תביעה נגד בעל צימר 1. א. לאחר שהתובעות, בדקו באתר הרשמי של מקום הנופש ולאחר שהתובעות התרשמו מהחדרים הנעימים והמקום המטופח המוצג כחוות ציירים, מקום נעים וידידותי לילדים, אישרו התובעות ביום 6.9.12 הזמנת 2 צימרים לשתי משפחות, הכוללות: 4 מבוגרים + 5 ילדים מתחת לגיל 7 (להלן:" מקום הנופש") בין התאריכים 4.10.12- 6.10.12 ושילמו בעד הזמנה זו סך של 2,800 ₪. בפועל, שונתה הזמנה זו, שכן תחילה כללה הזמנה זו את משפחת התובעת 1 ומשפחת יעיש, אך בשל סיבות רפואיות, הצטרפה משפחת התובעת 2 במקום משפחת יעיש. ב. כאשר הגיעו התובעות אל מקום הנופש, נדהמו לגלות מצב, שלא ניתן לשהות בו - הכל כפי שיפורט בקצרה להלן: א) גב' X ממקום הנופש (להלן:"גב' X"), הבטיחה למסור לתובעות חדרים חדשים ומשודרגים, אשר לא מופיעים באתר האינטרנט ושרק באחרונה החלו להתארח בהם ובסיום אותה שיחה, מסרה X את פרטי כרטיס האשראי, אך X סברה שפרטים אלה נמסרים לשם ביטחון בלבד ובתנאי שהצימרים תקינים וראויים לאירוח עם ילדים קטנים. ב) בהגיע התובעות למקום הנופש, הופתעו ונדהמו לגלות, שהצימרים החדשים והמשודרגים שהובטחו להם היו מבנים שהתגוררו בהם קודם והוסבו לחדרי אירוח ולא היו חדשים, כפי שהובטח. החדרים היו מוזנחים, לא נקיים, מלאי זבובים וקורי עכביש, עובש באמבטיה ותריס שבור במקלחת. כמו כן, אותה חצר שהוצגה כירוקה, לא הייתה אלא משטח חול ואבנים מלא עשבים וקוצים וכך גם לא היה זכר לפינת החי המובטחת והבריכה הייתה מלאה בברחשים שצפו בשמן ומלאה חול בקרקעית. ג) לאור ממצאים אלה, הביעו התובעות את הזעזוע העמוק בפני גב' X, אך כתגובה לכך היא הודיעה, שהיא לא בעלת המקום ואז ביקשו התובעות לדבר עם בעל המקום, משום שהתובעות אינן מוכנות להישאר וללון במקום כזה. גב' X סירבה לקשר בין התובעות ובין בעל המקום והודיעה לתובעות, שאם הן תעזובנה את המקום- הן תחויבנה בכרטיס האשראי שכבר היה מצוי בידה. בסופו של יום, קישרה גב' X את התובעות עם מר X אשר הציג עצמו כבעל המקום ולאחר שהתובעות הסבירו לו את מצב הצימרים - כאמור לעיל- אך מר X הנ"ל לא התייחס לטענותיהן ואף זלזל בבוטות ולא ניסה להסדיר העניין עם התובעות. ג. א) לאור השתלשלות העניינים הנ"ל ולאחר שהתובעות נוכחו לדעת, שכרטיס האשראי של X חויב בסך של 2,800 ₪ ולאחר מכן, גם נודע לתובעות, שX אינו בעל המקום אלא הנתבע - X X. (להלן:"הנתבע"), למרות שבאתר מופיעה סמדר ודני כבעלי המקום החליטו להגיש תביעה זו. ב) התובעות ניסו להסדיר העניין מחוץ לכתלי בית המשפט ומשלא עלה בידן, הגישו תביעה זו לחייב את הנתבע להשיב להן הסך של 2,800 ₪ וכן סך של 8,000 ₪ עבור עוגמת נפש. 2. הנתבע, בכתב הגנה ארוך, ביקש לדחות את תביעת התובעות, בהיותה קנטרנית, תוך רצון התובעות לעשות עושר ולא במשפט - זאת במיוחד לאור הסכום המוגזם הנתבע על ידי התובעות ובנוסף לכך מעלה הנתבע את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבע אמנם בעל המקום, אך מי שטיפל בעניין התובעות היא הגב' X, שהיא מנהלת ההזמנות והאחראית על מסירת חדרי האירוח ואת טענות כתב ההגנה, סומך הנתבע על העובדות, כפי שהובאו בפניו על ידי גב' X. קודם שהופעל המקום על ידי הנתבע, הופעל המקום על ידי הבעלים הקודמים שהיו ציירים ותפעלו במקום גם סדנאות לציורים, אך לאחר שהם עזבו את המקום עודכנו המזמינים, שסדנת הציורים אינה פועלת כחלק מהבילוי בצימרים וגם פינת החי אינה קיימת יותר והייתה זו בחירתם של הלוקחות- אם להזמין המקום- אם לאו. ב) עוד הוסבר ללקוחות, שבמקום מצויים שני צימרים נוספים, שטרם פורסמו באתר ומכל מקום, מקום הנופש נותן שירותי צימרים מזה כעשור ויותר ולא הייתה אף תלונה בקשר למקום זה. במתחם הצימרים מבוצעות מעת לעת עבודות להחזקת הנוי ובין היתר גם שדרוג הנוי והצימרים עצמם ובשל שינוי והחלפת הבעלים נעשו בתקופות הרלוונטיות שדרוגים של החדרים. כך גם הוסבר לX בעת ההזמנה, שהמקום נמצא בשדרוג וכי סדנת הציורים ופינת החי לא קיימים יותר. ג) הנתבע מציין, שבעת ההזמנה הוסבר לX, שלקוח המחליט לבטל ההזמנה, יחויב בתשלום, שכן לא ניתן לשווק את חדרי הצימרים במועד החג (כפי שהזמינו התובעות) ולכן נלקחים פרטי כרטיס האשראי בעת ההזמנה. עוד ציין הנתבע, שמרגע הגעתה של X למקום ועוד בטרם נכנסה לחדרים, היא נראתה קודרת ועצבנית ולא רגועה. היא עשתה דרכה לחדר האירוח, פתחה את דלת החדר ועוד בטרם נכנסה אליו פרצה בצעקות ובאיומים כלפי גב' X מבלי ליתן הסבר לצעקותיה, כאשר לא הייתה כל סיבה להתנהגותה של X. ד) לטענת הנתבע, החליטה X, שהמקום אינו מתאים לה עוד בטרם בדקה את איכות השירות, הריהוט והאבזור בחדר וגם לא בחנה את בריכת השחייה, אלא תוך 5 דקות קבעה, שהמקום אינו מתאים לה. לדעתו של הנתבע, היו החדרים ברמה סבירה מאוד ותואמים למה שהובטח לX בעת ההזמנה הטלפונית. מכל מקום, לתובעות הוצע לקבל החדרים, שהיא כן ראתה באתר, אך שללה כל אפשרות לשהות במקום. ב. הנתבע גם מתייחס לתמונות אשר צלמה X וטוען, שתמונות אלו אינן משקפות את המציאות, שכן הן צולמו תוך חיפוש אחר מקומות בדוחק על מנת להצדיק טענותיה המוכחשות על ידו. הנתבע גם מסביר את סיבת השיחה שניהל עומרי עם X במקום שהוא עצמו ישוחח עמה. 3. בחנתי היטב את טענות כל אחד מהצדדים, כפי שטענות אלו באות לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ובחנתי גם את חומר הראיות אשר צורף הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה ולאחר שקילת כל חומר הראיות, אני מחליט כדלקמן: א. א) אין חולק בין הצדדים על הצורה בה הוזמן הנופש על ידי X ואין גם חולק, שבתחילה הוזמנו החדרים עבור משפחת X ומשפחת יעיש, כאשר בסופו של יום הוזמנו חדרים אלה עבור משפחת X ומשפחת X ותמורת חדרים אלו שולם סך של 2,800 ₪, אשר נגבה באמצעות חיוב כרטיס האשראי של X. ב) בכתב ההגנה חוזר הנתבע שוב ושוב על הטענה בדבר הסיבה להיעדר סדנת הציורים ופינת החי, אך התובעות אינן ממקדות התביעה אך ורק על היעדר פריטים אלה, אלא על מצב החדרים שלא ניתן לשהות בהם בשל ההזנחה בטיפול בהם. ב. א) הנתבע, אשר מעלה טענות רבות בכתב ההגנה, מאשר שהוא עצמו לא היה בקשר עם מי מהתובעות והוא לא היה מעורה בקדם ההזמנה ובהזמנה עצמה וכל מה שנאמר על ידו בכתב ההגנה, הוא בעצם מה שנאמר לו על ידי גב' X, שאין ספק, שהיא הייתה הרוח הפעילה בכל הקשור בהזמנת החדרים על ידי X. ב) גם אם תמצי לומר, שהנתבע פרט את העובדות מעדות ששמע, הרי שעצם הגשת תצהיר מטעם גב' X ועצם התייצבותה בבית המשפט ומסירת עדות ואישור האמור בתצהיר מטעמה - בכל אלה, יש משום אישור ותמיכה בעובדות שהעלה הנתבע בכתב ההגנה. ג. א) התובעות לא הוכיחו, שלא ניתן היה לשהות כליל באותם חדרים, שהוצעו להן מלכתחילה או בחדרים אשר הוצעו להן כחלופה לחדרים המוזמנים. גם אם לא הוכח שהחדרים שהוצעו להן הם מהמעולים ביותר, לא הוכח, שמדובר בחדרים שאינם ברמה סבירה או בחדרים שלא ניתן לדור בהם בזמן הנופש. ב) הצילומים אשר צרפו התובעות לכתב התביעה, יכולות להצביע על חלק מהנעשה בחדרים, אך אין בתמונות אלו כדי להוכיח, האם גם בחדרים החלופיים שהוצעו להן, היה אותו מצב- עד כי לא ניתן לשהות בהן ולו לילה אחד. ד. התובעות החליטו על דעת עצמן לבטל את ההזמנה באותו יום, שהיה מיועד להתחיל בו את הנופש ובכך העמידו התובעות את הנתבע בפני עובדה, מבלי יכולת למסור חדרים אלה למאן דהוא אחר ואין לי ספק, שבעצם ביטול ההזמנה ביום ההגעה, נגרם לנתבע חסרון כיס והתובעות היו מודעות לתנאי הביטול ולכן היו צריכות גם להיות מודעות שביטול באותו יום או בימים הנקובים בתנאי ההזמנה, עשוי לגבות מהן חלק מהתשלום או התשלום כולו. ה. אין ספק שביום ההגעה לנופש (4.10.12) לא הגיעה התובעת לבדה, אלא עם בני משפחה (כולל בעלה) ולא מובן מדוע לא הביאה התובעת ולו עד אחד, אשר יאשר או יכחיש את העובדות שהעלתה על מצב החדרים, מצב הסביבה אשר מצבם היה כזה עד כי היה בלתי אפשרי לשהות שם. גם X, שהיא בעצם תובעת יחד עם X, כאשר נשאלה אם יש לה מה להוסיף - לא מצאה לנכון להוסיף על דברי X ומשכך, נותרה עדותה של X עדות יחידה מול עדותו של הנתבע ושל גב' X ומול התצהיר שהגישה גב' X ושעליו העידה בבית המשפט. 4. א. מהאמור לעיל עולה, שבעצם - התובעות לא הוכיחו, שמצב החדרים אשר הוצעו להן - הן בעת ההזמנה והן באמת שכבר הגיעו למקום והוצעו להן חדרים חלופיים לא היו בבסיסם ראויים לשהות בהם אפילו לילה אחד ואני קובע, שעצם ההחלטה לבטל את ההזמנה ביום ההגעה ממש, יש בה כדי לגרום לנתבע חסרון כיס ובמיוחד כאשר התובעות תובעות החזר של מלוא הסכום ואף תוספת של 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש. ב. הרגשתה של X בדבר מצב החדרים היא הרגשה סובייקטיבית , אשר לא לוותה על ידי עדויות נוספות, אשר יכולות להעיד שגם עבורם החדרים היו כה בלתי ראויים לשימוש. 5. א. לאור הנימוקים שפורטו לעיל ולמרות האמור לעיל ומאחר והתובעות לא מימשו את הנופש, אשר הוזמן על ידם, הגעתי למסקנה, שבמקרה זה, כשם שהחלטתי שאין להוציא את הנתבע בחסרון כיס, כך אין מקום להוציא את התובעות בחסרון כיס מלא ולכן, אני מחליט שבמקרה זה יהיה זה אך סביר וצודק - מבחינת ההכרעה בתיק זה, לחייב הנתבע להשיב לתובעות מחצית מסכום ההזמנה. ב. א) על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות - לשתיהן ביחד ו/או לכ"א מהן בנפרד- סך של 1,400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 18.4.13- ועד התשלום בפועל. ב) יתרת סכום התביעה נדחית - מחוסר הוכחה ובנסיבות אלו, אין אני מחייב צד כלשהו בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. צימרים