1. עסקינן בתאונת דרכים מיום 20.7.12. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה ואחריות מי מהצדדים לתאונה. 2.ביום ה 28.7.13 התנהל דיון ונשמעו עדויות הצדדים. בנוסף, מטעמה של הנתבעת העידה הגב' טל. 3.על פי הנטען בכתב התביעה יצא התובע עם רכבו מחנייה בנסיעה לאחור כאשר פתאום רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") נכנס לרחוב באין כניסה ופגע ברכבו מאחור. 4. על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת נהגה באיטיות בכביש חד סטרי בכיוון התנועה המותר והבחינה בחנייה פנויה. מאחר ועסקינן ברחוב צר הייתה צריכה לבצע חנייה של הרכב תוך כדי נסיעה לאחור. עת החלה בנסיעה איטית לאחור לקראת כניסה לחנייה ובפתאומיות, רכבו של התובע התנגש ברכבה ופגע בו בצד השמאלי אחורי. 5. לנתבעות טענות לעניין הנזקים הנטענים של התובע והיקפם. 6. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה לשני הצדדים אחריות לעצם קרות התאונה וזאת מהטעמים הבאים: א. אין מחלוקת בין הצדדים לעניין מיקום התאונה וכן שעסקינן בכביש חד סטרי צר, כאשר משני צדיו חונים רכבים במאונך למדרכה (ר' נ/1). ב. אין מחלוקת בין הצדדים גם לכך שבעת קרות התאונה שני הרכבים היו במצב של נסיעה לאחור. ג. מחלוקת בין הצדדים האם הנתבעת עמדה כטענתה בסמוך למקום חנייתו של רכב התובע וביצעה נסיעה קצרה לאחור במהירות איטית בכדי להיכנס לחנייה סמוכה, או שמא נסעה הנתבעת לאחור לאורך כל אורכו של הרחוב תוך התעלמות מתמרור אין כניסה - מרחק של כ- 30 מטרים ואז פגעה ברכב התובע - כטענת התובע. ד. תקנה 45 לתקנות התעבורה קובעת: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע: (1) סיכון או פגיעה. (2) הטרדה או הפרעה" ה. הן הנתבעת והן הגב' טל העידו לכך שהנתבעת נסעה בכיוון התנועה באיטיות בכדי לחפש מקום חנייה. הנתבעת נעצרה כדי להיכנס בנסיעה לאחור לחנייה שהייתה מצד ימין שלה ושהתחילה בנסיעה איטית יצא התובע מהחנייה (ראה עמ' 3 ש' 4-7 לעדות הנתבעת בפרוטוקול הדיון ועמ' 3 ש' 22-24 לעדותה של הגב' טל). יש לציין שלמרות האמור בפרוטוקול הדיון בעדותה של הנתבעת לכך שהחנייה הייתה בצד שמאל, הציגה הנתבעת מצג בו החנייה שביקשה להיכנס אליה הייתה מצד ימין. ו. לאור היקף ההיכרות בין הגב' טל לנתבעת, הנני רואה בעדותה של הגב' טל כעדות של עד אובייקטיבי שנחזתה בעיניי כמהימנה. לפיכך, הנני מקבל בזאת את גרסתה של הנתבעת 2 לכך שעמדה עם רכבה בסמוך למקום חנייתו של רכב התובע והחלה בנסיעה איטית לאחור בכדי להיכנס לחנייה סמוכה ולא כפי שנטען על ידי התובע לכך שנסעה לאחור מקצה הרחוב תוך התעלמות מתמרור אין כניסה מרחק של 30 מטר לערך עד אשר פגעה ברכבו. ז. לאור המפורט לעיל ובהתחשב בזאת שלשני הצדדים הייתה חובה לנהוג במשנה זהירות בעת נסיעה לאחור בכדי למנוע סיכון או פגיעה, הנני רואה בשני הצדדים כאחראים באופן שווה לקרות התאונה (שיעור של 50% לכל אחד). לא מצאתי שיש דווקא לתובע חובת זהירות מוגברת ביחס לנתבעת עקב כך שיצא מחנייה, נוכח זאת ששני הרכבים היו במהלך נסיעה לאחור ואין להתעלם מכך שהנתבעת נסעה לאחור בניגוד לכיוון התנועה. ח. בכל הנוגע להיקף נזקיו של התובע - הנני מקבל את הנזקים הנטענים בחוו"ד של השמאי מטעמו אך בהתייחס לנזק לפנס האחורי הימני ועבודות החשמל וזאת על אף חלוף הזמן מיום קרות התאונה ועד למועד הבדיקה של השמאי ובהתחשב בטיעוניו של התובע לעניין הטעם לעיכוב במתן חוו"ד. ט. איני מקבל את דרישתו של התובע לפיצוי בגין עבודות צבע ועבודות מרכב כמפורט בחוות הדעת מטעמו וזאת לאור גרסתו שרכבו ניזוק מצד ימין מאחור בעוד שבתמונות שצורפו לחוו"ד השמאי מטעמו ניתן להבחין בעבודות צבע ומרכב בפגוש האחורי בחלק שאינו קשור לנזקים שנגרמו בעטיה של התאונה. י. נוכח זאת שרכבה של הנתבעת ניזוק בצדו השמאלי של הפגוש האחורי בחלקו התחתון, איני מקבל טענתה כמפורט בכתב ההגנה לכך שרכבו של התובע התנגש ברכבה - כנטען בכתב ההגנה, אלא ההיפך הוא הנכון כאשר רכבו של התובע נכנס לתוך נתיב נסיעתה לאחור והיא זו אשר פגעה בפינה הימנית אחורית של רכב התובע. כמו כן, מקובלת עליי טענת התובע לכך שבעת נסיעה לאחור נסע רכבו בשיפוע לכיוון הכביש כך שחלקו האחורי היה נמוך, דבר אשר מתיישב עם מיקום הנזקים בשני הרכבים. 7. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 860 ₪ (מחצית מעלות התיקון של הפנס ועבודות החשמל ומחצית משכ"ט שמאי בצירוף מע"מ). הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 8. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 300 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 9. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. פגיעת רכברכבתאונת דרכיםתאונה מאחורנזק לרכב