו לשביעות רצון המשכיר ובהסכמתו". מעיון בהתכתבות בין הצדדים, שצורפה לכתב התביעה, עולה כי ההודעה על הפסקת השכירות נשלחה לאחר יותר מ - 3 חודשים מעת כניסתו של השוכר למושכר. הואיל ונוסח סעיף 14 להסכם השכירות הינו ברור ואינו משתמע לשני פנים - אין השוכר יכול להסתתר מאחורי טענות בדבר אי התאמה, טענות שכאמור לא נטענו בזמן אמת. הואיל והשוכר לא דאג לדייר חלופי - לפיכך, זכאי המשכיר לדמי השכירות עד לתום תקופת השכירות החוזית בסכום של 12,800₪, כפי שנדרש בכתב התביעה. 14. כמו כן, זכאי המשכיר לתשלום בשל החוב עבור צריכת חשמל ומים בסכום של 1,143₪, חוב אשר בו מודה השוכר. 15. מאידך, לא צירף המשכיר כל הוכחה לגבי הוצאות ניקיון וסיוד הדירה בסכום של 1,500 ₪, וכן לגבי הנזק הלא - ממוני הנטען על ידו, ולכן דין טענותיו אלה להידחות, הואיל ולא הורם לגביהן הנטל המוטל על המשכיר, כתובע , להוכחתן. 16. המשכיר גם לא זכאי להוצאות משפטיות הואיל ומדובר בתביעה קטנה, אשר על פי החוק אין במקרה כזה ייצוג על ידי עורך דין. אם פנה המשכיר ביוזמתו לעורך דין - אין על הצד שכנגד לשאת בהוצאה זו, והיא מוטלת במלואה על המשכיר. 17. בנסיבות שפורטו לעיל, מן הדין להכיר בתביעה באופן חלקי - בסכום של 13,943 ₪. מאידך - דינה של התביעה שכנגד להידחות במלואה. בהקשר זה יוער, כי תמוהה דרישת השוכר לתשלום דמי הובלה על ידי המשכיר ואף פיצוי עבור ימי חופשה לצורך המעבר מן הדירה. כלום לא היה על השוכר לשאת בהוצאות אלה בכל מקרה גם אם היה מפנה את הדירה עם תום תקופת השכירות? העובדה שהשוכר פינה את הדירה במועד מוקדם יותר לא צריכה לשנות בעניין זה. סוף דבר 18. לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: (א) התביעה שכנגד נדחית. (ב) התביעה מתקבלת באופן חלקי. השוכר ישלם למשכיר, תוך 30 ימים, סכום של 13,943 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. (ג) לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. שכירותחובחשמל