סכסוך שכנים בנושא בניית חומה 1. עסקינן בתביעה שהגיש מר X (להלן:"מר X") נגד מר Y (להלן:"מר Y") ונגד הגב' Y (להלן:"גב' Y") ובתביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי מר וגב' Y נגד מר X. על מנת להקל עם הקורא הנכבד, ייקרא להלן מר X, שהוא התובע וגם הנתבע שכנגד "מר X") ואילו הנתבעים, שהם גם התובעים שכנגד ייקראו להלן: "הנתבעים או מר Y"). 2. תחילה הגיש מר X תביעה לחייב הנתבעים לשלם לו סך של 5,000 ₪, בהסתמכו על העובדות והטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעים החלו לבנות ביתם על מגרש הצמוד למגרש בבעלות מר X ובין שני המגרשים מפרידה חומה בנויה בגובה של 2 מ' ואורך 17.5 מ', אשר נבנתה על ידי מר X במהלך שנת 2011. (להלן:"החומה"). ב) מר X מציין בתביעתו, כי עם תחילת בניית החומה, הוא פנה אל מר Y וכבר אז הודיע לו, שיהיה עליהם להשתתף בעלות הבנייה ומר Y הסכים לדרישה זו ואף אמר שישלם את חלקו, אך ביקש פרק זמן על מנת שיוכל להתארגן. ב. א) התובע אכן המתין מספר שבועות ושוב פנה אל מר Y בדבר התשלום ושוב ביקש ממר X להמתין עם התשלום ובהמשך הודיע מר Y, שישלם את חלקו רק בסיום הבנייה שהוא בונה. ב) מאחר ומר Y דחה שוב ושוב את מועד התשלום והיות והחומה משותפת לשתי המשפחות, סבור מר X, שעל הנתבעים להשתתף בעלות הקמת החומה והיות ועלות הקמת החומה הייתה 10,000 ₪ - על הנתבעים לשלם למר X מחצית הסכום בסך 5,000 ₪. 3. א. לאחר שמר X קיבל התביעה שכנגד, ביקש הוא מבית המשפט לאפשר לו להגיש כתב תביעה מתוקן, שכן היה בדעתו להגדיל את סכום התביעה ומשניתנה לו האפשרות, הגיש מר X כתב תביעה מתוקן, אשר היווה גם כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד (ראה כותרת לכתב התביעה המתוקן) והפעם מבקש מר X לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 17,000 ₪. השאלה היא, האם הייתה למר X סיבה או עילה המצדיקה הגדלת הסכום עד כדי 17,000 ₪? ב. תשובה לכך, ביקש מר X לראות בכך, שהיו לו עלויות עבור הגשת התביעה, כתב ההגנה, כתב תביעה מתוקן, קבלת חוות דעת מומחים, ייעוץ משפטי, אובדן ימי עבודה, הוצאות. 3. א. א) בכתב ההגנה אותו הגישו הנתבעים, נטען, שמר X בנה החומה מבלי לעדכן את הנתבעים בעלותה וגם לא הומצאה חשבונית מס כלשהי. מר Y מאשר את העובדה, שמר X פנה אליו בבקשה לשלם עבור החומה ולכל פנייה נענה מר X, שכרגע נמצאים הנתבעים במהלך בנייה וכאשר יסיימו יישבו וידונו בעלות החומה. ב) עוד נטען, שבמהלך בניית ביתם של הנתבעים, התברר להם שמר X בנה את החומה בצורה רשלנית ביותר מבלי להתייחס לגובה המגרש של הנתבעים והחומה אינה מתייחסת כלל לגבהי הפיתוח במגרש הנתבעים. ב. כתוצאה מהבנייה הרשלנית של החומה, נאלצו הנתבעים לשלם סכומים גבוהים עבור תיקון המחדל והוצאה זו מהווה גם העילה להגשת כתב התביעה שכנגד, בה ביקשו הנתבעים לחייב את מר X לשלם להם סך של 15,000 ₪ בהתבסס על חוות דעת קונסטרוקטור לגבי החומה הקיימת והדרישה לתקנה. 4. א. א) על כתב התביעה שכנגד השיב מר X הן בכתב התביעה המתוקן והן בכתב הגנה נפרד, בהם מכחיש מר X כליל את טענות הנתבעים - כפי שטענות אלו הועלו על ידם בתביעה שכנגד ומוסיף, שהחומה נבנתה על פי חוק ותקנון התכנון והבנייה, החומה נבנתה כהלכה מבחינה הנדסית או מכל בחינה אחרת. עוד מוסיף מר X וטוען, שהנתבעים מעולם לא טענו כל טענה בדבר טיב ואיכות הבנייה או כל טענה אחרת לגופה של החומה ואלו החלו לצוץ במפתיע רק לאחר הגשת התביעה. ב) הנתבעים עושים שימוש בחומה ואף התקינו עליה חיפוי, צנרת חשמל, תאורה ועוד - כל זאת, כשהם עדיין עומדים בסירובם לשלם את חלקם. מר Y פנה אל מר X וציין, שהוא נאלץ לדפן את הקיר שבצד האחורי של החלקה שברשותו, כולל חפירות ויציקות בטון לחיזוק קיר שכלל אינו גובל בחלקתו של מר X. 5. א. בטרם אכריע במחלוקות שבין הצדדים, יש בדעתי להתייחס לכתב התביעה המתוקן בו העלה מר X את סכום התביעה מסך של 8,000 ₪ לסך של 17,000 ₪ ולעניין זה ברצוני לציין, שלא הייתה כל הצדקה ואין בתביעה המתוקנת כל עילה השונה מהעילה שהועלתה בתביעה העיקרית כדי להצדיק הגדלת סכום התביעה עד כדי הסך של 17,000 ₪, למעט העובדה, שהסכום הנתבע הוא מוגזם, מנופח ללא הוכחה ולו לכאורה על סיבת הגדלת הסכום ונראה על פניו, שהגדלת הסכום הוא תוצאה ותגובה של הגשת התביעה הנגדית. ב. א) לא די בכך, שהתובע הגיש את כתב התביעה המקורי מבלי לצרף אליו כל מסמך רלוונטי לתביעה ולא רק שלא צרף אישור או חשבונית על עלות החומה או הסבר על סמך מה קבע שעלות הקמת החומה עמדה ע"ס 10,000 ₪, אלא גם לסכום שתבע בתביעה המתוקנת, אין כל ראיה ו/או הוכחה כיצד ועל סמך מה החליט מר X להגדיל את סכום התביעה עד לסך של 17,000 ₪. בעדותו בבית המשפט ציין התובע, שהוא הוסיף תוספת על הגדר שגם עלתה לו כסף וגם על זה צריך הנתבע להשתתף וכהוכחה לכך, הגיש את המסמך ת/1 ואל מסמך זה עוד אתייחס בהמשך. (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 17- 18). ב) אם במשפט זה מתעוררת השאלה השנויה במחלוקת האם על הנתבע להשתתף בעלות בניית החומה - כפי שנטען על ידי התובע בכתב התביעה המקורי- הרי שמחלוקת כפולה ומכופלת קיימת בין הצדדים, מדוע על הנתבע להשתתף בהוצאות בניית תוספת לגדר, כאשר אין כל ראיה שהנתבע נתן לכך את הסכמתו, אין כל ראיה מה צורך היה בבניית תוספת זו, מתי נבנתה וכל הקשור בכך וכאשר מעדותו של מר X עולה, שבעצם הוא בנה את התוספת על דעת עצמו. (עמ' 4 לפ', ש' 27- 29). ג. תובע או תובע שכנגד, המגיש תביעה לבית המשפט - וגם בית משפט לתביעות קטנות במשמע - אינו רשאי לכתוב סכומים, כפי שנראה לכל אחד מהתובעים, אלא שעל תובע לדעת, שהוא בבחינת המוציא מחברו ועליו להוכיח את הסכומים הנתבעים. אם לא היה כך, הרי שכל אחד יכול לנקוב בסכום מופרז ולפי בחירת כל תובע בסברו, שדי בציון סכום על מנת שתובע כזה יקבל את הסעד המבוקש - ולא היא. ד. לכן, כבר בשלב ראשוני זה, אני קובע, שלא הייתה כל הצדקה או נימוק עובדתי או משפטי להעלאת סכום התביעה עד כדי 17,000 ₪, כאשר למר X לא הייתה כל ראיה או הוכחה להעלאת סכום התביעה בסכום זה. 6. לכן, יש לחזור לכתב התביעה המקורי ולטענתו של מר X, שעל הנתבעים לשלם לו סך של 5,000 ₪ - עלות מחצית בניית החומה המשותפת, מהנימוקים שהעלה בתביעתו ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד וכמו כן, יש להכריע גם במחלוקת אשר מתעוררת בכתב התביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי הנתבעים נגד מר X, בה מבקשים הם לחייב את מר X לשלם להם סך של 15,000 ₪. למען הסדר, אתייחס לכל תביעה ותביעה בנפרד ובשלב ראשון, אכריע בתביעה העיקרית בין מר X ובין הנתבעים, בה תובע מר X מהנתבעים מחצית מעלות החומה בסך של 5,000 ₪. 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות המתייחסים לתביעה העיקרית, הנני להחליט כדלקמן: א. א) אין מחלוקת בין הצדדים, שהחומה נבנתה על ידי מר X, בין שני המגרשים, עוד בשנת 2011 והנתבעים בנו את ביתם לאחר שהוקמה החומה. מכתב ההגנה, שהגיש מר Y עולה הטענה, שמר X בנה את החומה מבלי לעדכן אותו בעלותה, אך אין מר Y טוען, שהוא לא ידע ולא ראה את בניית החומה ולכן, ידע או יכול היה לדעת וגם לראות את בניית החומה בזמן אמת ואם מיקום החומה לא נראתה לו, או אם סבר מר Y שהחומה אינה לשביעות רצונו, יכול היה אז - בעת הבנייה- לנקוט בהליכים משפטיים כדי למנוע בנייתה, אך כפי שמסתבר בניית החומה נסתיימה מבלי שמר Y ימחה או יתריע כנגד בנייתה. ב) עוד עולה מכתב ההגנה, שמר Y מודה, שאכן מר X פנה אליו - ולא פעם אחת- לשלם את חלקו עבור בניית החומה ואין טענה כלשהי מטעם מר Y שאמר למר X שהוא לא משלם בשל סיבה כלשהי הקשורה לטיב או איכות או בניית החומה בצורה רשלנית, אלא כל שביקש מר Y הוא, לדחות לו את מועד התשלום, משום שהוא נמצא בתהליך בנייה והבטיח למר X, שכאשר יסיים - יישבו וידונו בעלות החומה המשותפת. (ראה הטענות הנ"ל בכתב ההגנה). ב. עוד מציין מר Y בכתב ההגנה, שבמהלך הבנייה של ביתו - רק אז התברר לו- שמר X בנה את החומה בצורה רשלנית ביותר מבלי להתייחס לגובה המגרש של הנתבעים וכתוצאה מהבנייה הרשלנית של החומה, נאלץ מר Y לשלם סכומים גבוהים עבור תיקון המחדל. לטענות אלו של מר Y, אשיב לו בשניים אלה: ראשית, מר X הוכיח לבית המשפט על ידי אישור מיום 18.4.13, שניתן לו על ידי רז דהאן אדריכל המאשר, שביתו של מר X כולל הגדרות נבנו על פי היתר בנייה בתוקף ועל פי החוק ותקנות התכנון והבניה. כמו כן, המציא מר X אישור, שניתן לו על ידי מר יובל תנעמי, תכנון קונסטרוקציה ופיקוח הנדסי ומאישור זה עולה, שנותן האישור לא זיהה כל בעיה הנדסית בגדר. (ראה האישורים המצורפים לכתב התביעה המתוקן). לעניין האישורים, טוען מר Y, שהאישור ההנדסי, אינו מתייחס למצב הגדר בביתו ולא מתייחס למצב הגדר בצד שלו. (ראה בעמ' 4 לפ',ש' 1- 3). לעומת זאת, צרף מר Y חוות דעת מטעם מהנדס מטעמו, אשר ממנו ניתן ללמוד היכן הכשלים, מה צריך לשבור ומה צריך לתקן ועלות התיקונים היא 15,000 ₪. (ראה האישור של מר גררה גדעון, אדריכלים ומהנדסי בניין מיום 3.4.13, וראה הצעת מחיר מיום 4.4.13 אשר צורפו לכתב ההגנה של מר Y). שנית, מר Y ציין בכתב ההגנה, שכתוצאה מבנייתה הרשלנית של הגדר: " נאלץ לשלם סכומים גבוהים עבור תיקון המחדל", ברם מר Y לא הוכיח, שהוא ביצע תיקונים כלשהם ולא הוכיח הוצאה כלשהי שהייתה לו עבור ביצוע תיקונים לחומה המשותפת. זאת ועוד, בעדותו בבית המשפט, מלין מר Y על כך, שהחומה אותה בנה מר X חורגת מגובה חומות שנבנו אצל שכנים (ואף הגיש תמונות להשוואה) והוא בנה גובה כזה על דעת עצמו ועוד בונה עליה גדר קלה וגם זאת ללא התייעצות איתו. נכון הוא, שמר X אינו יכול לחייב את הנתבעים להשתתף בהוצאות תוספות בנייה, מבלי לקבל הסכמתם בכתב של הנתבעים - מה עוד שמר X לא הוכיח הוצאות הבנייה- אך עם כל הכבוד לטענות אלה, לא נראה לבית המשפט וגם לא הוכח על ידי מר Y, שמאז בניית החומה (משנת 2011), עשה מר Y פעולה משפטית כלשהי על מנת למנוע ממר X בניית החומה או תוספות לחומה, כפי שהוא ציין בעדותו. (עמ' 4 לפ',ש' 3- 8). ג. א) אני מאמין למר Y ואני מקבל טענתו, שמר X לא המציא לו חשבונית וגם לא המציא לבית המשפט הוכחה כלשהי על עלות החומה ומה סכום שבאמת שילם מר X עבור בניית החומה. (ראה טענת מר Y בעמ' 3 לפ',ש' 21- 23). יחד עם זאת, אין ספק, שבניית חומה במידות שציינו הצדדים, עולה כסף ואם התובע לא המציא חשבונית להוכיח את העלות הממשית, גם מר Y לא המציא לבית המשפט הצעת מחיר להקמת חומה באותן מידות - זאת על מנת לסתור את טענתו של מר X בדבר העלות שהוא נקב בה. ב) במהלך הדיון המציא התובע מסמך שהוציא מהאמייל שלו, (ראה ת/1) ובכך רצה להוכיח את ההוצאה שהוציא עבור בניית החומה, אך הסכום הנקוב באותו מסמך, אין בו כדי להוכיח מה באמת עלות החומה שבה קא עסקינן, משום שבמסמך זה פורטה בניית גדר בעלת מידות השונות כליל ממידות החומה שנבנתה וכלל לא ידוע ולא הוכח, מה סוג הגדר המפורט במסמך, מה מקצועיותו של כותב המסמך, כאשר נראה מגוף המסמך שנותן המסמך מתעסק בבתי עץ, צימרים, פרגולות, דקים, כך שלא הוכח כלל, שהגדר המדוברת באותו מסמך, עשוי מעץ, בטון ואין כלל פירוט חומרים ממנו עשויה אותה גדר. לכן, אין בית המשפט יכול לסמוך על מסמך זה בקביעת העלות הממשית של בניית החומה שבנה מר X. 8. לאור הנימוקים והעובדות, כפי שפורטו לעיל וכפי שעוד יפורטו להלן יש לראות בחומה כנכס משותף של הצדדים ועל כן עליהם לשאת בחלקים שווים בעלות בנייתה ובתחזוקה ועל כן, החלטתי לקבל את תביעתו של מר X כנגד הנתבעים ולחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 5,000 ₪ - זאת לאור הנימוקים הנוספים הבאים: א. א) אין באמור לעיל, כדי לשלול את העובדה, שאכן היו למר X הוצאות לבניית החומה ולאור הבטחות מר Y לשבת ולדון בעלות הגדר, אין לי ספק, שישיבה זו נועדה על מנת לקבוע העלות ועל חלקו של כל אחד בעלות הגדר וישיבה זו לא נועדה על מנת להעלות את אותן טענות אותן מעלה מר Y בכתבי טענותיו. ב) התרשמתי התרשמות חיובית, מעדותו של מר X, שאכן בנה את החומה ללא התנגדותם של הנתבעים ומר Y אף לא דחה באופן מפורש את השתתפותו בהוצאות, אך כפי שעלה מהעובדות, ביקש מר Y לדחות את הדיון בגובה ההוצאה עד שיסיים את בנייתו ומר X נעתר לבקשתו. ג) לאור העובדות, כפי שנתבררו בפני, אני קובע, שהנתבעים היו מודעים לבניית החומה ולא שללו את הצורך בהשתתפותם בבניית החומה והנתבעים לא הוכיחו, שבשלב כלשהו, הם הביעו התנגדות מפורשת להשתתף בהוצאות הבנייה. לא מתקבל על הדעת, שבשלב כלשהו משלבי בניית החומה, לא הגיע מי מהנתבעים לשטח וראה במו עיניו את הקמת החומה ועובדה היא, שבשלב כלשהו לא התנגדו הנתבעים משפטית לבניית או להמשך בניית החומה. כפי שעולה מעדותו של מר Y, לא רק ששיחות בשאלה ההוצאות היו וגם היו, אלא שמר Y אף מאשר שעוד עם תחילת בניית החומה, פנה אליו מר X - למרות שהנתבעים נכנסו לגור בביתם כשנה- שנה וחצי לאחר בניית החומה. (ראה עדותו של מר Y בעמ' 4 לפ',ש' 11- 15). ד) בסופו של יום, אני קובע, שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים לא נסבה על השאלה האם על הנתבעים להשתתף בעלות בניית החומה, אלא שעיקר המחלוקת נסבה סביב גובה העלות ולא על החובה העקרונית. זאת ועוד, השיחות שהיו בין הצדדים בקשר לחומה והתנהגות הצדדים לאחר בנייתה ולפני הגעת הסכסוך לבית המשפט, מלמד על נכונות עקרונית של הנתבעים להשתתף בעלות הקמת החומה, המשמשת גם אותם. בעניין גובה הסכום, כבר ציינתי לעיל, שהתובע לא המציא לבית המשפט ראיה על סכום ההוצאה בפועל, אך לעומת זאת גם הנתבעים לא המציאו ראיה כלשהי הסותרת את טענות התובע בדבר גובה ההוצאה הנטענת על ידו ולכן, לא מצאתי שיש להטיל ספק בסכום הנטען על ידי מר X. ב. א) הצדדים מודים, שהחומה בנויה בין שני המגרשים וככזאת ניתן לומר, שהחומה נבנתה במיצר ולכן יש להחיל במקרה זה את הוראות סעיף 49 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן:"החוק"), הקובע: קירות, גדרות, עצים ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים..יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". סעיף 49(ב) לחוק קובע:"מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם ובאין הסכם כזה- בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם הייתה שונה". ב) גם אם הייתה מתקבלת טענתו של מר Y, שלא ניתנה הסכמתו לבניית החומה או שהחומה נבנתה מבלי להתייעץ עמו, גם אז יכלו עדיין הנתבעים לפעול בהתאם להוראות סעיף 21 (א) לחוק הנ"ל הקובע: "הקים אדם מבנה או נטע נטיות..במקרקעין של חברו בלי שיהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם.. שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם". סעיף 21(ב) קובע: "בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף-קטן (א), לפי הפחות יותר", סעיף 21(ג) לחוק קובע:" דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים". על כל האמור לעיל, יש להוסיף את הוראות סעיף 22 לחוק הקובע, שאם לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21(א) תוך 6 חודשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור - יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו. ג. למעט הקביעות הנ"ל ולמעט הוראות סעיפי החוק הנ"ל, הרי שהפסיקה ראתה דרך נוספת המובילה לתוצאת הצורך בהשתתפות בתשלום מחצית עלות הקמת חומה משותפת - זאת לפי הוראות סעיף 1 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979 הקובע: "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת..שבאו לו מאדם אחר..חייב להשיב את הזכייה ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה". (ראה לעניין זה ע"א 371/89 ליבוביץ נ' א.ת אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309). 9. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל בכל הקשור לתביעתו של מר X כלפי הנתבעים, אני מחייב את הנתבעים: מר זיו Y וגב' בשמת Y, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע מר X מנחם את הסך של 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה המקורית - 18.3.13- ועד התשלום בפועל. 10. ומשהגענו עד לכאן, יש לבחון ולבדוק את טענותיהם של הנתבעים בתביעה שהגישו נגד מר X ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות הנוגע לתביעה שכנגד, אני מחליט שיש למחוק את התביעה הנגדית - זאת לאור הנימוקים שיפורטו להלן: א. א) תביעה זו, אשר הוגשה על ידי התובעים שכנגד, יכולה לכל היותר להיחשב כתביעה עתידית, שכן במועד הגשת התביעה, טרם התגבשה עילת התביעה משום שהתובעים שכנגד לא הוכיחו, שבוצעו אותן עבודות, כפי שעולה מטענותיהם וטרם נשאו בהוצאה כלשהי בכל הקשור לביצוע התיקונים הנטענים. ב) תוצאות הביקורת של הקונסטרוקטור מטעם הנתבעים - תוצאות שהועלו על ידו בהודעה מיום 3.4.13- נקבעו שלא במסגרת חוות דעת משפטית, אלא פורטו בה תוצאות ביקורת באתר בנייה והמסקנה של הביקורת היא, שלא ניתן להשאיר את המצב כך מבחינה ויזואלית ומבחינה בטיחותית. קביעה זו, עם כל הכבוד, הינה קביעה שטחית ותוצאות הביקורת אינה מציינת מה עבודות שצריכות להתבצע על מנת לתקן את המצב, מה עלות העבודה, מה חומרים שיש להשקיע וכל כיוצא באלה. ג) זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים, שהחומה נבנתה בשנת 2011 ומר X הוכיח במסמכים מטעמו, שהיא נבנתה על פי דין ושאין בה פגם מבחינה הנדסית ואילו הביקורת באתר בוצעה על ידי האדריכל ביום 31.3.13 ולא ברור מה משמעותו של ציון:" השלד הסתיים ועבודות פיתוח החצר לקראת סיום" כאשר נטען על ידי הצדדים שבניית החומה נסתיימה לפני מספר שנים. ב. מסמך נוסף וסתמי מיום 4.4.13, אשר צורף על ידי התובעים שכנגד לכתב ההגנה מציין באופן כללי, שעלות ביצוע העבודות היא 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר, כפי שנאמר לעיל, מאז הצורך בביצוע העבודות הנ"ל - לפי טענות התובעים שכנגד- טרם החלו בביצוע העבודות עד היום ולא הוכחה הוצאה כספית כלשהי בעד ביצוע העבודות הנ"ל. ג. לכן, בנסיבות - כפי שפורטו לעיל- אני מחליט למחוק את התביעה הנגדית. החלטתי למחוק את התביעה שכנגד ולא לדחותה - זאת לאור המסמכים שצרפו התובעים שכנגד לתמיכת התביעה שכנגד ולאור התוצאה אליה הגיע בית המשפט של היות התביעה מוקדמת מדי ולכן, על מנת שלא לחסום את דרכם של התובעים שכנגד מפניות לבית המשפט - אם ישקלו שיש מקום לעשות זאת, החלטתי למחוק את התביעה שכנגד, שהוגשה על ידי מר זיו Y וגב' בשמת Y נגד מר X מנחם. 11. סוף דבר, התוצאה הסופית של משפט זה, היא קבלת תביעתו המקורית של מר X מנחם נגד מר זיו Y וגב' בשמת Y, כאמור בסעיף 9 לפסק הדין ומחיקת התביעה שכנגד, שהגישו מר זיו Y וגב' בשמת Y נגד מר X מנחם. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעים: זיו Y וגב' בשמת Y - שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד- לשלם לתובע מר X מנחם הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל - זאת בנוסף לסכום שקבעתי בסעיף 9 לעיל. לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. בניהחומהסכסוך שכניםסכסוך