##האינטרס הציבורי שבהרתעה מפני רשלנות רפואית:## גישת בית המשפט היא כי הטלת חובת פיצוי מלא על אחד מגורמי הנזק האפשריים שאין בטחון שהשתתף בגרימת הנזק, איננה צודקת ואיננה עולה בקנה אחד עם יסודות דיני הנזיקין, שכן היא מביאה לפיצוי הנפגע על מלוא נזקו גם ממי שלא ברור כי השתתף בגרימת הנזק, שיכול ולא נגרם כלל בעוולה, אף שהצדק החברתי והמשפטי מחייב חלוקת אחריות, בין מזיק ידוע, אשר התנהגותו העוולתית הוכחה, לבין גורמי נזק אפשריים אחרים, אשר אין דרך לעמוד על זהותם ולבחון את מידת תרומתם לנזק שנגרם. ##אחריות במקרה שלא ניתן לקבוע באופן מדויק:## בית המשפט העליון פסק כי, בתביעות רשלנות רפואית - יצירת סיכון שלא ברור כי התממש וגרם לנזק, איננה מצדיקה הטלת אחריות על מלוא הנזק על יוצר הסיכון. עם זאת, עשויה היא להצדיק פיצוי בגין הגדלת הסיכון לקרות הנזק. אין מניעה לפצות נפגע רשלנות רפואית על נזק שנגרם לו, מקום שלא ברור כי ההתרשלות היא שגרמה למעשה לנזק הכולל או לחלק ממנו. פיצוי זה משקף את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי שבהרתעה מפני פעולות רפואיות רשלניות, לבין הימנעות מהרתעת יתר של הרופאים בעבודתם ולבין אינטרס הניזוק לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו. רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות