1. בפני שתי בקשות למתן רשות לערער על שתי החלטותיו של בית משפט השלום לענייני משפחה בחדרה, (כב' השופטת קאודרס-בנר), הראשונה מיום 25.9.01 בבש"א 1106/01 שניתנה במסגרת תמ"ש 5780/01, (בר"ע 3690/01) והשניה בבש"א 1168/01 שניתנה ביום 24.10.01 במסגרת תמ"ש 6230/01, (בר"ע 3794/01), ובשתיהן נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על כל אחד מן המשיבים לבצע עבודות בניה בחלקות 1 ו2- בגוש 12132 מאדמות כפר קרע, להלן: "החלקה". המשיב בבר"ע 3690/01, להלן: "מוחמד", והמשיב בבר"ע 3794/01, להלן: "אחמד", שניהם ביחד ייקראו להלן: "המשיבים", הם אחים. המבקשת מס' 1 הינה אלמנתו של המנוח אחיהם מחמוד, להלן :"המנוח". המבקשים הם יורשיו על פי דין של המנוח. 2. בהסכמת ב"כ הצדדים אוחד הדיון בשתי הבקשות למתן רשות לערער, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. באי כח הצדדים הגישו סיכומים בכתב. ביום 31.12.01 נתקבלה במזכירות הודעה מב''כ המבקשים על צירוף אסמכתא, פסק דין שניתן בברע"א 6339/97, רוקר נ' סלומון, פ"ד נ"ה (1), 199, בסוגיה שלטענתו יש לה השלכות על הענין הנדון בפני - להלן: "פסק רוקר". 3. המבקשים והמשיבים הם בעלים של החלקה. אין מחלוקת שהחלקה עדיין רשומה בלשכת רשם המקרקעין במושאע. כל אחד מהמשיבים טוען כי קיימת חלוקה בפועל של החלקה ולטענתם כל אחד מבעלי הדין מחזיק בחלקת משנה מוגדרת ואף הקים עליה מבנה, כך המבקשים הקימו בית מגורים ואילו המבנה המוקם על החלקה ואשר לגביו נתבקש צו המניעה הזמני נפל בחלקם של המשיבים ו/או מי מהם. 4. המבקשים עתרו לבית המשפט קמא ביום 25.9.01 בבקשה, בש"א 1106/01, למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד נגד מוחמד להימנע, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, מביצוע פעולה של דיספוזיציה ו/או עבודות בניה מכל סוג, להלן: "הבקשה הראשונה". בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע: "אין בבקשה משום ראיות לכאורה המצדיקות מתן צו במעמד צד אחד, באם אכן בונה המשיב מבלי היתר ומבצע פעולות שלא על פי פקודת היערות 1936, הרי שלענין זה יתכבדו המבקשים ויפנו לגופים ולערכאות להם הסמכות לפעול בתחום זה". 5. על ההחלטה בבקשה הראשונה הגישו המבקשים בר"ע 3690/01. יחד עם הגשת הבר"ע הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני, בש"א 13913/01. הבקשה הובאה בפני ביום 26.9.01 בתור שופט תורן. לאחר ששמעתי את ב"כ המבקשים ועינתי בבקשה החלטתי לקבוע את הדיון בבקשה במעמד שני הצדדים. יחד עם זאת ניתן צו מניעה זמני אירעי. הדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני נקבע ליום 18.10.01 בשעה 14.00. 6. מוחמד הכחיש כי הוא זה הבונה בחלקה ובא כוחו טען כי הבקשה הוגשה נגד "משיב לא רלוונטי". בתצהיר התשובה שהגיש מוחמד טען כי הוא לא הקים בנין וכי מי שבנה זה אחיו אחמד. לתמיכה בטענתו הציג מוחמד הסכם בין אחיו אחמד לקבלן הבונה וכן העתק מהבקשה לקבלת היתר בניה שהגיש אחמד. ב"כ המבקשים התנגד להצגת המסמכים. קיבלתי את המסמכים באופן זמני כפוף למתן החלטה בענין קבילותם בפסק הדין. דחיתי גם טענה מקדמית של ב"כ מוחמד לפיה המחלוקת בין הצדדים בענין פירוק השיתוף מתבררת בבית המשפט בחדרה ואין להרחיב את המחלוקת לחזית נוספת. לאור התוצאה אליה הגעתי, כפי שיוסבר בהמשך, אין צורך במתן נימוקים להחלטה בענין קבילות המוצגים ובטענה המקדמית. ב''כ המבקשים חקר את כל אחד מהמשיבים והוגשו סיכומים בכתב. 7. המבקשים הגישו ביום 10.10.01 בבית המשפט זה, בש"א 14212/01, נגד מוחמד לפי פק' בזיון בית המשפט. בבקשה זו ניתנה החלטה ביום 11.11.01. 8. ביום 24.10.2001 הגישו המבקשים בבית המשפט קמא בקשה, בש''א 1168/01, להלן: "הבקשה השניה", למתן צו מניעה זמני נגד אחמד. בית המשפט קמא דחה באותו יום את הבקשה השניה. אביא להלן את נימוקי בית המשפט קמא לדחיית הבקשה השניה: "1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. 2. בתאריך 25.9.01 דחיתי בקשה דומה אותה הגישו המבקשים נגד משיב אחר. 3. על החלטתי זו הוגשה בקשת רשות ערעור. הדיון בה נקבע ליום 18.10.01 בפני כב' השופט ג'רג'ורה בבית המשפט המחוזי בחיפה. הכרעה בבקשה טרם ניתנה. 4. אי לכך, אינני רואה לתת הצו בטרם ניתנה החלטה והכרעת בית המשפט המחוזי". 9. על ההחלטה השניה הגישו המבקשים בר"ע 3794/01, ועתרו בבש"א 16036/01 למתן צו מניעה זמני. נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד ביום 9.11.01. 10. המבקשים הגישו ביום 8.11.01 בש"א 16751/01 לפי פק' בזיון בית המשפט נגד אחמד, להלן: "בקשת האכיפה". בישיבה שקבעתי לדיון בבקשת האכיפה ביום 26.11.01 הבאתי את הצדדים להסדר פשרה, המבקשים מחקו את בקשת האכיפה לאור התחייבותו של אחמד להימנע מלהמשיך בעבודות הבניה. הדיו לא הספיק להתייבש על הניר והנה שוב פנו המבקשים ביום 13.12.01 בבקשה לחדש את הדיון בבקשת הבזיון. דנתי בבקשה ביום 21.12.01. החלטתי להיעתר לה והטלתי על אחמד קנס כספי על סך 750 ש"ח לכל יום בו ימשיך לבצע עבודות בניה בחלקה. 11. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם ועיינתי בפסיקה אליה הפנו, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא על מנת להמשיך ולדון לגופו של הענין במחלוקת בין הצדדים. כפי שכבר ציינתי המבקשים והמשיבים הם בעלים במושאע בחלקה. כל עוד לא הגיעו הצדדים להסכם סופי ומחייב לפירוק השיתוף ביניהם או כל זמן שלא ניתן צו מבית משפט מוסמך המורה על פירוק השיתוף, והשיתוף פורק בפועל, אין לאף אחד מהבעלים המשותפים זכות עצמאית להשתמש בחלקה או להקים עליה מבנה כלשהו, גם אם בעבר הוקמו, בהסכמה, בנינים על החלקה, על פי הצעת חלוקה שטרם גובשה ואושרה כחלוקה סופית. לפי ס' 27 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, להלן: "החוק", הבעלות המשותפת בקרקע "משתרעת על כל יחידת שטח בתוך הנכס". לפי ס' 31 (א) (1) לחוק, בעלים משותפים במקרקעין המשותפים רשאים להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, להבדיל מחזקה, ולבלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר. בניה בקרקע משותפת בניגוד לרצונם של כל השותפים האחרים ויצירת עובדות מוגמרות בחלקה, אינה בגדר שימוש סביר, היא חורגת ממנו פוגעת בזכות הקנין של הבעלים השותף ומעמידה אותו בפני עובדה מוגמרת בבואו לפרק את השיתוף באופן פורמלי בהתאם לחוק. בענייננו העלו ב"כ המשיבים כל מיני טענות בענין פירוק השיתוף והסכם בענין זה כך למשל טענו כי המבקשים עצמם הקימו את בית המגורים שלהם בהסכמת המשיבים, אך לא הציגו בפני אף ראיה ממנה עולה שההצעות לפירוק השיתוף, שגובשו על ידי אלה שהתערבו לפתור את הסכסוך בתוך המשפחה, הגיעה להסכם סופי. אכן במסגרת מאמצים אלה בנו המבקשים ביתם בחלקה כמו שכל אחד מהמשיבם אף הם בנו את ביתם בחלקה, אך כאמור טרם גובש הסכם סופי על פירוק השיתוף ואין להרשות בניה נוספת ללא הסכמת כל השותפים. אעיר כאן כי לבעלים במושאע בקרקע יש זכות עצמאית לפנות לבית המשפט כדי להגן על זכות הקניין שלהם ואין בית המשפט רשאי לסרב לתת צו מניעה זמני, המיועד להגן על זכות הקניין, מהנימוק שרשות אחרת מוסמכת לדון בענין זה. 12. אני מקבל את הערעורים, שני צווי המניעה הזמניים שיצאו מלפני בית משפט זה כמפורט לעיל, ישארו בתוקף עד למתן פסק דין סופי בתביעה שהגישו המבקשים נגד כל אחד מן המשיבים . אני מחייב את המשיב בבר"ע 3794/01, אחמד ח'דר מסארווה, בהוצאות ושכ"ט עו"ד בהליך זה בסכום של 7,500 ש"ח להיום ועוד מע"מ כחוק. אני קובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בבר"ע 3690/01 בסכום של 7,500 ש"ח להיום ועוד מע"מ כחוק, לפי התוצאות בבית המשפט קמא בתביעה שהגישו המבקשים נגד מוחמד ח'דר מסארווה. ניתן ביום 22.1.02 אך בגלל שביתת הקלדניות לא ניתן היה להקלידו. פסק הדין הוקלד היום 31.1.02. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לבאי כח הצדדים בדואר רשום כמקובל. ניתן לפרסום מיום 10.2.02. ר. ג'רג'ורה, שופטצו מניעה זמניבניהעבודות בניהצוויםצו מניעה