נתפס נוהג בשתי הזדמנויות שונות זאת על אף שאין לו רישיון נהיגה. באחת ההזדמנויות הוא נהג במהירות של 144 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בדרך בינעירונית. הנאשם נעצר ביום 24.06.13 והוא שוהה במעצר עד לתום ההליכים נגדו. טענות הצדדים המאשימה הדגישה כי מדובר בנהג שאינו מורשה לנהיגה ואשר נתפס פעמיים נוהג ללא רישיון נהיגה ואף באחת הפעמים נתפס נוהג במהירות מופרזת. לטענת המאשימה, לנאשם אין מורא מן החוק והוא שב שוב ושוב לאחוז בהגה על אף שאין לו רישיון נהיגה. לטענת המאשימה מדובר בתושב שטחים שנאסר עליו להחזיק רכב ישראלי ומשכך, בהתאם להודאתו, הרכב בו נהג היה שייך לו אולם נרשם באופן פיקטיבי על שם אחר. המאשימה טוענת, כי על אף שהנאשם מסר בחקירתו כי יש לו רישיון נהיגה בינלאומי, הוא לא הציג אותו לגורמי המשטרה. יתרה מזאת, לטענת המאשימה, מחומר הראיות, עולה כי הנאשם אינו יודע אם הרישיון אשר ברשותו עדיין בתוקף ואם לאו. ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי של 5 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס. ב"כ המאשימה ציינה כי בית המשפט המחוזי מרכז, קבע כי גם במקרה בו הורשע נאשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה בפעם הראשונה דינו מאסר בפועל לתקופה ממושכת. ב"כ המאשימה עתרה כי בית המשפט יורה במסגרת גזר הדין על חילוט הרכב. לטענתה, לאחר שהנאשם עשה שימוש חוזר ברכב הנמצא בחזקתו וחוזר ומבצע בו את העבירות הנדונות, זהו לטענתה המקרה הקלאסי בו יש להורות על חילוט הרכב לטובת אוצר המדינה. המאשימה ציינה בהגינותה כי לנאשם אין עבר פלילי או תעבורתי. ב"כ הנאשם, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם. לטענתו, על אף טענת המאשימה כי הנאשם תושב שטחים ונוהג בישראל אולם, הנאשם מתגורר מאז שנולד בשכונת גילה בירושלים, כלומר בשטח ישראלי. לטענת הסניגור, הנאשם משלם מחיר של הפוליטיקה שכן מהמועד בו נבנתה הגדר, ביתו של הנאשם נפל בחלק הישראלי על אף היותו תושב פלסטיני. הסניגור הציג לביהמ"ש העתק של מסמכי העתירה אשר עדיין מתבררת בבית המשפט העליון, שבמסגרתה עתר הנאשם להסדרת מעמדו בישראל. הנאשם ומשפחתו מחזיקים בתעודת זהות של הרשות הפלסטינאית אולם מתגוררים בשטח ישראל בעל כורחם. הסניגור טוען כי המאשימה התעלמה מפסקי הדין של כבוד השופט אמנון כהן אשר קבע כי מתחם הענישה בעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל. לטענת הסניגור, הנאשם עצור בתיק זה מזה 5 ימים ודיי בתקופה זו לטענתו בכדי ללמדו את הלקח ולענות על מתחם הענישה.. עוד טען הסניגור, לעניין חילוט הרכב, כי הנאשם אינו הבעלים של הרכב ולכן לא ניתן לדון בבקשת החילוט ללא זימנו של בעל הרכב. לטענת הסניגור, לא ניתן להתבסס על השימוע שנערך במשטרה ביחס לאיסור השימוש ברכב, על מנת להסיק מסקנות ביחס לבעלות על הרכב. לטענתו יש לדון בבקשת החילוט לאחר מתן גזר הדין ולאחר בקשה מסודרת שתוגש ע"י המאשימה אליה יוזמן בעל הרכב. הסניגור הציג לעיוני מסמכים המסבירים את הבעייתיות הנוגעת למעמדם של הנאשם ומשפחתו, אשר כאמור מתגוררים בישראל בשל גדר עוטף ירושלים וכתוצאה מכך הם נותרו תושבים פלסטינים חסרי זהות בישראל. דיון מהו העונש הראוי בעבירה של נהיגה ללא רישיון עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים ונמצאת ברף הגבוה של עבירות התעבורה. לא זו אף זו, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, מסוכנת לעיתים אף יותר מנהיגה בזמן פסילה. יפים לעניינו דברי כב' השופטת בן עמי - "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רישיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומידי לכלל הציבור בכביש - נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" (עפ"ת 37090-05-10 עודה נ' מ"י ( מיום 07.07.10). יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מ"י ( 24.01.11). כאשר אני לוקח בחשבון את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיו, מידת אשמו של הנאשם, הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובע כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר על תנאי למאסר קצר של מספר חודשים. אציין כי מתחם הענישה אף אושר בבית המשפט המחוזי בירושלים. לחומרא אני לוקח בחשבון כי מדובר בנהיגה ללא רישיון נהיגה בשתי הזדמנויות שונות, וכי לאחת מהן התלוותה עבירת מהירות מופרזת כאשר הנאשם נסע במהירות של 54 קמ"ש מעל המהירות המותרת. יש בכך זלזול בחוקי התעבורה וסכנה למשתמשים בדרך. בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, לקיחת האחריות מצדו לעבירות המיוחסות לו ועברו הנקי, אני קובע כי העונש המתאים לנאשם הוא מאסר בפועל של מספר ימים. כמו כן, אני לוקח בחשבון כי מדובר בנאשם שחי במדינת ישראל מכוח תוואי גדר המערכת אשר גרם לכך שביתו של הנאשם ייפול בתוך שטח ישראל. הנאשם ומשפחתו, כך לפי דברי בא כוחו, משלם מיסים מוניציפאליים לעיריית ירושלים, בנוסף לתשלומי החובה האחרים כגון מים חשמל וכד', אך על אף היותו בצד הישראלי, הוא אינו נהנה מהזכויות להן זכאי אזרח ישראלי, שבכללן גם החזקת רישיון נהיגה. הסניגור טוען, כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה כדין ובתוקף מהרשות הפלסטינאית, אולם לא הוצג בפניי רישיון זה. גזר הדין על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. היות ולנאשם אין רישיון נהיגה בתוקף להפקדה המזכירות תחשב את מועד ההפקדה מהיום. במהלך תקופת הפסילה הנאשם רשאי ללמוד נהיגה ואף לגשת למבחנים. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 21 יום בניכוי ימי מעצרו החל מיום 24.06.13. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 (א) ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בזמן פסילת רישיון ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. לא מצאתי להטיל קנס כספי לאור רכיבי הענישה האחרים שהוטלו על הנאשם. אציין, כי בשלב זה לא מצאתי מקום לדון בבקשת המאשימה לחילוט הרכב במסגרת גזר הדין. היות והנאשם הורשע לאחר הודאתו, ללא שהוגשו בפניי ראיות כלשהן מטעם המאשימה ולכן לא מצאתי כי המאשימה ביססה את בקשתה לחילוט הרכב כדבעי. על המאשימה להגיש עתירה נפרדת בהתאם לסעיף 39(ג) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] התשכ"ט- 1969 בה תפרט את טענותיה ביחס לבקשת החילוט אליה יזומן כמשיב גם בעל הרכב הרשום . זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. משפט תעבורהרישיון נהיגה