תביעה לפיצוי בשל תרגום בלתי מקצועי ובלתי נאות שנעשה על ידי מתרגם מטעם הנתבעים, ולטענתה בשל הכשלים והפגמים בתרגום נגרמו לה נזקים משמעותיים. 2. התובעת טענה כי פנתה לנתבעים לשם תרגום מעברית לפורטוגזית, של מסמכים שנדרשו לה לצורך תביעה המתנהלת בבית משפט בפורטוגל. לטענת התובעת, בשל פגמים מהותיים באיכות התרגום נפסלו המסמכים על ידי בית המשפט בפורטוגל, היא נדרשה להוצאות משמעותיות לתרגום חוזר של כל המסמכים, אישורם על ידי נוטריון ואפוסטיל והעברתם לפורטוגל. כן טענה התובעת כי בשל הצורך בתרגום חוזר, נדחה הדיון בתביעתה בפורטוגל למשך כשנתיים, דחייה שתגרום לה הפסד ממשי של ריבית והצמדה שלא תהיה זכאית להם, מאחר ודחיית הדיון נבעה - לשיטת בית המשפט בפורטוגל - מסיבה התלויה בה. 3. הנתבעים טענו כי התובעת הציגה עצמה כמי שמבינה את השפה הפורטוגזית, היא בדקה בעצמה את התרגום והעירה הערות רבות, ביקשה שינויים רבים בתרגום והבהירה כי לא תסכים לשלם עבור התרגום באם לא ייענו בקשותיה. לעמדת הנתבעת, היה על התובעת לבדוק את איכות התרגום ואת התאמתו להליך משפטי בפורטוגל, ולכל הפחות לאשר את התרגום על ידי נוטריון הבקיא בשפה ו/או אצל עורך הדין המייצג אותה בהליך המשפטי בפורטוגל, ואם לא עשתה כן, היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לה עקב אי התאמת התרגום לדרישות בית המשפט שם. 4. בדיון שנערך העידו הצדדים וכן המתרגמים של שני הצדדים: גב' מריה טרזה קוסט, שביצעה את התרגום החוזר של המסמכים לבקשת התובעת, ומר יורם ברעם, מי שביצע את התרגום הראשון של המסמכים, בשם הנתבעים. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, ואפרט נימוקיי להלן. 6. התובעת הגישה לבית המשפט מסמכים רבים שצורפו לכתב התביעה ולתגובה לכתב ההגנה. מקצת המסמכים הוגשו פעם נוספת במהלך הדיון (ת/1) על מנת שבית המשפט יתרשם מהסימון הצבעוני הקיים עליהם: מסמכים אלה הנם חלק מהתרגום שבצע מר ברעם ובהם סומנו בצבעים שונים הטעויות הלשוניות ו/או התחביריות כפי שסומנו על ידי הגב' קוסט כאשר בוצעה על ידה בדיקת התרגום. 7. אני מקבלת את טענת התובעת לפיה נמסר לה שהתרגום אינו מקצועי מספיק ואיכותי דיו על מנת שניתן יהיה להתבסס עליו בניהול התביעה בפורטוגל. נטל השכנוע המוטל על התובעת במשפט אזרחי הנו בשעור של 51%. על פי מכתבו של עורך הדין בפורטוגל שצורף כנספח 12 לכתב התשובה, וכן התכתובת שצורפה כנספח 7 לכתב התביעה אני סבורה כי היא עמדה בנטל זה. לטעמי, לא סביר שהתובעת תפנה לבצע תרגום חוזר בעלות של אלפי שקלים וזאת בהתנדבות וללא כל צורך, והעובדה שעשתה כן תומכת בטענתה כי איכות התרגום היתה ירודה וכי בשל כך נפסל התרגום על ידי בית המשפט בפורטוגל. 8. הנתבעים העבירו את עבודת התרגום למר יורם ברעם, אשר העיד כי הוא מבין ויודע את השפה הפורטוגזית ו"עומד מאחוריו" של התרגום שעשה. לדברי התובעת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 28-31) פנתה למר ברעם פעם נוספת (לאחר סיום עבודתו באמצעות הנתבעים) לאחר ש"פניתי לאגודת המתרגמים בישראל מי המתרגמים שיודעים לתרגם פורטוגזית אירופאית... הוא היה רשום בין ארבעת המתרגמים שיכולם לסייע לי בתרגום לפורטוגזית אירופאית". עם זאת, אין בכישורים של המתרגם מר ברעם או בהכרה שלו מטעם אגודת המתרגמים בישראל כי לפטור את הנתבעים מהתחייבותם כלפי התובעת, לאיכות ונכונות התרגום. על פי המסמך שצורף כנספח 1 לכתב התשובה, מציגים עצמם הנתבעים כמי שמנהלים עסק המתחייב לאיכות תרגום "ברור לנו שאתם פונים לחברה כדי לקבל תרגום מקצועי ללא פשרות, לכן המתרגמים שלנו נבחרים בקפידה בכדי להתחייב לכם על תרגום איכותי". בפרסום הנתבעים רשומה השפה הפורטוגזית בין מגוון השפות המוצעות. מאחר ו"במבחן התוצאה" נמצא כי התרגום אינו מדוייק מספיק לצורך שלו נועד, אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההתחייבות האמורה למתן תרגום איכותי. אחריות תורמת 9. כאמור לעיל, קבעתי את אחריות הנתבעת לאי-ההתאמה. עם זאת, מצאתי לנכון לייחס גם לתובעת אחריות תורמת במישור החוזי. כפי שנפסק בע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין ואח' נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210, 227-226 [1998]: "נראה כי רצוי להימנע מלקבוע מבחנים קשיחים לחלוקת הנזק ובמקום זאת להיעזר בשורה של מבחני עזר וקריטריונים שיסייעו בחלוקה צודקת של הנזק בכל מקרה על פי נסיבותיו. בחלוקת הנזק יש להביא בחשבון את היחס בין חומרת ההפרות של הצדדים, ראוי להתחשב במידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהם, ויש להשוות את התרומה הסיבתית של כל אחת מההפרות לנזק. במקרים מסוימים יש מקום להבחין בין המשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות של הצדדים לבין זה הניתן לאינטרס הציפייה. במקרים אחרים יש מקום לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר. שיקולים אלו ואחרים יובאו בחשבון כשהמטרה היא חלוקה צודקת של הנזק בהתחשב במאפייניו של המקרה הנדון." ברע"א 9488/02 חן שחר, דוד שחר נ' עטיה גד [23.03.2005], חזר בית המשפט העליון וקבע, כי ניתן לחלק את האחריות לנזק ולייחס אשם תורם במישור החוזי, וציין כי: "יש לזכור כי בחינת התנהגותם של בעלי הדין במערכת היחסים הספציפית, מגלה לא פעם כי זהויות ה"מפר" וה"נפגע" אינן חד משמעיות, וכי יישום הולם של עקרון תום הלב הוא מוצדק במקרים שבהם תרמה התנהגותו של הניזוק לאי קיום החוזה על ידי המזיק ..." ובע"א 3912/90 EXIMIN S.A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פררארי בע"מ, פ"ד מז(4) 64, 85-84 [1993] נקבע כי: "אין ספק כמובן, שחלוקת האחריות בענייננו עולה בקנה אחד עם רעיונות של מוסר, צדק ואי עשיית עושר שלא כדין, שהמשפט הישראלי בכלל ודיני החוזים (ובכלל זה חוזי מכר) בפרט, שואבים מהם. כאשר שניים גרמו לנזק, אין זה הוגן ואין זה מוסרי שהאחד יישא במלוא נזקו של האחר. מדוע יזכה צד לחוזה בפיצוי מלא על נזק שנגרם גם עקב התנהגותו הטיפשית וחסרת תום הלב? יתר על כן, בחלוקת האחריות ביניהם יהיה כדי לעודד תום לב או זהירות מצידם של שני הצדדים לעסקה" 10. אחריותה התורמת של התובעת נעוצה באלה: ראשית, בהערות שהעבירה לנתבעים, היא יצרה מצג - גם אם לא טענה זו במפורש - כי היא מבינה את השפה הפורטוגזית, בודקת את התרגום ויכולה לאשר את איכותו ואת העמידה בדרישותיה. שנית, לא שוכנעתי כי הנתבעים, ובמיוחד המתרגם מטעמם, הבינו את החשיבות של הדיוק המושלם שנדרש בתרגום זה ואת העובדה כי טעויות כאלה ואחרות בתרגום עלולות להיות בעלות משמעות מהותית עבור התובעת. שלישית, במהלך ביצוע התרגום החוזר העבירה התובעת דוגמה של התרגום לעורך הדין בפורטוגל וקבלה את אישורו לאיכות התרגום (נספח 5 לכתב התשובה). התובעת דאגה לקבל אישור זה וכפי שהיא ציינה בפנייתה לעורך הדין: "בבקשה, אני זקוקה שתאשר לי בדחיפות שהפורטוגזית של התרגומים הנה תקינה, לא ניתן להמשיך עם התרגומים לפני שאקבל את אישורך". [ההדגשה במקור - ר.ה.] בדיקה כזו יכולה היתה התובעת לעשות לאחר תרגום מקצת המסמכים על ידי הנתבעים ולפני הוצאת כספים רבים בגין תרגום של עשרות מסמכים. רביעית, התובעת לא דאגה לקבל אישור נוטוריוני המאמת, בין השאר, את נכונות התרגום וזאת חרף החשיבות הרבה שהיתה לנכונות התרגום. בהתאם לסעיף 15 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976 אישור תרגום ניתן על ידי נוטריון אשר "הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו". לא נסתר ממני כי בהתאם לסעיף 14א לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977 יכול נוטריון לקבל הצהרה של מתרגם לעניין נאמנות התרגום לשפת המקור. אפילו מקום שהתובעת לא היתה מחוייבת לקבל אישור תרגום, יש להניח כי הוסבר לה שהאישור שקיבלה אינו מהווה אסמכתה לנכונות התרגום. בשים לב לחשיבות הרבה של נכונות התרגום ולצורך שלמענו נועד, היה על התובעת לשקול לקבל אישור שכולל התייחסות גם לאיכות ולדיוק של התרגום. חמישית, היתה בידי התובעת האפשרות לבקש שתרגום המסמכים יעשה על ידי מומחה ממונה על ידי בית המשפט בפורטוגל כפי שנרשם במכתב עורך הדין מיום 7.3.12 (חלק מנספח 7 לכתב התביעה). התובעת יכולה היתה להקטין את ההוצאות, או לכל הפחות להבטיח את קבלת התרגום, על ידי בחירה באפשרות זו מלכתחילה. שישית, לאחר שהתובעת קיבלה את התרגום של מר ברעם, היא המשיכה להיות עמו בקשר והעבירה מסמכים נוספים לתרגום וזאת למרות שלאחר העברת המסמכים המתורגמים לפורטוגל, היה באפשרותה לקבל התייחסות לאיכות התרגום טרם המשיכה ובקשה תרגומים נוספים. 11. לאחר ששקלתי את כל האמור, ועל מנת להביא לחלוקה צודקת של הנזק (כלשון בית המשפט העליון בענין שמואל רונן הנזכר בסעיף 9 לעיל), מצאתי כי יש לחלק את האחריות באופן שווה בין הצדדים. על כן אני קובעת שהתובעת מחד גיסא, והנתבעים מאידך גיסא, נושאים כל אחד באחריות בשיעור של 50% לחוסר ההתאמה של איכות התרגום למטרתו, ולנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך. הנזקים 12. אין ספק שההוצאות הישירות שהוציאה התובעת נכללות בגדר הנזקים שנגרמו לה בגין הצורך בתרגום חוזר: התמורה עבור עבודת התרגום ששולמה לנתבעים, ההוצאות לקבלת אישור נוטריוני ואפוסטיל לתרגום הראשון, צילום וכריכת המסמכים והוצאות המשלוח לפורטוגל של המסמכים שתורגמו על ידי המתרגם מטעם הנתבעים. אלה סכומי ההוצאות האמורות: שכר התרגום ששולם לנתבעים סך של 6,274 ₪; הוצאות משלוח סך של 431 ₪; בתיק הסרוק לא ניתן לראות את החשבוניות המתייחסות להוצאות עבור הנוטריון והאפוסטיל (נספח 4 לכתב התביעה) ואני מקבלת את הנתונים שבפרוט ובסיכום התביעה (נספח 15 לכתב התביעה) כי מדובר ב-177 ₪; מקובלת עלי גם הדרישה להחזר הוצאות עבור שכפול מסמכים וכריכתם בחוברות בסך של 127 ₪; מדובר אם כן בהוצאות ונזקים ישירים בסך של 7,009 ₪. 13. ההוצאות שהוציאה התובעת עבור התרגום השני אינן רלבנטיות לצורך קביעת הפיצוי המגיע לתובעת. בעצם קבלת עמדתה להפרת התחייבות הנתבעים למתן תרגום איכותי, יש משום קביעה כי בנסיבות המקרה, לא היה נכון שהנתבעים יקחו על עצמם את התרגום מלכתחילה. במקרה וכך היה נעשה, היתה הנתבעת נדרשת לשלם עבור התרגום למתרגמת אחרת מטעמה, כפי שנעשה לאחר שהתרגום הראשון נפסל על ידי בית המשפט בפורטוגל. 14. יתרה מכך, הוברר כי גב' קוסט תרגמה מסמכים נוספים על אלה שתוגרמו באמצעות הנתבעים, וגם מר ברעם קיבל ישירות מהתובעת מסמכים נוספים, לאחר סיום עבודת התרגום שהופנתה אליו על ידי הנתבעים. 15. מרבית הנזקים הנתבעים נובעים מטענתה של התובעת שבשל פסילת התרגום הראשון נדחה בירור משפטה בפורטוגל לתקופה של מעל שנה וחצי ובשל כך נגרמה לה עגמת נפש, אכזבה רבה, בזבוז זמן וחשש לפגיעה בתביעה המשפטית, להפסד ואפשר שאף להפחתה בסכום שייפסק לטובתה. אני מקבלת את הטענה כי עקב הצורך בבצוע חוזר של התרגום שכבר בוצע על ידי מר ברעם, היתה התובעת צריכה להשקיע זמן ומאמץ ובירור תביעתה בפורטוגל התעכב. בשל כך גם נגרמה לתובעת עגמת נפש של ממש. אני מעמידה את הפיצוי המגיע לתובעת בגין כל אלה על סכום של 4,000 ₪. 16. לא אוכל לקבל את העתירה לפיצוי בשל הפגיעה בסיכויי התובעת לזכות בתביעתה המתנהלת בפורטוגל מאחר ואין בידי בית המשפט הכלים להעריך את סיכויי התביעה ואת המשמעות של דחיית בירור התביעה. סוף דבר 17. לאור האמור מסתכמים הנזקים של התובעת שהינם ברי פיצוי בתביעה זו בסכום של 11,009 ₪. 18. אשר על כן אני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובעת בסכום כולל של 5,500 ₪ (מחצית מהנזקים שנקבעו, בהתאם לחלוקת האחריות). סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעים ו/או מי מהם, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד. פיצוייםתרגום