לטענת התובע, נמסרה החזקה בדירה באיחור עקב עיכוב בהתקנת מעלית בבניין עד למועד האמור 2. התובע טוען כי הנתבעת לא שילמה לו את הפיצויים הקבועים בחוזה בשל העיכוב הממושך, ומכאן התביעה. התובע דורש סכום של 30,521 ₪ , הכולל את הפיצוי המוסכם, הוצאות מעבר לדירה זמנית, ועוגמת נפש. 3. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת , כי בניגוד לנטען על ידי התובע, לא הופרו על ידה הוראות החוזה. לטענת הנתבעת, הדירה הייתה מוכנה כבר ביום 31.8.12, ואף התקבל טופס 4 ותעודת גמר, אולם התובע סירב לקבל את החזקה בטענות שונות ומשונות, שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוזה ו/או הוראות הדין. עוד נטען, כי הנתבעת שילמה לתובע פיצוי בשל העיכוב במסירת החזקה, בהתאם להוראות החוזה, וזאת עד ליום 31.8.12 , ואין כל הצדקה לשלם לתובע את הפיצוי הנוסף הנדרש על ידו, כאשר התובע עצמו לא השלים את ביצוע הפעולות הדרושות לצורך אכלוס הדירה, ובכלל זה תשלום מלוא התמורה , כמפורט במכתב שצורף כנספח ג' לכתב ההגנה. 4. לעניין טענת התובע בדבר אי התקנת מעלית במועד קבלת תעודת הגמר ביום 31.8.12, מפנה הנתבעת לסעיף 21 לחוזה וטוענת כי ניתן למסור את החזקה בדירה לאחר קבלת טופס 4 בכפוף לקיומה של "גישה סבירה ובטוחה לדירה" (ראה סעיף 27 לכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי הובהר לתובע כי העובדה שהמעלית טרם פועלת (מטעמים הנעוצים ברוכשים האחרים של הדירות שסירבו לקבל אחריות על הרכוש המשותף וסירבו לחתום על הסכם השירות מול ספק השירות) -אינה מונעת את מסירת החזקה בדירה. 5. הנתבעת מכחישה את הסכום שנדרש על ידי התובע ומפנה להוראות סעיף 31 לחוזה. לטענתה, החוזה קובע כי הפיצוי שישולם יהיה דמי שכירות ממוצעים לדירה דומה, דהיינו 4,000 ₪ לחודש. הואיל וגם לגישת התובע מדובר ב- 5 חודשים של זכאות לפיצוי - הרי שהסכום הנתבע אינו צריך לעלות על 20,000 ₪, אפילו אם יתקבלו כל טענותיו של התובע, המוכחשות על ידי הנתבעת. 6. בדיון שהתקיים ביום 23.7.13 טען התובע כי "עד יומיים לפני מסירת החזקה לא הייתה מעלית תקינה, ויש לנו מסמכים על כך" (פרוטוקול עמ' 1 שורו 13 - 14). נציג הנתבעת טען: "אני לא פיקחתי על הבניין של התובעים אלא נכנסתי אחר כך , אבל בד"כ כשאני מגיע למצב של אכלוס הדירות אני אוסף את הדיירים ואומר להם שישנה בעיה שהסבלים שמגיעים למקום הורסים את המעלית, יש מקומות שיש כמה מעליות ואז מפנים אותם למעלית אחת שאותה לא משלימים אלא עוטפים, אני לא דורש את זה , אני אוסף את הדיירים ואומר להם שצריך לחכות חודשיים שלושה עד שהמעלית תהיה תקינה". (פרוטוקול עמ' 1 שורות 18 - 22). 7. לאור טענותיו של נציג הנתבעת, נתבקשה הנתבעת להמציא את המכתבים אליהם הוא התייחס בדבריו בנוגע למעלית, והתובע התבקש למסור את תגובתו. 8. לאחר עיון בכל טענות הצדדים ובכל המסמכים שהוגשו בהתאם להחלטה מיום 23.7.13, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי באופן חלקי בלבד, כפי שיובהר להלן. 9. במבוא לחוזה נקבע אמנם מועד המסירה של הדירה ליום 31.12.11 אך זאת, בכפוף להוראות סעיף 7.6 (הקובע הארכה במועד מסירת החזקה עקב ביצוע שינויים בדירה), סעיף 27 (המתייחס לאיחור בביצוע התשלום על ידי הרוכש),סעיף 28 (המתייחס לעיכובים שתלויים בחברת החשמל ו/או ברשויות ממשלתיות ומקומיות), וסעיף 29 הקובע כי לא יראו בפיגור בן 3 חודשים משום הפרה של החוזה. 10. סעיף 31 לחוזה קובע: "לא תעמוד החברה בלוח הזמנים לאחר תום כל מועדי ההארכה המוקנים לה על פי סעיפים 7.6, 27, 28 ו- 29, תשלם החברה לרוכש בגין כל חודש של פיגור נוסף פיצויים מוסכמים מראש בסך השווה לדמי שכירות ממוצעים המשולמים לדירה דומה בשכונת הר חומה בירושלים. פרט לתשלום הנ"ל לא יהיה זכאי הרוכש והחברה לא תהיה חייבת או מחויבת לשלם לרוכש פיצויים ו/או דמי נזק אחרים כלשהם בגין כל נזק ישיר ו/או עקיף שייגרם לרוכש (אם בכלל) עקב ו/או בקשר עם כל איחור ו/או פיגור בתאריך המסירה". 11. במלים אחרות , על פי החוזה הרוכש זכאי לפיצוי מוסכם בסכום של 4,000 ₪ לחודש, הא ותו לא. הואיל ואין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע את הפיצוי המוסכם עד לתאריך 31.8.12 - נשאלת השאלה האם זכאי התובע לפיצוי בשל התקופה שבין ספטמבר 2012 ועד 9.1.13. אם התשובה לשאלה האמורה תהיה חיובית - תישאל שאלה נוספת, מהו סכום הפיצוי אשר לו זכאי התובע - האם סכום של 20,000 ₪ ( 5 חודשים כפול 4,000) לכל היותר , או שמא מלוא הסכום הנדרש בכתב התביעה (30,521 ₪). 12. אמנם בסעיף 27 לכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי במכתבים שצורפו הובהר לתובע במפורש כי על פי סעיף 21 לחוזה ניתן למסור את החזקה בדירה לאחר קבלת טופס 4 ובכפוף לקיומה של גישה סבירה ובטוחה לדירה, אולם עיון מדוקדק בסעיף 21.2 לחוזה מעלה כי נאמר בו: "21.2. החברה תהיה זכאית למסור את הדירה לידי הרוכש גם אם עבודות הפיתוח מסביב לבית או עבודות השייכות לרכוש המשותף, לרבות החניות, הגינות, המדרכות וכו' טרם הושלמו, ובלבד שאין בכך כדי למנוע אפשרות של שימוש סביר בדירה. סידור הגינה ועבודות הפיתוח ככל שהתחייבה לכך החברה במפרט, יושלמו תוך 12 חודשים מגמר תקופת הבניה של הבית בהתחשב עם עונות השנה. עבודות הפיתוח יתבצעו באופן שימנע, ככל האפשר הפרעה לרוכש". אכן מעלית היא בגדר רכוש משותף, אולם להבדיל מהחניות, הגינות, והמדרכות, שאין באי השלמתן כדי למנוע אפשרות של שימוש סביר בדירה עצמה, הרי שאי הפעלת מעלית לקומה רביעית - יש בה כדי למנוע אפשרות של שימוש סביר בדירה. מקובלת עלי טענת התובע בעניין זה כי לא סביר לדרוש מלקוחות ששילמו ממיטב כספם עבור דירה בקומה רביעית , בפרויקט חדש ויוקרתי , שיכנסו לדירתם ללא מעלית, וזאת ללא קשר למצבו הספציפי של התובע המטופל בילדה קטנה. 13. על אף האמור, לא שוכנעתי כי מגיע לתובע מלוא הסכום שנדרש על ידו, וזאת בין היתר, מן הנימוקים הבאים: (א) טענת הנתבעת כי הדיירים סירבו לקבל אחריות על הרכוש המשותף ולחתום על הסכם השירות עם ספק השירות לא נסתרה על ידי התובע, ולכן העיכוב בהפעלת המעלית מוטל בחלקו גם על התובע, כדייר בבניין, ואין להטיל את מלוא האחריות בשל כך על הנתבעת. (ב) לאור הוראות סעיף 31 לחוזה, אין התובע זכאי לפיצוי מעבר לפיצוי המוסכם, דהיינו אין הוא זכאי לפיצוי בשל נזק עקיף, כגון מעבר דירה חלופית, או נזק שאינו ממוני בשל עוגמת נפש. לפיכך, גם אם הייתי מקבלת את מלוא טענותיו של התובע לא היה מקום לפסוק פיצוי מעבר לסכום של 20,000 ₪ (5 x 4,000). 14. לאור האמור, ובמיוחד בפסקה 13 (א) לעיל, אני קובעת כי יהא זה ראוי וצודק לפצות את התובע בסכום הפיצוי המוסכם בשל מחצית מהתקופה שבין 31.8.12 ועד 9.1.13 , דהיינו בשל חודשיים וחצי, לפי סכום של 4,000 ₪ לחודש, קרי: סכום של 10,000 ₪. 15. על כן , אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (10.3.13) ועד לתשלום המלא בפועל. 16. אשר להוצאות - הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה , אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. איחור במסירת דירהחזקה בנכסמעליתמסירת דירה / איחור במסירת דירהבניין