תביעה בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מביטול שירות תיקונים שרכש במעמד קניית מכשירו הסלולרי אצל הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי לאחר שמכשירו של התובע נרטב ולא נדלק יותר, מסר אותו לתיקון במעבדה של הנתבעת, שעימה התקשר בהסכם שירות תיקונים מורחב למכשיר הסלולרי שרכש מהנתבעת, כאשר עבורו שילם התובע בכל חודש. לאחר מספר ימים, קיבל התובע תשובה ממעבדת התיקונים, לפיה אין אפשרות לתקן את מכשירו הסלולרי, זאת למרות שבמעמד הקניה הובטח לתובע כי יהיה ניתן לתקן כמעט את כל נזקי הקורוזיה וכך גם נכתב באתר של מבצעת התיקונים. משנאמר לתובע כי מכשירו לא ניתן לתיקון, ביטל את שירות התיקונים מהנתבעת. חודשיים לאחר מכן, התברר לתובע כי כל תוכן המכשיר נשמר, המכשיר נדלק ואף ניתן לבצע ממנו שיחות. התובע חזר למעבדת הנתבעת ונאמר לו כי אין אפשרות לתקן את המכשיר, כפי שנאמר לו לאחר בדיקת המעבדה. משכך, פנה התובע למעבדה נוספת, בה נאמר לו כי ניתן לתקן את תצוגת המכשיר בעלות של 1,000 ₪. התובע פנה שוב למעבדת הנתבעת ויידע אותה בדברים שנאמרו לו במעבדה הנוספת, אליה פנה. מכשירו נלקח שוב לבדיקה במעבדת הנתבעת שבסיומה (לאחר שבועיים), נאמר לתובע כי ניתן לתקן את מכשירו בעלות של 900 ₪ ושעה לאחר מכן, נאמר לתובע כי לא ניתן לתקן את המכשיר. לאחר מכן שוחח התובע עם מוכר אצל הנתבעת, שאמר לו כי יש אפשרות לתקן את המכשיר, בעלות של 700 ₪ (לאחר הנחה). התובע טוען כי אם לא היה מבטל את שירות התיקונים, לא היה עליו לשלם לנתבעת עבור תיקון המכשיר, כאשר הסיבה לביטול שירות התיקונים היא שהנתבעת אמרה לתובע כי המכשיר לא ניתן לתיקון. בכתב ההגנה נטען כי נזקי קורוזיה אינם מכוסים בחוזה שירות התיקונים ולמרות זאת, מכשירו של התובע נלקח למעבדה מטעם הנתבעת, כדי לנסות לתקנו. בוצעה בדיקה מקיפה ונמצא כי לא ניתן לתקן את נזקי הקורוזיה. התובע לא שילם עבור בדיקה זו. כשהתובע חזר למעבדה, נלקח המכשיר לבדיקה נוספת, שהעלתה ממצאים זהים ונאמר לתובע כי לא ניתן לתקן את מכשירו, כך שישוב לפעול באופן יציב. הנתבעת טוענת כי תמוה שמוכר בחנות מסר לתובע כי ניתן לתקן את המכשיר, בעוד מוכרי החנות אינם עוסקים בנושאים טכניים, הקשורים לתיקון מכשירים. בנוסף טוענת הנתבעת כי באתר האינטרנט כתוב כי מתבצעים אצלה תיקוני קורוזיה אך לא מובטח תיקון בפועל של מכשירים שניזוקו מקורוזיה. ביום 28/08/13 נערך בפניי דיון בתביעה. לדיון התייצבו התובע ונציג מטעם הנתבעת. בדיון העידו התובע ונציג הנתבעת. לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסוק כך: דין התביעה להידחות, מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. עפ"י הדין, על התובע לשכנע את בית המשפט, בראיות מספיקות, כי טענתו וגרסתו נכונות וסבירות יותר מאלו של הנתבעת. התובע לא עמד בנטל זה. תחילה יצוין כי התובע לא פירט בכתב התביעה את סכום התביעה. הסכומים המפורטים בכתב התביעה הם עבור תיקוני המכשיר, אך לא ברור כיצד הגיע לסכום התביעה בסך של 5,000 ₪. כמו כן, לא ידוע מה עלה בגורל המכשיר הסלולרי של התובע והאם התובע שלח את המכשיר לתיקון שבסופו של דבר נדרש לשלם עליו או האם קנה מכשיר חדש. לא סביר כי התובע לא טרח לבדוק, טרם שליחת מכשירו הסלולרי לתיקון במעבדה, האם מקור הבעיה הוא מחסור בסוללה. בנוסף, מכתב התביעה עולה כי התובע ידע שמכשירו נרטב ושלאחר מכן המכשיר לא נדלק. כמו כן, סביר שאם הייתה בעיה בסוללה בלבד, הדבר היה מתברר במעבדה אליה נשלח מכשיר התובע. משכך, המסקנה היא כי במכשירו של התובע הייתה בעיה של קורוזיה, מעבר למחסור בסוללה, ולא כפי שטוען התובע בכתב התביעה, שמכשירו לא פעל עקב סוללה ריקה. למרות שלא ברור מהו תפקידה של האישה שהתקשרה לתובע ואמרה לו תחילה כי ניתן לתקן את מכשירו ולאחר מכן שלא ניתן לתקנו, אין דבר המצביע על כך שאינה מבינה בנושא ואין סיבה להסיק כי יש לה פחות ניסיון או ידע מאשר למוכר שמסר לתובע כי ניתן לתקן את מכשירו, כאשר התובע אף אמר בעדותו כי האישה ששוחחה עימו הסבירה מדוע לא ניתן לתקן את המכשיר בעוד לא התובע לא אמר בעדותו דבר לגבי הסבר כלשהו שניתן מפי המוכר על האפשרות לתקן את המכשיר. הנתבעת לא מתחייבת, בהסכם שירות התיקונים, לתקן נזקי קורוזיה. בסעיף 5ה' להסכם שירות התיקונים, שנחתם בין התובע לנתבעת, מצוין באופן מפורש וברור כי נזקי קורוזיה, מים ולחות מוחרגים משירות התיקונים. למעשה הנתבעת לא מתחייבת לתקן נזקי קורוזיה במכשירו של התובע כחלק משירות התיקונים שעבורו משלם התובע. משכך, עולה כי בכל אופן היה על התובע לשלם עבור תיקון של נזקי קורוזיה, הן אם לתובע היה עדיין את שירות התיקונים והן אם לא. לפיכך, אין משמעות לסיבה שבגינה ביטל התובע את שירות התיקונים שכן בכל אופן היה על התובע לשלם על תיקון נזקי קורוזיה. ככל שניתן היה לתקן את נזקי הקורוזיה במכשירו של התובע, היה על התובע לשלם עבור תיקון מסוג זה ולכן נראה כי לא היה לנתבעת אינטרס כלשהו לומר לתובע שלא ניתן לתקן את מכשירו, אם הדבר לא היה אמת. התובע טען כי הנתבעת מתחייבת באתר האינטרנט שלה לתקן נזקי קורוזיה, במסגרת שירות התיקונים המורחב. התובע לא הציג ראיה המוכיחה שכך נכתב באתר הנתבעת ומבדיקה שערכתי ביום כתיבת פסק הדין באתר של מעבדת התיקון (וי מובייל), לא מצאתי כל התחייבות לתיקון נזקי קורוזיה במסגרת שירות התיקונים המורחב. כך כתוב באתר לגבי שירות התיקונים המורחב: "שירות זה מכסה נזקי שבר מסך, פלסטיקה, תקלות לוח , וזאת בתשלום חודשי ללא השתתפות עצמית" יתר על כן, ככל שדברי התובע בדיון היו נכונים ואכן נכתב בעבר, באתר של מבצעת התיקון, כי שירות התיקונים המורחב כולל תיקון נזקי קורוזיה, הרי שלפי דבריו של התובע, מדובר היה בתיקון נזקי קורוזיה "שאינם עומדים בנזק מוחלט" (שורות 15-16 מהסוף, בעמ' 3 לפרוטוקול). בשתי בדיקות שבוצעו למכשירו של התובע נמצא כי לא ניתן לתקן את הנזקים שנגרמו למכשיר ולגבי הבדיקה הנוספת שבוצעה במכשיר, אף נאמר בדיון ע"י נציג הנתבעת, כי תיקון המכשיר מצריך החלפת לוח שעלותו היא כעלות החלפת מכשיר ולכן מוגדרת כ"נזק מוחלט". משכך, הנתבעת עמדה בהתחייבות שלדברי התובע הייתה כתובה באתר האינטרנט של מבצעת התיקון אך לא תיקנה את נזק הקורוזיה משנמצא כי מדובר בנזק מוחלט. סיכום התביעה נדחית. לפנים משורת הדין ולאור ספק מסוים שעלה לגבי תוכן הדברים הכתובים באתר, לגבי שירות התיקונים וגם משנציג הנתבעת הודה (במשתמע לפחות) כי ייתכן שהייתה טעות בתוכן הדברים הכתובים באתר, אינני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת. ניתן לבקש רשות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בת"א, בתוך 15 יום. סלולר (תביעות)