חובת הסבר לחולה ע"י רופא: בית המשפט קבע בפסיקתו כי על מנת לצאת ידי חובת הסבר לחולה, לצורך קבלת הסכמתו מדעת של החולה לטיפול הרפואי, אין הרופא יוצא ידי חובתו בעצם מתן ההסבר, אלא על הרופא בנוסף לכך להתרשם שהחולה הבין את המידע שנמסר לו על ידו ושהחלטתו להסכים לטיפול ולסיכונים הכרוכים בו אכן הייתה מתוך הסכמה מדעת, דהיינו על יסוד הבנתו את ההסברים שניתנו לו. כאשר הרעיון מאחורי חובה זו כפי שהוא מתבטא בגישת בתי המשפט בארץ, אשר קבע כי הסכמה מדעת לטיפול רפואי מבוססת על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד אחר. זהו מאזן הסיכויים והסיכונים. לפי ההיגיון והשכל הישר סביר שמטופל יסכים לטיפול הרפואי היחיד האפשרי להצלת חייו גם אם אחוזי הסיכון שהטיפול יגרום לסיבוכים עתידיים הוא גבוהה. כמו כן סביר כי אותו מטופל יתנגד לקבלת טיפול רפואי אך ורק לצורך ריפוי ליקוי שאפשר להמשיך ולחיות עמו כאשר אחוזי ההצלחה של טיפול זה נמוכים מאוד. ככל שהניתוח או הטיפול אינו מיועד למנוע סכנה מיידית, וככל שניתן לדחות את הטיפול בלי להחמיר את המצב, כדי שהחולה יוכל לגבש את הסכמתו כשהמידע הרלוונטי בידיעתו כך חובת ההסבר של הרופא רחבה יותר ובמקרה של תביעה כל מקרה נבחן לגופו. רפואהתביעות רשלנות רפואיתחובת הסבר לחולהרשלנות