תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב - נזקי רכוש לרכב: ב. טענות התובעת 1. לטענת התובעת, ביום 5.12.12 עת נהגה ברכב אחותה, הגב' פנינה ברזילי, בעת שעמד רכב התובעת בנתיב הימני בכניסה לכיכר, רכב הנתבעת 1, המבוטח ע"י הנתבעת 2, סטה ימינה לכיוון רכב התובעת, מהנתיב השמאלי לימני, בחוסר זהירות, ופגע ברכב התובעת בצידו השמאלי. 2. התובעת צרפה לתביעתה דו"ח שמאי, ממנו עולה כי נגרם נזק לרכב התובעת לכל אורך דופן שמאל של הרכב, ובכלל זה נזק לכנף קדמית שמאלית, דלת קדמית שמאלית, דלת אחורית שמאלית, כנף שמאלית אחורית, ופח סף שמאלי תחתון. 3. דו"ח השמאי מיום 19.12.12, כאשר בהתאם לדו"ח הבדיקה של הרכב הבדיקה בוצעה ביום 12.12.12. 4. עוד צרפה התובעת טופס דיווח על תביעות לחברת הביטוח במהלך ה-3 שנים האחרונות, ממנו עולה כי לא הוגשו תביעות בתקופה שבין 9.5.11 ועד ליום 1.7.13. 5. לטענת התובעת, התמונות שצולמו ביום האירוע, הן ע"י הנהגת גב' פנינה ברזילי והן ע"י הנוסעת ברכב הנתבעת, תואמות את הנזק המתואר בדו"ח השמאי. 6. עוד ביקשה התובעת לדחות את גרסתן של הנתבעת ושל בתה, מן הטעם שיש סתירה בעדויותיהן ביחס לקביעה האם הנהגת ברכב התובעת יכולה היתה לצאת מן הרכב או לא. 7. עוד טוענת התובעת, כי פער הזמנים בין מועד התאונה לבין המועד בו הוכנס הרכב למוסך ונבדק הינו פער קטן וסביר. ג. טענות הנתבעות 1. לטענת הנתבעות, במסגרת האירוע המתואר לא היה מגע בין הרכבים כלל. 2. לטענת הנתבעות, הנזקים הנטענים בכתב התביעה לא נגרמו באירוע נשוא תביעה זו. 3. עוד טוענות הנתבעות, כי האירוע התרחש באופן שונה מהמתואר ע"י התובעת. 4. לטענת הנתבעות, האירוע התרחש עת חנה רכב הנתבעות באזור נמל התעופה בשדה דוב, כאשר הנתבעת 1 החלה ביציאה זהירה מהחנייה, וטרם הספיקה להשתלב בכביש הופיעה הנהגת ברכב התובעת וטענה לפתע כי רכב הנתבעות פגע ברכבה. 5. הנתבעות הגישו תמונה של רכב התובעת ממקום האירוע אשר צולם ע"י בתה של הנתבעת 1, שנכחה ברכב בזמן האירוע (נ/1). לטענת הנתבעות, תמונה זו, כמו גם תמונות שצילמה הנהגת ברכב התובעת בעצמה במקום האירוע, מלמדות כי הנזקים שהיו ברכב במועד האירוע שונים ופחותים בהרבה מהנזקים שמופיעים בדו"ח השמאי. עוד מציינות הנתבעות, כי הנזקים המופיעים בתמונות שצולמו מציגים סימנים בצבע לבן בעוד שרכב הנתבעות הינו כחול ושחור. 6. כמו כן, טוענות הנתבעות כי אף אם מדובר בנזקים משתי תאונות, כאשר אחת מהן התרחשה באירוע דנן, הרי שמדובר בהחמרת נזק ואין ספק שכל הנזקים מאירוע זה נבלעים ממילא בתוך הנזק הנוסף. 7. לטענת הנתבעות, אין כל סתירה בין גרסת הנתבעת 1 לבין גרסתה של בתה. 8. עוד טוענות הנתבעות, כי נהגת רכב התובעת מסרה מספר גרסאות באשר לקרות האירוע (הפנייה לנ/2), וגרסתה בביהמ"ש היתה לא הגיונית. ד. דיון והכרעה 1. לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, את דו"ח השמאי, ואת תמונות הנזק שהוצגו בפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. 2. באשר לעצם האחריות של הנתבעות לקרות האירוע, ולשאלה- האם היה או לא היה מגע בין הרכבים, אני קובע כי יש להעדיף את גרסת הנהגת מטעם התובעת, וזאת ממספר טעמים: א. מכל התמונות שהוצגו בפניי, לרבות התמונות מטעם הנתבעות (נ/1), עולה כי בסמוך לאחר התאונה נראו סימני פגיעה ברכב התובעת. ב. הן הנתבעת 1 והן בתה, מסרו בעדויותיהן כי רכב הנתבעות יצא מחנייה והתקרב באופן ממשי לרכב התובעת, עד כדי כך שבתה של הנתבעת 1 היתה צריכה להזהיר את הנתבעת 1 מפני פגיעה ברכב התובעת (ראה: עמ' 5 לפרו' שורה 23 - 24, וכן עמ' 6 לפרו' שורות 19-20). בגרסאות אלו, אין אמנם הודאה מפורשת מצד הנתבעת ובתה בכך שהיה מגע בין הרכבים, אך בהחלט יש לראות בכך כאישור מצידן שהיתה התקרבות מסוכנת לכיוון רכב התובעת. ג. אף לגרסת הנתבעות עצמן, במהלך האירוע הנתבעת 1 יצאה מחנייה, באופן המטיל עליה חובת זהירות מוגברת. ד. לא מצאתי כי גרסתה של הנהגת ברכב התובעת הינה בלתי מהימנה, כטענת הנתבעות. מבחינת מהות הדברים, גרסתה של הנהגת נותרה עקבית כבר מסמוך לאירוע ועד לעדותה בביהמ"ש. כמו כן, לא מצאתי כי גרסתה בביהמ"ש אינה הגיונית. אף אם הנהגת התקשתה תחילה להסביר את אופן התרחשות האירוע, הרי שהתרשמתי שהדבר נבע ממורכבות תנאי השטח ששררו במקום, ובסופו של דבר הצליחה הנהגת להסביר בצורה ברורה ובהירה את אשר אירע. ה. לא הוצגו בפניי תמונות של רכב הנתבעות מיום האירוע או בסמוך אליו. כל שהוצג לעיוני הן תמונות של רכב הנתבעות ממספר שבועות לאחר האירוע, וכן אישור מהמוסך על כך שהרכב לא טופל בתקופה הנדונה. לאור טענות הנהגת ברכב התובעת כבר ממקום האירוע לפגיעה ברכבה ע"י רכב הנתבעות, ולאור הכחשת הנתבעות את הפגיעה כבר מהרגע הראשון, הייתי מצפה כי הנתבעות ידאגו לצילום רכבן כבר במקום האירוע, או מיד בסמוך לאחר מכן, על מנת להדגים שלרכבן של הנתבעות לא נגרם כל נזק באותו מועד. הנתבעות לא סיפקו הסבר מספק לכך שדאגו לצלם במקום האירוע רק את רכב התובעת, אך לא דאגו לצלם את רכב הנתבעות. ו. לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעת הוכיחה במידת ההוכחה הנדרשת, שאכן היה מגע בין רכב הנתבעות לבין רכבה במהלך האירוע המתואר בכתב התביעה. 3. באשר לגובה הנזקים - אני קובע, כי לאור הראיות שהוצגו בפניי, הצליחה התובעת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת הנזקים והקשר הסיבתי בינם לבין האירוע, רק ביחס לחלק מהנזקים נשוא התביעה. למסקנה זו הגעתי במיוחד לאור התמונות שהוצגו בפניי, הן התמונה מטעם הנתבעת (נ/1) והן התמונות שהוצגו בפניי ע"י נהגת רכב התובעת במהלך הדיון מתוך טלפון הנייד שלה. מתמונות אלו, עולה כי ברכב התובעת קיימים נזקים במיוחד בדלתות השמאליות של הרכב, ואולם יתר הנזקים המצוינים בדו"ח השמאי לא ניכרים בתמונות אלו. על כך, יש להוסיף כי הרכב נבדק ע"י שמאי רק חמישה ימים לאחר קרות האירוע. בנסיבות רגילות, אין לראות בכך שיהוי בלתי סביר הקוטע את הקשר הסיבתי בין הנזקים שאובחנו ע"י השמאי לבין האירוע התאונתי, ואולם בנסיבות המקרה דנן, נוכח התמונות ממקום האירוע שהוצגו בפניי, יש בכך כדי לפגוע בקשר הסיבתי האמור. 4. לפיכך, ולאחר עיון בתמונות ובדו"ח השמאי, אני מייחס לתאונה הנדונה את הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בגין הפגיעה בדלתות השמאליות בלבד, ואת העבודה היחסית שהושקעה בטיפול בדלתות אלו בהתאם. 5. אשר על כן, ועל דרך האומדנה, אני קובע כי הנזק שנגרם לרכב התובעת בגין אירוע התאונתי הנדון הינו בסך של 6,000 ₪. 6. לסכום זה, אני מוסיף חלק יחסי מעלות דו"ח שמאי, על דרך האומדנה, בסך של 700 ₪. סוף דבר: אני מורה כי על הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 6,700 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪, ובסה"כ - סך של 8,700 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל. רשות ערעור כחוק בתוך 15 יום. תאונת דרכיםתעופה