רשלנות רפואית - פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה

##פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה:## תביעה לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה בתיקי רשלנות רפואית, מבוססת על זכותו של החולה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם בגין הטיפול הרפואי ללא "הסכמה מדעת" של החולה. במסגרת זו, יהיה צורך לברר לא רק את השאלה אם הופרה, בנסיבות העניין, החובה לספק לחולה את כל המידע הנחוץ לו לצורך הכרעה בדבר קבלת הטיפול. על הצדדים, אלא על בית המשפט יהיה מוטל גם להתמודד עם שאלת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם למטופל עקב הטיפול. ##מהו נזק לא ממוני:## נזק לא ממוני הינו נזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומיננטי, המעורר קשיים בלתי נמנעים בהערכתו. בסופו של דבר, גובה הפיצוי בכל מקרה, בדומה לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים אחרים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, וייקבע בדרך של אומדנא המבוססת על הערכה של מכלול נסיבות העניין ועל התרשמותו של בית המשפט. בית המשפט נוקט בהקשר זה גישה מאוזנת. עליו ליתן את המשקל הראוי לכך שמדובר בפגיעה בזכות יסוד אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי ובשנים האחרונות ישנה מגמה לפצות נפגעי רשלנות רפואית בסכומים נכבדים במקרים של פגיעה באוטונומיה. ##שלילת כוח הבחירה של הנפגע## פגיעה באוטונומיה בהקשר הצרכני, משמעותה - שלילת כוח הבחירה של הנפגע בשל אי גילוי עניין מהותי הרלוונטי לעסקה. הפגיעה באוטונומיה מוכרת כיום בפסיקה כראש נזק המקים עילת תביעה, לרבות בהליך ייצוגי (ראו: ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי פ"ד נז (4) 673, 685 (2003, להלן: עניין תנובה הראשון); ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח ראבי (2011, להלן: עניין תנובה השני); בקשה לדיון נוסף נדחתה בלי שהוגשה תשובה לה: דנ"א 9416/11 עיזבון המנוח ראבי נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (2012); עניין סלומון, שם בפיסקה 34; ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (להלן: " עניין פריניר"). בד בבד נפסק, כי בהעדר קיומו של נזק המתבטא בתחושות שליליות, כגון: כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע, עוגמת נפש וכיוצא באלה, פגיעה זו לא תצמיח זכות לפיצויים (ראו: עניין תנובה הראשון, עמ' 682; עניין תנובה השני, פסקה 40; עניין סלומון, פסקאות 23-25; עניין פריניר, פסקאות 38-44). כך, בעניין פריניר הובהר כי פגיעה באוטונומיה תוכר רק כשקיימת פגיעה בליבה של זכות הבחירה, ב'גרעין הקשה' של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה , ובעניין מהותי , שרק אז יהיה מקום לזכות את ה נפגע בפיצוי משמעותי. עוד הוטעם בעניין פריניר כי: "הפיצוי עבור פגיעה באוטונומיה הוא, איפוא: "פיצוי בגין פגיעה באינטרסים אישיותיים, שחזקה עליו, על הנזק, שנגרם ושהוסב בעת שנגרמה פגיעה בליבת הזכות לאוטונומיה ובעניין מהותי"... האוטונומיה שהוכרה כחלק מן "הגרעין הקשה" של ראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה" היא זו המתקשרת לזכותו של אדם על גופו ולהגנה מפני התערבות בגופו של אדם ללא הסכמתו (שם, פס' 19-17)". הגישה הרווחת כיום בפסיקת בתי המשפט, היא כי במקום שבו אין מדובר בפגיעה "בגרעין הקשה" של האוטונומיה, ולא נגרם נזק תוצאתי של ממש, דהיינו: כאשר "הפגיעה באוטונומיה" מוסבת לשלילת כוח הבחירה בלבד, והתחושות השליליות שנלוות אליה הן: שוליות, חלשות בעוצמתן, ולא משמעותיות, אזי אין מקום להכיר ב"פגיעה באוטונומיה" שמקורה בשלילת כוח הבחירה של הצרכן כנזק בר-פיצוי. (ראו : עניין פריניר). טענות המבקש לעניין הנזק הלא ממוני, נטענו באופן לאקוני. הטענה בדבר "תחושות שליליות" נטענה על דרך הסתם ולא הוכחה כלל ועיקר. אין די בקיומה של הפרת החובה החקוקה מצידה של המשיבה, מבלי שנלווה אליה "דבר מה נוסף" כדי להקים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה (עניין פרי, לעיל). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר בפועל לא הוכח שנגרמה למבקש או למי מיחידי הקבוצה כל פגיעה ממשית. פגיעה באוטונומיהרשלנותפיצוייםתביעות רשלנות רפואיתרפואה