1. בהחלטתי מיום 9.11.04 נעתרתי לבקשת באי כח בעלי הדין, והתרתי להם להמציא שאלות הבהרה למומחים מטעם בית המשפט. בכך, למעשה, הסכמתי עם טענת ב"כ הנתבעת, לפיה, לנוכח פרק הזמן הארוך יחסית שחלף, מאז חיוו דעתם ביחס למצבו הרפואי של התובע, יתכן וקיים צורך לעדכן את חוות הדעת. כן הוריתי כי כל אחד מן הצדדים יהא רשאי להתנגד לשאלה זו או אחרת, שיעביר חברו למומחים, כאשר החלטתי תינתן על סמך הבקשה והתגובה. ואכן, שני הצדדים ניצלו את שתי האפשרויות גם יחד, כאשר כל אחד מהם העביר רשימת שאלות, המכונות "שאלות הבהרה" ובמקביל אף התנגד לשאלות יריבו. 2. יש לזכור כי, מטבע הדברים, שאלות ההבהרה כשמן כן הן. יעודן הוא להבהיר נקודות, אשר נותרו סתומות, בלתי ברורות או טעונות הסבר נוסף, בחוות דעת המומחים. ניתן אף להרחיב את היריעה ולכלול בגדרן של שאלת אלה, אף הבהרות, הנדרשות לצורך בחינת התפתחויות רפואיות, שחלו לאחר שניתנה חוות הדעת, ולשם כך אף להמציא תיעוד רפואי נוסף, הקביל בהתאם להוראת תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (להלן: "התקנות"), על מנת שיוכל המומחה להבהיר, האם בחומר זה יש כדי לשנות מחוות דעתו. עם זאת, כאשר, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, עלולה חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במקרה זה, אין די בשאלות הבהרה, ומן הראוי לבקש כי המומחה יבצע בדיקה מחודשת של התובע ויתקן בהתאם את חוות דעתו, קודם שיהיו באי כח הצדדים רשאים להעביר אליו שאלות הבהרה (ר' רע"א 3906/95, אסתר אמיר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פד"י מט(1) 303). 3. התובע הציג שאלות הבהרה לשני המומחים. בין היתר, צירף התובע מסמכים הנוגעים לאשפוז וניתוח שעבר התובע ובדיקות מאוחרות יותר. אודה ואתוודה כי קשה, בשלב זה, להעריך האם במסמכים האמורים יש כדי ללמד על התפתחות של ממש בשאלות הרפואיות, אם לאו. על כן אני קובע כי המומחים עצמם, בהתייחסם למסמכים שהוצגו, יחוו דעתם, האם יש במסמכים אלה כדי ללמד על התפתחויות רפואיות, אשר יש בהם כדי להצדיק בדיקה מחודשת של התובע ועדכון חוות דעתם. 4. מכל מקום, לאחר שעיינתי בשאלות שהועברו על ידי ב"כ התובע לפרופ' הדני וכן בהתנגדות עו"ד ירון ותגובת ב"כ התובע, מצאתי כי התנגדות ב"כ הנתבע מתייחסת להרחבת החזית באשר להחמרת מצב, וכן שאלות החורגות מתחום מומחיותו. איני סבור כי החמרת מצבו של התובע חורגת ממתחם המנדט שהוענק למומחים, בכפוף לאמור בפסקה 3 לעיל. מאידך, אין ספק כי השאלות הנוגעות למומחיות בתחומים אחרים, חורגת מן המנדט שהוענק למומחים אלה, ואין בהן אלא משום ניסיון עקיף לקבל מהם חוות דעת בתחומים שאינם תחומי מומחיותם. בהתאם אני קובע כי פרופ' הדני לא ישיב על השאלות הבאות: הסיפא לשאלה 3; שאלה 5, 6, 7 ו-9. 5. הנתבעת אף היא העבירה שאלות הבהרה למומחים, כאשר בין שאלותיה המופנות לד"ר גורי, מופיעות שאלות 7-1, המתייחסות לניתוח אשר אמור התובע לעבור, כדי לשפר את מצבו. אציין כי בפועל עבר התובע ניתוח כאמור כפי שניתן ללמוד. על פי המסמכים אשר הנתבעת התנגדה להעבירם למומחה. לנוכח העובדה כי התובע עבר ממילא ניתוח כאמור, אין אכן מקום לשאלות אלה. על כן, משעבר התובע ניתוח לתיקון מחיצת האף, כל שניתן יהא לשאול את המומחה הינו לגבי תוצאות אותו ניתוח ולשם כך על ב"כ הנתבעת לעתור, אם יחפוץ בכך, ולבקש השלמה לחוות הדעת. על כן איני מתיר את השאלות 7-1 שנשלחו לד"ר גורי. ובאשר לשאלות אשר הועברו על ידי הנתבעת לפרופ' הדני: א. שאלה 11 תועבר למומחה, אשר יתייחס אליה בכפוף לתוצאות בדיקות הטומוגרפיה מיום 12.12.01. ב. איני מתיר את השאלות הבאות, אשר אינן שאלות הבהרה: 13, 15, ו-16. בכפוף לאמור לעיל, אני מורה כי שאלות ההבהרה תועברנה למומחים, בצירוף להחלטתי זו. המומחים יקבעו את שכרם בגין מתן מענה לשאלות ההבהרה, שכן לטעמי, משלוח שאלות הבהרה נוספות בשלב זה, יש בה כדי להטיל עליהם מלאכה נוספת, לנוכח פרק הזמן הממושך שחלף, מאז בדקו את התובע. כל צד ישא בשכר המומחים בגין המענה לשאלות מטעמו. ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ה (12 בינואר 2005) בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים. בנימין ארבל, שופט שאלות הבהרה למומחה