1. בפני בקשה למחיקה על הסף. רקע עובדתי 2. המשיבה בתיק זה הינה חברה פרטית העוסקת בעיצוב וייצור רהיטים לתינוקות, ילדים ונוער. ביום 15.4.02 הגישה המשיבה תביעה לצו מניעה ומתן חשבונות כנגד המבקשים, בגין טענות שבעיקרן עוסקות בחיקוי מוצריהם. המשיבה ציינה בכתב התביעה כי כתוצאה מההפרה הנטענת של זכויותיה נגרמים למשיבה נזקים כגון אובדן מכירות ואובדן בלעדיות בשוק, קיצור אורך חיי הדגמים ועוד. הסעד המבוקש הוא לאסור על המבקשים ייצור ושווק במוצרים ובציורים המפרים, מסירה של כל המוסרים המפרים, מתן דו"ח שיכלול פירוט מלא של כל כמויות המוצרים המפרים שיוצרו, שווקו, נמכרו או סופקו על ידם או מטעמם, פירוט הרווחים. כמו כן, התבקש בית המשפט להתיר למבקשת לפצל את סעדיה ולתבוע בעתיד תשלום פיצויים בגין הפרת זכויותיה. טענות המבקשים 3. א. התובעת לא פעלה בהתאם לתקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ולא העריכה את מתן החשבונות בסכום כלשהו ולא שילמה אגרה בגין תובענה כספית. כימות שווי התביעה עשוי לגלות כי אין לביהמ"ש זה סמכות עניינית לדון בה. ב. התובעת לא עמדה בדרישות תקנה 9 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי. דיון ומסקנות 4. תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער." תקנה 3(א) לתקנות האגרות קובעת : " הליך שהסעד המבוקש בו הוא צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה צו אכיפה, תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים....יראו אותם כהליך ששוי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף " סעיף 8(א) לתוספת הראשונה לתקנות האגרות קובע כי בהגשת הליך שהסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף, המוגש בבית המשפט המחוזי, תשולם אגרה בסך 771 ₪. יש לכן לבחון האם תובענתה של המשיבה לצווי מניעה ומתן חשבונות כוללת גם סכום כספי שיגיע לאחר בירור החשבונות. בסעיף 98 ד לכתב התביעה מבקשת המשיבה פיצול סעדים כך שיתאפשר לתבוע בעתיד פיצויים בגין הפרת זכויותיה. בספרו של ד"ר שלמה לוין, פרוצדורה אזרחית סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט, הוצאת חברה ישראל להכשרה מקצועית בע"מ (2003) עמ' 22 נאמר: "נמצא, שאם הוגשה תובענה בה עתר התובע לחייב את הנתבע במתן חשבונות, הא ותו לא, רואים את התובענה כתביעה ששווי הסעד המבוקש בה אינו ניתן לביטוי בכסף; אך אם כמקובל הרבה יותר, נכללה בכתב התביעה גם בקשה לסעד כספי בסכום שיתברר לאחר מתן החשבונות, יש לשלם את האגרה לפי שווי נושא התובענה; ומהו שווי זה ? על התובע לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער ולפי הסכום הנקוב הוא ישלם את האגרה. עיון בכתב התביעה מלמד כי בתובענה זו, לא נכללת בשלב זה עתירה לסעד כספי בסכום שיתברר לאחר מתן החשבונות, אלא רק כנוסח סעיף 98 ד' לכתב התביעה. "להתיר למבקשת לפצל את סעדיה, ולתבוע בעתיד תשלום פיצויים בגין הפרת זכויותיה." (הדגשות שלי) כלומר בכתב תביעה זה מבוקש לאפשר הגשה בעתיד של כתב תביעה נפרד לסעד כספי. יש לאבחן במובן זה את המקרה הנדון מהפסיקה המצורפת על ידי המבקשים שם מדובר בתביעה לסכום כספי ולא לצו הצהרתי. וראה הכתוב בבש"א 10586/01 שמעון לוין נ' יעל יקותיאל : " טוענת המשיבה כי "במצב הנוכחי" - אין בידיה את המידע הדרוש ומשום כך מוערכת התביעה לצורך אגרה בסכומים סמליים..." שם גם נקבע על ידי כב' השופטת גדות שרה כי יש בידי המשיבה לאמוד את תביעתה. ובלשונה : " צודק ב"כ המבקש בטענותיו המפורטות...אשר על פיהם יש בידי המשיבה להעריך את תביעתה זו." כך גם בת"א (חיפה) 6900/97 מרקוביץ אסתר נגד קורנל ניסים (ענין מרקוביץ) התובענה היתה לסכום כלשהו: "על פי החלטתי ...פיצלתי את הדיון כך שתחילה תידון שאלת הזכות למתן חשבונות. לאחר מכן תידון השאלה מה יש לחייב את הנתבע לאור החשבונות, אם תינתן החלטה המחייבת במתן חשבונות." במקרה עסקינן מבקשת המשיבה לפצל את הסעדים כך שיתאפשר לה להגיש תביעתה למתן פיצויים בשלב מאוחר יותר, כאשר בשלב זה ידונו רק בצווי המניעה ובמתן החשבונות. נשאלת השאלה האם ניתן לדון במתן חשבונות ללא בחינתו של הסעד הכספי. כפי הנראה התשובה לכך היא שדיון במתן חשבונות משלב בתוכו גם את הזכות לקבל כספים. ראה עניין מרקוביץ : "כאשר מדברים על הזכות למתן חשבונות, מדברים איפוא על זכות לקבל את הכספים שסכומם יתברר על פי ההוראות שינתנו בדבר דרך עריכת החשבונות על המגיע לתובע..." ראה גם דברי אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", עמ' 178 : " כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים : ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. שנית עליו להוכיח ולו לכאורה - כי קמה לו הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות. ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - יתן בית המשפט צו למתן חשבונות " ראה גם דברי השופטת בייניש בע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פ"ד נא(4) עמ' 337 : "כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים. ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות...שנית עליו להוכיח ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות".." ראה גם דברי אורי גורן שם בעמ' 135 : "אם התובענה היא תביעה למתן חשבונות על התובע להעריך את שווי תביעתו ולשלם את האגרה בהתאם, ואין לראות את ההליך לעניין אגרה כהליך ששוויו אינו ניתן לביטוי בכסף. במקרה, שבו התובע לא פעל על - פי ההנחיה לעיל, אין צורך למחוק את התביעה, אך יש לחייב את התובע לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער וכן לחייבו לשלם את האגרה המגיעה בגין הסכום האמור לפי תקנות בית המשפט (אגרות). בהתאם לדברים אלה על המשיבה לפרש איפוא את הסכום אותו היא תובעת לפי המשוער מבלי שיהיה צורך במחיקת תובענתה. לענין זה יש לציין כי צד אשר פעיל בשוק רהיטי התינוקות מכיר את השוק ונתוניו. הוא מסוגל להעריך באופן כללי מה היקפי המכירות, בכמה פחתו מכירותיו שלו לעומת תקופות קודמות וכו.. בדרך זו הוא יכול להגיע לאמדן על פי אמות מידה של ניתוח הסתברויות, בכל מקרה יוכל בעתיד לתקן כתבי טענותיו אם יקבל נתונים מעודכנים. לכך יש להוסיף כי מחיקתה של תובענה נעשית אך כשכלו כל הקיצין, (ראה: אורי גורן, שם בעמ' 138): " מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה"... רצוי להימנע ממחיקה על הסף אפילו ניתן מבחינה דיונית-פורמאליסטית להגיע לתוצאה זו. ברור שבמחיקת התובענה מטעמים כאלה לא יבוא הסכסוך לפתרונו, ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין. " בוודאי אין למחוק התובענה כאשר המשיבה עצמה מוכנה לתקן את החסר ובמידה ויתבקש וכן לשום את נזקיה ולשלם את האגרה. לפיכך עליה לעשות כן תוך 20 יום. פרטים מספיקים 5. תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את הפרטים שיכיל כתב תביעה, סעיף קטן 2 מורה כך : " שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין; " הבהרת מטרתה של תקנה זו ניתנת על ידי ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995) עמ' 116 : " פרטים אלה על שום מה ? על שום שהם דרושים כדי לזהות את התובע, ואין צריך להסביר את חשיבותו של הדבר " טעמה של מחיקה על הסף הוא מניעת בזבוז זמן כאשר ניתן לקבוע מראש כי התביעה תידחה. ההלכה קובעת כי מקום שניתן לתקן פגם בכתב טענות תחת להורות על מחיקתו, יעדיף ביהמ"ש להורות את התיקון על המחיקה. וראה דברי ד"ר יואל זוסמן, עמ' 392 : "אין מוחקין כתב תביעה כדי להעניש תובע על שלא ניסח את דבריו כהלכה.." בוודאי שאין במחיקת התובענה כדי לפתור את השאלות השנויות במחלוקת, במקרה כזה בו הפגם ניתן לתיקון מיידי, בית המשפט ישתמש בסמכויותיו ויתקן את הפגם בתובענה בטרם יבחר במחיקתה. ראה גם את תקנה 524 לתקנות סד"א : " בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והוא הדין לגבי הרשם לענין פגם או טעות בהליך שלפניו. " לפיכך אני מורה למשיבה לצרף לכתב התביעה את פרטיה בהתאם לתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי. 6. אשר על כן הוחלט כדלקמן: א. הבקשה למחיקה על הסף נדחית. ב. המשיבה תכמת את תביעתה תוך 20 יום ותשלם את האגרה בהתאם לכך. ג. המשיבה תוסיף לכתב התביעה את פרטיה בהתאם לתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך 20 יום. ד. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ + מע"מ שישולמו עם סיום ההליכים בתיק העיקרי. ניתנה היום 4.6.2003 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים ותודיע טלפונית. יהודית שיצר,שופטת רשמת בימ"ש מחוזי הליך בינייםתביעה למתן חשבונותמסמכיםמתן חשבונות