עקף רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה ובכך גרם סיכון לרכב אחר, עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה. הנאשם כפר בביצוע העבירה המיוחסת לו. בישיבת ההקראה טען כי ביצע את העקיפה בצורה בטוחה ורק לאחר ששלים את העקיפה ראה רכב שמגיע מולו במרחק של 150-200 מ'. הנאשם כפר בגרימת סיכון לרכב אחר. מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה והוגשו המסמכים שרשמו. ע.ת.1, פקד עוזי שמר, רשם מזכר וסקיצה (ת/1). כמפורט בת/1, נסע העד בניידת משטרה סמויה ביחד עם ע.ת.2 שנהג בניידת. העד הבחין במשאית בה נהג הנאשם, משאית ארוכה המבצעת עקיפה של רכב פול טריילר בקו קטעים. במקביל לעקיפה הגיע רכב ממול ונאלץ לרדת כולו לשול על מנת למנוע תאונה. העד צעק לע.ת.2 " תראה את העקיפה המסוכנת הזו ". העד תיאר את תנאי הדרך, הכביש רטוב וגשם קל ירד. הכביש תקין וקיים שול רחב מאספלט. הניידת נסעה אחרי המשאית ועצרה אותה תוך שמירת קשר עין אתה. העד תיאר את נסיבות העקיפה גם בסקיצה שצירף למזכר ולפיה, הרכב הגיע ממול לנאשם סטה שמאלה לשול בזמן שהנאשם היה במקביל לרכב הפול טריילר הנעקף על ידו ובמצב שהוא חוסם את נתיב נסיעת הרכב הנוסע מולו. על פי הסקיצה ועדות העד, בוצעה העקיפה לפני עקומה בדרך. העד הוסיף ואמר בעדותו בית המשפט : "המשאית יצאה לעקיפה של פול טריילר. המשאית נסעה לאט קשה לה לעקוף כי זה לא רכב פרטי. רכב שהגיע ממול בעקומה הופתע וירד לשול ". (עמוד 2 שו' 3-4). העד אישר את האפשרות כי הנאשם לא יכול היה להבחין ברכב שהגיע מולו בעת שהתחיל את העקיפה. העד שב והדגיש כי הרכב שהגיע ממול סטה על מנת להיפגע מפגיעה, מהתנגשות חזיתית. ע.ת.2, רס"מ עואד ראיד, רשם הזמנה לדין(ת/2) וסקיצה(ת/3). העד נהג בניידת ופירט בת/1 כי הנאשם עקף משאית פול טריילר שנסעה לפניו. מזג האוויר היה גשום והעקיפה בוצעה לפני עקומה שמאלה בכביש. רכב מסחרי שנסע ממול נאלץ לרדת לשול כדי למנוע תאונה. נשמר קשר עין עם המשאית עד לעצירה. בת/3 הדגים העד את נסיבות העקיפה כאשר הרכב שמגיע ממול נמצא בסטייה שמאלה לעבר השול בעת שהנאשם נמצא עדיין במהלך העקיפה, במקביל לרכב הנעקף. העד לא ידע להעריך מרחקים על פי המסומן בסקיצה אך אמר : "אני ראיתי אותו יורד לשול הם היו די קרובים אם הוא לא היה יורד הם היו מתנגשים " (עמוד 5 שו' 15-16). לגבי רוחב השול בכיוון נסיעת הרכב שהגיע ממול העיד כי רוחבו בין חצי מטר למטר. העד העיד כי מהירות נסיעת הנאשם הייתה אטית. תגובת הנאשם לעדים הייתה : "אם היית במקומי היית עושה יותר מזה. יש לי כאבי בטן" (ת/2). הנאשם העיד להגנתו ואמר, " אחרי שחזרתי לנתיב שלי בא אוטו ממול. אני עשיתי עקיפה נכונה " (עמוד 7 שו' 19). הוא נעצר על ידי הניידת לאחר 2-3 דקות, במרחק של 500-700 מ' מהמקום. הנאשם העיד כי עקף משאית עם גרור שהיה עמוס ונסע במהירות של 10 קמ"ש. הרכב שהגיע ממול היה במרחק של 300 מ' ממנו והנאשם הבחין בו במרחק זה בעת שכבר השלים את העקיפה וחזר לנתיב נסיעתו. הרכב שהגיע ממול המשיך בנסיעה באופן רגיל. השול במקום צר, ברוחב של חצי מטר עד מטר, ולו היה הרכב סוטה לשול הוא היה מתהפך לתעלה שבצד הדרך. המשאית הנעקפת נסעה ככל שניתן היה בשול. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט שוכנעתי כי הוכחו בפני עובדות כתב האישום מעבר לספק סביר, וזאת מנימוקים אלה : אין מחלוקת כי הנאשם יצא לעקיפה בקו קטעים. אין מחלוקת כי הנאשם נהג במשאית ועקף משאית עם גרור (פול טריילר). המחלוקת הינה האם העקיפה בוצעה באופן המסכן כלי רכב אחרים. אני נותנת אמון בגרסת התביעה כפי שבאה לידי ביטוי בעדויות עדי התביעה, במזכרים שרשמו ובסקיצות שערכו במועד העבירה. הנסיבות המתוארות על ידי שני עדי התביעה מהוות ראיה לכך שהנאשם עקף בדרך לא פנויה תוך סיכון כלי רכב שהגיע מולו. שני עדי התביעה נסעו אחרי הנאשם בניידת סמויה כשאין ביניהם לבין רכב הנאשם רכב אחר כך שהיה לפניהם שדה ראיה גלוי. שני עדי התביעה תיארו בתרשומות ובסקיצות כי הרכב שהגיע ממול נאלץ לסטות ימינה כיוון נסיעתו ולרדת לשול על מנת למנוע תאונה חזיתית. בעת שרכב הנאשם היה במהלך ביצוע העקיפה כשהוא נמצא בנתיב הנגדי ובמקביל לרכב הנעקף, נאלץ הרכב שהגיע ממול לסטות ולרדת לשול. אף שעדי התביעה לא רשמו את המרחקים שבין הרכב הנעקף לבין הרכב שהגיע מולו, התנהגותו של הרכב שהגיע מולו מעידה על כך שדרכו נחסמה וכי על מנת למנוע סכנה של התנגשות סטה אותו רכב ימינה כיוון נסיעתו לעבר שול הדרך. שוכנעתי מעדותם של עדי התביעה כי בין רכבו של הנאשם בעת שהיה במהלך העקיפה בנתיב הנסיעה הנגדי לבין הרכב שהגיע מולו היה מרחק קצר שסיכן את כלי הרכב. גם אם אקבל את גרסת הנאשם כי התחיל לבצע את העקיפה כאשר הדרך מולו הייתה פנויה, היה עליו לצפות ולקחת בחשבון בעת שהתחיל לבצע את העקיפה, כי במהלך העקיפה עלול להגיע רכב בנתיב הנסיעה הנגדי בטרם ישלים את העקיפה. בתנאים של עקיפת כלי רכב כבד בנהיגת משאית במהירות אטית, במזג אוויר גשום וכביש רטוב, וכל זאת כשהעקיפה מתבצעת לפני עקומה בכביש, חייב היה הנאשם להביא בחשבון חסימת דרכו של הרכב שהגיע מולו. תחילת עקיפה לפני עקומה בדרך יש בה עצמה סיכון שכן סביר ששדה הראיה במקום מוגבל, כפי שגם אישר ע.ת.1. אני דוחה את גרסת הנאשם כי רק בסיום העקיפה הופיע הרכב ממול והיה מרוחק מרחק של 300 מ' ממנו. לו זה היה המרחק לא הייתה כל סיבה לאותו רכב לסטות לשול הדרך. כמו כן, אומדן מרחק זה שהציג הנאשם בעדותו אינו מתאים לאומדן שמסר בישיבת ההקראה, אז טען כי המרחק היה 150-200 מ' ביניהם. תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה קובעת: " נוהג רכב לא יעקוף רכב אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא". ברע"פ 6054/94 אייל ריכטר נגד מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד הנשיא מ' שמגר כי על נהג המבקש לצאת לעקיפה לבחון בתחילת העקיפה האם הדרך פנויה, אך גם בשלב זה עליו להביא בחשבון שינויים והפתעות העלולות להתרחש בדרך במהלך העקיפה. "עיקרו של דבר - וכמענה לשאלה שהוצגה: מועד ההערכה הוא אכן השלב הקודם לתחילת העקיפה, אולם בשלב זה על מי שמבקש לעקוף להביא, מראש, בחשבון את השינויים בתנאי המקום היכולים לקרות באופן צפוי ובאופן בלתי צפוי במהלך העקיפה, כגון הופעת פתע של רכב ממול הנוסע במהירות גדולה, קשיים בהשלמת העקיפה בשל כך שרכב הנעקף נוסע או יתחיל לנסוע במהירות ועוד. משמע, אין עקיפה מותרת, שאינה עקיפה בטוחה, ועקיפה בטוחה היא זו בה שדה הפעולה שלך יוצר מראית של יכולת להשלים את העקיפה עד תומה בבטחה. מראית כאמור כרוכה בהבאה בחשבון, מראש, של הסיכונים הנוצרים תוך כדי עקיפה". נוכח כל האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. גזר דין הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות. הנאשם הורשע בעבירה אשר נקבעה לגביה פסילת מינימום למשך 3 חודשים. הנאשם נהג ותיק נוהג משנת 89 וצבר לחובתו 47 ה.ק. בשנת 2004 הורשע בעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. נוכח האמור לעיל אני מטילה את העונשים הבאים: 3 חודשי פסילה בפועל. הפסילה תחל לא יאוחר מיום 17.11.13. על הנאשם לפנות למזכירות בית-המשפט ולבצע הפקדה עד למועד זה. 3 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים. קנס בסך 1200 ש"ח או 12 ימי מאסר. הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 3.11.13. זכות ערעור כחוק. רכבמשפט תעבורהעקיפה