תקופת התיישנות מיוחדת ברשלנות רפואית כשהנזק התגלה באיחור: סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין קובע לעניין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות בהן לא נתגלה הנזק ביום שאירע, כי היום שנולדה עילת התובענה הוא היום שבו נתגלה הנזק, ובמקרה זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע הסדר מיוחד במקרים שבהם רכיב הנזק שבעילת התובענה נתגלה באיחור, והוא קובעת גם תקופת התיישנות מיוחדת באותם מקרים עצמם, אולם הסדר זה איננו חל על גילוי מאוחר של יסודות אחרים של עילת התביעה להבדיל מהנזק, כלומר ההסדר נוגע רק באותם מקרים שבהם הגילוי המאוחר נוגע לרכיב הנזק, ולו בלבד ולא כאשר הרכיב שגילויו מאוחר הוא הקשר הסיבתי וכן ביצוע העוולה גופה, כגון ההתרשלות למשל. בית המשפט הגדיר את המונח "נזק" כמתייחס לפער, להפרש, בין המצב קודם האירוע נשוא התביעה למצב שלאחריו. הוא מייצג את הפחת, החיסרון וניתן אף לכמתו באחוזי נכות או בממון. רפואהתביעות רשלנות רפואיתהתיישנות