אשרת כניסה ליוון לבעלי דרכון ירדני 1. ביום 28.3.13 ביצע התובע הזמנה לרכישת חבילת נופש זוגית לרודוס בסך כולל של 4,300 ₪ לערך, שכללה טיסת שכר, בית מלון והעברות חפצים בין התאריכים 29.3.13 ל- 3.4.13 אצל הנתבעת 1 באמצעות הנתבעות 2 ו-3. הנתבעת 2 הינה סוכנות הנסיעות, הנתבעת 3 הינה סוכנת הנסיעות והנתבעת 1 הינה הגוף המארגן. סכום התביעה הועמד על סך של 4,500 ₪. 2. לטענת התובע, כפי שעולה בכתב התביעה, בעת הגעת התובע וחברו, מר X X X, לשדה התעופה בעת שביקשו לעלות לטיסה התברר להם להפתעתם, כי נוכח העדרה של אשרת כניסה ליוון למר X X X אין אפשרות לעלות על המטוס. מבירור נוסף שערך התובע למד, כי נוכח העובדה, שחברו לטיול נושא דרכון ירדני יש צורך באשרת כניסה ליוון. אי לכך, שבו התובע וחברו על עקבותיהם ולא עלו על הטיסה. לטענת התובע, הנתבעות או מי מטעמן לא הביאו לידיעתו את המידע הנ"ל ובכך היסבו לו נזקים בגין הפסד התשלום ששילם עבור חבילת הנופש. 3. הנתבעת 1 מכחישה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענות התובע וטוענת, כי הינה חברה העוסקת במכירת כרטיסי טיסה ושיווק חבילות נופש ותיור מסוגים שונים הפועלת כסיטונאי של מוצרי תיירות לסוכני נסיעות בלבד להבדיל מלקוחות פרטיים. 4. הנתבעות 2 ו-3 מכחישות בכתב ההגנה שהוגש על ידן טענות התובע וטוענות כדלקמן. לשיטת הנתבעות הנתבעת 3 שאלה את התובע מפורשות האם יש בידיו ובידי חברו דרכונים ישראלים ברי תוקף. עוד מציינות הנתבעות 2 ו-3 כי בעלי דרכונים ישראלים אינם נדרשים להוצאת אשרת כניסה ליוון. כמו כן, הנתבעת 2 שיגרה לתובע בדואר אלקטרוני "דף למזמין שירותי נסיעות", בו מצויינים פרטי הנסיעה ומידע מהותי על הנסיעה תוך שהינה מדגישה כי עליו לקרוא היטב את כל התנאים בטופס ולאשרם בהודעת דואר חוזרת. הנתבעות מפנות לסעיף 8 ל-"דף למזמין שירותי נסיעות", נקבע: "עליך לבדוק תוקף דרכונך ודרכון שאר הנוסעים עמך שברשותכם דרכון ישראלי בתוקף לפחות 6 חודשים מיום היציאה (לא כולל תעודת מעבר) ואשרות בהתאם לנדרש". כמו כן, לסעיף 11 בו נקבע כדלקמן: "באחריות הנוסעים להצטייד בדרכון תקף ל- 6 חודשים לפחות מיום היציאה מהארץ, באופן שיכסה את תקופת שהותך בחו"ל, באשרת כניסה (ויזות) מתאימות לכל מדינה אשר במסלול הנסיעה וכן, לציין בפני חברתנו אם ברשותך דרכון שאינו ישראלי. חובה על אזרח ישראלי, בין אם הוא נושא אזרחות אחת או יותר, להיכנס ולצאת מגבולות המדינה באמצעות דרכון ישראלי בלבד... הטיפול בדרכון, אשרות וכיוצ"ב הינו באחריות הנוסע בלבד... כל המחזיק תעודה מסוג אחר, כגון תעודת מעבר ו/או כך מסמך אחר, חובה עליך לדווח על זאת מראש לסוכן הנסיעות בטרם לקח על עצמו כל המחוייבות הכרוכה בדמי ביטול". התובע אישר בכתב את המידע הנ"ל. סבורני, כי לא די להסתפק בשיגור דף מידע כללי ולאשר קבלתו על ידי הלקוח וכי על סוכנות הנסיעות חלה חובה אקטיבית ויזומה לבצע בירור על מנת לקיים את דרישות הדין המחייבות אותה לספק את המידע הנחוץ לשם יציאה מהארץ לבל יישנו מקרים מסוג זה. 5. ביום 28.11.13 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים במסגרתו העידו התובע והנתבעת 3 אודות נסיבות המקרה וכן, נשמעו טענות נציגי הנתבעים האחרים. בעדותו, ציין התובע, כי הנתבעת 3 שאלה אותו האם הוא וחברו מחזיקים דרכונים תקפים מבלי שהזכירה את המילה "ישראלי". התובע אישר, כי לא קרא בעיון את "דף למזמין שירותי נסיעות" הגם ואישרו לאחר מספר דקות באמצעות דואר אלקטרוני (פרוט' בעמ' 3 שורה 6) . הנתבעת 3 לעומת זאת העידה, כי באופן שגרתי הינה מציינת בפני הלקוחות שעליהם להיות מצויידים בדרכון ישראלי בתוקף. בנוסף, ציינה כי במשך שלוש שנות עבודתה כסוכנת נסיעות לא היה לה מקרה של מישהו עם דרכון לא ישראלי (פרוט' בעמ' 4 שורה 10). בנוסף, העידו בפני נציגי הנתבעות 1 ו- 2 כאשר לא הייתה מחלוקת בין הצדדים הנ"ל, כי התמורה ששולמה עבור חבילת הנופש שולמה לנתבעת 1 בניכוי העמלה של הנתבעת 2 ועיקרה של המחלוקת נסוב סביב שיעור דמי הביטול כאשר לשיטת נציג הנתבעת 2 בכל מקרה היה מקום להשיב את מיסי נמל התעופה העומדים ע"ס 108 $ (דולר ארה"ב) עבור שני הנוסעים, זאת, בשל העובדה, כי בסופו של יום התובע וחברו לא ביצעו אישור כניסה לטיסה. 6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי עדויות וטענות הצדדים סבורני, כי יש לקבל התביעה בחלקה ולחלק האחריות לנזקי התובע בין הנתבעות 1-3, כפי שיפורט להלן: 7. המסגרת הנורמטיבית: סוכנות הנסיעות - כמו גם סוכנת הנסיעות מטעמה- הינן בעלות המומחיות והידע המקצועי הדרוש ומכוח חובת המקצועיות והזהירות באחריותן לספק ללקוחותיהן מידע מקיף, אמין ברור ומעודכן שיאפשר ללקוחות לממש את חבילת הנופש ובכלל זאת בכל הנוגע ליציאה מישראל וכניסה למדינות היעד. תקנה 2 (א) לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות") קובעת, כי "סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור". תקנה 3(3) לתקנות, מציינת, כי פרטי המידע הכלליים שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם, בין היתר: "(ב) מידע הנחוץ לשם יציאה מהארץ וכניסה למדינות הנכללות בחבילת התיור (להלן- מדינות היעד), לרבות תקופת תוקף דרכונים , הצורך באשרות כניסה, וכל דרישה אחרת של מדינות היעד המהווה תנאי כניסה אליהן; ". (ראה גם הלכה פסוקה כדלקמן: בר"ע 3278/01, רענן בר טוביה נ' רג'ואן נסיעות בע"מ, פ"מ תשס"א (1), 625, 628; תק (ת"א) 52514-06-11, איגמון גיון ווילסון קלמנט נ' LOTUS לוטוס נסיעות בע"מ ; תק (י-ם) 38885-11-10, אברהם ישראל נ' אמבסדור טורסׂ). 8. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים הנני נותן אמון מלא בעדותו של התובע באשר לכך שלא נשאל על ידי הנתבעת 3 האם הינו נושא דרכון ישראלי תקף והאם חברו נושא גם כן דרכון ישראלי תקף. תמיכה לעדותו זו ניתן למצוא בעדות הנתבעת 2, כי מעולם לא נתקלה בלקוח שאינו נושא דרכון ישראלי. סבורני, כי יש בעדות זו כדי ללמד על התנהלותה של סוכנת הנסיעות ובכך שככל הנראה לא ייחסה לעובדה זו חשיבות מספקת. מצופה מסוכנת נסיעות מקצועית, כי בקשת לקוח לכניסה למדינה הדורשת באופן עקרוני אשרת כניסה, שתכבד ותבדוק היטב את דרכונו של הלקוח לבל תצא מכשלה מלפניה כפי שאירעה בנסיבות תיק זה. 9. באשר לאשם התורם סבורני, כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 25% זאת, נוכח העובדה, כי אישר שלא קרא את "דף למזמין שירותי נסיעות" וכי לו היה קורא הפרטים והיה מביא לידיעת הנתבעות את עובדת היות חברו נושא דרכון זר הרי שהיה בכך למנוע את נזקיו. עם זאת, סבורני, כי יש לייחס לנתבעות 2 ו-3 את עיקר האחריות בהיותן הגורם המקצועי ובעל המידע המלא. שכן, אף לו התובע היה קורא את הדף למזמין שירותי נסיעות שנשלח אליו ספק בעיני האם היה בידו להסיק מכך כך את המידע הספציפי והרלבנטי, קרי, כי בעל דרכון זר נדרש לקבלת אשרת כניסה ליוון. 10. במישור היחסים בין הנתבעת 1 ליתר בעלי הדין ולאחר קבלת תגובתה מיום 30.12.13 לא מצאתי כל התייחסות למיסי הנמל ששולמו על ידי התובע ובסופו של יום לא הושבו לו. די בכך בכדי לחייבה בדין. 11. סוף דבר- הנתבעות 2 ו-3 ישלמו לתובע סך של 2,150 ₪ וכן, יישאו בהוצאות משפט בסך 250 ₪. הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 1,075 ₪ וכן תישא בהוצאות משפט בסך 250 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 יום מהיום. בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום. אשרה (ויזה)מסמכיםמשרד הפניםירדןאשרת כניסהדרכון