נדחתה תביעה בגין התחמקות מתשלום דמי תיווך על מגרש 1. התביעה שבפני הינה תביעה לדמי תיווך בסך 11,700 ₪ שהגישה התובעת- מתווכת מקרקעין, בגין תיווך נטען, בעסקה לרכישת מגרש, שרכשה הנתבעת בכפר תבור. 2. לטענת התובעת: יצרה עם התובעת קשר דרך המייל, העבירה אליה פרטים אודות ארגון רכישה קבוצתית של מגרשים, בצירוף מפת מגרשים וטופס תיווך. בהמשך הגיעה התובעת לבית הנתבעת והבהירה לה, בין היתר, את גובה דמי התיווך שייגבו. התובעת טענה כי הנתבעת הודיעה לה שהיא מעוניינת ברכישת מגרש ואף עמדה בקשר עם בחור בשם אמיר שעבד עם התובעת ,אשר הראה לנתבעת את המגרש. בהתאם לעדות התובעת, בסופו של יום, לאחר שהמגרש הראשון בו בחרה הנתבעת נמכר לאחר, החל תהליך לגבי מכירת מגרש נוסף, אשר התובעת היא שהייתה הגורם היעיל לרכישתו. לטענת התובעת, עד לביצוע העסקה עמדה בקשר טלפוני רציף עם עו"ד של הנתבעת ואף עם הנתבעת עצמה. 3. לטענת הנתבעת והעדה מטעמה: הקשר עם התובעת היה לגבי רכישה קבוצתית של מגרשים, רכישה אשר בסופו של דבר לא יצאה לפועל. הנתבעת טענה כי מעולם לא הוסכם ולא נחתם הסכם לתשלום דמי תיווך . כשהתברר שהרכישה הקבוצתית לא מתקדמת, יצרה הנתבעת קשר ישיר עם בעלת המגרשים אשר הפנתה את הנתבעת לאמיר. לטענת הנתבעת אמיר הבהיר לה כי רק המוכר יחויב בתשלום דמי תיווך והראה לה מגרשים. הנתבעת טענה כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה לרכישת המגרש. דיון: 4. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שבפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. ראשית, אציין כי לא שוכנעתי שהתובעת הייתה הגורם היעיל לקיום העסקה שנכרתה בסופו של דבר. אין די בתרשומת שיחות טלפון (ללא שאף הובהר מה היה תוכן השיחות), כדי להוכיח קשר סיבתי בין פעולות התובעת (אשר מלבד שיחות טלפון עם הנתבעת ועו"ד שלה, לא הובהר מה היו), לבין התקשרות בעסקה לרכישת המגרש. התובעת לא שכנעה אותי כי היא הייתה הגורם שהפגיש בין בעל המגרש לנתבעת . על מנת להרים נטל הוכחה זה, הייתה צריכה התובעת לזמן להעיד את מוכר המגרש והוא לא זומן. גם במסרונים ובהודעות המייל שהגישה התובעת, אין כדי להצביע על היותה הגורם היעיל לעסקה הסופית שנכרתה. במסמכים אלו יש כדי להצביע על הקשר שהיה עם הנתבעת ביחס לקבוצת הרכישה וכן על התעניינות הנתבעת במגרש שהראה לה לאחר מכן אמיר. אין די בכך כאמור כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובעת להוכיח טענתה כי היא זו שהייתה הגורם היעיל לעסקה. 5. יחד עם זאת, אדגיש כי גם אם הייתי מקבלת את טענת התובעת שהיא הייתה הגורם היעיל שהביא לקיום העסקה, אין די בכך לזכותה בקבלת דמי תיווך: סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 קובע: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת." (הדגשה שלי ר.א). סעיף 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז-1997 קובע אילו פרטיים מהותיים חייבים להיכלל בהזמנה בכתב: "בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים: (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח; (2)סוג העסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975". המדובר בסעיפים קוגנטיים אשר לא ניתן להתנות עליהם. דרישת הכתב במקרה דנן היא מהותית. אין המדובר בראיה לקיום עסקה בין מתווך ללקוח, אלא בהתאם לקביעת המחוקק, בהעדר כתב - אין כלל עסקה. כפי שכבר הבהרתי בהחלטתי מיום 7.11.13 במקום בו לא נערכה הזמנה בכתב כלל וכלל, אין להידרש לתביעה וניתן אף לסלקה על הסף. ראו ע"א (ת"א) 1183/08 מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה- 13) בע"מ נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (בפירוק מרצון): "נימוק זה מחייב גם את המסקנה, כי אם לא זכאי המתווך לדמי תיווך, אף אם היה הגורם היעיל, לא ניתן לזכותו בהם מכח עילה משפטית אחרת, בין בגין עשיית עושר ולא במשפט ובין בטעון של ניהול מו"מ שלא בתום לב. וראו ע"א (ת"א) 3252/05 טרכוטנברג נ. אפריקה ישראל מגורים בע"מ (לא פורסם {}, מיום 28.5.08) שם הזדמן לנו להתייחס לסוגיה זאת וכשביחס לכך, לא הייתה מחלוקת בין השופטים השונים. צודקות המשיבות בטענתן כי מעת שהמחוקק קובע הסדר ואף הסדר שלילי, שוב לא ניתן לעקוף הוראות אלו. הנה כי כן, בהעדר הזמנה לא מתקיים אותו תנאי מקדמי לזכאות המתווך לדמי תיווך יהיו נסיבות היחסים העסקיים שבין הצדדים, אשר יהיו. משכך, ככל שברור הדבר כי אין ההזמנה בכתב, אין מקום לניהול הליך מיותר אשר תוצאתו ברורה מראש ואשר כל כן דין תביעה שכזאת להיות מסולקת על הסף" (ההדגשה שלי ר.א). 6. התובעת הפנתה להודעת מייל ששלחה לתובעת (ת/2) ובה צוין כי במידה ולא תאושר ההצעה מול היזם, תושב עמלת התיווך וכן הפנתה לטופס אישור קבלת עמלת תיווך שצורף לאותה הודעת מייל. הנתבעת כלל לא חתומה על מסמך זה ובכל מקרה, אין המדובר בהזמנה לפעולת תיווך העונה על הפרטים הנדרשים כמפורט בהוראות החוק לעיל. אין חולק כי הנתבעת לא חתמה על הזמנה כנדרש בדין, או על מסמך אחר ,המצביע על הסכמתה לתשלום דמי תיווך. העובדה כי למרות שהתובעת- מתווכת מקרקעין מורשית, לא החתימה את הנתבעת על הסכם תיווך מפורט הכולל את כל הפרטים הנדרשים בחוק, מעוררת תמיהה ואף מטילה ספק בגרסתה העובדתית של התובעת. ההלכה הינה כאמור שמתווך אשר פעל שלא על פי הדין, אינו זכאי לדמי תיווך וכמפורט בע"א 1183/08 המוזכר לעיל, אין לעקוף את דרישות החוק מכוח עילות אחרות, כגון חוסר תום לב מצד הלקוח. וראה בעניין זה גם בת"ק (ת"א) 6644-05-12 ברש נ. בן סירא: "דעתי היא שמתווך שפעל בניגוד לחוק איננו זכאי לדמי תיווך, לא על פי חוק המתווכים, ולא על פי כל חוק אחר כולל חוק עשיית עושר ולא במשפט. חוק המתווכים קובע הוראות מפורטות וברורות בנוגע לדרך ההתנהלות הראויה של מתווך בכדי ליצור חיוב משפטי של לקוחו כלפיו. התובעת לא עמדה בכך והיא לא זכאית לכל תשלום על פי הדין. ייתכן כי מצב דברים מעין זה עלול לגרום לתוצאות קשות ובלתי הוגנות. כך שמתווך אשר השקיע ממרצו ומזמנו ובשל אי עמידה בהוראה זו או אחרת מהוראות החוק, מנוע מלקבל תשלום בגין עבודתו. הגם שהתוצאה קשה, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את רצון המחוקק כשהסדיר כללים אחידים וברורים לעוסק כמתווך, ולשלול ממנו את דמי עמלו, עת פעל האחרון שלא כדין. יתרה מזו, "אין זו גם מדיניות ראויה להוציא עסקת תיווך אחת מכלל האיסור ולהרשותה, שכן... מה לי עסקה אחת ומה לי עסקאות רבות?" (ראה ע"א 3252/05 טרכטנברג נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ". וכן ראה דברי כב' השופט נעם סולברג בת"א 2433/03 י-ם סימקוביץ ואח' נ' רג'ואן: "משבאה לעולם הוראת סעיף 9 לחוק, שוב לא יוכל מתווך לזכות בדמי תיווך מכוחו של חוק לבר חוק המתווכים במקרקעין, או מכוחו של הדין הכללי. אם לא נאמר כן, מה הועילו חכמים בתקנתם? נמצאנו מסכלים את תכליתו של חוק המתווכים במקרקעין ומאפשרים למעשה מצב בו מה היה, הוא שיהיה. אותן מחלוקות ואותו מצב של חוסר ודאות אשר שרר לפני חוק המתווכים, ימשיך לשרור גם לאחר חקיקתו". 7. לאור כל האמור ומאחר שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעת חתמה על הזמנה בכתב לביצוע פעולת התיווך (הגם שכאמור, אף לא שוכנעתי כי התובעת הייתה הגורם היעיל להתקשרות), אין התובעת זכאית לדמי תיווך ואני מורה על דחיית התביעה. מאחר שהנתבעת לא קיימה אחר החלטתי מיום 22.12.13 ולא הודיעה לתובעת על דחיית הדיון הקודם שנדחה לבקשתה וגרמה בכך הוצאות לתובעת שהתייצבה לחינם לאותו דיון, אני מורה כי לאחר קיזוז הוצאות התובעת (בסך 600 ₪) בגין אותה התייצבות ,תחויב התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 800 ₪ בלבד. המזכירות תעביר לנתבעת סך של 800 ₪ מתוך הסכום שהופקד על ידי התובעת בעבר בקופת בית המשפט ואילו היתרה בסך 600 ₪ תוחזר לתובעת. קרקעותדמי תיווךתיווך