על פי ההסכם רכש התובע הדירה AS IS למעט בלאי סביר והתובע בדק את הדירה בטרם נחתם ההסכם ועד למועד מסירת הדירה לתובע, לא חלו שינויים מהותיים במצבה הפיזי, למעט בלאי סביר ותיקונים בהתאם לצורך, אך כל מערכות הבית פעלו באופן תקין - ואת כל זאת ראה התובע ביום המסירה. ב) עוד טוען הנתבע, שבהגשת תביעה זו מנסה התובע לשפץ הדירה על חשבון הנתבע. 3. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם הנתבע אכן גרם לפגמים והליקויים המפורטים בתביעת התובע, או האם ליקויים אלה היו בעת מכירת הדירה והתובע רכש הדירה AS IS עם אותם פגמים וליקויים. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שאלו עולות מכתבי הטענות וכפי שעולות מהטענות שהעלו בבית המשפט ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים: א. הנתבע טוען, שלקראת תאריך מסירת הדירה, הודיעו לו השוכרים שחל עיכוב בהשלמת עסקת רכישת הדירה על ידם ובשל כך, הם ביקשו פעמיים לדחות את פינוי הדירה וכי התובע הסכים לדחיות אלו ואף קיבל דמי שכירות בעד אותן תקופות. מאחר והתובע אינו תובע בגין מסירת הדירה באיחור, יען כי התובע קיבל עבור דמי שכירות עבור חודשי האיחור לכן, אין מקום להתייחס יתר על המידה לטענה זו, בין אם התובע הסכים לקבל דמי שכירות בעל כורחו ובין אם לאו. ב. א) ביום 18.12.12 אישר התובע קבלת החזקה בדירה ואף אישר, שלאחר שבדק הדירה הוא מצא כיור סדוק, אסלה לא מחוברת, קרמיקה שבורה, חשמל עקור וכבר אז- בעת מסירה הדירה- הייתה מחלוקת בין הצדדים, שכן, הנתבע טען, שמצב זה היה קיים בעת מכירת הדירה והתובע אישר גם, שבשיחה עם השוכרת נמסר לו, שנעשה שיפוץ לפני 4 חודשים בקרמיקה. (ראה אישור העברת החזקה בדירה אותו צרף התובע לכתב התביעה). ב) הליקויים אותם אישר התובע באישור קבלת החזקה הנ"ל, הם למעשה הליקויים הנזכרים על ידו בסעיף ב(1- 4) למכתב אותו שלח התובע אל הנתבע, אך באישור קבלת החזקה בדירה, אין כל ציון לקיומם של הליקויים האחרים המפורטים בסעיף ב(5- 8) למכתב התובע. לעניין הליקויים שנמצאו בסעיף ב(1- 4) מאשר הנתבע, שהם אכן נמצאו, אך לטענתו אלו ליקויים שנבעו מהיות הבית בית מאוד ישן ומה שראה התובע בעת קבלת הדירה, היה בדירה בעת מסירתה והתובע רכש הדירה כמות שהיא. (עמ' 2 לפ',ש' 26 ואילך) ג) זאת ועוד, התובע גם לא הוכיח קיומם של הליקויים שפורטו בסעיף ב(5- 8) לאותו מכתב, קל וחומר שהתובע לא הוכיח שביצע תיקונים של אותם ליקויים וכך גם לא הוכיח התובע מדוע החליט לתבוע סך של 10,000 ש"ח, כאשר אין לתובע כל ראיה - ולו לכאורה- על קיום אותם ליקויים או על הוצאה כלשהי, שהייתה לו בגין ביצוע תיקונים בסכום זה. ג. התובע גם לא הוכיח סכום הנזק הנתבע על ידו בעד פריטי הנזק האחרים - אשר בסעיף ב(1- 5). התובע לא המציא אישור על ביצוע תיקונים וגם לא חשבונית על תשלום כלשהו עבור ביצוע תיקונים. ד. א) התובע העיד בבית המשפט, שהנתבע אכן ביצע תיקונים, אך לדעתו, תיקונים אלה לא בוצעו במקצועיות, אך גם טענות אלו לא הוכיח התובע. (ראה טענות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 23- 27). ב) התובע העיד גם, שהוא הביא בעל מקצוע אשר החליף האינסטלציה והקרמיקה ועשה שיפוץ, אך התובע לא הוכיח ביצוע העבודות הנ"ל וגם לא הוכיח ששילם לבעל מקצוע עבור התיקון הנ"ל וגם לא הביא את אותו בעל מקצוע להעיד על ביצוע התיקונים. בסופו של יום, עולה מהמשך עדותו של התובע, שלא בעל מקצוע ביצע תיקונים או שיפוצים, אלא מי שתיקן את המקלחת, זה הדייר שנמצא היום בדירה, אשר עשה קרמיקה, אינסטלציה חדשה, ברם גם טענות אלו לא הוכחו על ידי התובע. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 11- 12). זאת ועוד, התובע מעיד על ביצוע שיפוץ, אך לאור מצב הדירה בעת שהתובע חתם על קבלתה מאת הנתבע - לא עלה מתוכן ההערות לגבי הליקויים שנמצאו, שהיה צורך בשיפוץ. ג) גם את האירוע של הדוד, המתואר על ידי התובע בעדותו בבית המשפט - לא הוכיח התובע מה אחריות יש לו לנתבע את שאירע לדוד- גם אם נכונה טענתו של התובע בנדון דנן. לעניין הדוד, העיד הנתבע ואישר, שאכן לאחר שהוא בדק את העבודה שבוצעה בדוד, הוא הגיע למסקנה שלא בוצעה עבודה מקצועית, אך גם מעיד שלאחר מכן, הוא עצמו הלך לרכוש חלקים מתאימים והוא מסר חלקים אלה לבעל מקצוע אשר תיקן את הטעון תיקון לשביעות רצונו של הנתבע. הנתבע גם בדק בעצמו את עבודתו של אותו בעל מקצוע והגיע למסקנה שהכל היה תקין. (ראה עדותו בעמ' 3 לפ' ש' 4 ואילך). 4. א. סוף דבר, העולה מנימוקים שפורטו לעיל הוא, שהתובע לא הוכיח אף טענה מטענותיו וכמו כן, לא הוכיח התובע אף סכום מהסכומים הנתבעים על ידו בכתב התביעה. תובע המגיש כתב תביעה ותובע סעדים כספיים, הוא זה המבקש להוציא מחברו ולכן חייב התובע להוכיח את טענותיו במידת ההוכחה החלה עליו ותובע אשר תובע סכומים בלתי מוסברים ובלתי מוכחים, אלא סכומים שנכתבו כך על דרך הסתם - תובע כזה לא יכול לזכות בתביעתו. לכן, לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה. ב. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב התובע בהוצאות הנתבע, ברם לאחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה - וזאת לפנים משורת הדין- שלא לחייב בהוצאות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. תניות בחוזהחוזהAs Is (תנייה)בלאי סבירמקרקעיןחוזה דירהקניית דירה