החלו לחדור למושכר מים מדירת שכנתה בקומה שמעליה, עד כדי כך שנאלצה להציב דליים לקליטת המים שנזלו מהתקרה. עוד היא מוסיפה כי חלקים מתקרת חדר האמבטיה התפוררו ונפלו, הלחות, הפטריות והעובש התפשטו ליתר החדרים, גרמו לקירות להשחיר וריח רע ששרר במושכר באופן תמידי עד כדי כך שכבר לא ניתן היה להמשיך ולהתגורר בו. תמונות על מצב הדירה הוגשו [ת/1-ת/19]. לטענת התובעת, החברה, אליה פנתה בבקשה לתיקון האמור, אכן שלחה בעלי מקצוע, אך הרימה ידיים וטענה כי איננה יכולה לפתור את הבעיה הנובעת כל כולה מדירתה של הגב' בסלי. לטענת התובעת, החברה איננה מאפשרת לה לעזוב את המושכר ואיננה מחזירה לה את הפיקדון שהפקידה בידיה עם תחילת השכירות. בדיון שנערך לפני טענה התובעת כי לבסוף עזבה את המושכר, אם כי איננה זוכרת מתי, וסכום התביעה (7,000 ₪) משקף את הנזק שנגרם לה כתוצאה מכך שנאלצה להתגורר מספר חודשים בדירה שאיננה ראויה למגורים ולהוציא הוצאות בגין מעבר למקום מגורים אחר. 3. החברה (הנתבעת 2) טוענת להגנתה כי התובעת פנתה אליה לראשונה בתלונה על כתמי רטיבות בחודש פברואר 2013. בעקבות האמור נערך ברור מקיף, שאז התברר כי הנזילה מקורה בצינור מים ישן וסדוק בחדר האמבטיה של הדירה שמעל המושכר, דירתה של הגב' בסלי (צד ג'1) בה מתגורר בנה (צד ג'2). היא פנתה אליהם מספר פעמים בבקשה לתקן מיידית את הנזק, אולם אלו לא שיתפו פעולה. על כן, הודיעה החברה לתובעת כי היא רשאית לעזוב מיד את המושכר או בכל זמן שתחפוץ כאשר לחברה לא תהיינה כל טענות או דרישות כלפיה ואף הפקדון יוחזר לה. לטענת החברה, התובעת בחרה מיוזמתה להשאר בדירה ורק בתאריך 19.4.13 פינתה אותה. על רקע האמור טוענת החברה כי מאחר שנזילת המים לא ארעה בשל רשלנות או מחדל שלה עצמה, אלא להפך - היא פעלה מול צד ג' אשר רק בחלוף חודשים ארוכים תיקן לבסוף את הנזילה - יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאותיה. על התובעת היה להפנות טרונייתה לצדדים השלישיים בלבד. בהתאמה, הגישה החברה "הודעה לצד שלישי" נגד הגב' בסלי ובנה, ובקשה לפיצול סעדים. לטענת החברה מאחר שככזו היא איננה יכולה לתבוע נזקיה בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא רק לשלוח הודעה לצד שלישי, ומאחר שנזקיה עולים על סכום התביעה - עותרת היא לפיצול סעדיה וקבלת אישורו של בית המשפט לתבוע את יתרת הנזקים בבית המשפט המוסמך. 4. הנתבעת 1 טוענת כי הסכם השכירות הינו מול החברה בלבד ושמה שורבב לתביעה בטעות. לפיכך, אין כל יריבות בינה לבין התובעת ודין התביעה נגדה להיות מסולקת על הסף. 5. בכתב ההגנה שהוגש על ידי הצדדים השלישיים נטען על ידם כי האירוע של נזילת מים מצנרת דירתם הינו אירוע בלתי צפוי ולא ניתן היה למנוע אותו מראש. על כן אין להם כל אחריות לנזקים שנגרמו. יתרה מכך, עם קבלת פניית התובעת אליהם, הם פעלו וזימנו בעלי מקצוע לביצוע תיקונים על יסוד בדיקתם המקצועית. עוד נטען כי נזקיה של התובעת לא גובו במסמכים או בחוות דעת מתאימות. לאחר שקראתי את תיק בית המשפט, שמעתי את עדים ועיינתי בראיות שהוגשו - הנני קובעת כי דין התביעה נגד החברה להתקבל, בחלקה. להלן נימוקיי; החברה (הנתבעת 2) 6. מהפן העובדתי הנני קובעת כי התובעת התלוננה לראשונה על בעיית הרטיבות והנזילות במהלך חודש פברואר 2013 (ראו עדותה של הגב' גבריאל מזכירתו של מנהל החברה ומר ערמי איש האחזקה של החברה). הבעיה הלכה והחריפה עד לפינוי המושכר על ידי התובעת. לא הוצגה לי אסמכתא על מועד הפינוי, והתובעת לא זכרה אימתי פינתה את המקום. על כן, הנני מקבלת את גרסתה של החברה כי התובעת פינתה את המושכר בתאריך 19.4.13. מהאמור לעיל עולה כי במשך שבעה חודשים (19.9.12-19.4.13) התגוררו התובעת ובן זוגה במושכר, כאשר החל מחודש פברואר 2013 נפגמה באופן ממשי יכולת השימוש הסבירה בו עד כדי עזיבתו בחודש אפריל 2013 ובטרם הסתיימה תקופת השכירות. הנני מקבלת את גרסת התובעת כי בלתי נסבל היה להמשיך ולהתגורר בדירה; עיינתי בתמונות (ת/1-ת/19) בהן נראית רטיבות קשה מפושטת בחלקי המושכר השונים. המושכר לא היה ראוי למגורים, ותימוכין לכך נמצא גם בהצעתה של החברה לתובעת לעזוב את המושכר מייד וללא שיחשב הדבר להפרת חוזה. ברי כי עזיבת ביתך אינו דבר של מה בכך, ולא ניתן למצוא דירה אחרת "מהיום למחר". על כן, עד אשר עזבה התובעת את המושכר חלף פרק זמן של כחודשיים, במהלכם שילמה דמי שכירות (כפי שיפורט) בעוד תמורה הולמת - לא קיבלה. בנסיבות אלו, על החברה להשיב לתובעת חלק מדמי השכירות לתקופה שבין חודש פברואר 2013 לבין אפריל 2013 בסכום שיתן ביטוי לעובדה כי נעשה שימוש במושכר, אך זה היה רחוק מלהיות מטבי. 7. על פי הקבלות שצורפו לתביעתה, שילמה התובעת לחברה 15,400 ₪ המשקפים דמי שכירות ל - 7 חודשים (2,200 ₪ לחודש). קרי, התובעת שילמה לנתבעת את דמי שכירות במלואם לכל שבעת חודשי שהייתה במושכר (אמנם על אחת הקבלות נכתב כי הופקד "פקדון" בסך של 2,200 ₪, אולם מאחר שאין אסמכתא כי זה הוחזר, ההנחה היא כי נעשה בפקדון שימוש לצורך תשלום אחד מחודשי השכירות). בעוד בפועל, במשך כחודשיים, לא קיבלה תמורה נאותה לכספה. הנני אומדת איפוא את נזקיה של התובעת כמפורט לעיל, כולל עוגמת נפש, בסכום של 3,000 ₪. יתר נזקיה של התובעת (כהוצאות מעבר ופגיעה בבריאותה), לא הוכחו. הנתבעת 1 8. התובעת הגישה את התביעה גם נגד הנתבעת 1 רק משום שהיה לה כרטיס הביקור שבו הופיע שמה יחד עם שמה של החברה (ראו צילום כרטיס הביקור כפי שצורף לכתב התביעה). אלא, שמי שחתומה על חוזה השכירות עם התובעת הינה החברה בלבד. העובדה כי לשתי הנתבעות מנהל אחד (פרוטוקול בעמ' 2 שו' 23) אין בה כדי ליצור יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 1. מבין השתיים, החברה היא בעל הדין הנכון בתביעה זו, הא ותו לאו. אשר על כן, התביעה נגד הנתבעת 1, נדחית. הודעה לצד שלישי 9. בבית המשפט לתביעות קטנות יכול לתבוע רק ה"יחיד" (סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984). לו היתה מבקשת החברה להגיש תביעה עצמאית נגד ה"ה בסלי, ברי כי לא יכולה היתה לעשות כן בבית משפט זה. אלא שבמקרה דנן, מבקשת היא לשלוח הודעה לצדדים שלישיים ובסכום התביעה בלבד. את יתר נזקיה היא עותרת לפצל ולאפשר לה לתבוע בבית המשפט המוסמך. 10. בסוגייה דומה נפסק נפסק בר"ע (ת"א) 1019/96 אגד בע"מ נ' שוחט (4.8.97) כי חברה, אף שאיננה "יחיד", יכולה להגיש תביעה שכנגד. אך לדעה שונה אפנה לת"ק (ת"א) 1832/04 דיין נ' לורם (חברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע"מ) (1.11.04). אין אני מוצאת להכריע בין הגישות השונות, שכן במקרה דנן, מאחר שממילא החברה מבקשת להגיש תביעה נוספת נגד הצדדים השלישיים (ולשם כך עתרה לפיצול סעדיה), הנני סבורה כי יש למחוק את הודעתה כאן על מנת שתוכל להגיש לבית המשפט המוסמך תביעה שלמה ומגובשת נגד מי שהיא סבורה כי הוא אחראי לנזקיה, ובכל ראשי הנזק שלטענתה נגרמו לה. עוד אעיר כי ראוי היה שמנהל החברה - כשולחת ההודעה לצד שלישי - יתייצב לדיון (בעוד בפועל התייצבה מזכירתו). אשר על כן, ההודעה לצדדים שלישיים, נמחקת. 11. סוף דבר; א. דין התביעה נגד הנתבעת 1, להדחות. אין צו להוצאות. ב. דין התביעה נגד הנתבעת 2, להתקבל בחלקה. הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכום של 3,000 ₪. כמו כן תישא הנתבעת 2 בהוצאות התובעת בסכום של 300 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. ג. דין ההודעה לצדדים שלישיים, להימחק. אין צו להוצאות. נזקי מיםנזילהמקרקעיןמים