תביעה לפצות את התובע על נזקיו, נזקים שנגרמו כתוצאה מנפילה של עמוד תקשורת על גבי סככת הרכב של התובע. ראוי להקדים ולהבהיר כי במועד הרלוונטי נסעה משאית של הנתבעת 1 (המבוטחת אצל הנתבעת 2) נהוגה בידי הנתבע 3 ברחוב בו מתגורר התובע. המשאית, שתפקידה היה לאסוף גזם מרחובות הישוב בו מתגורר התובע, עברה מתחת לקו תקשורת של הנתבעת 4, ואז פגעה זרוע המשאית בכבל התקשורת, משכה את הכבל, וכתוצאה מכך התמוטט עמוד התקשורת ונפל על גבי סככת הרכב של התובע וגרמה לו לנזקים, כמתואר בדו"ח השמאי מטעם התובע. המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלה למי האחריות לגרימת הנזק - האם לנהג המשאית, הנתבע 3, או שמא לנתבעת 4, אשר אחראית לסלילת כבלי התקשורת ותחזוקתם. הנתבע 3 גרס כי האחריות רובצת לפתחה של הנתבעת 4, שכן הכבל היה רפוי ומתוח בגובה נמוך, מתחת לגובה הנדרש בדין. הנתבעת 4 מנגד טענה כי אינה אחראית לארוע, וכי הכבל היה מתוח כנדרש ובגובה תקני, וכי ככל שנגרם הנזק בדרך המתוארת - הרי שהאחריות לארוע רובצת לפתחו של הנתבע 3. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי אין מקום להטיל אחריות לגרימת הנזק על הנתבעת 4, וכי האחריות רובצת לפתחו של הנתבע 3, ואבהיר - ראוי להדגיש כבר בפתח הדברים כי התובע הותיר רושם מהימן על ביהמ"ש עדותו נראה סדורה והגיונית, ובנוסף סבורני כי יש לסמוך על דבריו אף בשים לב לכך שהלה לכאורה נעדר פניות ואינטרסים לטובת מי מהנתבעים כאן. כן ברצוני להביע בפתח הדברים את מורת רוחי מכך שהאירוע לא דווח מיד ובזמן אמת, על ידי הנתבע 3 או מי מטעם הנתבעת 1 לנתבעת 4 ולחברת הביטוח, הנתבעת 2, ובתהאמה לא זכה לבחינה של מומחים מטעם הנתבעים בזמן אמת. כל אלו הביאו לכך שהעדויות שהונחו לפניי מרביתן אינן משקפות את מצב הדברים במועד הארוע. מעבר לכל אלו עמדו נגד עיניי העובדות, העדויות והתהיות הבאות, אשר יש בהן במצטבר כדי להבהיר הכרעתי כאן - 1. התובע העיד כי הכבל היה במצב תקין ויציב לאורך תקופה, וכך גם בערב שלפני האירוע. עוד העיד כי לא זכור לו שהיה מזג אויר סוער במיוחד בערב שלפני האירוע, אשר עשוי להבהיר מדוע שונה מצב הכבל, ככל ששונה. 2. התובע הוסיף והעיד כי שכנו העושה שימוש במשאית עובר מידי יום מתחת לכבל נושא המחלוקת. לשיטתו סיפר לו שכנו בדיעבד כי גם בבוקר האירוע עבר עם משאיתו מתחת לכבל ולא נתקל בכל קושי במעבר. 3. התובע מסר כי למיטב הבנתו המשאית בה עושה שכנו שימוש גובהה כגובה המשאית בה נהג הנתבע 3, מהסתכלות מהצד. 4. הנתבע 3 העיד כי הוא מכיר את משאבת הבטון של השכן, אך לא יודע להעריך את גובהה. 5. הנתבע 3 הוא שהציג לשמאי מטעם הנתבעים באיזה גובה היתה מונחת זרוע המשאית בה נסע במועד הרלוונטי, ולא ברור - אם לא יודע להעריך גבהים של משאיות, כפי שטען לעניין משאבת הבטון - הכיצד יכול היה לשחזר את הגובה המדויק בו היתה הזרוע מונחת במועדים הרלוונטיים, בעיקר כאשר המדידה האמורה בוצעה חודשים ארוכים לאחר הארוע. 6. הנתבע 3 טוען כי הלין על גובה הכבלים בישוב - אם הלין על גובה הכבלים בישוב קודם לכן, היכן העתק מתלונותיו? היכן הנציג ששמע את התלונות ויכול להעיד כי יש דברים בגו'? משלא הובא נציג כאמור למסירת עדות כאן ואין כל תיעוד לתלונות הנטענות, פועלת לחובת הנתבעים 1-3 החזקה לפיה לו הובא הנציג הנזכר על ידי הנתבע 3 לעדות, היתה עדותו פועלת לחובת הנתבעים בסוגיה האמורה. 7. הנתבע 3 טען כי גובה הכבל ברחוב הרלוונטי לא היה בעייתי בעבר, וזאת על סמך נסיונו הרב בעבודה באותו ישוב ובאותו רחוב, המהווה חלק מהסבב הקבוע. אם כך - הכיצד זה לא הבחין בשינוי המפתיע במצב הכבל, אם אמנם היה קיים? 8. אם הנתבע 3 טוען כי לא הבחין בשינוי במצב הכבל - כיצד יודע לומר בוודאות כי הכבל היה רפוי יותר בשעה שעבר תחתיו? 9. התובע טוען כי הנתבע 3 המשיך בעבודתו, כך שכאשר יצא התובע מביתו בעקבות הרעש שהוקם בשל נפילת העמוד - יכול היה לראות כי הנתבע 3 המשיך בעבודתו הסדירה והזיז את הזרוע ממנחהּ הקודם. 10. הנתבע 3 טוען כי יצא מן המשאית לאחר הנפילה של העמוד, בחן את הדברים, דיווח, החליף פרטים עם התובע ורק לאחר מכן המשיך בעבודתו. 11. משקבעתי, כאמור מעה, כי התובע הותיר רושם מהימן יותר על ביהמ"ש, אני סבורה יש לקובע כי הנתבע 3 בחר להמשיך בעבודה בהתעלם ממה שארע, ולשנות את מנח הזרוע, כך שלמעשה מנע מהתובע את היכולת לבחון את הדברים ושיבש את היכולת להציג ראיות מזמן אמת לתיק. בנוסף, גם לא צילם את מצב המשאית בזמן אמת כדי לתמוך בגירסתו בנוגע לגובה הזרוע. 12. המומחה מטעם הנתבעת 1 אשר בחן את גובה המשאית עשה כן על סמך מצג שהציג לו הנתבע 3 ולא על סמך עדויות אחרות. בנוסף, העיד כי הזרוע יכולה להגיע עד לגובה של כ- 6-7 מ' מעל גובה הכביש, וכי בעיקרון אין מניעה טכנית מנסיעת המשאית במצב זה, כך שהמניעה היא משפטית בלבד. 13. המומחה הגיע אל הישוב אבל מסיבה כזו או אחרת בחר שלא לבחון את גובה העיגון של הכבל בצד השני של הכביש או גובה הכבל בחלק שקדם לחלק שנפל. מכל אלו במצטבר נחה דעתי כי הסיבה לנפילת העמוד אינה קשורה לגובהו של הכבל, כי אם דווקא לגובה הזרוע אשר התנוססה מעל למשאית בה עשה הנתבע 3 שימוש במועד הרלוונטי, ואני קובעת כי האחריות לאירוע נשוא התובענה רובצת במלואה על הנתבע 3. בהתאמה, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 4 ומחייבת את הנתבעים 1-3 לשאת במלוא נזקי התובע בגין האירוע. התובע צירף חוות דעת שמאית בנוגע לנזקיו, והנתבעים טענו כי מדובר סכום מופרז לאור גילה הקודם של הסככה אשר התפרקה, אך לא ביקשו לביא שומה נגדית מטעמם, לא חקרו את התובע בנוגע לגיל הסככה שהיתה קיימת במקום ולא הביאו כל ראיה בנוגע לשיעור שבגינו יש לשיטתם לבצע הפחתה. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים 1-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 16,965 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 11/3/13, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעים 1-3 לשאת בהוצאות התובע בגין ההליכים כאן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים. רכבנפילה