בחוזה הרכישה נכתב, שהמרפסת תהא מקורה, אך כאשר נכנסו לדירה הבחינו, שאין להם מרפסת מקורה. בעקבות כך, פנו התובעים אל הנתבעת והנתבעת הגיבה, שאין קירוי משום שאין אישור העירייה ושהתובעת מתבקשת להגיע אל הנתבעת ולאשר בחתימת ידה, שאין קירוי. ב) התובעת התנגדה לחתום על מסמך כזה , משום שאם היא הייתה יודעת זאת בטרם החתימה על החוזה, הייתה שוקלת האם לרכוש הדירה. עוד טוענים התובעים, שאותה מרפסת ללא קירוי נראית כמו מחסן - דבר העשוי להוריד את ערך הדירה. ב. א) גם כנגד התנהלות הנתבעת בחודשים לפני מסירת הדירה יש לתובעים טענה, יען כי לדעתם הייתה ההתנהלות מזלזלת ואף רשלנית, באי מתן הודעה על דחיית מועד האכלוס. בגלל האיחורים ובגלל שהקונים של בית התובעים רצו לקבל את הדירה מהתובעים, נותרו התובעים ללא קורת גג, עברו ייסורים עד שמצאו דירה אחרת להשכרה למשך שבועיים עד האכלוס. בעקבות כך, נתן הקבלן לתובעים להכניס את כל הציוד לדירה. ב) שבועיים לפני שהתובעים רצו לעלות לדירה שרכשו, נמנע מהם לעלות, אך בכל זאת ראו את הקרטונים ושאר החפצים שלהם - כפי שפורט בכתב התביעה- רטובים, כאשר 4 מרצפות בסלון פתוחות ויש מפוח ענקי המייבש את המקום. ג) לאחר קבלת הדירה,כשהיא מלוכלכת מאוד, הגיע שמאי של המבטחת של הנתבעת והסכים שמגיע לתובעים פיצוי, ולאמוד את הנזקים, אך בעת שניסו התובעים לקבוע מועד לפגישה עם השמאי - התחמק השמאי מהתובעת. 2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות ו/או למחוק התביעה, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעת נהגה עם התובעים לפנים משורת הדין, אפשרה להם לאחסן את חפציהם בדירה עוד בטרם קבלו החזקה בה והתובעים לא אפשרו לנתבעת לבצע תיקונים. ב) באשר למרפסת המקורה, טוענת הנתבעת, שהתובעים חתמו על החוזה ביודעם, שטרם ניתנו היתרים סופיים לבניית הבניין ושהבניין ייבנה בהתאם להיתרים הסופיים. הנתבעת, אמנם הגישה תוכניות בניה בהן מופיעה מרפסת מקורה, אך הרשות המקומית לא אישרה לקרות את המרפסות. ב. הנתבעת מכחישה את חוות הדעת ההנדסית שהגישו התובעים, לרבות הנזקים הנטענים והמוכחשים. הסכומים שנקבעו הם מופרזים ו/או מופרכים וחסרי אחיזה במציאות. כמו כן, הכחישה הנתבעת כל האמור בקשר להצפה ו/או לרטיבות הנטענת וכן הכחישה את הנזקים הנטענים. יחד עם זאת, שמרה לעצמה הנתבעת, להגיש חוות דעת נגדית. 3. לאור הטענות שהעלו הצדדים בכתבי הטענות, שהן טענות מלווות בחוות דעת, סבר תחילה בית המשפט, שיש לקבל טענת הנתבעת, שתביעה זו על מורכבותה, אינה ראויה להידון בבית משפט לתביעות קטנות, ברם לאור עמדת הצדדים, בהמשך הדיון, החליט בית משפט זה לשמוע את הצדדים גם לגופו של עניין. 4. א. התובעת העידה בבית המשפט וחזרה על העובדות המובאות בכתב התביעה וכפי שגם פורטו בקצרה לעיל ובעת שנציג הנתבעת מר שמעון צרפתי (להלן:"מר צרפתי") היה צריך להעיד בבית המשפט ולהעלות את גרסתו, ביקש מבית המשפט לאפשר לו לשלוח שמאי מטעמם וכל קביעה שיקבע תהא מקובלת עליו. ב. התובעת לא הסכימה לבדיקת שמאי מטעם הנתבעת., אך הוסכם על ידי הצדדים, לדחות את מועד הדיון על מנת לאפשר לכל צד להביא שמאי מטעמו על מנת שיעריך את הנזקים הנטענים על ידי התובעים ובהמשך להסכמה זו, נדחה מועד הדיון ליום 17.11.13. 5. א. ביום הדיון הנדחה, הגיש גם מר צרפתי חוות דעת מטעמו (ראה נ/1) ובהמשך לכך, הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט ליתן פסק הדין על דרך של פשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט {נוסח משולב}, התשמ"ד- 1984 (להלן:" סעיף 79א לחוק") - והסכמה זו ניתנה על ידי הצדדים, לאחר שבית המשפט הסביר לצדדים את משמעות מתן פסק הדין לפי סעיף 79א לחוק ולאחר ההסבר, הסכימו הצדדים למתן פסק דין, כאמור. ב. לאחר ההסכמות הנ"ל, עדיין ניתנה לכ"א מהצדדים האפשרות להעלות טענות נוספות- אם היו לו כאלו- ובעקבות כך, הגיש מר צרפתי מסמכים נוספים, כגון: נספח לחוזה (נ/2), פרטיכל ביקורת שנת הבדק (נ/3) ופרוטוקול המתייחס לפרגולה (נ/4) וניתנה לתובעת האפשרות להגיב על מסמכים אלה ואכן, התובעת הצהירה, שאין לה טענות לגבי שנת הבדק, שכן הכל טופל כמו שצריך, אך עם זאת, היא מבקשת להתייחס לטענות כפי שהעלתה בכתב התביעה ובהמשך אף הגישה חוות דעת מלאה של מומחה מטעמה. (ת/3) 6. בטרם אתייחס להכרעה בין טענות הצדדים, מבקש בית המשפט להודות לצדדים, על קיצור הדיון בעצם ההסכמה ליתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק, שכן תיק זה, שמעורר שאלות שדינן היה להידון בבית משפט השלום, הרי שבעצם ההסכמה, חסכו הצדדים מזמנם ומזמנו של בית המשפט. 7. בטרם מתן פסק הדין, עיינתי במכלול המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים - הן אלה שצורפו לכתבי הטענות והן אלה שהוגשו במהלך הדיון- וכמו כן, שמעתי את טענות הצדדים, כפי שהועלו בבית המשפט. לצורך ההכרעה בפסק דין זה, עיינתי גם עיין היטב בחוות הדעת שהגישה התובעת וגם בחוות הדעת שהגיש מר צרפתי ולאחר שבחנתי את כל חומר הראיות, תוך שאני נותן גם משקל להסכמות הצדדים, אני פוסק לתובעים פיצוי בסך 20,000 ₪, סכום הנראה לי סביר, מידתי ובמיוחד לאחר שיקול ממצאי שתי חוות הדעת, שהוגשו על ידי הצדדים וגם בהתחשב בהערכת השמאי מטעם הנתבעת. (ראה נ/1). 8. סוף דבר, לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד סך של 20,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל ולאור הסכמות הצדדים - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הפרת חוזהחוזהקירוימרפסתמקרקעיןחוזה דירהקניית דירה