חובת הקטנת הנזק בתביעות רשלנות רפואית: חובת "הקטנת הנזק" היא חובה המוטלת על הניזוק בתביעות נזיקין, להקטין את נזקו שנגרם לו כתוצאה מעוולת המזיק. יש לציין כי, נטל זה מקורו בדיני החוזים: סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 והוא מיושם בדיני הנזיקין. בית המשפט קבע כי צודק וראוי ליישם את הדרישה להקטנת הנזק כל אימת שעולה מעובדות המקרה שהניזוק מחפש אחר פיצוי מירבי מהמזיק ובשל טעם זה אינו נוקט באמצעים הסבירים לשיפור מצבו. זכות המטופל להמשיך את הטיפול במרפאה פרטית: בית המשפט קבע כי, זכותו של מטופל לאוטונומיה כוללת גם את זכותו להמשיך בבירור מצבו, אם במסגרת הרפואה הציבורית ואם במסגרת הרפואה הפרטית, גם כאשר על פי פרקטיקה רפואית מקובלת בירור נוסף איננו נדרש. עם זאת נקבע כי, אין רופא חייב להעמיד את מטופלו על קיום כל הסיכונים החבויים שניתן לערוך לגביהם בדיקות נוספות, שעה שאין אינדיקאציה כי סיכון חבוי בלתי-רלבנטי ועל כל בדיקה נוספת שאין הוא זקוק לה. היקפה של חובת הידוע איננו מוחלט ואין לדרוש מן הרופאים שהיקף ההסברים שניתנים למטופל יהיה מוחלט ויכלול סיכונים רחוקים ובלתי משמעותיים. ניתן לצמצם היקף זה לגדרם של סיכונים ממשיים בלבד, שהינם מהותיים בנסיבות העניין. רפואהתביעות רשלנות רפואיתעקרון הקטנת הנזקרשלנות