תביעה לחייב לבצע trade in במחיר מחירון

התובע הגיש תביעה לחייב את הנתבעת לבצע trade in במחיר מחירון והתובע יוסיף מחצית מההפרש של מכונית גולף חדשה, כאשר התובע מעריך הפרש זה בסכום של 33,200 ₪ בתוספת הוצאות עו"ד בסך 1,900 ₪. התובע מבסס עילת תביעתו ואת הסעד הנדרש הנ"ל, על העובדות הבאות: א. א) ביום 15.9.10 רכש התובע הרכב הנ"ל מהנתבעת וכבר מיום הרכישה, הרגיש שבזמן נסיעה הרכב רועד בהילוך סרק ולאחר נסיעה של כ-15000 ק"מ הבעיות החמירו ואז הוחלפו מצמדים ברכב ובהמשך גם הוחלף "המוח" האלקטרוני של תיבת ההילוכים ובהמשך שוב המצמדים בתיבת ההילוכים המשיכו לסבול מהתופעות הנ"ל. ב) לתמיכה הטענות הנ"ל, צרף התובע את דף ההיסטוריה של הטיפולים ברכב, המוכיח את היותו של הרכב במוסך מספר פעמים מעבר לנדרש. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובע, שכן לטענתה, אין ברכב פגם המקנה לתובע זכות ו/או עילה על פי דין או הסכם לפיצוי כספי או אחר ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעת דוחה את טענות התובע ומוסיפה וטוענת, שהתביעה אינה מתארת העובדות בדבר מצב הרכב לרבות מצבו המכאני ואין התובע מראה עילה שבדין לקבלת הסעדים הנתבעים. למרות היעדר עילה, עשתה הנתבעת כל שביכולתה לסיים המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט והציעה לתובע עסקת טרייד אין בהנחה משמעותית, אך התובע התעניין ברכישת רכב אחר אשר מחירו יותר יקר מהדגם שיש לתובע. ב) עם רכישת הרכב, ניתנה לתובע תעודת אחריות יצרן למשך שנתיים וללא הגבלת קילומטרים - תעודה אשר קובעת, כי במקרה של צורך בתיקונים, יהיה בעל הרכב זכאי לבצע את תיקונים הנדרשים ללא כל עלות. עצם העובדה, שבוצע תיקון ברכב, אין בכך כדי לבסס עילת תביעה נגד הנתבעת. ב. הנתבעת אף מתייחסת לכתבות אשר צרף התובע לכתב התביעה ולעניין זה, טוענת הנתבעת, שלמעשה, מה שמבקש התובע הוא להראות, שהתנהלו נגד הנתבעת מספר הליכים, אך התובע לא מציין, שאותו פסק דין שניתן בנדון בוטל בערעור. (ראה נספח 2 שצורף לכתב ההגנה). 3. א. מכתב התביעה אותה הגיש התובע עולה, שהוא מבקש לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין ואף מבקש שעסקת הטרייד אין תתבצע במחיר מחירון והוא יוסיף מחצית מההפרש עבור גולף חדשה והוא מעריך הפרש זה לסך של 33,200 ₪. אילו כך השאיר התובע את תביעתו, הרי שהיה על בית המשפט להחליט, שאין לבית משפט זה סמכות עניינית להיעתר לתביעת התובע, יען כי אין לבית משפט זה הסמכות ליתן צווי עשה- כפי שביקש התובע. לכן, נשאל התובע בראשית הדיון, מה בעצם הוא מבקש מבית המשפט ועל כך השיב, שהוא מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לו הסך של 33,200 ₪, שבאמצעותו ירכוש רכב והתובע הוסיף, שאין הוא תובע לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 11- 12). ב. מאחר והתובע ויתר על תביעתו לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין בתנאים שהוא ציין בכתב התביעה ומאחר והתובע הודיע לבית המשפט, שהוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו הסך של 33,200 ₪ - ואין נפקא מינה מהי סיבת בקשת חיוב סכום זה- הרי שיש לבדוק את העובדות אשר פורטו על ידי התובע בכתב התביעה ולהחליט, האם התובע הראה עילת תביעה נגד הנתבעת, המצדיקה את הסעד אותו הוא מבקש. 4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שהובאו בכתבי הטענות וכפי שהועלו בפני בבית המשפט, אני קובע, שיש לדחות את תביעת התובע- אם כי בנסיבות המקרה וכפי שעוד יפורט להלן, החלטתי למחוק את התביעה ולא לדחותה, משום שהתובע לא הוכיח העילה שבגינה מבקש הוא סכום סתמי ובלתי מוכח של 33,200 ₪. נראה לבית המשפט, שגובה הסכום נקבע, ללא כל יחס לנזקים הממשיים שנגרמו לו, אלא שכך נקבע הסכום רק משום שסכום זה הוא בסמכותו העניינית של בית משפט זה. המסקנה אליה הגעתי, שיש למחוק את תביעת התובע, נסמכת על הנימוקים הבאים: א. א) התובע רכש את הרכב ביום 15.9.10 עשה בו שימוש במשך כשלוש שנים ואף עושה בו שימוש כיום והתובע כלל לא הוכיח מה מצבו של הרכב ביום הגשת התביעה, האם עדיין קיימים פגמים הנובעים מפגם בייצור ואם טענות התובע מתייחסות למצבו של הרכב "החל מיום הרכישה", לא מובן מדוע המתין התובע עם הגשת תביעתו עד ליום 14.3.13. ב) אין בעצם הגשת התביעה במועד הנ"ל, כדי להוות סיבה לדחיית התביעה, ברם נימוק זה יחד עם הנימוקים הנוספים שעוד יפורטו להלן, יש בכל אלה כדי להצביע על כך, שבמהות התביעה - לא הוכיח התובע, שלמרות התיקונים שבוצעו ברכב במסגרת אותה אחריות וגם לא הוכיח שמאז התיקון האחרון, עדיין מצבו של הרכב אינו תקין, או למרות התיקונים עדיין הרכב אינו תקין ודורש החלפתו או דורש תיקונים נוספים - תיקונים, שהם תוצאה מפגם בייצור. ג) זאת ועוד, אם התובע חזר בו מתביעתו העיקרית לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין, הרי משנשארה התביעה כתביעה כספית, היה על התובע להוכיח את הסכום שנתבע בתביעה זו, שכן התובע הגיש תביעה זו מבלי לפרט העובדות המהותיות ומבלי לפרט כיצד הגיע לסכום תביעה של 33,200 ₪. בעדותו בבית המשפט טען התובע, שהוא תובע סכום זה, שהינו חצי מההפרש שהוא מוכן להוסיף על הרכב החדש, בעוד שלאחר מכן טען, שסכום זה הוא הסכום בין המכירה של הרכב לבין רכישת רכב חדש. - טענות שכלל לא הוכחו. (עמ' 2 לפ',ש' 6 וש' 9). ב. אין חולק בין הצדדים, שברכב התובע בוצעו מספר תיקונים, אך תיקונים אלה בוצעו במסגרת אחריות היצרן ולכן בוצעו התיקונים ללא עלות ולא נסתרה טענת הנתבעת, שלאחר כל תיקון נבדק הרכב והוא נמצא תקין. ג. ממהלך הדיון עולה, שהתובע סומך את עילת תביעתו על דיונים אחרים שהתנהלו בין בעלי רכב ובין הנתבעת וכמו כן, סומך התובע את טענותיו על קטעי עיתונות ועל "בקשה לאישור תובענה כייצוגית", שהוגשה לבית המשפט המחוזי ת"א. (ראה מוצגים ת/1, ת/2). נציגת הנתבעת מוסיפה על כך ואומרת, שהתובע מבסס תביעתו מכתבות ומפרסומים שאין לכך ביסוס. (עמ' 2 לפ',ש' 21). לעניין טענות אלו, עלי להשיב לתובע בשלושה אלה: א) תובע המגיש תביעה עליו לבסס תביעתו על עובדות הנוגעות לעניינו הוא ואין הוא יכול להסתמך על עובדות הנוגעות לרכבים אחרים, שכן כל רכב ובעיותיו וכל תביעה עם טענותיה ואם רצה התובע להסתמך על דיונים אחרים לצורך ביסוס תביעה זו, היה על התובע להוכיח לבית המשפט, שיש זהות מוחלטת בין המקרים. זאת ועוד, תלונותיו של התובע מתבססות על טיבו של הרכב ושכבר מיום הרכישה של הרכב הרגיש רעידות בהילוך סרק בזמן הנסיעה ולאחר נסיעה של 15000 ק"מ החמירו הבעיות. בהמשך מסביר התובע, שכתוצאה מרעידות אלו, הוחלפו מצמדים והוחלף "המוח" האלקטרוני של תיבת ההילוכים וטענות אלו הן טענות שבמומחיות ולכן, היה על התובע לתמוך תביעתו בחוות דעת מקצועית, אשר תוכיח לבית המשפט, שלמרות התיקונים שבוצעו, עדיין קיים פגם בייצור. ב) קטע העיתון אותו הגיש התובע (ת/2) אינו קובע - וגם לא יכול לקבוע בטרם התקיים דיון משפטי- מצבם של רכבים מסוג הרכב אותו רכש התובע, אלא מציין את הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הנתבעת. קטעי עיתונות לא יכולים להוות ראיה שיכולה להוכיח את מצבו הספציפי של רכב התובע, שכן כבר נקבע לא פעם, שכתבות עיתונאיות מהוות עדות שמיעה וקטע עיתונות, כשלעצמו, אינו יכול להוות ראייה שניתן ללמוד ממנה על אמיתות תוכנה ובוודאי אינה יכולה להוות ראיה או חיזוק לטענותיו של התובע לגבי הרכב ספציפי שנמצא בבעלותו מאז שנת 2010. ג) התובע, המעלה הטענות כנגד הנתבעת בכל הקשור לרכב אשר נרכש על ידו בשנת 2010, היה צריך להציג לבית המשפט חוות דעת מקצועית, כאמור ולא להסתפק בקטע עיתונות או משפט של מאן דהוא אחר או על בקשה לאישור תובענה כייצוגית - בקשה שטרם אושרה. ד. במכתב ששלח התובע באמצעות ב"כ ביום 4.2.13 צוין, שברכב הוחלפו חלקים רבים וטרם ניתן פתרון הולם לבעיה. גם בעדותו בבית המשפט אומר התובע, שעד היום הוא סובל מהרכב הזה בשל דפיקות ורעידות בגיר והמנוע עומד סרק ועד היום, כשהוא נוסע ברכב, יש דפיקות בגיר. (עמ' 1 לפ',ש' 26- 27 ועמ' 2 לפ',ש' 11). טענות אלו נטענו לאחר שכבר בוצעו ברכב מספר תיקונים וביום 10.4.13 - לאחר ביצוע התיקונים ולאחר הגשת כתב התביעה- הופנה רכב התובע למכון לבדיקה, כחלק מתהליך של החלפת רכב חדש והבדיקה לא העלתה את תלונותיו של התובע. (ראה מוצג נ/1 ודברי נציגת הנתבעת בעמ' 2 לפ',ש' 24- 26) ולכן, היה על התובע לצרף חוות דעת מקצועית, שאכן למרות כל התיקונים שבוצעו ברכב - עדיין לא נפתרו הבעיות ברכב עד היום. 5. כתמיכה לתביעתו, מזכיר התובע בבית המשפט את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, את התביעה שהוגשה בבית משפט בבאר שבע, (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 22- 25) אך גם שני אזכורים אלה, אין בהם כדי לתמוך בתביעת התובע משני טעמים: הטעם הראשון הוא, שהתביעה הייצוגית טרם נדונה וכמובן שטרם הוכרע העניין שהועלה בה ובנוסף לכך, עדיין עסקינן ב:"בקשה לאישור תובענה כייצוגית" והתובע לא הציג לבית המשפט החלטה כלשהי המאשרת הגשת התביעה הייצוגית. אם בתביעה ייצוגית עסקינן, הרי שלטעמי, טוב היה עושה התובע אם היה ממתין עם הגשת תביעה זו עד שתתברר התביעה הייצוגית, שכן קיימת חשיבות רבה לתוצאות משפט זה עם התוצאה בתביעה הייצוגית ובנוסף לכך, טוב היה עושה התובע אם היה שוקל אפשרות הצטרפות לתביעה הייצוגית. הטעם השני הוא, פסק הדין שניתן בבית משפט באר-שבע, אינו פסק דין מחייב ואין גם לדעת אם העובדות תואמות או זהות לעובדות שהעלה התובע בתביעה זו ובנוסף לכך, יש להדגיש, שעל פי נתוני הנתבעת, פסק הדין שניתן בתיק הנ"ל בוטל בע"א 9010-12-12 ואם לא די בכך, הרי שיש לציין גם העובדה, שבתיק הנ"ל התייחס בית המשפט לעוגמת הנפש ואף קבע שיש לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש בעוד שהתובע דכאן, תובע בתביעתו סעד בגין הפרש מחירים ולא בגין עוגמת נפש. 6. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין החלטתי למחוק את התביעה. אני ער לעובדה, שאם התובע לא הוכיח את המוטל עליו, היה עלי לדחות את תביעת התובע, ברם בכל זאת החלטתי למחקה בלבד, שמא יבקש התובע לשקול את המשך צעדיו, בין לאור הבקשה לאישור תובעה כייצוגית ובין משיקול אחר ולכן, לא ראיתי שיש - בשלב זה- לחסום את דרכו של התובע מלשקול את המשך צעדיו על ידי דחיית התביעה. ב. א) לכן, אני מחליט למחוק את תביעת התובע. ב) לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב התובע בהוצאות, ברם לאור נסיבות המקרה, כאשר עולה מהעובדות, שאכן בוצעו ברכב מספר תיקונים - החלטתי שלא לחייב בהוצאות. ג. בשולי פסק הדין, ברצוני להוסיף, שעל אף תוצאות פסק דין זה, טוב יעשו הצדדים אם יחדשו ביניהם את המו"מ למציאת דרך הגעה לפשרה בדבר החלפת רכב, תוך התחשבות בהצעות שכבר הוצעו על ידי הנתבעת מחד גיסא ותוך התחשבות בעובדה, שבעצם החלפת הרכב ימשיך התובע להיות לקוחה של הנתבעת. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מחיר מחירון רכב