תביעה בגין התנהלות טכנאים במהלך התקנת טלפון ואינטרנט במעבר דירה 1. התובעים הם לקוחות של הנתבעת מזה מספר שנים לקבלת שירותי האינטרנט וטלפון קווי. לטענת התובעים, מספקת להם הנתבעת שירותים על ידי תשתית של חב' "בזק" (להלן:"בזק") אך את התשלום הן בעד שירותי הנתבעת והן בעד שירותי בזק מבצעים התובעים ישירות לנתבעת. בתביעה זו מלינים התובעים כנגד התנהלות הנתבעת כלפיהם - התנהלות שהייתה נגועה בהטעיה, התרשלות, בזבוז זמנם של התובעים ולכן, הגישו התובעים תביעה זו לחייב הנתבעת לשלם להם סך של 24,900 ₪ - הכל כפי שיפורט להלן: א. א) התובעים עברו דירה ותיאמו עם נציגי הנתבעת הגעת טכנאי לצורך התקנת שירותי הטלפון והאינטרנט וביום 26.2.13 יצר התובע 1 (להלן:"התובע") קשר טלפוני עם נציגי הנתבעת וביקש לחברו לשרותי הטלפון והאינטרנט במענו החדש. בשיחה זו, סוכם בין הצדדים, שביום 3.3.13 בין השעות 12.00- 14.00 יגיע טכנאי במען החדש ולצורך כך לקחה התובעת 2 (להלן:"התובעת") יום חופש מהעבודה. במועד הנ"ל הגיע טכנאי של בזק אשר בדק את המקום והודיע, שהוא לא יכול לבצע את ההתקנה, משום שהבעיה היא של הנתבעת. ב) לאור דברי הטכנאי הנ"ל, תיאמו התובעים עם הנתבעת מועד נוסף ליום 5.3.13 בין השעות 17.00- 19.00 וביום זה היו צריכים להגיע הן טכנאי בזק והן טכנאי מטעם הנתבעת ולצורך ההמתנה לטכנאים הנ"ל, שוב לקחה התובעת יום חופש. ביום הנ"ל בשעה 17.00 התקשר טכנאי של הנתבעת ושאל אם הגיע נציג בזק ומשנענה שטרם הגיע, השיב נציג הנתבעת, שללא הגעת נציג בזק אין טעם שהוא יגיע ולכן גם הוא לא הגיע באותו יום. ב. מאחר ונקבעו מועדים להגעת טכנאים ומאחר והתובעת נאלצה לקחת ימי חופשה בכל יום בו נקבע מועד להגעת הטכנאי, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בסך של 1,200 ₪, שהם 600 ₪ עבור כל יום של אי הגעת טכנאי - זאת בהתאם להוראות סעיף 18א(ד)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981. (להלן:"החוק הנ"ל"). כמו כן, מבקשים התובעים לחייב הנתבעת עבור הפסד 2 ימי עבודה של התובעת בסך 350 ₪ ליום ובסה"כ 700 ₪. עוד דורשים התובעים פיצוי עבור 10 ימים בהם היו צריכים להתמודד ללא קו טלפון ו/או אינטרנט- זאת עקב העובדה שבני משפחה רבים של התובעים, לרבות הורים, מתגוררים בחו"ל, ואמצעי תקשורת אלו הם הדרך היחידה להישאר עמם בקשר. עבור כל יום מבקש התובע לחייב הנתבעת בסך של 300 ₪ ובסה"כ 3,000 ₪. בנוסף לכל הסכומים הנ"ל, מבקשים התובעים לחייב הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך 20,000 ₪ עבור עוגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהלות הנתבעת. 2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובעים - זאת תוך העלאת הנימוקים העיקריים הבאים: א. א) שירותי הטלפוניה של הנתבעת מבוססים על טכנולוגיה הדורשת לצורך פעילותם התקינה חיבור רציף ויציב לרשת האינטרנט. שירותי קו הטלפון הביתי וגם שירותי האינטרנט תלויים בתשתיות של צדדים שלישיים, כגון: הוט ובזק, אשר באחריות הצרכן לדאוג להתקשרות חוזית נפרדת עימם. ב) הנתבעת מכחישה קיומה של שיחה ביום 26.2.13 בין מי מהתובעים לבין הנתבעת ושיחה שהתבצעה בין התובע לנתבעת התקיימה בתאריך 27.2.13 ובה לא סוכם שיישלח טכנאי. ב. א) באשר לטענת התובעים, על כי ביום 3.3.13 הגיע טכנאי של בזק שבדק את המקום והודיע שהוא לא יכול לבצע ההתקנה ושזו בעיה של הנתבעת, טוענת הנתבעת, שטענה זו אינה נוגעת לה, שכן תפקידו של טכנאי בזק היה להתקין תשתית מתאימה לצורך שימוש ברשת האינטרנט. הנתבעת מצידה, סיפקה לתובע מתאם שיחות אשר מתחבר אל רשת האינטרנט ולמתאם שיחות זה יש לחבר את מכשיר הטלפון באותו אופן שבו היה מחובר בביתו הישן של התובע. עוד נטען, שלנתבעת אין כל מידע לגבי פעילות טכנאי בזק בביתו במועד הנ"ל. (ראה סעיף 5 לכתב התביעה וסעיף 4 לכתב ההגנה). ב) ביום 4.3.13 שוחח התובע עם נציג הנתבעת ועם נציג בזק ותואם ע"י בזק, שביום 6.3.13 יגיע טכנאי מטעם בזק לבית התובעים בשעה 17:00 לצורך התקנת תשתית ומשהבין נציג הנתבעת, שהתובע זקוק לחיווט נקודות נוספות מלבד נקודה אחת, תיאם עימו טכנאי מטעם הנתבעת שיגיע בשעה 18:00 לאחר שתמצא תשתית בביתו. ג) במועד הנ"ל, התקשר טכנאי מטעם הנתבעת לוודא האם טכנאי של בזק סיים כבר את ביצוע ההתקנה בבית התובע ומאחר והתובע השיב שטכנאי בזק לא הגיע- לא היה טעם בהגעת טכנאי הנתבעת, משום שללא התקנת התשתית - לא היה טעם להגעת טכנאי הנתבעת. עוד מציינת הנתבעת, שאם טכנאי בזק היה מבצע את ההתקנה של התשתית, ממילא היה עובד שירות האינטרנט באופן מלא ואילו קו הטלפון הביתי היה עובד בנקודה אחת לפחות גם ללא הגעת טכנאי הנתבעת. ג. הנתבעת לא ידעה מראש ולא יכלה למנוע את אי הגעת טכנאי בזק ולכן, לא הגיע טכנאי מטעמה. תיאום הגעת הטכנאי מטעם הנתבעת, היה מותנה בהתקנת התשתית והיות ותנאי זה לא התקיים - לא היה טעם בהגעת הטכנאי מטעם הנתבעת, שכן גם אם היה מגיע- לא היה יכול לעשות מאומה בנדון. 3. מכתבי הטענות של הצדדים עולה, שתלונתם העיקרית של התובעים ושעליה משתיתים הם את תביעתם ואת הסעד המבוקש נוגעת לאי הגעת טכנאי במועדים שנקבעו ובשל כך ביקשו התובעים לפצותם בגין הימים אותם בזבזו - התובע או רעייתו- לצורך ההמתנה לטכנאי אשר לא הגיע וכמו כן, ביקשו התובעים פיצוי על כך, שבמשך 10 ימים היו צריכים להתמודד ללא קו טלפון ו/או אינטרנט - וכל אלה גם גרמו להם עוגמת נפש, שגם בגין כך ביקשו פיצוי בסך 20,000 ₪. לעומת זאת, משיבה הנתבעת לתובעים וטוענת, שכל שנטען על ידי התובעים, אינו מכוון כלפיה, משום שהגעת טכנאי מטעמה היה תלוי וקשור בהגעתו הקודמת של טכנאי בזק והיות וטכנאי בזק לא הגיע - לא היה טעם להגעת טכנאי מטעם הנתבעת, משום שגם אם היה מגיע - לא יכול היה לפתור הבעיה ללא הכנת תשתית קודמת של טכנאי בזק. 4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות ובטרם אכריע לגופה של השאלה השנויה במחלוקת בדבר סכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעים, יש בדעתי להתייחס לסכום התביעה המוגזם אותו תבעו התובעים בתביעה זו ולעניין זה, אני מחליט כדלקמן: א. א) אמנם, כפי שיפורט להלן, בהתייחס בית המשפט לסעיף 18א לחוק הנ"ל, קבע סעיף זה, מה פיצוי יש להשית על נותן השירות במקרה של איחור כזה או אחר וכמו כן, נקבע שלעניין הפרה זו בלבד יש להעניק לצרכן את הפיצוי, האמור ללא הוכחת נזק, אך אין בכך כדי לומר, שצרכן רשאי להגדיל ולהגזים את סעדי תביעתו מעל ומעבר לסכומי הפיצוי הנ"ל, כאשר הצרכן אינו מוכיח את נזקיו הנוספים הנתבעים בתביעתו. ב) לכן, בטרם יגיע בית המשפט להכרעה בדבר סכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעים, ניתן להחליט כבר עתה, שאין מקום לקבל סכומי התביעה הנוספים, שהם בלתי מוכחים ונכתבו בתביעה על דרך הסתם ובאופן כזה הוגדל סכום התביעה ללא כל הצדקה למעט העובדה, שהתובעים ניפחו והגזימו בסכום התביעה - דבר המצביע על מגמתיות של קבלת סך של 24,900 ₪ ללא כל אחיזה במציאות. ב. א) התובעים תבעו סך של 700 ₪ עבור אובדן 2 ימי עבודה של התובעת, כאשר התובעים כלל לא הוכיחו, שהתובעת היא זו אשר המתינה בבית התובעים להגעת הטכנאי, התובעים לא הוכיחו היכן עובדת התובעת וכמובן, שהתובעים לא הוכיחו שהתובעת משתכרת 350 ₪ ליום וגם אם היא עובדת- לא הוכח בפני, שעבור אותו יום שהתובעת חיכתה בביתה לא קיבלה שכר עבודה. ב) התובעים גם לא הוכיחו את הפיצוי הנדרש בסך של 3,000 ₪, שהם 300 ₪ עבור 10 הימים שבו נאלצו להתמודד ללא קו טלפון ו/או אינטרנט ולא הוכיחו כיצד על ידי התמודדות זו, היה להם חסרון כיס יומי של 300 ₪. אגב, בעדותו בבית המשפט אומר התובע, שהיה בלי טלפון ואינטרנט במשך 17 ימים ולא 10 ימים. (עמ' 1 לפ',ש' 25). גם אם אקבל את טענות התובעים, שלא היו להם אמצעי תקשורת ליצירת קשר עם המשפחה בחו"ל, לא ירדתי לסוף דעתם של התובעים וגם לא הוכח, כיצד עובדה זו גרמה להם הפסד יומי של 300 ₪. ג) גם הסכום המוגזם של 20,000 ₪ בו נקבו התובעים עבור עוגמת נפש, לא הוכח ולאור הנימוקים שעוד יפורטו להלן, לא מצאתי כיצד התנהלות הנתבעת, גרמה להם לעוגמת נפש בסכום כה גבוה, או עוגמת נפש בכלל. 5. ומשהגענו עד לכאן, השאלה העיקרית העומדת עדיין לדיון והכרעה היא, האם הפרה הנתבעת את הוראות סעיף 18א לחוק הנ"ל, ואם בית המשפט יגיע למסקנה, שאכן הייתה הפרה כנ"ל, אזי כל שזכאים התובעים לקבל מהנתבעת הוא פיצוי במסגרת הוראות סעיף 18א לחוק הנ"ל - שהתובעים עצמם מבקשים להסתמך עליו ושעליו השתיתו את תביעתם. (ראה סעיף 9 לכתב התביעה). לאחר שבחנתי שאלה זו על כל היבטיה ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, הנני מחליט כדלקמן: א. מטענות התובעים עולה, שהם בעצם ידעו, שהנתבעת מספקת שירותים לתובעים על ידי תשתית של בזק - זאת גם אם התשלום עבור שירותים אלה מועברים ישירות לנתבעת. (ראה סעיף 1 לכתב התביעה). בבית המשפט טען התובע, שהוא עובד עם הנתבעת ושאין לו שום חוזה תשתית עם בזק או עם הוט, ברם דווקא מאותו מסמך, שאותו הגיש התובע במהלך הדיון - הוא מוצג ת/1- עולה, שהתובע היה מודע לכך, שהשירותים הניתנים לו מסופקים באמצעות תשתיות של בעלי רישיונות אחרים ולאותם גורמים אחרים, עלולה להיות השפעה על איכות השירות. (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 11- 12 וראה הסיפא למוצג ת/1). לכן, אין לשלול טענות הנתבעת, שאכן יש קשר ישיר בין עבודות תשתית המבוצעות על ידי בזק ובין המשך מתן השירות על ידי נציגי הנתבעת. ב. א) בחוק הנ"ל נקבעו בסעיף 18א הוראות בנוגע לאחריות לשירותים ובסעיף קטן (ג)(2) נקבע, כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, אולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו. עוד נקבע בסעיף קטן (ג)(3), שנותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למעוד הביקור שתואם, על דחיית ביקור טכנאי ולתאם עמו מועד ושעה חדשים. ב) סעיף 18א(ד) לחוק הנ"ל קובע, שאם הפר נותן השירות הוראות סעיף (ג) הנ"ל, יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה לפיצוי ללא הוכחת נזק, באופן הבא: אם חלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה הנ"ל, נקבע פיצוי בסך של 300 ₪ ואם חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה הנ"ל - יהיה הצרכן זכאי לפיצוי של 600 ₪. ג. א) הנתבעת טוענת, שגם אם הוכיח התובע, שתואם מועד להגעת טכנאי והטכנאי לא הגיע באותו מועד, גם אז מבקשת היא להסתמך על סעיף ההגנה העומד לזכותו של נותן השירות בסעיף 18א(ו) הקובע, שאם נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור של טכנאי ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה לראותן מראש ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה. ב) הנתבעת לא תוכל לפטור עצמה מהאחריות רק על ידי העלאה סתמית של הטענה, אלא על הטוען טענה זו להוכיח את האלמנטים שנקבעו באותו סעיף. אין לי ספק, שאכן לאחר שתואם עם התובעים מועד להגעת הטכנאי, עשו התובעים את כל ההכנות הדרושות על מנת לקבל את פני הטכנאי ואי הגעת הטכנאי בשעות שנקבעו - ובמקרה זה- אי הגעה כלל של הטכנאי, מהווה הפרה של הוראות סעיפי החוק הנ"ל. ד. א) בכתב התביעה, טוענים התובעים, שביום 26.2.13 יצר התובע קשר טלפוני עם הנתבעת בבקשה לחברו לשרותי הטלפון והאינטרנט במען החדש. עוד טוענים התובעים, שבשיחה זו סוכם בין הצדדים כי ביום 3.3.13 בין השעות 12:00- 14:00 יגיע טכנאי שיתקין את שירותי הטלפון והאינטרנט במעון החדש. לצורך כך, לקחה התובעת יום חופש מהעבודה. ב) לטענת הנתבעת, לא התבצעה שיחה עם מי מנציגי הנתבעת בתאריך זה, אלא ביום 27.2.13, ובאותה שיחה לא סוכם שיישלח טכנאי. ואכן, מתמליל השיחות אשר צורף לכתב ההגנה עולה, שהשיחה התקיימה ביום 27.2.13 ובאותה שיחה לא רק שלא הובטח לשלוח טכנאי של הנתבעת, אלא נאמר לתובע, שהוא לא צריך טכנאי של הנתבעת אלא של בזק והעולה מכך הוא, שהתובע היה מודע, שעליו לפנות לבזק ולתאם עם נציגיה הגעת טכנאי ולא עם הנתבעת והתובע אף קיבל מנציגת הנתבעת את מספר הטלפון אליו היה צריך התובע להתקשר על מנת להזמין טכנאי בזק. (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 15- 19 ומוצג ת/3, שהוא התמליל שהוגש גם על ידי התובע במהלך הדיון). ג) העולה מטענות התובעים הוא, שאכן ביום שנקבע, קרי 3.3.13, הגיע טכנאי של בזק, אשר בדק המקום והודיע שהוא לא יכול לבצע את ההתקנה משום שזו בעיה של הנתבעת. (סעיף 5 לכתב התביעה). לעניין זה מוסיף התובע בעדותו בבית המשפט, שטכנאי בזק אמנם הגיע, אך הוא אמר שהוא לא מחבר שום דבר ובסופו של יום הוא לא עשה כלום ויצא. (עמ' 1 לפ',ש' 18- 19 ועמ' 3 לפ',ש' 1- 2). הנתבעת משיבה על כך, שאין היא אחראית לטענותיו של טכנאי בזק, משום שתפקידו היה להתקין תשתית המתאימה לצורך שימוש ברשת האינטרנט. ה. א) העולה מהאמור לעיל הוא, שהתובע הזמין ליום 3.3.13 טכנאי מטעם בזק, טכנאי שאכן הגיע למקום, אך הטכנאי לא ביצע את המוטל עליו אלא הודיע לתובע, שהעבודה צריכה להתבצע על ידי הנתבעת. לא הוכח בפני, מה העבודה שהיה על טכנאי בזק לבצע ומדוע לא יכול היה לבצע ומכל מקום, ההמתנה לטכנאי בזק נגרמה עקב הגעת טכנאי בזק, אשר לא ביצע את העבודה ולא הוכח, שאכן העבודה אותה היה צריך לבצע טכנאי בזק, הייתה קשורה וכרוכה בעבודה קודמת של טכנאי הנתבעת או שהעבודה של טכנאי בזק ושל הנתבעת הייתה צריכה להתבצע בעת ובעונה אחת. ב) לכן, על מה שאירע ביום 3.3.13 - אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת. 6. אם כך החלטתי לגבי התאריך 3.3.13, הרי שלגבי התאריך הנוסף שנקבע להגעת טכנאי - יום 5.3.13- שאני- ובמקרה זה, לא מצאתי שיש מקום לפטור את הנתבעת מאחריות, על אי הגעת טכנאי מטעמה, רק משום שהוא הגיע למסקנה, שהוא לא יוכל לבצע העבודה ללא ביצוע קודם של טכנאי בזק- זאת לאור הנימוקים הבאים: א. א) התובעים תיאמו עם הנתבעת מועד התקנה נוסף ליום 5.3.13 בין השעה 17:00- 19:00 בה היו אמורים להגיע הן טכנאי בזק והן טכנאי של הנתבעת. התובעים שוב הכינו עצמם ליום זה וביום 5.3.13 בשעה 17:00 התקשר טכנאי של הנתבעת אשר שאל אם הגיע כבר נציג בזק ומשהשיב התובע בלאו, גם לא הגיע טכנאי הנתבעת. טכנאי הנתבעת הסביר לתובע בשיחה זו שאם טכנאי בזק לא מגיע - הוא לא יכול לתת שירות. ב) הנתבעת טוענת, ששירותי קו טלפון ביתי וגם שירותי האינטרנט תלויים בתשתית של צדדים שלישיים - הוט או בזק- אשר באחריות הצרכן לדאוג להתקשרות חוזית נפרדת עימם, אך טענת התובעים היא, שהם תיאמו עם הנתבעת את מועד ההתקנה ליום 5.3.13 בין השעות 17:00- 19:00 והנתבעת לא הכחישה שיחה זו, אך לטענתה הבין נציג הנתבעת, שהתובע זקוק לחיווט נקודות נוספות מלבד נקודה אחת בביתו, תיאם עמו טכנאי הנתבעת שיגיע בשעה 18:00, אך בסופו של יום החליט לא להגיע מאחר והוא גם הסיק, שממילא לא יהיה לו מה לעשות - בטרם תוקם התשתית על ידי טכנאי בזק. ב. א) הנתבעת לא הוכיחה - לא באמצעות עדות הטכנאי שלה, אשר ביטל את ההגעה ולא באמצעות עדות אחרת, שביום בו נקבע המועד עם התובע (ליום 5.3.13 או ליום 6.3.13 - כטענת הנתבעת), הודע לתובע שיש קשר הדוק וישיר בין הופעת טכנאי מטעם בזק ובין טכנאי מטעם הנתבעת ולא הוכח, שנאמר למי מהתובעים באופן מפורש, שמבלי להזמין קודם טכנאי מטעם בזק - אין טעם להתייצבותו של טכנאי מטעם הנתבעת. ב) התוצאה הסופית, כתוצאה מאי הודעה זו של הנתבעת, נוצר מצב, שמי מהתובעים אכן חיכה לטכנאי מטעם הנתבעת, כאשר זה החליט על דעת עצמו, שלא להגיע - אם לא יגיע לפניו או יחד עמו טכנאי מטעם בזק. הנתבעת לא טרחה להזמין נציג כלשהו מטעם בזק על מנת להוכיח בפני בית המשפט, שטכנאי הנתבעת לא יכול לבצע פעולה ללא פעולה מקדמית של הטכנאי מטעם בזק. ג. לכן, בנסיבות אלה, בכל הקשור לקביעת המועד הנוסף של יום 5.3.13 או 6.3.13 הוכיחו התובעים, שטכנאי לא התייצב בין השעות, כפי שנקבע וטכנאי כזה לא הגיע כלל והעולה מכך הוא, שהנתבעת אכן הפרה את הוראות סעיף 18א לחוק הנ"ל ועליה לפצות את התובעים. 7. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, לא מצאתי שיש מקום להיעתר למלוא סכום התביעה- מהנימוקים שכבר הובאו לעיל - ולא מצאתי שיש לחייב הנתבעת לשלם לתובעים עבור אי ההגעה במועד הראשון - 3.3.13- אך לאור מה שפורט בסעיף 6 לפסק הדין, הגעתי למסקנה, שאכן על הנתבעת לפצות את התובעים בשל ההמתנה לטכנאי ביום 5.3.13 או 6.3.13 ובשל אי הגעת הטכנאי אני קובע את סכום הפיצוי לסך של 600 ₪, כפי שעולה מהוראות סעיף 18א (ד) לחוק הנ"ל. ב. א) על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד, סך של 600 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ב) כמו כן ובהתחשב בנסיבות אשר גרמו לתובעים להגיש תביעה זו, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באופן סולידארי, הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג) יתרת סכום התביעה נדחית - מהנימוקים שפורטו לעיל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)טלפוןטכנאיםמקרקעין