פיצויים על ניתוק אינטרנט וטלפון למשך חודשיים 1. התובע, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת (להלן: "הנתבעת" ו/או "בזק") במסגרתה עתר לחייב הנתבעת בתשלום פיצויים בגין נזקים והפסדים שנגרמו לו כתוצאה מתקלה נמשכת בקו הטלפון. לטענת התובע בכתב התביעה, עקב התקלה נותק מקו הטלפון ומשירותי האינטרנט במשך כחודשיים, מיום 20.11.12 ועד לאמצע חודש ינואר 2013, ונמנע ממנו לעשות שימוש בביתו, המשמש גם כמשרדו, בקו הטלפון, בשירותי הפקסימיליה ובאינטרנט. על אף שהנתבעת הבטיחה לתקן התקלה במהרה, לא עשתה כן, ובסופו של דבר תוקנה התקלה רק כחודשיים לאחר תחילתה. על מנת לצמצם הפסדים ונזקים נאלץ התובע לעבור לשירותיה של חברת תקשורת אחרת. 2. הנתבעת, בכתב הגנתה, טוענת כי למעשה מדובר בשתי תקלות. התקלה הראשונה בקו הטלפון ובשירות האינטרנט הובאה לידיעת מוקד השירות של בזק על ידי התובע ביום 20.11.12. טכנאי הנתבעת נשלח באופן מיידי לבית התובע אך העביר את המשך הטיפול בתקלה למוקד תמיכה ואבחון נוכח היותה של התקלה מורכבת. תיקון התקלה, שהצריך תיקון וחידוש כבל מקומי, הסתיים ביום 28.11.12. טוענת הנתבעת כי ביום 1.12.12 נפתחה תקלה נוספת אצל התובע שסיבתה שיברון בתשתית הנתבעת. נטען כי מזג האוויר באותה התקופה היה גשום וסוער דבר אשר הוביל לריבוי תקלות, למעלה מ - 200 שברונות באותו האזור בלבד. בשל מזג האוויר החורפי התקשו עובדי הנתבעת לטפל בתקלות התשתית והנתבעת עמלה רבות כדי לטפל בכל התקלות גם ביחד ביעילות ובמהירות המירבית. עוד מוסיפה וטוענת הנתבעת כי ביום 5.12.12 פנו נציגיה לתובע והסבירו כי מדובר בתקלה מורכבת וכי יעשו מאמצים לתקנה בהקדם, וביום 12.12.12 הודיע נציג מטעמה לתובע כי בשל השיברון הקשה קיים קושי לתת צפי לסיום הטיפול. לטענתה, מרישומיה עולה כי רק ביום 13.1.13 פעל התובע לנייד את הקו לחברה אחרת. הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם להוראות סעיף 10 א לכללי הבזק (שירותי החברה) תשמ"ז - 1986 וזיכתה את התובע בגין הסכום היחסי של התשלום הקבוע לכל יום בו לא קיבל שירות, ובסה"כ הוחזר לתובע סך של 85 ₪. עוד טוענת הנתבעת כי עומד לה הפטור הקבוע בסעיפים 40 ו - 41 לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב - 1982, מאחריות לנזקים אשר כביכול נגרמו לתובע שכן אלו לא נבעו מפעילות מכוונת ו/או מרשלנות חמורה של הנתבעת ועובדיה. 3. הנתבעת אף הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף במסגרתה טענה הטענות שהועלו בכתב ההגנה. התובע בתגובתו לבקשה טען כי הטכנאי שהגיע לתיקון התקלה, לאחר כשלושה ימים מיום שדיווח עליה, תיקן את התקלה ואולם, תקלה זו חזרה לאחר כשלושה ימים. הנתבעת שלחה טכנאי נוסף אשר הודיע לאחר בדיקה כי מקור התקלה הינו חיצוני וכי הנתבעת תפעל לתקנו במהרה. לטענת התובע, עמד בקשר כמעט יומיומי עם מוקד השירות של הנתבעת ומעולם לא נאמר לו כי מקור הבעיה הינו שיברון. לטענתו, התקלה אירעה בסוף חודש נובמבר כאשר מזג האוויר לא היה סוער כנטען על ידי הנתבעת. טוען התובע כי לאחר המתנה מורטת עצבים של כ - 50 יום פנתה לחברת הוט על מנת להתחבר לשירותיה. לטענתו, הנזק שנגרם לו, הן הישיר והן העקיף, נגרם כתוצאה מהתרשלותה של הנתבעת ומאי יכולתה לטפל בתקלה ולתקנה בזמן סביר. 4. בדיון בפני העידו התובע בעצמו ונציגי הנתבעת מר אלון דניאל והגב' תהילה דסטה. מר דניאל העיד כי התקלה הראשונה מיום 20.11.12 אירעה, ככל הנראה, בשל קלקול באחד הזוגות בכבל, תקלה זו תוקנה ביום 28.11.12 ונסגרה. התקלה השנייה, אשר ככל הנראה אינה קשורה לתקלה הראשונה, אירעה לאחר מכן והיתה תקלה מורכבת מסוג שיברון בשל כמות גשמים עצומה שירדה באותה התקופה. הגב' דסטה טענה כי כבר ביום 12.12 הודיעו לתובע כי יש קושי לטפל בתקלה וכי אין צפי לסיומה. לטענתה, על אף זאת לא פעל התובע להקטין את נזקו אלא בחר להמתין עד לום 13.1.13 כדי לעבור לחברה אחרת. התובע העדי כי קו הטלפון וכתוצאה מכך האינטרנט היה מנותק מיום 18.11 ועד ליום 3.1. לטענתו, כבר ביום 3.1.13 ביקש לנייד את קו הטלפון לחברה אחרת ואף צירף את בקשת הניוד. עוד העיד כי באשר לטענה כי הוחזר לו חלק יחסי מהתשלום הקבוע בסך של 85 ₪ הרי שיכול ואכן הוחזר לו סכום זה. דיון והכרעה : 5. אין חולק כי התקלה בקו התקשורת אשר מנעה מהתובע ובני משפחתו לעשות שימוש בקו הטלפון ובשירותי האינטרנט נמשכה מיום 20.11.12 ועד ליום 13.1.13 ברציפות, למעט מספר בודד של ימים בהם חובר הקו לפני שנותק פעם נוספת. איני סבורה כי יש בטענת הנתבעת כי מדובר בשתי תקלות ברצף ולא בתקלה אחת כדי לשנות. מעבר לכך, וכפי שיפורט להלן, שלא הובאו כל ראיות על ידי הנתבעת באשר למהות התקלות, הרי שספק אם יש בכך כדי לשנות לתובע אשר נותק כ- 50 יום משירותי הנתבעת. זאת ועוד, לא ניתן כל הסבר על ידי הנתבעת מדוע נדרשו כשמונה ימים לתקן את התקלה הראשונה אשר לטענתה לא היתה תקלה מורכבת כתקלת השיברון אשר אירעה לאחריה, וממילא יש מקום, לטעמי, לחייב הנתבעת לפצות התובע אף באם אניח, כטענת הנתבעת, כי מדובר בשתי תקלות שאירעו ברצף. 6. בתגובתו לבקשה לסילוק התביעה על הסף טען התובע כי כי מעולם לא נאמר לו על ידי מוקד השירות כי מדובר בתקלה בשל שיברון אלא כי התקלה אירעה כתוצאה מגניבת כבלים. טענת התובע לעניין זה לא נסתרה. מעבר לכך כי נציג הנתבעת העיד בדיון כי שיברון הינו למעשה תיאור כללי של תקלה מורכבת בתשתית וכי שיברון יכול להיגרם גם כתוצאה מגניבת כבלים, לא הביאה הנתבעת כל ראיה לפיה מדובר בתקלה כתוצאה מפגעי מזג האוויר. ואולם, גם לו אניח כי אכן נגרמה התקלה כתוצאה מפגעי מזג האוויר, כטענת הנתבעת בכתב ההכנה ובהתאם לעדות נציגה בדיון, הרי שבכך לא יצאה הנתבעת ידי חובתה. אין חולק על עצם קרות התקלה וכי התקלה אינה בשליטת התובע כי אם תקלת תשתית אזורית. טענת הנתבעת לפיה התקלה אירעה בשל תנאי מזג האוויר וכי בשל תנאי מזוג האוויר נמנע מנציגי הנתבעת לפעול לתיקונה במהירות, הן בשל הקשיים בתיקון התשתית והן בשל כמות ניכרת של שברונות בעת ובעונה אחת, הינה טענת הגנה אשר הנטל להוכחתה מוטל על כתפי הנתבעת. ואולם, למעט העלאת הטענה באופן כללי בלבד לא פירטה הנתבעת וממילא אף לא טרחה להמציא אסמכתאות כלשהן לביסוס טענתה. כך למשל, לא המציאה הנתבעת את רישומיה באשר למהות התקלה, כמות השברונות באותה העת באותו האזור, הפעולות שבוצעו לצורך איתור התקלה ותיקונה וכיוצ"ב. כמו כן, הנתבעת לא המציאה כל אסמכתא להוכחת טענתה כי מדובר היה בתקופה בה מזג האוויר היה סוער וכי "ירדה כמות גשמים עצומה" כפי שהעיד נציגה בדיון. כך למשל, לא צורפה חוות דעת מטאורולוגית באשר לכמות הגשמים שירדו באותה התקופה, האם מדובר בכמות גשמים חריגה לאותה תקופה בשנה ביחס לשנים קודמות וכיוצ"ב. ודוק, התובע טען בתגובתו לבקשה לסילוק על הסף כי מזג האוויר באותה התקופה כלל לא היה סוער. על אף שהועלתה הטענה לא טרחה גם אז הנתבעת להציג ראיה לביסוס טענתה. זאת ועוד, בהעדר ראיה המעידה על מזג אוויר חריג או כזה שלא ניתן היה לצפותו הרי שיש ממש בטענת התובע כי יש בכמות השברונות הניכרת באותו האזור אשר נגרמה ממזג אוויר גשום כדי להעיד על תחזוקה ירודה של התשתיות. על אף שגם טענה זו נטענה על ידי התובע בתגובתו לבקשה לסילוק על הסף לא טרחה הנתבעת להביא כל ראיה המעידה על פעולות התחזוקה השוטפת המבוצעות על ידה. 7. למעשה, אין התובע מלין על עצם קרות התקלה כי אם על אי תיקונה בתוך זמן סביר ועל כך כי לא ידע מתי יסתיים הטיפול בה. הנתבעת טוענת כי הודיעה לתובע כי מדובר בתקלה מורכבת אשר ייקח זמן לתיקונה וכי מאוחר יותר אף הודע לתובע כי אין כל צפי למועד תיקון התקלה. נציגת הנתבעת אף טענה בדיון כי התובע בחר שלא להקטין את נזקו בכך שהמתין לתיקון התקלה ולא נייד את קו הטלפון מוקדם יותר לחברה אחרת אלא רק ביום 13.1.13. מעבר לכך כי טענה זו כלל לא נטענה בכתב ההגנה, ומעבר לכך כי התובע הציג טופס בקשת ניוד מיום 3.1.13 על אף שהניוד בפועל היה מאוחר יותר, הרי שסבורני כי מוטב וטענה זו כלל לא היתה נטענת. אין לקבל טענת הנתבעת אשר מצידה כלל לא נתנה צפי לתיקון התקלה, כי על התובע היה לפעול ולהתנתק משירותיה מוקדם יותר ומשלא עשה כן הרי שלא עמד בחובת הקטנת הנזק. זאת ועוד, כנגד טענת התובע כי מדובר בפרק זמן בלתי סביר לתיקון התקלה מסתפקת הנתבעת אך בטענה כללית כי מדובר בתקלה מורכבת וזאת מבלי לתמוך טענתה בראיה כלשהי המעידה על מורכבות התקלה, הזמן הסביר לתיקונה, ובפעולות שבוצעו לצורך תיקונה במהירות וביעילות, כטענתה. 8. אמנם, סעיף 40 לחוק התקשורת קובע כי בכפוף להוראות סעיף 41 לחוק - היינו כאשר אין מתקיימים התנאים לפטור המוחלט על פי סעיף 41 - אזי תהא אחריותו של בעל החסינות מוגבלת והוא לא יישא באחריות בנזיקין, אלא; "(1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו; (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו". בעניינו, יש לבחון האם חלה על הנתבעת אחריות על פי סעיף 40 (2) לחוק בשל "רשלנות חמורה" וכי יש מלחייב בגינה את הנתבעת לפצות את התובע בנזקיו העקיפים. ודוק, אין חולק כי הנתבעת הכירה בנזק הישיר וטענתה כי השיבה לתובע את הסכומים שגבתה ממנו, לא נסתרה. המחלוקת בענייננו נסבה על הנזק העקיף שנגרם לתובע בגין אי מתן השירות, אחריות הקמה רק במקרה של "רשלנות חמורה". 9. אמנם, כבר נפסק כי "חרף העובדה שאמצעי התקשורת הפכו להיות כלי חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, התקלות בהפעלתן הן, למרבה הצער, כמעט חלק בלתי נפרד מהן. כל עוד אין מדובר בתקלות בתדירות גבוהה, כל עוד ניתן מענה מהיר ויעיל לתקלות, אין הצדקה לכך שכל תקלה תגרור אחריה תביעה ואין הצדקה לפיצוי בגין תקלות מעין אלו". (ראה ת"ק (י-ם) 4124-09). בפסיקת בתי המשפט נקבע כי ישנן תקלות בהספקת שירותי תקשורת העשויות להצדיק פיצוי. כך למשל, מקום בו התקלה נמשכת מספר ימים מעבר לזמן סביר, תקלה החוזרת על עצמה בתדירות גבוהה באופן שמשבש את האפשרות להשתמש באמצעי התקשורת שבו נגרמה התקלה, חוסר מענה מצד חב' התקשורת, שירות רשלני או אי מתן מענה סביר לתקלות. ודוק, סעיפי החסינות אינם מקנים לספק השירות פטור מוחלט ובלתי מותנה אלא רק פטור מותנה והגבלת אחריות מסויגת כהסדר שמאזן בין הספק לבין הלקוח (תא"מ 3258-08 גיל נ. הוט טלקום שותפות מוגבלת). יישום האמור בפסיקה, כפי שפורט לעיל, עם הראיות בתיק בפני מוביל למסקנה כי ישנה הצדקה לפיצוי התובע בגין התקלה. מדובר בתקלה שנמשכה זמן רב, כמעט חודשיים ימים, ולכל הפחות בשתי תקלות רצופות כטענת הנתבעת, דבר המעיד על תקלות בתדירות גבוהה, לא ניתן מענה מהיר ויעיל לתקלה והנתבעת אף לא הביאה כל ראיות המעידות על טיפול מהיר ויעיל, על מזג אוויר חריג וכיוצ"ב, לא ניתן כל צפי על ידי הנתבעת לתיקון התקלה על מנת שהצרכן יוכל לכלכל צעדיו ואף לא הובאה כל ראיה המעידה כי לא ניתן היה לקבוע צפי לתיקון התקלה. 10. הנזק התובע טען כי נגרמו לו נזקים והפסדים בגין ניתוק קו הטלפון והאינטרנט בביתו ובמשרדו. התובע לא הביא כל ראיות להוכחת ההפסדים שנגרמו לו. גם אם לא ניתן להוכיח בדייקנות את הפסדי התובע, הרי שעל התובע היה להביא נתונים וראיות על בסיסם ניתן היה לאמוד את ההפסד שנגרם לו. משלא עשה כן, אין מקום לפצות את התובע בגין הפסדים שנגרמו לו. יחד עם זאת, יש מקום לפסוק לזכות התובע פיצוי בעיקר בגין אי הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמה לו בגין כל התקופה במהלכה נמנע ממנו ומבני ביתו לעשות שימוש בקו הטלפון ובשירותי האינטרנט. בנסיבות העניין ובכלל זה משך התקלה, אני מעמידה את הפיצוי על סך של 3,000 ₪. 11. נוכח האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 800 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)פיצוייםטלפון