התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי שבין התאונה לנזקים אשר נכללו בחוות הדעת. חוות דעת השמאי תיארה את הנזקים בכלי הרכב, ולא את הקשר שבינם לבין האירוע התאונתי. התובע הסתמך על חוות דעתו של השמאי, אשר תיאר את הנזק "המכונית הנדונה נפגעה בחלקה האחורי - ניזוקו - פגוש אחורי חיצוני, פגוש אחורי פנימי, כנף אחורית שמאלית". השמאי מטעמו של התובע (אשר אף לא התייצב למתן עדות) אינו מתאר כלל את מועד האירוע התאונתי, ואף אינו מתאר את הנזקים אשר קשורים לאותו אירוע תאונתי. לאחר עיון בתמונות מכונית התובע, עולה כי לא בכדי נמנע השמאי מטעם התובע לתאר את היחס והקשר שבין הנזקים ומצבו של כלי הרכב, שכן בכל הנוגע למצב הפגוש, הרי שהוא היה במצב לקוי אף ללא קשר לקרות התאונה. העמדה היחידה אשר ניתן לקבל בנסיבות שכאלה, הינה עמדתו של השמאי מאירוביץ, אשר הבהיר כי הנזקים אשר תוקנו, לחלקם אין כל קשר לאירוע התאונתי, וכאמור לעיל, אני מאמץ מסקנות אלו. חוסר אמינות של התובע ונהגת כלי הרכב, בתיאור התאונה ותיאור נזקים מופרז. שאלת אמינות התיאור והטענות אשר הועלו על ידי התובע ועל ידי אשתו, מחזקת את המסקנה כי יש לקבל את התובענה במקצתה בלבד. בין היתר אציין את עדותה של נהגת המכונית, אשר הייתה מאוד לא אמינה בתיאור התאונה והנזק, ובין היתר, טענה לנזק למכסה תא המטען (אשר כלל לא תוקן ולא נדרש תיקונו), טענה כי פגוש המכונית נפל (בעוד הפגוש מתועד במוסך כמורכב על כלי הרכב), סירובה של הנהגת להשיב לשאלות הנוגעות לניתוח התמונות אשר הוצגו על ידה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 10-16), בדיקת כלי הרכב על ידי השמאי שלושה שבועות לאחר האירוע התאונתי. צירופם של כל אלה מביא לכך כי עדות הנהגת אינה אמינה בעיני, וגם תיאור הנזקים המופרז אינו פועל לזכותה בהקשר זה. לאור כל אלה, הגעתי למסקנה כי יש "למפות" את הנזקים באופן בו נזקים אשר הינם ישנים ולא הוכח הקשר שבינם ובין האירוע התאונתי (והם: צביעת הפגוש והכנף, וכן עבודות חשמל במסגרת תיקון הכנף השמאלית-אחורית) לא יילקחו בחשבון במסגרת הפיצוי הראוי והנכון בהקשר זה, ובכל הנוגע ליתרת הסכומים המפורטים בחוות דעתו של השמאי, יחויבו הנתבעים בתשלום 75% מעלותם המתוארת בחוות הדעת (לאור מצב כלי הרכב של התובע). לאור זאת, אני קובע את נזקו של התובע - הקשור לתאונה ונובע ממנה - בסך של 1,857 ₪ (מהם יש לנכות 1,183 ₪ אשר שולמו על חשבון הנזק). כמו כן אני מחייב את הנתבעים לשלם את יתרת עלות שכ"ט השמאי (והרי שכרו היה קבוע גם אם היה נדרש שיעור פיצוי נמוך יותר, ואיני סבור כי הנתבעים פעלו כדין בתשלום חלק יחסי כהגדרתם) - 100 ₪ נוספים. סה"כ ישלמו הנתבעים לתובע סך 774 ₪. הואיל והתובענה הייתה מופרזת בעיקרה, איני מחייב הנתבעים בתשלום הוצאות או אגרות. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום. קשר סיבתישמאותחוות דעת