שכר טרחת עורך דין בעקבות הפסקת טיפול תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, בעקבות החלטת הנתבעים להפסיק טיפול משפטי שניתן להם על ידי התובע. העובדות והמחלוקת: 1. התובע הינו עורך דין במקצועו (להלן: "התובע"). 2. נתבעים 2 ו- 3 הינם מנהליה ובעלי מניותיה של נתבעת 1 (להלן: "הנתבעים"). 3. במהלך חודש אפריל 2002 פנתה נתבעת 2 אל התובע בבקשה כי ינקוט, בעבור הנתבעים בהליכים משפטיים כנגד חברת עם-רם פיתוח דרום נתניה בע"מ, לשם ביטול עסקאות במקרקעין, השבת כספי הנתבעים ופיצויים (להלן: "עם-רם" ולהלן: "הטיפול המשפטי"). 4. ביום 12.5.2002 נכרת חוזה שכר טרחה בין התובע לבין נתבעת 1, באמצעותה של נתבעת 2, (להלן: "חוזה שכר הטרחה" או "החוזה") אשר קובע בזו הלשון: "מוסכם בזאת כי עו"ד יהונתן דודוביץ ייצג את / יטפל עבור י. צשלר בע"מ... צשלר תמרה... צשלר יעקב... (כולם ביחד ולחוד...) בהליכים כנגד חב' עם רם... ...שכ"ט של עו"ד דוידוביץ יהיה 20% מסכומי התביעה, אך בכל מקרה לא פחות מ- 35,000 $ בש"ח+ מע"מ כחוק, אשר ישולמו באופן הבא: סך של 20000 ₪ בארבעה תשלומים חודשיים עוקבים מידי ה 1 לכל חודש החל מחודש יולי 2002, והיתרה בסיום ההליכים.... … במידה והלקוח יחליט להפסיק את הטיפול/הייצוג ע"י / הייצוג ע"י עו"ד דודוביץ, יהא עליו להמשיך ולשלם שכה"ט ראוי ומוסכם, בשיעור של 75% מהמוסכם לעיל...". 5. ביום 25.7.2002, כמוסכם בחוזה, שולמו לתובע ארבעה תשלומים בסך כולל של 20,000 ₪ (דעות הצדדים חלוקת אשר לשאלה מי מהנתבעים שילם סכום זה). 6. התובע החל בטיפול המשפטי, נפגש עם נתבעת 2, שלח מכתבים אל עם-רם והכין טיוטת כתב תביעה. יחד עם זאת בחרו הנתבעים שלא להגיש תביעה כנגד עם- רם. (דעות הצדדים חלוקות אשר לסיבה בגינה החליטו הנתבעים שלא להגיש כתב תביעה). טענות הצדדים: 1. לטענתו של התובע, הוראות החוזה חלות על כל אחד מהנתבעים בנפרד. מנגד טוענים הנתבעים כי נתבעת 1 היא שהתקשרה בחוזה שכר הטרחה עם התובע, שילמה לתובע סך של 20,000 ₪ כמוסכם בחוזה, והתחייבה בתשלום יתרת שכר הטרחה, משכך, נתבעים 2 ו- 3 לא התחייבו באופן אישי כלפיו. 2. לטענת התובע, הסיבה בגינה בחרו הנתבעים שלא להגיש תביעה כנגד עם-רם הינה כי בעקבות התכתבויותיו עם עם-רם, הגיעו הנתבעים להסדר עם עם-רם. מנגד טוענים הנתבעים כי לנוכח שיעור האגרה, אשר היו אמורים לשלם בגין הגשת תביעה כנגד עם-רם החליטו שלא להגישה. 3. לטענתו של התובע, הנתבעים הפרו את התחייבותם על פי החוזה ולא שילמו את מלוא התשלומים המגיעים לו על פיו. משהחליטו הנתבעים להפסיק את הטיפול המשפטי היה עליהם לשלם, כמוסכם בחוזה, שכר טרחה בשיעור של 75% מהסכומים המפורטים בחוזה עבור הטיפול המשפטי. לטענת הנתבעים, משבחרו להפסיק את הטיפול המשפטי כנגד עם-רם, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף העולה על סך 20,000 ₪ ששולם לו. הנתבעים היו זכאים להפסיק את הטיפול המשפטי, גם על פי האמור בחוזה ועל כן לא הפרו כל התחייבות כלפי התובע. 4. לחלופין טוענים הנתבעים כי התניה הקובעת תשלום שכר טרחה ראוי ומוסכם בשיעור 75% מהמוסכם בחוזה, גם במקרה של הפסקתו בכל שלב משלביו, הינה בגדר תניה לפיצוי מוסכם. על כן, משהיו זכאים להפסיק את הטיפול המשפטי אין המדובר בהפרת חוזה ועל כן תנית הפיצויים איננה מתקיימת. דיון. א. שאלת היריבות לטענת הנתבעים, הנתבעת 1 היא שחתמה על החוזה והיא זו שהתחייבה כלפי התובע בתשלום שכר הטרחה. נתבעים 2 ו-3 מעולם לא התחייבו כלפיו באופן אישי. נשאלת, אם כן, השאלה האם קיימת יריבות בין התובע לבין נתבעים 2 ו-3. ביום 1.10.03 מסרה נתבעת 2 תצהיר עדות ראשית אשר הוגש לבית המשפט במסגרת בש"א 182711/03, מלשונו נראה כי הטיפול המשפטי שנתבקש התובע ליתן היה עבור שלושת הנתבעים: "14. במהלך חודש 2002 או בסמוך לכך פנו המבקשים אל המשיב לצורך נקיטתם של הליכים משפטיים כנגד רם פיתוח דרום נתניה בע"מ... ... 17. למיטב ידיעת המבקשים אכן פנה המשיב אל עם-רם במספר תכתובות ואף ערך טיוטת כתב תביעה, ברם לנוכח שיעור האגרה אשר היה אמור להשתלם בגין הגשת התביעה, אשר עמד על סך של כ- 60,000 ₪, החליטו המבקשים שלא להגיש את התביעה והמשיב התבקש להפסיק את הטיפול ולא להגיש תביעה כנגד עם-רם. ... 18. יאמר, משעה שפנו המבקשים אל המשיב לא פנה מי מהמבקשים אל עם-רם... 19. משיקולים כלכליים, כמוסבר לעיל, בחרו המבקשים להפסיק את הטיפול המשפטי... המבקשים יוסיפו ויטענו כי בנסיבות המקרה, משהופסק הטיפול בטרם נקיטתם של הליכים כנגד עם-רם הרי שכלל לא הוחל במתן השירות המשפטי שהתחייב המשיב ליתן למבקשים. " (הדגשה שלי ש.א) לעומת זאת, בתצהיר עדותה הראשית מיום 11.10.04 ,טענה נתבעת 2, כי היא שפנתה אל התובע לצורך קבלת הטיפול המשפטי, טענה שאינה מתיישבת עם האמור בסעיף 14 לתצהיר התומך בבש"א כמצוטט לעיל. לטענתה של נתבעת 2 חתימתה על גבי החוזה נעשתה בצירוף חותמתה של נתבעת 1 בשל היותה מנהלת ובעלת מניותיה של נתבעת 1 המוסמכת לעשות כן ובשל כך אין לראות בה כמחויבת באופן אישי כלפי התובע. יחד עם זאת, בחקירתה הנגדית מודה נתבעת 2 כי הטיפול המשפטי שנתבקש התובע ליתן היה בעבור שלושת הנתבעים, בנוסף מודה נתבעת 2 כי חתמה בשמה של הנתבעת 1 על גבי החוזה ועל גבי ייפויי הכח; " ש. מציג לך הסכם שכר הטרחה. ת. אני חתומה עליו. ש. מי מוגדר שם כלקוח בהסכם שכר הטרחה. ת. י. צשלר בע"מ. צשלר תמרה וצשלר יעקב. ש. בחתימות למטה, את חתומה פעם אחת אישית ופעם אחת בשם החברה. ת. נכון. זה היה אצלך במשרד. ש. מציג לך שני יפויי כח שתאשרי את חתימתך עליהם. ת. אני חתומה עליהם. הוצג וסומן ת/2 ו- ת/3. ש. קודם הצגתי לך את תצהירך בבקשת רשות להתגונן ואני מפנה אותך לסעיף 14 לאותו תצהיר. כתוב "פנו המבקשים". ת. כתוב מה שכתוב." (עמ' 6 לפרוטוקול) זאת ועוד, הנתבעת 2 אישרה בחקירתה הנגדית את טענתו של התובע כי הוא התבקש על ידי הנתבעים לנקוט בהליכים משפטיים כנגד עם-רם לשם ביטול שתי עסקאות, האחת בין נתבעת 1 לבין עם -רם; "ש. "המבקשים" אם אנו זכורים נכונה היו שלשה. חברת י. צשלר בע"מ את ובעלך. ת. נכון ש. שלושתכם פניתם אלי לייצוג הזה. ת. אני ייצגתי את בעלי. ש. הפנייה אלי היתה לביטול שתי עסקאות ולא עסקה אחת. ת. נכון. ש. האחת היתה עסקה של י. צשלר ואחד שלך פרטית. ת. נכון. ש. מכאן משתמע שגם בעלך היה מאוד מעוניין שיבוטל ההסכם שהוא חתום עליו אישית. ת. אני יידעתי את בעלי בכל מה שקשור לחוזה. יידעתי אותו על הפגישות שהיו לי איתך. ש. היה לו אינטרס אישי. ת. אני לא עושה דברים ללא ידיעתו." (עמוד 6 לפרוטוקול) זאת ועוד, טוענת נתבעת 2 כי פנו לתובע לצורך ביטול שתי עסקאות, יחד עם זאת, ממשיכה וגורסת כי בגין ביטול העסקה השניה לא סברה כי תחויב באופן אישי, או שמא תהווה צד למחלוקת למרות מחויבותה האישית בגין עסקה זו. מחקירתה הנגדית של נתבעת 2 עולה כי אין בטענה ממש: "ש. מפנה לתצהירך סעיף 17. מה זה "בשים לב לאופן בו נחתם ההסכם" לפני רגע הסכמת שחתמת על ההסכם באופן אישי. ת. לא הבנתי את השאלה. ש. חוזר על השאלה. מדוע חתמת על ההסכם באופן אישי. ת. מי היה אמור לחתום. ש. היה לך אינטרס אישי בייצוג קרי חוזה שאת חתומה עליו אישית ולא החוזה ש- י. צלשר חתום עליו. ת. אני באתי עם שני החוזים של י. צשלר ושלי אישית. באתי בשם החברה פעם אחת ובשמי ושם בעלי- פעם שנייה. ש. חשבת שהטיפול בדברים האישיים שלך לא ייגבו שכר טרחה. ת. אתה קבעת שכר טרחה על שני התיקים ביחד. ש. ידעת שאם אני מטפל בתיק שאת מעורבת בו אישית, את אישית חייבת לשלם. ת. אמרת לי שאני צריכה 20,000 ₪ לטיפול הראשוני ואם נגיש את התביעה נקזז את זה מסכום שכר הטרחה. ש. את לא סברת לרגע שהייצוג בגין ההסכם השני, נעשה בחינם. ת. אין מחלוקת כי זה אותם הסכמים. ש. אם מדובר שני הסכמים ואחד מהם הוא הסכם אישי שלך, את לא סברת שהטיפול בסוגיה של ההסכם האישי שלך, הגם שהוא כרוך בהסכם השני, הוא יעשה בחינם. ת. מדוע לא עשית שני הסכמים. אמרת במפורש ששכר הטרחה כולל עבור שני התיקים ביחד." (עמ' 6-7 לפרוטוקול, הדגשה שלי ש.א) מן האמור לעיל יש להגיע למסקנה כי התובע התבקש על ידי שלושת הנתבעים, באמצעות נתבעת 2, לבצע את הטיפול המשפטי וכי חתימת נתבעת 2 על החוזה נעשתה אף בשם יתר הנתבעים. מסקנה זו מקבלת חיזוק מכוח האמור בחוזה, כדלקמן; "מוסכם בזאת כי עו"ד יהונתן דודוביץ ייצג את / יטפל עבור י. צשלר בע"מ... צשלר תמרה... צשלר יעקב... (כולם ביחד ולחוד- להלן: הלקוח) בהליכים כנגד חב' עם רם פיתוח דרום נתניה בע"מ..." (הדגשה שלי ש.א) לא למותר להוסיף כי אי הבאתו של נתבע 3 למתן עדות מחזקת את המסקנה כי פנייתה של נתבעת 2 לתובע הייתה אף בשמו. בחקירתה הנגדית מודה נתבעת 2, אם כי באופן מעט מעורפל, כי פנתה אל התובע בבקשה שיפסיק את הטיפול המשפטי עבור הנתבעים כולם; "ת. אני צלצלתי אליך (לתובע- ש.א) כשהייתי בבית החולים. אמרתי לך שיש לי בעיות ואני בשלב זה לא יכולה להמשיך את הטיפול. אמרתי לך שאמא שלי בבית חולים אחרי התקף לב. ש. בשם מי פנית אלי. ת. בשם מי שחתם לך גם בשם החברה וגם בשמי. ש. פנית גם בשם בעלך. ת. באותו רגע, לא. בעקרון אני מייצגת אותו." (עמוד 8 לפרוטוקול, הדגשה שלי ש.א) הנתבעת 2 פעלה לא רק בשמם של נתבעים 1 ו-3, אלא גם בשמה שלה, בין אם לצורך קבלת הטיפול המשפטי ובין אם לצורך הפסקתו. מטעמים אלו אני דוחה את הטענה כי הנתבעים 2 ו-3 לא התחייבו באופן אישי כלפי התובע. ב. פרשנות החוזה- שכר טרחה בהתחייבות חוזית או שמא שכר טרחה ראוי. חוזה יפורש, קודם כל, לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 להלן: "חוק החוזים"). "'אומד דעתם' של הצדדים הוא המטרה או התכלית שעמדו לנגד עיני הצדדים בעת כריתת החוזה" (השופט ברק בע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח', פ"ד מא (1) 282 , עמ' 305). הלכה היא כי כוונת הצדדים לחוזה, אשר לשונו ברורה ואינה מותירה מקום לספק בדבר משמעות הדברים, תפורש מתוך החוזה עצמו, מאחר ולשונו - במקרה כזה- מעידה על תכלית החוזה. יפים הם דבריו של השופט חשין בע"א 5795/90 דר' אנדור סקלי נ' דורען בע"ע ו- 2 אח', פ"ד מו (5) 811, בעמ' 817; "שתי תחנות אמור פרשן לעבור בבקשו לאמוד דעתם של צדדים לחוזה: התחנה האחת היא (אומד) דעתם של הצדדים כפי היא משתמעת מתוך החוזה, והתחנה האחרת היא- ככל שדעתם אינה משתמעת מתוך החוזה- (אומד) דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. בפירושו של סעיף 25(א) לחוק החוזים הוסיפה ההלכה וקבעה, כי אין נדרשים לפירוש על-פי הנסיבות אלא במקום שדעתם של הצדדים אינה משתמעת מתוך החוזה עצמו." לשון החוזה ונוסחו מורים בברור כי תשלום שכר הטרחה ישולם לתובע רק אם וכאשר יוגש כתב תביעה- כלומר כאשר ינוהל הליך משפטי, או לפחות הליך אשר מקביל להליך משפטי. וכך מנסחים הצדדים לחוזה את מטרתם המשותפת; " מוסכם בזאת כי עו"ד... דודוביץ ייצג את..צשלר... בהליכים כנגד עם רם... בגין מכירת חנויות ברח' ... לרבות ביטול העיסקה ו/או תביעות לביטול השבת כספים ופיצויים. הייצוג והסכם זה חלים רק על ההליכים בפני הערכאה הנדונה לעיל." (הדגשה שלי ש.א) וכן: "שכ"ט של עו"ד דודוביץ יהיה 20% מסכומי התביעה, אך בכל מקרה לא פחות מ- 35,000 $...אשר ישולמו באופן הבא: סך של 20,000 ₪.. והיתרה בסיום ההליכים." (הדגשה שלי ש.א) ועוד: "הסכום הנ"ל לא מותנה בתוצאות המשפט, לרבות אם יושג בפשרה בכל שלב של המשפט ואף אם יושג מחוץ לכתלי בית המשפט, או טרם הגשת ההליך לערכאות." מהאמור לעיל עולה כי התובע ניסח את החוזה כך שהתשלומים להם הוא זכאי מהנתבעים מותנים בהגשתה של תביעה או בניהול הליך משפטי. הליך משפטי, אין הכוונה לתכתובות, אשר ניהל התובע עם עם-רם או ניהול משא ומתן טלפוני ואין הכוונה להסדר אשר לטענת התובע הגיעו הנתבעים עם עם-רם בעקבות התחלת טיפולו המשפטי. אם כוונת הצדדים הייתה תשלום הכולל רק מגעים ראשוניים טרם הגשת התביעה לא היה נאמר בו גובה שכר הטרחה הינו בשיעור של 20% מסכום התביעה. ראוי להוסיף ולהדגיש כי מי שניסח את החוזה הינו עורך דין, אשר חזקה עליו שהעלה על הכתב את אומד דעת הצדדים. על כן משניסח את החוזה כך שהוא חל רק במקרה של נקיטת הליכים משפטיים יש להסיק כי לשון החוזה מובילה לפרושו כך, משלא הוגשה תביעה לא זכאי התובע לתשלום שכר טרחה על פיו. לפיכך, משלא הוגש כתב תביעה ואף לא החל הליך אשר נסתיים בפשרה, התובע אינו זכאי לשכר טרחה על פי החוזה. טענת התובע כי הנתבעים הגיעו - בעצמם - לפשרה כלשהי עם עם - רם לא הוכחה. יתר על כן, העיד התובע כי עורך דין פרלמוטר מסר לו כי הנתבעים הגיעו עם עם-רם להסדר כלשהו אך נמנע מהביאו לעדות: "ש. מנה לסעיף 7 ד' לתצהירך. תציג לי את ההסדר. ת. אני לא יכול להציג לך. ש. אם אני אומר לך שלא קיים שום הסדר. ת. אתה אומר. אני אומר לך שכן הגיעו להסדר על פי אינפורמציה שהגיעה לאוזני. ניהלתי שיחות עם עוזי סעדון ממנהלי עם רם. על פי שיחות שניהלתי עם עורך דין פרלמוטר כדי לקבל מסמכים שהיו ברשותי שקיבלתי מהנתבעים כדי שהוא יוכל להשלים עסקה שבמהלכה הוא אמר לי שהם הגיעו להסדר.... ש. אין לך שום ראיה שמאמתת את הטענה שלך שהגיעו להסכם עם חברת עם רם. ת. יש לי ראיה שתראה בחקירה הנגדית. יש לי מכתב שקיבלו הנתבעים מחברת עם רם שבו הם מודיעים להם להפתעתנו ומבקשים מהם לסור למשרדם על מנת להעביר את הזכויות בטאבו. ש. אז הם לא ביטלו את ההסכם גם לא לפי שיטתך. ת. אני לא יודע מה הם עשו ומה לא." (עמוד 4 לפרוטוקול, הדגשה שלי ש.א.) אשר על כן יש לקבוע כי זכותו של התובע לשכר טרחה כלשהו, לא קמה לו , בנסיבות העניין, על פי החוזה. הסכום ששולם לתובע בסך 20,000 ₪ מהווה שכר ראוי עבור מעט התכתובת שקיים עם חברת עם רם וניסוח טיוטת כתב התביעה. ויודגש, התובע אינו תובע שכר טרחה ראוי אלא רק שכר מכוח החוזה. למעלה מן הצורך אעיר כי למסקנה בדבר כוונת הצדדים לתשלום שכר טרחה רק אם ינקט הליך משפטי כלשהו אפשר להגיע באמצעות פרשנות סבירה של החוזה בנסיבות העניין ובאמצעות איזון האינטרסים הכלכליים של הצדדים לו. דרישת תשלום בשיעור של 75% מהמוסכם בחוזה רק על סמך מספר מוגבל של מכתבים, שיחות טלפון והכנת טיוטת כתב התביעה מבלי שהתובע החל בנקיטת הליך משפטי כלשהו אינה מתיישבת עם הפרשנות הסבירה שיש ליתן לחוזה. מתן פרשנות לחוזה כי הנתבעים חייבים לשלם סכום כסף גבוה כל כך רק בשל הפסקת הטיפול המשפטי בשלב כל כך מוקדם שלו, ובפרט מקום שטרם הוגש כתב תביעה, אינו עומד במבחן איזון האינטרסים הכלכליים של הצדדים. יהא זה למעלה מן הצורך לציין שוב כי התובע אינו תובע בגין שכר טרחה ראוי, אלא תביעתו נסמכת על החוזה עצמו. עילת התביעה מכוח החוזה הוגשה בהליך סדר דין מקוצר, לפיה מבקש התובע אכיפת שכר מוסכם ולא שכר טרחה ראוי. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בצירוף מס ערך מוסף, ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. ניתן בלשכתי 4.8.05 . המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים. שושנה אלמגור, שופטת סגנית נשיא שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין