תביעה קטנה פיצוי כספי בסך 8,174 ₪ בגין סכומים ששולמו ביתר לנתבעת ובגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מכך. התובעים טוענים כי הנתבעת חייבה אותם ביתר בתקופות מסוימות בשנת 2011 ובשנת 2012, עקב מד מים שאינו תקין ולחילופין עקב מדידות לא תקינות או קביעת סכום חשבון המים ללא קשר לצריכה בפועל. הנתבעת טוענת כי משכתב התביעה אינו ברור, תתייחס כפי שהבינה, לחיוב ביתר שלו טוענים התובעים בגין תקופות 1-6 בשנת 2011 ותקופות 4-6 בשנת 2012. לטענתה, כבר בתקופה 6 של שנת 2010, נרשמה צריכה גבוהה ביחס לתקופות קודמות. בנוסף טוענת הנתבעת כי אינה יכולה לדעת מהי הסיבה לצריכה החריגה שנרשמה במד המים שכן יכולים להיות לכך גורמים רבים. מבדיקת מד המים של התובעים, נמצא כי הוא תקין והצריכה החריגה נבעה מנזילת מים ברשת הפרטית של התובעים, שמצויה באחריותם של התובעים, כאשר יש באפשרותם לפנות לועדת נזילות כדי לקבל הפחתה בתשלום. להלן ההליכים שקדמו להגשת התביעה: במהלך שנת 2011 קיבלו התובעים חיובי מים גבוהים ביחס לצריכת המים שלהם. ביום 20/11/11 פנו התובעים אל הנתבעת בבקשה לערוך בדיקת תקינות למד המים בדירה בה הם מתגוררים. ביום 29/11/11 החליפה הנתבעת, בעקבות פניית התובעים, את מד המים בדירתם של התובעים במד מים חדש. מד המים שהוחלף (המד הישן), נמצא תקין . בתקופות 1-3 בשנת 2012, ירדה כמות צריכת המים של התובעים ביותר מ- 50%. ביום 02/01/12 פנו התובעים באינטרנט לנציב תלונות הציבור של הנתבעת וביקשו להגיע עימה להסדר בנוגע לחיובים המיותרים וכן ביקשו לראות מסמכים המפרטים את הצריכה והחיובים. בתקופות 4-6 בשנת 2012, עלתה צריכת המים של התובעים ביותר מ- 70% (לעומת תקופות 1-3). ביום 25/10/12 פנה התובע אל הנתבעת בבקשה להחליף את מד המים בדירת התובעים. ביום 29/10/12 החליפו התובעים (באמצעות אינסטלטור פרטי) את צנרת המים בדירתם של התובעים עקב נזילת מים. ביום 01/11/12 עקב פניית התובעים מיום 25/10/12, נערכה ע"י הנתבעת בדיקה נוספת של מד המים מדירת התובעים ונמצא כי מד המים מדד נכון את כמויות המים. ביום 02/12/12 נציג הנתבעת ביצע בדירת התובעים בדיקת הצלבה ובדיקה נוספת למד המים. ביום 01/01/13 פנו התובעים בשנית אל הנתבעת בבקשה להחליף את מד המים בדירתם. ביום 09/01/13, עקב פניית התובעים ביום 01/01/13, הגיע נציג הנתבעת להחליף את מד המים בדירת התובעים. ביום 21/01/13 קיבלו התובעים מכתב מהנתבעת בו נכתב כי מד המים שהחליפה התובעת ביום 09/01/13 נמצא תקין. בין ה-09/01/13 ל-17/02/13 הייתה ירידה של יותר מ-50% בצריכת המים של התובעים. ביום 18/02/13 הגישו התובעים מכתב במשרדי הנתבעת ובו ביקשו להגיע עימם להסדר טרם פניית התובעים לבית המשפט. ביום 21/01/13 שלחה הנתבעת מכתב תשובה לתובעים. משלדברי התובעים לא הייתה התייחסות לכל טענותיהם שהועלו במכתב מיום 18/02/13 ומשהנתבעת הסתמכה על בדיקה שאינה רלוונטית לטענות שהועלו במכתב, פנו התובעים לבית המשפט. ביום 29/08/13 נערך דיון בפניי בתביעה. לדיון התייצבו התובעים, נציג הנתבעת ומנהל אזור מטעם הנתבעת. בדיון העידו תובעת 2 ומנהל האזור מטעם הנתבעת. לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסוק כך (בתמציתיות, עפ"י הוראות הדין): דין התביעה להידחות, מאחר שלא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם. עפ"י הדין, על התובע לשכנע את בית המשפט, בראיות מספיקות, כי טענתו וגרסתו נכונות וסבירות יותר מאלו של הנתבעת. התובעים לא עמדו בנטל זה. ראשית, יצוין כי התובעים הגישו לכתב התביעה מסמכים לא מסומנים ולא פירטו בכתב התביעה אילו מסמכים מצורפים ומאילו תאריכים והדבר הכביד על בירור התביעה. לגבי טענת התובעים, על כך שמכתב הנתבעת מיום-21/01/13 מתייחס רק למד מים שהותקן ב- 2012 ולא למד המים משנת 2011, עולה כי אכן במכתב הנתבעת מיום 21/01/13, ישנה התייחסות למד מים אחד בלבד (לפי דברי התובעים, רק למד המים שהוחלף ב-2012), ייתכן כי מדובר בטעות שאינה קריטית משהתובעים ידעו עפ"י מכתב שנשלח להם ביום 22/12/11, כי מד המים נמצא תקין ולכן הנתבעת לא מצאה לנכון להפחית את חיובי התובעים. לא נראה כי יש כוונה נסתרת באי התייחסותה של הנתבעת למד המים מ- 2011 שכן כפי שערכה בדיקה למד המים מ- 2012, כך נערכה בדיקה גם לגבי מד המים מ- 2011, כאשר שני מדי המים נמצאו תקינים. מעבר לכך, לא ברורה כוונת התובעים במכתבם מיום 18/02/13 שכן נערכו בדיקות למדי המים שלטענת התובעים לא היו תקינים ונמצא בבדיקות כי מדי המים היו תקינים ולפיכך לא תוקנו כמויות המים. התובעים טענו כי היה על הנתבעת להודיע להם על צריכה חריגה, כאמור באתר האינטרנט של הנתבעת. סעיף 75 לכללי תאגיד מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, , הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה, תשע"א-2011 (להלן: "אמות המידה"), קובע כי חברה תפעיל אתר אינטרנט שיכלול את כל המידע המפורט בכללים הנ"ל. משכך, כפי שמחייבים הכללים הנ"ל, כך מחייב המידע המפורט באתר האינטרנט, בו כתוב כך: "במקרים בהם בקריאת מד המים התקבלה צריכה חריגה, נשלחת הודעה מיוחדת לצרכן עם תיאור הבעיה ובקשה לתגובתו, טרם עריכת חשבון המים ושליחתו. הלקוח מתבקש למלא את הספח המצורף למכתב ולשלוח אותו במעטפת התגובה המבויילת למחלקת צרכנות מים. במכתב התגובה חשוב לציין את מספר קריאת המים החריגה ותאריך הקריאה" מאמור לעיל, עולה כי הנתבעת מתחייבת לשלוח לצרכן הודעה בדבר צריכה חריגה. במקרה דנן, אצל התובעים לא התקיימה צריכה חריגה, המוגדרת בסעיף 1 לאמות המידה: "צריכה חריגה" - כמות המים, שנמדדה במד מים ראשי או במד מים משויך, השווה או העולה על 150 אחוזים מהצריכה הרגילה" "צריכה רגילה" - הכמות שעברה במד מים משויך או במד המים הראשי בנכס, לפי העניין, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובהעדר תקופה מקבילה כאמור - הכמות הממוצעת שעברה בשתי תקופות החיוב האחרונות אשר בהן נקרא מד המים המשויך או מד המים הראשי בנכס, לפי העניין" התובעים צירפו לכתב התביעה טבלת צריכה עפ"י תקופות וממנה ניתן ללמוד כי לא התקיימה אצל התובעים צריכה חריגה ומשכך, לא היה על הנתבעת לשלוח להם הודעה, שכאמור באתר האינטרנט של הנתבעת, נשלחת רק כשמתגלה צריכה חריגה. מכתב התביעה ונראה כי משהתובעים חולקים על תוצאות המעבדה מטעם הנתבעת, בנוגע למדי המים שנשלחו לבדיקה, היה עליהם לשלוח את מדי המים למעבדה מטעם נציבות המים, כאמור בסעיף 14(ו) לחוק העזר לתל אביב-יפו (אספקת מים), תשס"ג-2003: "התעוררה מחלוקת בין העיריה לבין צרכן לגבי תקינות מד-המים, יועבר מר-המים לבדיקה במכון בדיקה מורשה מטעם נציבות המים; לא יהיה ערעור על תוצאות הבדיקה והן יחייבו את הצדדים; בעד בדיקת מד-מים כאמור ישלם הצרכן מראש לעיריה אגרה לפי שיעור האגרה שבתוקף, בהתאם לפרט 2 בפרק ג', לתוספת; אגרה כאמור תוחזר לצרכן אם הבדיקה העלתה שמד-המים היה פגום". מכתב התביעה עולה כי ביום 29/1/12 בעל הדירה הזמין אינסטלטור מטעמו והתגלתה נזילה בדירתם של התובעים. התובעים לא העלו טענות או הציגו אסמכתאות לכך שהחיובים הגבוהים לא נבעו מהנזילה שתוקנה. זאת ועוד, משהתגלתה נזילה בדירת התובעים, הייתה לתובעים אפשרות להגיש בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה, כאמור בסעיף 15 לאמות המידה, לפיו: "צרכן המבקש הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה יגיש בקשה הערוכה לפי טופס מספר 1 שבתוספת ויצרף אליה הצהרה בנוסח המפורט בו ואסמכתאות המעידות על תיקון הנזילה; הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה תינתן, לכל היותר, לגבי שתי תקופות חיוב רצופות, שבכל אחת מהן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14". התובעים אמנם צירפו לכתב התביעה מסמך מהאינסטלטור המאשר תיקון נזילה סמויה בדירתם אך משלא הגישו בקשה מסודרת לנתבעת, הנתבעת לא יכולה הייתה לדעת על הנזילה שסביר להניח גרמה לחיובים גבוהים. מהחשבון שצורף לכתב התביעה, מיום 24/01/13, עולה כי סכום החיוב בתקופה 1 של שנת 2013 (13/11/12-13/01/13) נמוך באופן משמעותי מהחיוב של התקופה שקדמה לו, של תקופה 6 בשנת 2012 (10/09/12-13/11/12)- 340 ₪ לעומת 1031 ₪. מד המים בדירת התובעים הוחלף רק בתאריך ה- 09/01/13 בעוד הנזילה תוקנה כבר ביום 29/10/12. מבדיקה זו, של החיובים והתאריכים, ניתן למעשה להבחין בכך שהחיובים ירדו באופן ניכר, לאחר שבוצע תיקון של הנזילה, עוד לפני שהוחלף מד המים שגם מבדיקת הנתבעת, נמצא תקין. סיכום התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות בסך 700 ₪. ניתן לבקש רשות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוך 15 יום. פיצוייםתביעות קטנותחשבון מיםמים