המריאו רק אחרי כ-30 שעות, הגישו תביעה על סעיף 6 (א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה),תשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), אשר מקנה לנוסע שטיסתו בוטלה 3 סוגי פיצוי, כמפורט להלן: א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה: (1) שירותי סיוע; (2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע; (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה. התובעים טוענים כי הם קבלו את הפיצוי הראשון והשני, וכי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא סביב הפיצוי שצוין בסעיף 6(א)(3). לטענת הנתבעת העיכוב בטיסה נבע מכך שבמהלך הבדיקות הטכניות שעבר המטוס, טרם המראתו המתוכננת, נתגלה נזק בלהבי אחד המנועים במטוס אשר נגרם מפגיעת ציפור. הנתבעת טענה כי המדובר הוא בכוח עליון אשר מקנה לחברות התעופה פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 6(ה) לחוק, הקובע: "(ה)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;" דיון והכרעה טיסתם של התובעים התעכבה ביותר משמונה שעות, ומשכך, ובהתאם להגדרתה בחוק, דינה כדין טיסה מבוטלת: "טיסה שבוטלה" - כל אחת מאלה, ואולם לא יראו שינוי במספר הטיסה כשלעצמו כטיסה שבוטלה: (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח); השאלה העומדת בפני היא: האם לנתבעת עומדת ההגנה שבסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, קרי האם ביטול הטיסה היה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת, והאם היא אכן עשתה ככל שביכולתה בהתאם לחוק. בתיק ת"ק (נתניה) 4614-09-11 סמדר רוס ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואח' נדון מקרה בו בוטלה טיסה בשל זיהום הדלק והמחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה האם מחויבות הנתבעות לפצות את התובעים מחמת ביטול הטיסה. נקבע שם כי: "בהקשר תובלה אווירית, ולפי החוק והאמנה כמפורט לעיל, כל תקלה שלא היה בידי המוביל למנעה באמצעות נקיטת ציוד או אמצעים מצידו, עשויה להוות כוח עליון. יש לזכור את חובתו הראשונה במעלה של כל מוביל אווירי לדאוג לבטיחות הנוסעים. טיסות רבות מבוטלות, מתעכבות או נדחות בשל תקלות כאלה ואחרות. כאשר אותן תקלות לא היו בשליטת המוביל, אין עליו לשאת באחריות, לנוכח חובתו האמורה... בהקשר זה, יש לציין כי לאחרונה חוקק חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - 2012 (להלן: "החוק החדש"), שעתיד להיכנס לתוקפו בחודש אוגוסט הקרוב. לפי חוק זה, נוסע שהונפק לו כרטיס לטיסה שבוטלה יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה, בהתקיים התנאים שבחוק, שירותי סיוע (מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה ושיחות טלפון) וכן השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי ופיצוי כספי. יחד עם זאת, גם לפי הוראות החוק החדש, אין המפעיל מחויב בפיצוי כספי מקום בו מפעיל הטיסה הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה. קרי, אף אם היה החוק החדש תקף במועד הרלוונטי לעילת התביעה, לא היו התובעים זכאים לפיצוי כספי, אלא לשירותי סיוע והשבת התמורה בלבד (כזכור זו הוצעה להם בטרם הגשת התביעה)." בת"ק (פתח תקוה) 16418-02-09, גילה אבטה נ. swiss international air lines ltd, נפסק כי: "אכן, הטיסה המיועדת לשוויץ בוטלה ומטעמים שאף לנתבעת מס' 1 לא הייתה שליטה עליהם. על כן - באשר לעצם ביטול הטיסה האמורה, אין לחייב את התובעת. יש לבחון את השאלה האם בשל התנהגותה של הנתבעת לאחר ביטול הטיסה, יש לחייבה מטעם כלשהו. על הנתבעת, במצב דברים שכזה, לדאוג להמשך שהותה של התובעת בהנובר ולפצותה בשל שהות מתמשכת כזו, או לדאוג להביאה בטיסה חלופית ליעד אליו התחייבה, דהיינו לשוויץ... על כן, ולמרבה הצער, בשל כל אי הנוחות שנגרמה לתובעת, עולה מן האמור לעיל, כי חברת התעופה עשתה ככל שביכולתה כדי לקדם את ענייניה בשל ביטול הטיסה." התובעים טענו כי לאחר 26 שעות וחצי לא עשתה הנתבעת דבר ובכך יש כדי להוכיח כי לא עשתה ככל שביכולתה כדי למצוא טיסה חלופית לתובעים ולהקטין את הנזק (וראה לעניין זה ת"ק (באר שבע) 53583-05-11, טוביה ציפין נ' איזי גו בע"מ). הקושי עם טיעון זה של התובעים הינו, כי החוק אינו דורש שחברת התעופה תעשה מעבר למה שעשתה הנתבעת במקרה דנן. סעיף 6(ה), הקובע את החריג לתשלום הפיצוי הסטטוטורי המוטל על חברת תעופה במקרה של ביטול טיסה, בלשון ברורה מאוד. החוק אינו דורש כי חברת התעופה תעשה כל שביכולתה כדי לקצר את העיכוב לאחר ביטול הטיסה, אלא שתעשה כל האפשר כדי למנוע את ביטול הטיסה. מכאן, שהנתבעת צריכה להוכיח רק כי לא היתה לה כל שליטה על ביטול הטיסה וכי גם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה, לא היתה יכולה למנוע את ביטול הטיסה. הנתבעת אינה מחייבת לעשות "כל אשר ביכולתה" כדי למצוא טיסה חלופית לזו שבוטלה, מוקדם ככל האפשר ובכל עלות שהיא. לדעתי אין לחייבה לעשות כן ללא מגבלה תקציבית או שיקול כלכלי כלשהו. לטעמי, אין חולק שביטול טיסה בשל תקלה טכנית ממשית אינה בשליטת הנתבעת. הנתבעת עשתה את כל יכולתה ע"מ להקטין את הנזק, בין היתר, באמצעות הסדרת טיסה חילופית וכן סידורי שינה וכלכלה עד אשר התאפשרה העברת התובעים ליעדם הסופי. מעבר לכך, ולמען הנוחות, הנתבעת סדרה לתובעים טיסה ישירה מבנגקוק לנתב"ג, בניגוד למתוכנן עם תחנת ביניים בעמאן. לפיכך אני קובע כי במקרה נשוא התביעה לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בנסיבות האמורות, ולפיכך התובעים אינו זכאיים לפיצוי כספי על פי החוק. אי לכך, אני דוחה את התביעה. התובעים יישאו בהוצאות משפט בסך של 500 ₪, שישולם תוך 30 יום מהיום. תביעות נגד חברות תעופהתעופה