לתובעת היו שני עדים אשר לא התייצבו להעיד בבית המשפט, אלא מסרו הצהרות בכתב בלבד - הצהרות אשר צורפו לכתב התביעה- אך, כפי שעולה מטענות הנתבעת, גם לה היה עד - הוא אביה- וגם הוא לא הובא להעיד היכן הוא היה באותו יום ובאותה שעה והאם הוא חנה באותו מקום- אם לאו. באשר לעדי התובעת, עלי לציין, שהתובעת אכן הגישה בקשה לבית המשפט להזמין העדים, ברם בקשה זו לא הובאה לידיעתי ולכן לא ניתנה החלטה בנדון. (ראה הבקשה מיום 30.4.13). ד. באשר לעדות הנתבעת בדבר הנוהג ברכבה, על כך ישנן סתירות מהותיות בעדותה, כפי שיובאו להלן: א) בכתב ההגנה, לא ציינה כלל הנתבעת, אם היא נהגה ברכב ביום האירוע או אביה. ב) בעדותה בבית המשפט אומרת הנתבעת: "אני בעלת הרכב. אבא שלי נהג ברכב", אך בהמשך מעידה הנתבעת כך:" ..אבא שלי באותו יום לא יצא מהבית" - כך אמרה הנתבעת, למרות שהיא מציינת את העובדה, שהיא לא גרה עם אבא שלה. ואם היא לא גרה עמו, כיצד יכולה היא לדעת אם הוא יצא- אם לאו.(עמ' 2 לפ', 12 וש' 18- 19). בהמשך מתברר, שאבא שלה כן יצא באותו יום מהבית, שכן לאחר שהתובעת צלצלה אליה בקשר לאירוע, השיבה הנתבעת:" כן זה אבא שלי נהג". ואם לא די בכך, מוסיפת הנתבעת ואומרת, שאביה לא היה לבד, אלא הייתה עמו עוד מישהי וגם "המישהי" לא הובאה להעיד על נסיבות המקרה. (שם, עמ' 17 ואילך). ג) הנתבעת אף מציינת, שהיא שאלה את אביה האם הוא פגע ברכב כלשהו והוא השיב בשלילה. כמו כן, מוסיפה הנתבעת ואומרת, שאם מישהו פוגע הוא מרגיש מכה ואביה ומישהי שהייתה עמו ברכב לא שמעו את המכה. אין להוציא מכלל אפשרות, שאכן אביה ומי שהייתה עמו ברכב לא שמעו את המכה, משום שמתברר, שהמכה לא הייתה ממש חזקה ולכן גם לא נגרם נזק בסכום גבוה, אך אין בעובדה שמישהו לא שמע, כדי לשלול את הפגיעה עצמה - כפי שאירע במקרה זה. ד) הנתבעת גם ניסתה להציג מצב, שבשעה שנקבה התובעת כשעת האירוע, לא היה אביה באותו מקום וכראיה לכך, הציגה מסמך המצביע על כך, שביום האירוע בין השעות 17.00- 17.30 היה אביה בטיפול שיניים ובשעה 18.30 ביקרה האישה שהייתה במכונית הנתבעת במרפאה (נ/2), אך שעת האירוע כפי שציינה התובעת הייתה 18.00 ולכן, לא נשללת האפשרות שלאחר הטיפול של אבי הנתבעת חנה אביה ונצמד יתר על המידה לרכב התובעת. (ראה נ/1). 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל ומאחר וקבלתי את גרסת התובעת כגרסה שאמינה עלי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הסך של 700 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 24.4.13 - ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. עדיםדיון