נפילת עץ על רכב שחנה במקום חניה מוסדר

נפל עץ על רכבה של התובעת, שחנה במקום חניה מוסדר, וגרם לנזקים ברכב. כן אין חולק כי האירוע התרחש ביום חורף גשום. לטענת התובעת, החלק שנפל על הרכב היה ענף גדול של העץ ואילו לגירסת הנתבעת, נעקר העץ משורשיו ונפל, כולו, על הרכב. נציג הנתבעת, מר בדרייה, אישר בעדותו בביהמ"ש כי העץ היה נטוע בשטח ציבורי, שבאחריות הנתבעת. עם זאת, נטען בכתב ההגנה ואף בדברי עדותו של מר בדרייה, הוא הממונה מטעם הנתבעת על העצים, כי הנתבעת אינה אחראית לנזקים שנגרמו לרכב התובעת, הואיל ולא התרשלה בדרך כלשהי בטיפולה בעץ. התובעת העידה כי העץ, שהיה גדול ועבות במיוחד, לא נגזם כלל במשך זמן רב וכי רק כחודש לאחר האירוע גזמה הנתבעת את העצים שבאותה שדרה, בה היה נטוע העץ שבענייננו. נציג הנתבעת, מר בדרייה, אישר כי אכן העצים שבאותה שדרה נגזמו רק כשנה לפני האירוע, אך לא ידע לנקוט בתאריך מדוייק שבו נגזמו העצים לאחרונה, לפני התאונה. מר בדרייה לא ידע אף לומר מתי, עובר לתאונה, טופלו העצים שבאותה שדרה, ומה היה סוג הטיפול. בעדותו אישר מר בדרייה כי יש לטפל בעצים, מה עוד שעץ זה הינו, כדבריו, מיוחד והצמיחה שלו הינה "אדירה" (עמ' 1 ש' 21 לפרוט'). כן הסביר את דרך הטיפול המקובלת והנדרשת, בהעידו כי: "מטפלים בעץ הזה מידי פעם. עוברים על שדרת העצים בשד' הציונות, היכן שנמצאת החנות של התובעת ושם קרה המקרה. כלומר, בודקים האם יש נטייה של הענפים לכיוון הכביש, אם יש ענף נמוך והרכבים נפגעים ממנו וגם אם העץ מסוכן, עושים לו טיפול ולא כורתים. עושים לו הורדת משקל. לפני שנה טיפלנו בשדרה כולה, כולל העץ. נכון לעכשיו אין לי פירוט על הטיפול של השדרה" (עמ' 1 ש' 22-26 לפרוט'). כן העיד עוד כי: "מורידים את המשקל, הענפים עם נטייה נגזמים, פותחים חלונות אוויר בתוך העץ, בנוסף לזה בודקים אם הגזע עצמו יש בו פגיעה, מזיק או ריקבון או מחלה. הזן הזה של העצים לא סובל מריקבון או מחלה. יש לו צמיחה גבוהה" (עמ' 3 ש' 9-12 לפרוט'). בתשובה לשאלות ביהמ"ש, העיד מר בדרייה כי יש לעשות טיפול שכזה אחת לשנה, לפני תחילתו של כל חורף, אולם, בענייננו, לא נעשה דבר לפני תחילתו של חורף 2012 (עמ' 3 ש' 14-18 לפרוט'). כאמור, העד לא המציא כל תיעוד בדבר מועד הטיפול והבדיקה האחרונים של העץ והעיד כי, למיטב זכרונו, הטיפול הקודם לחורף 2012 נעשה באביב שלפני אותו חורף. מר בדרייה העיד לעניין הביקורת הנדרשת, כי: "אחרי שאנו עושים את הגיזומים, אם רואים שיש עוד ענפים עם סכנה ונטייה, אנו מטפלים בזה. כשמתחילים בסידור העבודה, את השדרה הזאת טיפלנו בה, אחרי כמה זמן אם רואים שיש עוד ענף שהוא עם נטייה, אז שוב מטפלים. אני לא יכול לנקוט בתאריך מסויים שבו בדקנו" (עמ' 3 ש' 20-23 לפרוט'). בפקודת העיריות ובחוקי העזר של הנתבעת, נקבעה חובתה של הנתבעת לדאוג לתקינותו ותיקונו של הרחוב וכן למנוע יצירת מכשולים ולעשות להסרתם, תוך נקיטת אמצעי זהירות נאותים. הנני קובעת כי, בענייננו, הוכחה התנהלותה הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבעת בכל המתייחס לטיפולה בעץ. הנתבעת היתה מודעת לכך כי אופן צמיחתו העבותה במיוחד של עץ זה, יוצרת סיכון מיוחד, אשר מחייבה בנקיטת צעדים המבטחים שלא יגרום לכל נזק. אולם, לא רק שהנתבעת לא נקטה בפעולות מיוחדות לעניין זה, אלא אף הוכח כי לא עשתה גם את הפעולות השגרתיות שהינה נדרשת להם בטיפולה בעצים שבאחריותה ולא טיפלה כלל לפני בוא החורף בעצים שבאותה שדרה ואף לא בדקה כלל את מצבם וזאת במשך תקופה ארוכה לפני קרות האירוע. הנני קובעת כי עובדות המקרה שבענייננו אינן תואמות באופן זהה את אלה שאליהם מתייחס פסק הדין שניתן על ידי כב' סגנית הנשיא, השופטת ש. וסרקרוג, בע.א. 15084-02-11, ואשר עותק הימנו הוגש וסומן נק/1, ולא ניתן להחיל את קביעותיו של פסק הדין שם על העובדות שבענייננו. אין כל ספק שלא ניתן להטיל אחריות מוחלטת על רשות מקומית לכל נזק שנגרם על ידי רכוש שלה או רכוש שהינה אחראית לו. ברם, במקרה שבענייננו, לקביעתי, הוכחה התנהלות רשלנית של הנתבעת בטיפול בעץ. אם היתה הנתבעת מוכיחה כי למרות שטיפלה בעץ בצורה הולמת ונכונה - בכל זאת נגרמה היעקרותו ונפילתו על רכב התובעת מסיבות שאינן ידועות לה - היתה אכן מתקיימת חובת התובעת להוכיח התנהלות רשלנית של הנתבעת. ברם, לא כך הוא באירוע נשוא פסק דין זה, כמפורט לעיל. על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכחה רשלנותה של הנתבעת וכן הוכח כי הפרה חובותיה שבחוק כלפי התובעת והינה אחראית לקרות הנזק ולתוצאותיו. הוכח כי בגין נפילת העץ נגרמו לרכב התובעת נזקים שהביאו להכרזתו כאובדן כללי, כעולה מדו"ח השמאי שהוגש וסומן תק/2. סה"כ שווי הרכב לאחר ניכוי שווי השרידים, עומד על הסך של 14,354 ₪. התובעת הציגה גם קבלות על שכירת רכב לתקופה ארוכה, אך, לקביעתי, היה עליה לעשות להקטנת נזקיה והנני קובעת כי תהא זכאית לפיצוי בגין שכירת רכב לתקופה של 15 ימים בלבד. משמע, 50% מסך החשבונית הראשונה של השכרת הרכב שצורפה לכתב התביעה, הוא הסך של 1,579.50 ₪. סה"כ נזקי התובעת, כפי שנקבע על ידי כי הוכחו הינו בסך של 15,933.50 ₪. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 15,933.50 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 900 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. רכבמקום חניהנפילת עץנפילת עץ על רכבנפילהחניהנזק לרכב