נזקי פיצוץ בצנרת

נזקי פיצוץ בצנרת במסגרת התובענה שלפניי מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 30,000 ₪, המורכב מעלות התיקונים הנדרשים בביתם כתוצאה מנזקי פיצוץ בצנרת, בניכוי הסכום שהועבר על ידי הנתבעת בגין אותו פיצוץ ובתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש. מטענות התובעים עולה כי ביום 14/1/13 יצרו קשר עם חב' שחר נזקי צנרת, מי שאמונה על פי פוליסת ביטוח מבנה שרכשו אצל הנתבעת ליתן שירותים בכל מקרה של נזקי צנרת בבית, וזאת בגין פיצוץ שהתגלה בצנרת חדר האמבטיה של הילדים בביתם. לטענתם, לאחר אי אלו תלאות הגיע ביום 16/1/13 נציג מטעם חב' שחר (להלן: "שחר") אשר כלל לא היה אינסטלטור במקצועו והתברר כי הוא חשמלאי. לאחר שהובהר לו כי לא ידע לתקן את התקלה כיוון שמדובר בצנרת נחושת ולאחר שיצר קשר עם שחר, החל הלה לבצע עבודות של פירוק קרמיקה על מנת לאתר את מקור התקלה. לבסוף הובהר לו על ידי התובע, ולאחר שפירק מספר רב ש אריחי קרמיקה וגרם לנזק נוסף, כי מדובר בצנרת שבשל אופיה ואופי התקנתה לא ניתן לאתר את הנזילה בה אלא באמצעות מצלמה טרמית. בעקבות דברים אלו, הוזעקו למקום אינסטלטור ומאתר בעל מצלמה תרמית, והשניים איתרו את התקלה ותיקנו את הנזילה. לשיטת התובע, למחרת היום הגיע נציג אחר של שחר והחל בביצוע עבודות לסגירת הפתח בקיר, וכאשר הבחין התובע כי הלה מבצע את העבודה באמצעות עיתונים רטובים במקום לבצע איטום כנדרש וסגירה של הקיר כמתבקש, התנגד להמשך ביצוע עבודות התיקון על ידי שחר ועמד על ביצוע התיקונים בעצמו. משהתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכאותו של התובע לקבל פיצוי אשר יביא למימון ביצוע מלוא התיקונים על ידי מי מטעם התובע, הוחלט על מינוי שמאי מטעם הנתבעת, וזה ביקש מהתובע לקבל הצעת מחיר לצורך שומת הנזקים. חוות הדעת של השמאי מסתמכת על הצעת המחיר שהוצגה לו על ידי התובע ועל הנזקים הנראים בשטח, וכן על דו"ח של שחר אשר בו צויין, בין היתר, כי עובד החברה פירק רק 4 מרצפות, בעוד יתר אריחי הקרמיקה פורקו מבעוד מועד על ידי התובע עצמו. בהתאמה, קיבל למעשה השמאי את הצעת המחיר במלואה, למעט בסוגיות המתייחסות לכמות האריחים אותם יש להחליף, והוא מסביר זאת במסגרת שומתו כך: "המבוטח טוען כי את אריחי הקרמיקה, כולל חציבת הבטון מסביב לאמבטיית הג'קוזי פירקו עובדי חב' שחר, בעוד על פי דוח חב' שחר עובדיה פירקו 4 אריחים בלבד וכלל לא חצבו בבטון. מאחר והמבוטח פעל על דעת עצמו, ללא כל תיאום עם חב' שחר, ובכך הוגדל היקף העבודה לתיקון הנזק, הערכתנו אינה כוללת את העבודות שבוצעו על ידי המבוטח בהתאם לדוח השתלשלות האירוע. הנ"ל." (כך במקור - ק.מ.פ.). במהלך הדיון שנערך לפניי נחקרו התובע, רעייתו, השמאי ומנהל העבודה מטעם שחר. מנהל העבודה, מר רביבו, העיד כי אין הוא יודע מידיעה אישית מהן העבודות שבוצעו בשטח על ידי עובדי שחר, אך מרישומי החברה עולה כי עובד בשם ניר אשר הגיע ראשון אל המקום ציין שפירק רק ארבע קרמיקות וכל יתר הקרמיקות, כנוסח הדברים ברישומי שחר, נפתחו על ידי הלקוח. נדמה אם כן כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותו של מר רביבו, אשר אינו יכול להעיד עדות ישירה על הדברים. הנתבעת ביקשה להסתמך בנוגע לגירסה העובדתית בה היא מבקשת לדבוק, ברישומי חב' שחר. רישומי חב' שחר צורפו לתיק כנספח א' לכתב ההגנה והם מכילים רישומים שנערכו, לשיטת הנתבעת, בזמן אמת. סדר הרישומים מלמד לכאורה אחרת, שכן ברישומים שהוגשו ניתן לראות כי רישומים 1-3 מתייחסים לפעולות שבוצעו ביום 16/1/13, רישום מס' 4 מתייחס לאירוע מיום 21/1/13, ואילו רישום מס' 5 מתייחס שוב לאירוע שאירע ביום 16/1/13. הנתבעת לא הבהירה כיצד נערך הרישום, מי מבצע את הרישום, כיצד נשמר הרישום, ובהתאמה מדוע יש לראות בו משום "רשומה מוסדית" עליה יכול ביהמ"ש להסתמך. הדיווחים מיום 16/1/13 (דיווחים 1 - 3) בוצעו תחילה על ידי ניר ועל ידי אדם בשם ירון מויאל. מהעדויות שנשמעו עולה כי לבית התובעים הגיעו ניר, ג'מיל ואדם נוסף אשר תפקידו היה לצלם במצלמה טרמית את חדר האמבטיה ולמצוא את הנזילה - מאתר. עיון ברישומים מלמד לכאורה כי הרישומים שנערכו על ידי ניר הם הרישומים אשר נועדו לתעד על פניו את אופן ביצוע העבודות בשטח בזמן אמת. עוד עולה מהם, ככל שתתקבל עמדת הנתבעת בנוגע לרישומים אלו, כי אלו נרשמו בדיעבד, בתום יום העבודה, ולאחר שהושלם תיקון הנזילה. ג'מיל, האינסטלטור אשר ביצע את התיקון הלכה למעשה, לא ערך תרשומת משלו ברישומי שחר לפני יום 21/1/13, כך נדמה, ואילו רישומיו של ניר בוצעו לאחר שג'מיל השלים את העבודה באותו יום. כך ציין ניר - "ג'מיל הגיע לרתח את הנחושת תוקן התקלה" (כך במקור - ק.מ.פ.). נראה אם כן כי הרישום, ככל שאמנם בוצע ביום 16/1/13 על ידי ניר, כטענת הנתבעת, בוצע בין היתר בנוגע לתיקונים שבוצעו על ידי ג'מיל, ועניין זה יש בו כדי לתמוך בגירסת התובע לפיה ניר וג'מיל נכחו שניהם יחדיו בביתו, ומכאן שהרישומים שביצע ג'מיל על גבי הדו"ח שנמסר לידיו של התובע בתום התיקון, הם רישומים שנעשו, בין היתר, על סמך שיחה של ג'מיל עם ניר, ולאחר שנכחו שניהם בבית התובע יחדיו ויכול היה ג'מיל להצליב הנתונים מול ניר בזמן אמת. דו"ח הביצוע אשר נמסר לידי התובע, ללא ספק נמסר ביום 16/1/13, שכן זה נערך על ידי ג'מיל, מי שאף לשיטת שחר הגיע אל המקום כדי לתקן את הנזילה, ומי שהיה בביתו של התובע ונפגש עימו באותו יום. באותו דו"ח כפי שיצויין בהמשך, ציין ג'מיל כי ניר פתח 15 מרצפות. יחד עם זאת, ברישום מס' 5 שנערך על ידי ג'מיל - ככל הנראה בדיעבד - צויין כי כאשר הגיע 'ראה' שנפתחו 20 מרצפות על ידי המבוטח והשאר על ידי ניר. לא ברור כיצד "ראה" ג'מיל מי פתח איזו מרצפת אם הגיע רק אחרי שכל המרצפות נפתחו זה מכבר, וממילא אף לא ברור כיצד עומדים רישומים אלה בקנה אחד עם הרישום שערך על גבי דו"ח הביצוע אשר נמסר על ידו ביום 16/1/13 לידי התובע -עצמו. ברישום שערך ניר (רישום מס' 2) ציין הלה בנוגע לכמות האריחים שנפתחו כך: "נפתחו 4 קרמיקות שאר הקרמיקות הלקוח פתח לפני שהגעתי ויש תיעוד לזה...". ג'מיל וניר לא הגיעו להעיד ולהיחקר על נסיבות המקרה, וסבורתני כי הימנעות הנתבעת מהבאתם לעדות כאן לא נעשתה בכדי, אלא על מנת שלא יאלצו אלו להיחקר על נסיבות המקרה ולהעיד על אופן ביצוע פירוק האריחים. כך או אחרת יש בהימנעות מהבאתם לעדות כדי לפעול לחובתה של הנתבעת. מנהל העבודה מטעם שחר, נשאל מדוע לא הביא עימו את התיעוד שלכאורה נערך על ידי ניר בזמן אמת, כדי לתמוך בגירסה לפיה פירק רק ארבעה אריחים, והשיב כי פנה בבוקר הדיון אל ניר, אשר אינו עובד עוד בחברה, והלה טען כי התיעוד נערך במכשיר הסלולארי שלו, וכי זה עבר בינתיים פירמוט. ניסיון להבין מדוע לא הצטיידה הנתבעת בצילומים אלו מבעוד מועד, ומיד כאשר עלתה המחלוקת בנוגע לזהותו של זה אשר פירק את האריחים, סוגיה שיש בה לשיטת השמאי מטעם הנתבעת כדי להשפיע על שיור הסכום לו זכאים התובעים על פי הפוליסה, נענתה על ידו בתשובה "היה ברור שהתובע פתח ויש סכסוך לגבי זה", וכי "לא ידעתי שהוא (התובע - ק.מ.פ.) מכחיש". ככל שהיה ממש בטענה זו, וככל ששאלת זהות מפרק האריחים לא היתה שנויה במחלוקת ביום 21/1/13, המועד בו ערך מר רביבו ביקור בביתו של התובע בניסיון למצוא פתרון לסגירת הקיר ולתיקון הליקויים שנוצרו כתוצאה מהנזילה, נשאלת השאלה מדוע ביום 16/1/13 צויין בדו"ח שנערך על ידי ג'מיל כי ניר הוא זה שפתח 15 מרצפות. אם נערך הרישום על ידי ג'מיל בשל דברים שהכתיב לו התובע, כטענת הנתבעת, באותו מועד - הרי שביום 21/1/13, כאשר הגיע מר רביבו אל בית התובע, כבר צריך היה לדעת שהתובע טוען שניר הוא שפירק את המרצפות כולן, ובהתאמה צריך היה כבר אז להצטייד באותן תמונות שלשיטתו של ניר מתעדות את המצב עובר לביצוע העבודות על ידו, ולא היתה כל סיבה שימתין עד ליום הדיון על מנת לפנות לניר בעניין; ואם נערך הרישום על ידי ג'מיל בשל דברים שמסר לו ניר בזמן אמת - נדמה שאפשר לקבוע כי הרישומים שהציגה הנתבעת כרישומים הנערכים על ידי שחר בזמן אמת אינם מדוייקים, וממילא לא ניתן להסתמך עליהם כרשומה מוסדית. כך או אחרת העובדה שאותו תיעוד שנערך לכאורה על ידי ניר לא הוצג לתיק שלפניי, יש בה כדי לפעול לחובת הנתבעת, ולחזק את גירסת התובע בנוגע לנסיבות. גירסתו של התובע בעניין זה היתה ברורה וחד משמעית, הן בכתב התביעה והן במסגרת חקירתו לפניי, ולפיה לא פירק בעצמו ולו גם אריח אחד וכל האריחים אשר פורקו פורקו על ידי עובדי שחר. על אף חקירתו הארוכה של התובע, לא חזר בו מגירסתו זו ולא שינה אותה, ולא מצאתי סיבה שלא להאמין לדבריו. התובע הותיר רושם מהימן בהקשר זה, ולמעשה לא נסתרה עדותו. גם העובדה שרעייתו, התובעת, לא ידעה לומר במדויק מי מנציגי שחר נכח בבית בשעה שהיתה במקום, אין בה כדי להוריד ממידת האמינות שבגירסת התובע, ולא מצאתי לזקוף זאת לחובתה בשים לב לכך שהתובע עצמו היה בעברו בעל חברת אינסטלציה, הבקיא בתחום, שכן יש להניח כי בקרות המקרה סמכה התובעת על בעלה התובע שיטפל בכל הנוגע לסוגיה ולא טרחה לבדוק ולהתעדכן בנעשה. בנוסף טענה התובעת כי הגיעה אל הבית בשלב כלשהו ולאחר מכן יצאה מן הבית בשנית, ועל כן ממילא ספק אם יכולה היתה לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת במקרה שלפנינו. מכל האמור אני קובעת כי התובע לא פירק את אריחי הקרמיקה בחדר האמבטיה וכי אלו פורקו על ידי עובדי שחר. אם יש ממש בדברים, ואם כטענת התובע נשלח אדם שאיננו אינסטלטור כדי לנסות ולפתור את פיצוץ הצנרת בבית התובעים מטעם שחר, והלה פירק אריחי קרמיקה בכמות שאיננה סבירה ומבלי שיוכל לזהות מבעוד מועד את מקור הנזילה, עד אשר עבודתו זו הופסקה ביוזמתו של התובע על מנת למנוע פירוק האמבטיה כולה - לרבות הג'קוזי - טרם שיבוצע איתור על ידי מצלמה תרמית הנדרשת לביצוע איתור כאמור, אין להתפלא כי התובע סירב לקבל תיקונים מאת שחר לאחר הפסקת הנזילה, ובמיוחד ככל שיש לקבל את גירסת התובע, אשר לא נסתרה אף היא בנוגע לאופן ביצוע עבודות השיקום - עד לפסקתם על ידו - לאחר הפסקת הנזילה. למעשה, עמידה על הזכות החוזית לבצע את התיקונים באמצעות שחר בנסיבות העניין, היא עמידה דווקנית חסרת תום לב של הנתבעת על זכותה החוזית, ונדמה כי בנסיבות שכאלו לא בכדי הוצע מתן שיפוי כספי לתובעים, על מנת שיבצעו את התיקונים באמצעות מי מטעמם. נדמה כי אף הנתבעת הבינה כי עמידה על זכותה לביצוע התיקונים באמצעות חב' שחר או בעלויות של ביצוע תיקונים מעין אלו על ידי שחר, היא עמידה חסרת תום לב על זכותה החוזית, ולא בכדי הוצא שמאי מטעם הנתבעת לבית התובעים על מנת להעריך את שווי הנזקים. השמאי נחקר כאמור, והבהיר כי בחוות דעתו הסתמך על אותם רישומים שכאמור מעלה מצאתי לנכון שלא לייחס להם משקל. בנוסף, במסגרת חקירתו, ולבקשת ביהמ"ש, העריך השמאי את עלויות התיקון הראויות, ולמעשה אישר כי הצעת המחיר שהוצגה על ידי התובעים היא סבירה. במסגרת חקירתו טען השמאי כי עלות הדבקת קרמיקה חדשה, לרבות אריחים, עומדת על כ - 280 ₪ למ"ר. עיון בהצעת המחיר מלמד כי לשיטת התובע עלות הדבקת האריחים, לא כולל האריחים עצמם, עומדת על סך של 60 ₪ למ"ר. עלות קרמיקה חדשה, כך על פי הצעת המחיר, נעה בין 60 ₪ ל - 1,200 ₪ ונראה כי העמדת שווי הקרמיקה על סך של 220 ₪ למ"ר, כפי שמשתמע מדברי השמאי, הינה עלות סבירה שלא מצאתי סיבה לחרוג ממנה. בנוסף אישר השמאי כי שטח הקיר שממנו הוסרו אריחים עומד על כ - 5 מ"ר בסה"כ, וכי שטח קירות חדר האמבטיה בכללותו עומד על כ - 20 מ"ר, כפי שנקוב בהצעת המחיר שהציג התובע. השמאי הבהיר כי ככל שלא ניתן לאתר אריחים זהים לאריחים המונחים במקום, ואשר לא נפגעו, אין מנוס מהחלפת כלל האריחים בחדר האמבטיה. התובע העיד כי חלפו כ - 12 שנים מאז בנה את ביתו ומאז הונחו האריחים בחדר האמבטיה, ובמצב דברים זה, באין ראיה לסתור, אני רואה לנכון לקבל את גירסתו כי נכון להיום לא ניתן לאתר אריחים זהים מאותה סידרה על מנת להחליף את האריחים שהוסרו על ידי שחר. ראוי לציין כאן כי סכום זה לוקח בחשבון את עלות הקרמיקה לפי הערכת השמאי ובאופן יחסי לקרמיקה שהיתה קיימת במקום, וכדבריו "במנותק מהדוח שלי - אני אומר כי מדובר ב - 280 ₪ למ"ר, כולל עלות הקרמיקה עצמה. היתה שם קרמיקה יחסית סטנדרטית." הנה כי כן אני רואה לנכון לקבל את טענות התובע לפיהן יש להחליף את האריחים בכל חדר האמבטיה, ולקבל את הערכת השמאי בנוגע לשווי העבודות, כך שאני רואה לנכון לקבוע כי לשם החלפת האריחים על התובע להוציא הוצאות בסך כולל של 6,200 ₪, כולל אריחים וכולל פירוק האריחים הקיימים והרכבת החדשים, לא כולל פינוי פסולת מן המקום. אשר לכל יתר הרכיבים קיבל השמאי למעשה את הצעת המחיר שהציג לו התובע, וקבע בהתאמה את הפיצוי ביתר הסוגיות. חיבור כלל הסכומים הנקובים בחווה"ד (בניכוי הסכומים שנקבעו להחלפת אריחי הקרמיקה ובתוספת הסכום הנקוב מעלה בגין רכיב זה) מביא למסקנה כי בהתאם להערכת השמאי מטעם הנתבעת עלות תיקון הנזקים שנגרמו בבית התובעים בגין הנזילה עומד על סך של 10,500₪, לפי ערכי שיפוי. הואיל והצעת המחיר נערכה לכאורה על ידי אביו של התובע, כך לטענתו, העוסק בתחום הבניין מזה שנים רבות, והואיל והתובע לא הציג קבלות המעידות על עלות התיקונים בפועל, לא שוכנעתי כי זכאי התובע לפיצוי בערכי כינון, והסכום הנקוב מעלה הוא סכום הפיצוי המלא בערכי שיפוי בשל כך. אין חולק כי הנתבעת פיצתה את התובע בסך של כ - 4,760 ₪, ולפיכך, בניכוי סכום זה זכאים התובעים לפיצוי בסך של 5,740 ₪. בנוסף לכל האמור ביקשו כאמור התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש, וזאת בשל העובדה שמאז חודש ינואר 2013 טרם התקבל מלוא הפיצוי, ולמעשה עד חודש אפריל 2013 לא שולם כל תשלום לכיסוי הוצאות התיקונים הנדרשים, אף לפי הערכות הנתבעת, ולמעשה נמנעה מהתובעים היכולת לבצע את התיקונים בעצמם באופן שהותירם בבית שבו חדר המקלחת אשר נועד לשמש לכאורה את ארבעת ילדיהם שבור, הרוס ואינו ניתן לשימוש במשך חודשים ארוכים. ככלל אין ביהמ"ש מעניק סעד בגין עוגמת נפש ביד קלה, ושיקול דעתו בעניין זה מחייב פסיקת פיצוי התואם את נסיבות המקרה ואת הפסיקה בכללותה בסוגייה. לאחר ששקלתי את הדברים ושמעתי את העדויות, ובמיוחד לאחר ששוכנעתי כי יש ממש בטענות התובעים בנוגע לאופן התנהלותה של שחר, שלוחתה של הנתבעת בקיום ההתחייבויות על פי הפוליסה, אני רואה לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,500 ₪. מכל האמור אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 7,240 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 17/4/13, ועד יום התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בגין ההליכים כאן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים. נזקי מיםפיצוץ בצנרת