תיקון מס' 40 משנת 2008 לחוק התקשורת - הוגבלה האפשרות של מפרסמים לשלוח דברי פרסומת

על-פי תיקון מס' 40 משנת 2008 לחוק התקשורת הוגבלה האפשרות של מפרסמים לשלוח דברי פרסומת, בין השאר, גם באמצעות הדואר האלקטרוני. הערך המוגן על ידי ההגבלה הוא , זכותו של אזרח שלא להיות חשוף בעל כורחו לכמויות גדולות של פרסומים. החוק יצר איזון מסוים, בין זכותו זו של האזרח , לבין זכויותיהם של המפרסמים. איזון המתבטא, בין השאר, בכך, שיש בידי אזרח שאיננו מעוניין בקבלת פרסומים - להודיע על כך - ומשהודיע על סירובו לקבל הפרסומים - המפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת לאותו אזרח, רק בהתקיים תנאים מסויימים . (ראו: ס' 30א'(ג) לחוק התקשורת). עניינה של תביעה זו היא בפרסומים שונים שהתובע קיבל חרף הודעה שמסר על אי רצונו לקבלם. לכאורה, ורק לכאורה, מדובר בתביעה קטנונית, שלא לומר קנטרנית . הנזק הנגרם לאזרח מקבלת פרסומים בכמות קטנה מאוד - הוא נזק אפסי ולכן, קשה להבין את המניע להגשת התביעה. מצד שני, לתביעה יש גם פן עקרוני והוא : כאמור, זכותו של האזרח שלא לקבל דברי פרסומת בניגוד לרצונו. אין זה מיותר לומר, שהחוק איננו מחייב מי שקיבל הודעה פרסומית בניגוד לרצונו להוכיח, שנגרם לו נזק כתוצאה מקבלת הודעה זו. 3. ביום 28/5/2011 התובע (להלן גם: "סומך") התקשר עם הנתבעת (להלן: "הוט מובייל" ), בהסכם לקבלת שירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד) . על פי ההסכם שצורף לכתב התביעה, התובע אישר ל"הוט מובייל" לשלוח אליו את החשבוניות החודשיות באמצעות הדואר האלקטרוני, "האי-מייל" . 4. באותו הסכם שעליו חתם התובע צוין גם כי: "..hot mobile רשאית להשתמש בפרטים שנמסרו לה ושבחזקתה לצורך משלוח דברי פרסומת מטעמה , אלא אם הודעתי לה אחרת". 5. החל מחודש אוגוסט 2012 ועד לחודש נובמבר 2012 , שלחה "הוט מובייל" את החשבונית החודשית לכתובת הדואר האלקטרוני של התובע. אל החשבוניות שנשלחו, צורפה גם הודעת פרסומת. הפרסומת התייחסה למבצעים המוצעים ללקוחות "הוט מובייל" והנוגעים לתחום עיסוקה- שירותי טלפון בחו"ל . 6. זה המקום לציין כי, דבר הפרסומת הוטבע על גבי דפי החשבונית החודשית ולא נשלח בהודעה נפרדת. מדובר בתוכן פרסומי שצורף לחשבונית החודשית והיווה את העמוד האחרון של החשבונית. 7. ביום 13/12/2013 נשלחה אל התובע הודעת דואר אלקטרוני שכותרתה היתה : "פרסומת- חדש IPHONE5 ב hot mobile". הודעת הדואר האלקטרוני כללה הצעה לרכוש מכשיר טלפון מסוג אייפון 5 מחברת "הוט מובייל". בתחתית ההודעה צוין: "במידה ואינך מעוניין להמשיך ולקבל דיוור מסוג זה יש להשיב בדואר חוזר לכתובת הבאה: remove@hotmobile.co.il". לציין כי, זוהי הודעת הדואר האלקטרוני היחידה שלא כללה חשבונית חודשית, אלא נועדה כולה לצורך פרסומי, כפי שגם צוין בכותרת ההודעה. 8. ביום 15/12/2012 , התובע השיב בהודעת דואר אלקטרוני לכתובת המייל שצוינה לעיל, ובה ביקש: "נא לא לשלוח אליי פרסומת מכל מין וסוג שהוא בעתיד". 9. ביום 30/12/2012 וכן בחודשים ינואר- פברואר- ומרץ 2012 , נשלחו החשבוניות החודשיות אל כתובת הדואר האלקטרוני של התובע. כמו בחודשים הקודמים, גם חשבוניות אלו כללו, בדף האחרון שצורף להן, תוכן פרסומי מאת "הוט מובייל". טענות הצדדים בקצרה- 10. התובע טען, כי עצם שליחת דברי הפרסומת לדואר האלקטרוני שלו, על ידי "הוט מובייל" מהווה הפרה של ס' 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים) , תשמ"ב- 1928 . לטענתו, משהודיע על סירובו לקבל תוכן פרסומי כדין- אסור היה לה, ל"הוט מובייל", להמשיך ולשלוח אליו תוכן פרסומי נוסף. 11. התובע כלל בכתב תביעתו שש הודעות פרסומת שנשלחו אליו, החל מחודשים אוגוסט ועד לחודש מרץ 2012. התובע דרש פיצוי בסכום של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת שנשלחה אליו. 12. הנתבעת טענה, כי שילוב פרסומות בחשבוניות החודשיות, הנו דבר שנעשה בשגרה והוא מותר על פי רישיון שניתן לנתבעת ממשרד התקשורת למען שידורי רדיו טלפון נייד (רט"ן). 13. הנתבעת טענה עוד, כי התובע הסכים מפורשות, בהסכם שנערך עמו לכך, שחברת "הוט מובייל" תשלח אליו הודעות פרסומיות, ושמהרגע שבו שלח את בקשת "ההסרה" בדואר האלקטרוני- שליחת הפרסומות כגון זו שנשלחה אליו ביום 13/12/2013- אכן פסקה. עוד נטען, כי הפרסומות שצורפו לחשבוניות החודשיות מתייחסות למוצר, או שירות מסוג דומה למוצר או לשירות שמספקת חברת "הוט מובייל" לתובע ע"פ ההתקשרות עמו, ולכן הפרסומות האלו- מותרות . דיון והכרעה- 14. ס' 30 א' (א) מגדיר "דבר פרסומת" , כך: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". 15. הפרסומות שנשלחו אל התובע היו, הצעות לחבילת שיחות לשוהים בחו"ל, אשר צורפו לחשבונית החודשית של התובע . ההודעה הפרסומית הנפרדת עניינה, הצעה לרכוש מכשיר אייפון 5 מחברת "הוט מובייל". אין מחלוקת על כך, שהתכנים עליהם מלין התובע בתביעתו מהווים דבר פרסומת, כהגדרתו בחוק. 16. ס' 30א'(ב) לחוק קובע, כי: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען ,בכתב לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...." 17. אין מחלוקת על כך, שבאופן היסטורי, התובע נתן את הסכמתו המפורשת ובכתב לכך, שחברת "הוט מובייל" תוכל לשלוח אליו חומר פרסומי. הדברים נכתבו מפורשות בהסכם עליו חתם התובע וכפי שצוטט שם. ההודעה על סירוב לקבל פרסומות מכל סוג ומין שהוא, נשלחה על ידי התובע רק ביום 15/12/2012, ובתגובה למסר הפרסומי שנשלח אליו במנותק מהחשבונית החודשית (הכוונה הנה להודעת הפרסומת מיום 13/12/2012. לאחר ההודעה הנ"ל, כל המסרים הפרסומיים היו רק כאלה שצורפו לחשבונית החודשית של התובע . 18. נשאלת השאלה - האם ההודעה ששלח התובע, בקשר לכך שהוא אינו מוכן לקבל פרסומות מכל סוג ומין שהוא- מחייבת את "הוט מובייל" להפסיק ולצרף לחשבונית החודשית הודעות פרסומת, או שמא הודעתו מחייבת את "הוט מובייל", להפסיק ולשלוח לתובע רק הודעות שמטרתן היחידה הנה פרסומית? 19. "הוט מובייל" טענה, כי צירוף הודעות פרסומת לחשבונית החודשית הינה דבר שבשגרה, אשר מותר על פי דין בהסתמך על "רשיון כללי לחברת "הוט מובייל" בע"מ למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) . סקירה נרחבת של הרשיון על פרקיו הביאה אותי לכלל ספק, אם זכות כזו בכלל קיימת. הזכות של "הוט מובייל" לשלוח חומר פרסומי אל התובע נובעת מכך, שהתובע הרשה לה לעשות כן, בהסכם שנכרת עמו כאמור. משהודיע התובע כי הוא מסרב לקבל הודעת פרסומת מכל סוג ומין שהוא- הזכות שניתנה ל"הוט מובייל" לשלוח אל התובע גם פרסומות המצורפות אל החשבונית החודשית באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני- פקעה, ומשהמשיכה לעשות כן- הפרה את האמור בחוק התקשורת. 20. לגבי טענתה של "הוט מובייל" לפיה, היא זוכה להגנה הקבועה בחוק בשל כך שהפרסומות שנשלחו אל התובע מתייחסות רק לאותו סוג של מוצר ו/או שירותים שהתובע מקבל ממנה מעצם ההתקשרות עמו- אינה עולה בקנה אחד עם התנאים המצטברים לכך שהגנה זו על פי האמור בס' 30א'(ג) לחוק התקשורת- תתקיים. מאחר והתובע הודיע על סירובו לקבל דברי פרסומת מכל סוג שהוא, ו"הוט מובייל" המשיכה בכל זאת, לשלוח אליו דברי פרסומת כאמור- אין היא זכאית לחסות תחת הגנת הסעיף בחוק. 21. מכל המקובץ עולה כי, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, כך, שכל ההודעות הפרסומיות שנמסרו לתובע - החל מהודעת הסירוב ששלח - קרי החל מיום 15/12/2012- הנן בגדר הפרת חוק התקשורת. לעניין הפיצוי הכספי : 22. דינן של הודעות פרסומיות שמועברות באמצעות הדואר האלקטרוני- אינן כדין הודעות שנשלחות באמצעות "מסרונים" או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, כאשר אלו האחרונות, עלולות להפריע את מנוחתו של התובע בכל עת ובכל מקום. גם דינן של שש הודעות פרסומיות המועברות דרך תיבת הדואר האלקטרוני, בצמוד לחשבוניות החודשיות, אינן כדין עשרות או מאות הודעות שנשלחות לצרכן בכל אמצעי שהוא. 23. בהתחשב בכך, שרק ההודעות שנשלחו אל התובע לאחר יום 15/12/2012 הנן הודעות אשר מהוות הפרה של האמור בחוק התקשורת ולאור העובדה שמספרן של ההודעות הנו מועט יחסית, וגם הנפח שלהן קטן - אני קובע כי חברת "הוט מובייל", הנתבעת, תשלם לתובע סך של 800 ₪. עוד אני קובע, כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 200 ₪ בלבד. מיסיםפרסומתתקשורת