הגיש לבית משפט תביעה אישית נגד המפקחת על רישום מקרקעין במסגרתה ביקש לחייב את המפקחת לשלם לו 13,733 ₪ בגין נזקי ההחלטה כפי שפורטו בס' 8 לכתב התביעה . כתב התביעה כולל טענות לפיהן המפקחת ביצעה מעשי מרמה ורשלנות בכוונה בכך שנתנה החלטה המתקנת את פסק הדין מבלי שתהיה מוסמכת לעשות כן , תוך הפרת הוראות ס' 81 לחוק בתי המשפט וס' 241 ו 242 לתקנות סדר הדין האזרחי וגרמה לתובע נזק כספי בדמות הוצאות הערעור כמפורט בכתב התביעה . 5. מדינת ישראל , אשר מייצגת את המפקחת , מבקשת לדחות את התביעה על הסף הן בשל החסינות השיפוטית המוקנית למפקחת ביחס לפעולות שביצעה במסגרת תפקידה והן בשל העדר עילה . 6. לאחר עיון בבקשת המדינה ובתגובת התובע הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה על הסף מטעמי המדינה וכפי שיפורט להלן . 7. ס' 8 לפקודת הנזיקין קבוע במפורש כי לא תוגש תובענה נגד אדם המבצע פעולת שיפוט על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי . בע"א 35684-10-11 מדינת ישראל נ' טוטיאן הסביר בית המשפט המחוזי את מטרות החסינות השיפוטית המעוגנת בס' 8 לפקודת הנזיקין . מטרות אלה כוללות מניעת פגיעה בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי כתוצאה מחשש מפני דיון בתביעה נזיקית בשאלת ההתרשלות , מניעת פגיעה באמון הציבור בבתי המשפט בתוצאה מפרסום תביעות סרק , הבטחת סופיות הדיון , שמירת ההיררכיה בין ערכאות השיפוט השונות ומניעת בזבוז משאבי זמן שיפוטי . כל המטרות האלה מחייבות דחייה על הסף של תביעה זו , כפי שיפורט להלן . 8. ס' 74 לחוק המקרקעין קובע כי לצד התפקיד המינהלי יש למפקחת תפקיד שיפוטי , במסגרתו מוקנות לה סמכויות של שופט של בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית . ס' 77 לחוק המקרקעין קובע כי הדרך לתקוף החלטות שיפוטיות של המפקחת הינה הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי . במקרה דנן , אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי כל הפעולות של המפקחת המוזכרות בכתב התביעה נעשו במסגרת תפקידה השיפוטי להכריע בסכסוך בין הנציגות לבין התובע . 9. בהתאם למבנה ההיררכי שנקבע בדין הכריע בית המשפט המחוזי בטענות של התובע כנגד החלטת המפקחת מיום 24.6.12 . בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות הערעוריות של התובע , ביטל את ההחלטה מיום 24.6.12 ואף פסק לטובת התובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ . מתן אפשרות לתובע לנהל הליך משפטי נוסף באותו ענין במסגרת תביעה אישית נגד המפקחת , משמעותה שיבוש חמור של תפקוד מערכת המשפט , תוך פגיעה במבנה ההיררכי של המערכת ובעבודתם התקינה של נושאי המשרה השיפוטית . 10. מערכת המשפט בנויה כך שניתן להשיג על מרבית ההחלטות של נושאי המשרה השיפוטית בפני ערכאה גבוהה יותר . בנוסף , ישנה אפשרות להגיש תלונה של נושאי המשרה השיפוטית בפני נציב תלונות הציבור של שופטים או בפני גופים אחרים לגבי נושאי משרה שיפוטית שהנציב אינו אחראי על בירור תלונות נגדם . בפועל קיימים מסלולי ביקורת נוספים דוגמת אמצעי התקשורת , הדנים לא אחת בטענות של אזרחים כנגד מערכת המשפט . במצב דברים זה אין כל מקום לקיומו של אמצעי ביקורת נוסף בדמות הגשת תביעה אישית נגד נושא משרה שיפוטית על עוולה שעשה במסגרת תפקידו השיפוטי . 11. בניגוד לתזה שמעלה התובע במסגרת התביעה והתגובה , נושאי משרה שיפוטית אינם עושים כרצונם תחת מטריית החסינות השיפוטית . ראשית , לחסינות השיפוטית יש חריג בדמות פעולה זדונית . כדי להיכנס תחת גדרי החריג יש צורך בטענות של ממש המצדיקות בירור ראייתי . אין די לענין זה בטענות שהועלו במסגרת התביעה ללא כל בסיס דוגמת הטענה לפיה המפקחת עשתה יד אחת עם עו"ד מוטי כהן כדי לגרום נזק לתובע . חוסר הממשות של טענות התובע בענין הזדון המיוחס למפקחת מודגם בדברי התובע עצמו המייחס למפקחת "רשלנות בכוונה" , בהתעלם מכך שרשלנות וכוונה אינם דרים בכפיפה אחת . 12. שנית , מנגנוני הביקורת על החלטות השופט יעילים דיים כדי לתקן כל טעות ולהקטין החשש בפני הישנות הטעות , כפי שהודגם במקרה זה , בו בוטלה ההחלטה מיום 24.6.12 בעקבות קבלת הטענות שהועלו נגד ההחלטה בהליך הערעור . 13. קיום דיון בתביעה לגופה משמעותו הקצאת משאבי זמן לא מבוטלים של המפקחת לשם מתן מענה לטענות התובע לגופן . הקצאת זמן שכזו תהיה בהכרח על חשבון המתדיינים בפני המפקחת הממתינים לבירור עניינם , בירור לו זכה התובע בפני שתי ערכאות . 14. הפגיעה בהיררכיה השיפוטית הודגמה במקרה אחר שהתנהל בפני בו נדרשתי לתביעה נגד בית הדין השרעי לערעורים , שאף היא סולקה על הסף . באותו מקרה ציינתי כי דיון בתביעות נגד נושאי משרה שיפוטית לגופן משמעותו כי רשם בכיר , הנמצא בתחתית ההיררכיה השיפוטית , עלול למצוא עצמו נדרש לדון בתביעה נגד שופט של בית המשפט העליון הנוגעת להחלטה שניתנה במסגרת תפקידו השיפוטי . ברי כי מצב שכזה אינו מתקבל על הדעת וטומן בחובו פגיעה קשה בהיררכיה של מערכת המשפט . 15. כמו כן , מדובר בפגישה קשה ומיותרת בעקרון סופיות הדיון . ניתן לשער בקלות מה יקרה אם כל ערעור שיתקבל יוביל להגשת תביעה נזיקית נגד שופט הערכאה הראשונה . 16. על כן , אני דוחה את התביעה על הסף כיוון שאינה מגלה עילה ומחייב את התובע לשלם למדינת ישראל הוצאות משפט בסך של 500 ₪. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 ימים ממועד קבלתו . מקרקעיןהמפקח על רישום מקרקעין (בתים משותפים)בתים משותפיםרישום מקרקעיןתביעה אישית