בעקבות פרסום אודות קופה שראתה התובעת באתר האינטרנט של הנתבעת, ביקשה התובעת לרכוש קופה זו עקב הפונקציות הרבות אותה היא מספקת לבעל עסק ובחודש פברואר 2011 חתמה התובעת על הזמנת מכירה עם הנתבעת לקבלת קופה עם מסך מגע לעסק והתובעת שילמה בעד הקופה סך של 8,120 ₪. (להלן:"הקופה"). ב) לטענת התובעת, היא רכשה הקופה כחלק מהבטחות הספק, שישנה תוכנה לשירותי דואר, ביצוע משיכת מזומנים, תשלום ארנונה ועוד - שירותים אותם יכלה התובעת להעניק ללקוחותיה - מה עוד, שבמקום הימצא עסקה של התובעת לא היה קיים סניף דואר ו/או בנק ו/או כל עסק אחר שהיה מסוגל לספק ללקוחותיו השירותים הנ"ל. ג) עקב ההבטחות הנ"ל, פרסמה התובעת, שבמקום עסקה יפעלו השירותים הנ"ל, ברם, שירותים אלו לא סופקו מהנתבעת ולכן - לטענת התובעת- נגרם לה אובדן הכנסה משמעותי, אשר היווה גורם משמעותי לסגירת העסק. ב. הבטחות הנתבעת, גרמו לתובעת להטעות את לקוחותיה ולפגיעה בשמה הטוב לאור העובדה, שהיא פרסמה את השירותים שהובטחו, כאשר בסופו של יום לא סופקו השירותים הנ"ל. לכן, לאור הטענות הנ"ל של התובעת ומאחר והיא רואה בהבטחות הנתבעת הטעיית הצרכן, הגישה התובעת תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסך של 17,000 ₪ - זאת עקב החזרת הקופה, אובדן הכנסה והוצאות מיותרות. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבוקש לדחות את תביעת התובעת, בהיותה קנטרנית וטורדנית ונעדרת עילה, משום שהתובעת קיבלה מבוקשה, אך לאחר שביקשו והתחננו בפני הנתבעת להחזיר הקופה, משום שאין להם כסף, הסכים נציג הנתבעת - לפנים משורת הדין- ליתן בידי התובעת שיק ע"ס 1,500 ₪. בנוסף לטענה כללית זו, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) התובעת השתהתה עם הגשת התביעה. לטענת הנתבעת, בוצעה העסקה בבית התובעת ולקופה הנ"ל אכן הייתה תוכנה, אך בעת רכישת הקופה הובהר לתובעת, שאותם שירותים המוזכרים על ידה, ניתנים על ידי צד ג' וכל שעל הנתבעת לעשות הוא, להפנות את הלוקחות לאותו צד ג' ובכך מסתיים תפקידה. עוד ציינה הנתבעת, שהתובעת מעולם לא ביקשה השירותים הנ"ל. ב) התובעת פרסמה מתן השירותים עוד בטרם קבלה אותם ובפרסום מוקדם זה יצרה התובעת עצמה מצג שווא ללקוחותיה. 3. התביעה הוגשה אמנם על ידי הגב' אפרתי יעקב, ברם בדיון עצמו נטענו טענות התביעה על ידי בעלה מר איתן יעקבי (להלן:" מר יעקבי") והתובעת עצמה לא העידה כלל. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט שדין התביעה להידחות- זאת מהנימוקים הבאים: א. א) התובעת לא צרפה אף מסמך לכתב התביעה על מנת להציג בפני בית המשפט את תנאי ההתקשרות וכל שצרפה לכתב התביעה היא "הזמנת מכירה", שגם הוגשה במהלך הדיון וסומנה ת/2. ב) כפי שעולה מעובדות כתב התביעה ומהזמנת הרכישה, רכשה התובעת את הקופה ביום 28.2.11 ולא הוצגה פנייה כלשהי מהתובעת אל הנתבעת על היעדר אותם נתונים או היעדר אותם שירותים, שלדבריה הובטחו לה בטרם נמכרה הקופה. ממסמכים שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה עולה, שהפנייה הראשונה של עו"ד מטעם התובעת אל הנתבעת הייתה ביום 7.4.13 ג) למעשה, לטענתו של מר יעקבי, הוא זה אשר חתם על הזמנת המכירה ובחתימה זו הוא מאשר שהוא קרא והבין את נוסח ההסכם שמעבר לדף ולא יהיו לו כל טענות בעתיד לגבי אותו הסכם. (ראה עדות מר יעקבי בעמ' 3 לפ',ש' 1- 2). בסעיף 1 לתנאי ההתקשרות (נספח ג' לכתב ההגנה) הצהיר המזמין, שקיבל לרשותו את המוצר לאחר שראה ובדק אותו ומצא אותו מתאים למטרותיו ותוכניותיו העסקיות. אם התובעת הגיעה למסקנה, שאין המוצר מתאים למטרותיה, הייתה חייבת לפנות אל הנתבעת סמוך לאחר רכישת המוצר או תוך זמן סביר, אך אין זה סביר שהתובעת תרכוש מוצר בחודש פברואר 2011 ותפנה לראשונה בכתב אל הנתבעת בחודש אפריל 2013- מספר ימים לפני הגשת תביעה זו. ב. א) אם אכן, המוצר לא התאים למטרות עסקה של התובעת ואם למוצר לא היו אותן תכונות אשר הובטחו - הרי שעמדה לה זכות הביטול בהתאם להוראות חוק המכר, התשכ"ח- 1968, אך זכות ביטול זו אפשרית אם הלקוח ממלא אחר הוראות סעיפים 13, 14 לחוק המכר ובמקרה זה, לא הוכח בפני בית המשפט, שהתובעת עשתה פעולה כלשהי שיש בה כדי להעניק לה זכות הביטול. ב) אין חולק בין הצדדים, שבשלב מסוים ולאחר פניית התובעת או מר יעקבי, הוחזר לתובעת או למר יעקבי סך של 1,500 ₪ ובעצם ההסכמה לקבל הסך הנ"ל אות וסימן הוא, שבכך ראתה התובעת או מר יעקב את סיום פרק העסקה בגין מוצר זה. סכום זה הוחזר לתובעת או למר יעקבי עוד בשנת 2012 ולא הוכח בפני, שהתובעת או מי מטעמה הסכימה לקבל הסך הנ"ל תוך הסתייגות מסוימת. (ראה החשבונית שצורפה לכתב ההגנה כנספח ב'). ג) לגבי החזרת הקופה, מאשר מר יעקבי, שהוא ניסה למכור את הקופה למאן דהוא אחר, אך משלא עלה הדבר בידו, הוא פנה לנתבעת וביקש להזדכות על הקופה. בפנייה זו, ניתן לראות את בקשתו של מר יעקבי כבקשה לבטל את העסקה, אך היות והקופה כבר הייתה בשימוש במשך שנה, הסכים מר יעקבי לקבל השיק על הסך הנ"ל ובכך - בעצם- בוצע ביטול העסקה. (ראה עדות מר יעקבי בעמ' 3 לפ',ש' 15- 19). ג. א) בתביעה זו תובעת התובעת סך של 17,000 ₪, עקב החזרת הקופה, אובדן הכנסה בעסק ומגוף התביעה עולה גם, שהתובעת מבקשת פיצוי גם עבור פגיעה בשם הטוב. התובעת כלל לא הוכיחה את הסכום הנתבע והסכום נרשם כך על דרך הסתם. ב) למרות שמר יעקבי הסכים לקבל שיק ע"ס 1,500 ₪ ובכך "לסגור" את הזיכוי עבור החזרת הקופה, ביקש מר יעקבי מבית המשפט, שבית המשפט יחליט מה שווי הקופה לאחר חלוף שנה. כיצד מבקש מר יעקבי מבית המשפט לעשות מלאכתו שלו? על התובעת היה להוכיח מה שווי הקופה ביום בו הוחזרה בהתחשב בשימוש שנעשה בה ומעבר לכך, הרי הוסכם על ידי הצדדים, שהשווי הוא הסכום שהוחזר בפועל למר יעקבי ומדוע יש לעורר זאת מחדש לאחר שכבר הוסכם על ההחזר הנ"ל? (ראה דברי מר יעקבי בעמ' 3 לפ',ש' 22- 23). ג) תובע המגיש תביעה לבית המשפט, חייב להוכיח את הסעד המבוקש ואת העובדות המצדיקות קבלת הסעד, שכן התובע הינו בבחינת המוציא מחברו, אך במקרה זה, לא הוכיחה התובעת כלל הפסד הכנסה שהוא תוצאה ישירה מהמוצר שסופק על ידי הנתבעת ולא הוכיחה הפסד הכנסה כלל בתקופה הרלוונטית. החישוב אותו ערך מר יעקבי בבית המשפט על מנת להגיע לסכום הפסד של 9,288 ₪, אזי בעניין זה עלי לציין שניים אלה: ראשית, חישוב זה כלל לא מופיע בכתב התביעה, שכן בכתב התביעה אין כלל פירוט כיצד הגיעה התובעת לסכום של 17,000 ₪ ושנית, גם בבית המשפט לא הוכיחה התובעת את אותו חישוב שערך מר יעקבי. נראה לבית המשפט, שגם מר יעקבי לא ידע מדוע ערך את החישוב כפי שערך, משום שבתשובה לשאלה, כיצד יוכיח חישוב זה, השיב מר יעקבי: "זה משהו שהייתי יכול להוכיח.. אם הוא היה קיים. אני יכול להגיד מבחינת התנועה שהייתה באזור" (עמ' 3 לפ',ש' 22- 24 וש' 27- 30). ד) כמו כן, לא הוכיחה התובעת מה פגיעה נגרמה לה בשמה הטוב כתוצאה מאי יכולת להשתמש במוצר ובעצם, לא הוכח שהתובעת או מי מטעמה פרסם ברבים את השירותים שהיא עומדת להעניק ללקוחות בעקבות רכישת הקופה, התובעת לא הוכיחה שלא השתמשה כלל במוצר ואם לא השתמשה במוצר, היא לא הוכיחה הקשר הישיר בין טיב המוצר ובין סיבת סגירת עסקה של התובעת. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובעת. למעשה, על פי התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב התובעת בהוצאות, ברם בהתחשב בנסיבות סגירת העסק ובנסיבות האחרות שהועלו על ידי הצדדים, החלטתי שלא לחייב התובעת בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מחשבים ואינטרנטצרכנותהטעיית צרכניםהטעיהפרסוםפרסום מטעהדיני אינטרנט