טוענת כי נאלצה לשלם את הפרמיה החסרה כדי לבדוק את זכאותה לפיצוי על פי הפוליסה לכתב התביעה צורף כנספח ד' אישור תשלום פרמיה מיום 17.12.12 המתייחס לתקופה מיום 1.7.12 עד 17.12.12 . הנתבעת טוענת כי הוסבר לתובעת שלא תוכל לקבל פיצוי בכל מקרה כיוון שהאירוע לו היא טוענת התרחש בתקופה בה לא היתה פוליסה בתוקף . נטען כי נאמר לתובעת שיש חוב ואז מסרה הנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלה לשם הסדרת החוב . לטענת הנתבעת לאחר הסדרת החוב הוקמה לתובעת פוליסה חדשה שתחילתה ביום 17.12.12 . למען הזהירות טוענת הנתבעת כי התובעת לא המציאה כל ראיה אודות הקשר בין ההצפה הנטענת של הגיר לבין הנזק המפורט בחשבונית . 9. סעיף 15 (א) לחוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981 קובע דין מיוחד לגבי ביטול הפוליסה מחמת פיגור בתשלום דמי הביטוח לפיו : " לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם וגם לא שולמו תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם , רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן ." מדובר בהוראה צרכנית שתכליתה למנוע מקרה של ביטול הפוליסה בשל רישול או שכחה של בעל הפוליסה שאין לו כל כוונה לבטלה . המבטח אינו רשאי לשלוח את הודעת הביטול בטרם חלפה תקופת הארכה הראשונה בת 15 הימים . כאשר המבטח אינו מקפיד על קיום הוראת החוק ככתבה וכלשונה , הפוליסה אינה מתבטלת והמבוטח זכאי לקבל פיצוי על פי הפוליסה למרות שלא שילם את הפרמיה במועדה . ע"א ( מחוזי ת"א) 2612/01 אזולאי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ , פורסם במאגרים . 10. במקרה דנן הנתבעת לא קיימה את הוראות ס' 15(א) במלואן שכן הפוליסה בוטלה כבר ביום 19.11.12 , 15 ימים בלבד לאחר משלוח ההתראה לפני ביטול שנושאת תאריך 28.10.12 אך נשלחה בפועל רק ביום 4.11.12 . 11. גרסת התובעת לגבי אופן התרחשות הנזק לא נסתרה . אומנם החשבונית שצורפה לתביעה אינה מציינת במפורש כי מדובר בנזקים שנגרמו בעקבות הצפת הגיר במי גשם . עם זאת , התובעת מסרה גרסה מפורטת בענין זה בכתב התביעה . לגרסה זו נמצא עיגון חלקי בחשבונית הכוללת חיוב בגין בדיקה ע"י לקסיה ואיתור תקלה . הנתבעת לא הציגה מסמך כלשהו ממנו עולה כי בזמן אמת נדחתה התביעה גם בשל העדר אירוע ביטוחי בהתאם לפוליסה . לפיכך , אני מעדיף את גרסת התובעת לפיה תביעתה נדחתה על הסף בשל העדר פוליסה בתוקף , מבלי לבדוק את הגרסה לגופה . 12. התובעת תבעה החזר של עלות התיקון כמפורט בחשבונית בסך של 9,650 ₪ וכן 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש . בנסיבותיו של תיק זה אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש . התובעת תרמה להשתלשלות העניינים בכך שמסרה כתובת שאינה שלה . גם בדיון עצמו הרבתה התובעת לצעוק והקשתה על ניהול הדיון . 13. לאור התוצאה ולאור נימוקי פסק הדין מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובעת בסך של 350 ₪. 14. לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 10,000 ₪ . סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל . על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו . פוליסהפיצוייםפרמיה