כשפתחה את הקופסא בה היו ארוזים גופי התאורה היא נוכחה לדעת, לטענתה, כי אינם בצבע אותו הזמינה. נאמר לתובעת על ידי הנתבע כי אין שום בעיה, וגופי התאורה יישלחו לצביעה בשנית "עד לשביעות רצונה". 3. בתאריך 20/3/13 הגיע התובע לחנות לאסוף את גופי התאורה, לאחר שהתקשרו מטעם הנתבע והודיעו כי גופי התאורה בצבע המוזמן הגיעו. כשהתובע הגיע הביתה, ראתה התובעת את גופי התאורה שנמסרו לבעלה, התובע, ונדהמה לראות, לטענתה, כי "זה צבוע בצבע הלא נכון, באיכות לא טובה". עוד באותו יום התקשרו התובעים לנתבע והודיעו לו על רצונם לבטל את העסקה, זאת משום, שלטענתם, גופי התאורה לא היו בצבע שבחרה התובעת והמנורות שסופקו היו חסרות אביזרים ולכן לא ניתן היה להתקינן. התובעים אף התקשרו לחב' האשראי באמצעותה שילמו את התמורה עבור הרכישה, כדי לבטל את העסקה, אולם הדבר לא התאפשר, משום שהנתבע לא נתן את הסכמתו לכך מאחר שהמוצרים שנרכשו עדיין היו ברשות התובעים. 4. לטענת התובעים, גם לאחר שהם החזירו את גופי התאורה ואת המנורות לנתבע, הוא סירב לבטל את העסקה ולהחזיר להם את הסכום ששילמו לו. לכן הגישו התובעים את התביעה שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסך של 33,200 ₪, שזה הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות. סכום זה כולל את החזרת הסך של 2,250 ₪ שהם שולמו לנתבע וכן הוצאות שונות ועוגמת נפש, כמפורט בסיפא של כתב התביעה. 5. לטענת הנתבע, כשהתובע קיבל לידיו את גופי התאורה הוא בדק אותם ושילם את התמורה רק לאחר שנוכח לדעת שזה הצבע שאשתו, התובעת, הזמינה. עוד נטען ע"י הנתבע, כי הוא היה מוכן להסכים לביטול העסקה, אולם בסופו של דבר לא הסכים משום שגופי התאורה לא הוחזרו באריזתם המקורית והיו עליהם שריטות. ראוי לציין שאין בכתב ההגנה וגם לא בעדותו של הנתבע, בישיבת יום 8/9/13, כל התייחסות לטענות שהעלו התובעים בהתייחס למנורות. 6. בהתאם להוראות תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"), יש לרוכש טובין מסוג הטובין שרכשו התובעים מהנתבע, זכות לבטל את העסקה בתוך 14 יום מיום קבלת הטובין, בתנאי "שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש", זאת ללא כל קשר לסיבה שבגללה מבקש הצרכן לבטל את העסקה. אף כי הדבר אינו נחוץ לצורך ההכרעה בתיק שבפני, הנני לציין כי אני מאמין לתובע שבעת לקיחת גופי התאורה מהחנות, הוא כלל לא ידע מה הצבע שבחרה התובעת ולכן אין ממש בטענת הנתבע כי בדק את גופי התאורה ומצא כי הצבע תואם את שהוזמן. במקרה שבפניי טוען הנתבע, כאמור, כי התובעים לא היו זכאים לבטל את העסקה משום שגופי התאורה לא הוחזרו באריזתם המקורית והם היו שרוטים. אשר לטענה כי גופי התאורה לא הוחזרו באריזתם המקורית - תקנה 2 הנ"ל אינה מטילה חובה על הצרכן להחזיר טובין כמו אלה שרכשו התובעים, באריזתם המקורית. כל מה שנאמר בתקנה 2 הנ"ל בהתייחס לאריזה המקורית הוא ש"החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראייה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם". אין חולקין שבמקרה שבפניי אפילו לא נטען על ידי הנתבע כי התובעים עשו שימוש בגופי התאורה ו/או במנורות. אם לא די בכך, אני מאמין לתובעת כי הנתבע סיפק את גופי התאורה כאשר הם ארוזים בשקית ניילון, כפי שרואים בצילום ת/1 וכך הם גם הוחזרו. אשר לטענה כי גופי התאורה היו שרוטים - אני מקבל את גירסת התובעת כי גופי התאורה הוחזרו כפי שנמסרו לתובעים. כאן המקום לציין שלטענת הנתבע גופי התאורה שופשפו לפני שהוא צבע אותם. לכן אם היו שריטות - ואני מסופק אם יש אמת בטענה זו. בהקשר זה ראוי לציין שהנתבע לא מצא לנכון להביא את גופי התאורה לביהמ"ש כדי להראות את השריטות - סביר להניח שהן נגרמו כתוצאה מהשפשוף. אשר על כן אני קובע כי העסקה בוטלה כדין על ידי התובעים ולכן הם זכאים להחזר הסכום ששילמו. 7. כאמור, עותרים התובעים לחייב את הנתבע לפצותם בגין הוצאות ונזקים שנגרמו להם, לטענתם, זאת בנוסף לעתירתם כי יוחזר להם הסכום ששילמו לנתבע. אתייחס להלן לכל אחד מפירטי ההוצאות והנזק לו הם טוענים. א. יום חשמלאי - לא הייתה כל הצדקה לכך שהתובעים יזכירו חשמלאי, בטרם קיבלו את גופי התאורה והמנורות. לכן אני קובע כי אינם זכאים לפיצוי בגין כך. ב. הכנת התביעה - פריט זה יילקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות משפט. אציין רק כי אין כל הצדקה לפסוק 1,000 ₪ עבור הכנת התביעה. ג. הוצאות נסיעה מבוסתן הגליל לחנות ולבית המשפט ובזבוז זמן -לאור ההתנהלות בתיק זה יש מקום לפסוק פיצוי בגין פריט זה. אני מעריך הפיצוי בסכום של 600 ₪. ד. עוגמת נפש והוצאת דיבה - כל אחד מהצדדים העלה טענות באשר להתנהגות בוטה ולא ראויה של הצד השני עת הגיעה התובעת לחנות על מנת להחזיר את גופי התאורה, והמנורות. על סמך הראיות שהובאו בפניי אינני יכול להכריע בין גרסאות הצדדים בעניין זה. כאן המקום להזכיר שעול ההוכחה מוטל על התובעים. לכן גם בגין פריט נזק זה אין לפסוק פיצוי. 7. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 2,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 18/4/13 ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 1,200 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)