בהסכם בע"פ בין התובע לבין מנכ"לית הנתבעת, הוסכם כי 20% מהכספים שיתקבלו מהפרויקט ישולמו לתובע עבור עבודתו בפרויקט. ריכוז הפרויקט הגיע לשיאו ביוני 2012 לקראת מצעד הגאווה בת"א, והמפה אושרה על ידי הנתבעת ונשלחה לדפוס. לאחר הדפסת המפה והפצתה החל התובע בעבודת גביית התשלום בגין הפרסום מבתי העסק. ביום 21.6.12, לאחר גביית חלק מהכספים, טס התובע לארה"ב למשך שבועיים. בשיחה עם מנכ"לית האגודה הובטח לו כי יוכל להמשיך בעבודתו לאחר חזרתו לארץ. אלא, שלאחר חזרתו לא עלה בידו ליצור קשר עם מנכ"לית האגודה, וביום 16.7.12 התברר לו כי הנתבעת מעסיקה אדם אחר תחתיו. התובע דרש את התשלום המגיע לו עבור ההכנסות מהפרויקט, אולם הנתבעת סירבה לשלמו. לתובע מגיע סך 3,950 ₪ (20% מסך הכספים שהתקבלו בגין הפרויקט, בניכוי הוצאות הפרויקט). טענות הנתבעת הנתבעת מאשרת את ההסכם לו טוען התובע לפיו יהא זכאי לסך השווה ל- 20% מהכנסות הפרויקט לאחר קיזוז ההוצאות. לטענת הנתבעת, עבודת התובע לא הייתה מקצועית והתובע לא עמד בלוחות הזמנים. נסיעת התובע לארה"ב נעשתה ללא תיאום מוקדם עם הנתבעת. לאור העובדה שהתובע לא עמד ביעדים, התנהל באופן בלתי מקצועי ונטש את הפרויקט ללא הודעה מוקדמת - נאלצה הנתבעת לשכור אדם אחר להשלמת הפרויקט. ההכנסות מהפרויקט הסתכמו בסך 13,000 ₪, ואילו ההוצאות עמדו על סך 20,000 ₪. הכנסה נוספת בסך 17,000 ₪ נתקבלה שלא באמצעות התובע, ולא עבור מודעות שמכר. לפיכך, אין התובע זכאי לקבל שכר בגין הפרויקט. ההליך דיון בתביעה נקבע ליום 29.8.13. בקשת דחיה של הנתבעת נדחתה, אך הנתבעת לא התייצבה לדיון. לפיכך ניתן פסק דין בהעדרה. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי התייצבה לדיון אך באיחור, וביום 16.9.13 ניתנה החלטתי כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות התובע בסך של 300 ₪, ונקבע מועד דיון ליום 20.10.13. בדיון התברר כי ההוצאות שנפסקו לזכות התובע לא שולמו ע"י הנתבעת. נציגת הנתבעת טענה כי לא הבינה כי תשלום ההוצאות הינו תנאי לביטול פסק הדין. הנתבעת התחייבה לשלם את הוצאות הנתבע, והתקיים דיון לגופה של התביעה, במסגרתו חקר התובע את נציגת הנתבעת. לאור התחייבות התובעת לשלם את ההוצאות, מבוטל פסק הדין מיום 29.8.13. דיון והכרעה הנתבעת מאשרת את עיקרי ההסכם עם התובע. המחלוקת בין הצדדים מתמצה בסכום לו זכאי התובע. על התובע הנטל להוכיח את תביעתו. בדיון מיום 20.10.13 הגיש התובע תכתובות מייל בינו לבין קובי כהן, נציג הנתבעת (ת/1), אולם אין בהם כדי להוכיח את הסכומים להם הוא טוען. מנגד, צירפה הנתבעת טבלת אקסל (נ/1) בה רוכזו מכירות הפרויקט עליו עבד התובע. בהתאם לטבלה, ולטענת נציגת הנתבעת, נגבה סך של 11,500 ₪ בלבד מלקוחות הפרויקט. יצוין, כי באחד המיילים ששלח התובע עצמו, ציין התובע כי לא הצליח לגבות כסף משני לקוחות, ג'ודה ופינק האוס, אשר אף בטבלה נ/1 צויין כי לא נתקבל מהם תשלום. מחקירת הנתבעת עלה כי בסופו של יום ג'ודה שילם עבור הפרויקט, אולם נטען כי נציגת הנתבעת עצמה ביצעה את המכירה והגבייה ללקוח זה (עמ' 4 לפרוטוקול). עם זאת הביעה נציגת הנתבעת הסכמתה לשלם לתובע גם בגין לקוח זה. בכתב ההגנה נטען כי נגבה סך נוסף של 17,000 ₪, אולם לא עבור מודעות שמכר התובע. הנתבעת לא נחקרה על כך בדיון, וטענתה לא נסתרה. לאור המפורט לעיל, ומשלא עלה בידי התובע להוכיח כי אכן נגבו הסכומים להם הוא טוען, ומנגד הנתבעת צירפה את מסמך נ/1 לתמיכה בטענת הגנתה, נקבע כדלקמן: התובע זכאי לסך של 20% מתוך הכספים שנגבו בפועל, העומדים על סך של 13,000 ₪ - בהתאם לסכומים אותם אישרה הנתבעת, ובסה"כ 2,600 ₪. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך כולל של 700 ₪ (300 ₪ מתוכם בגין ביטול פסק הדין מיום 29.8.13). הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. חוזהחוזה בעל פהבעל פה