בקשה להמרת עירבון בערבות בנקאית מונחת בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון. ביום 17.10.04, הגיש המבקש ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה, כבוד השופט בן חמו יוסף מיום 10.08.04 ולפיה נדחתה בקשת המערער, הוא המבקש דידן, לביטול פסק דין. ביום 16.12.04 נקבע כי על המערער להפקיד סך של 7,500 ₪, להבטחת הוצאות המשיב. בגין החלטה זו, הוגשה הבקשה שלפני. א. טענות המבקש המבקש מעיד על עצמו כבעל השכלה משפטית, אשר אינו עובד מזה מספר שנים, בין היתר משום שרשיונו בלשכת עורכי הדין עוכב החל מחודש מאי 2003, וזאת בעקבות תלונות שהוגשו כנגדו. המבקש נשוי ואב לשני ילדים, אשתו, אקדמאית אף היא, אינה עובדת ולטענתו אין להם כל מקור הכנסה, לרבות תמיכה מן המוסד לביטוח לאומי. המבקש מצהיר, כי אין בבעלותו חשבון בנק מזה חמש שנים. בבעלות אשתו של המבקש, חשבון בנק פעיל, המשמש, כך לטענת המבקש, לצורך קבלת קצבת ילדים בסך 250 ₪ בחודש. לא צורפו תדפיסי תנועות בחשבון הנ"ל. עוד הצהיר המבקש, כי אין בבעלותו כלי רכב ו/או כל רכוש אחר בעל ערך, למעט טבעת האירוסין של אשתו. מאידך, מן המסמכים המצורפים לבקשתו עולה, כי כנגד המבקש נפתחו 15 תיקי הוצל"פ, אשר ביחס אליהם ניתן צו איחוד תיקים והושת על המבקש תשלום חודשי בסך 200 ₪. המבקש לא עמד בתשלומים שנקבעו לו. כמו כן, הצטבר לחובתו חוב עבור חברת החשמל וכן חובות נוספים אשר ביחס אליהם לא צורפו כל אסמכתאות. בבקשתו לפטור מהפקדת ערבון ציין המבקש כי במסגרת תיק זה הגיש אף הקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, ובית המשפט נאתר לבקשתו ופטר אותו מחובת תשלום האגרה. בכך, לטענתו, יש להעיד על עובדת היותו מחוסר יכולת כלכלית. ב. טענות המשיב המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען, כי על שכם המבקש פטור מהפקדת ערבון, מוטל הנטל להוכיח שני אלה : 1. חוסר יכולת כלכלית- כאשר רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון, גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרת בית משפט. 2. על מבקש הפטור להראות כי סיכוייו לזכות בערעור, גבוהים. המבקש דידן, לא טען דבר וחצי דבר באשר לסיכוייו לזכות בערעור. לא זו אף זו- לטענת המשיב, נקט המבקש בהליך שגוי, באשר לא קיימת לו זכות ערעור על החלטת בית משפט קמא, והיה עליו לבקש בקשת רשות לערער. אשר על כן, לטענת המשיב, סיכויי המבקש לזכות בערעור כלל אינם קיימים. עוד טוען המשיב, כי כנגד המבקש נפתח תיק הוצל"פ בגין פסק הדין שנתן בית המשפט קמא, והמבקש לא שילם ולו שקל אחד על חשבון חובו. תגובת המשיב אינה נתמכת בתצהיר. ג. דיון הכלל הוא, כי על בעל דין המגיש ערעור לבית המשפט, מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד- אם יידחה ערעורו. הפקדת העירבון, אינה מחסום המושם בפני המערער, בדרכו לערכאת הערעור, אלא כלל אשר מקורו בשיקולים פרקטיים. בית המשפט, הדן הדן בבקשה לפטור מהפקדת ערבון, חייב להעמיד לנגד עיניו את המשיב, אשר זכאי לבטוחה טובה וזמינה להבטחת תשלום ההוצאות שהוא עשוי לזכות בהן במסגרת הליך הערעור, שלא יצא נפסד בשל אי יכולתו לגבות את סכום ההוצאות. ראה לעניין זה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2000(2), 128. על כן, רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון, גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. ראה בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ואח' פ"ד מד(2) 386. ראה גם ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון- דיור לקהל החרדי ואח' תק-על 2000(3), 2574. זהו הכלל. על מי שמבקש לחרוג מכלל זה, קבע בית המשפט בפרשת קורן לעיל, בעמ' 128: "על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג'- שמימושה אינו וודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים) מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיבים נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש." מעיון בבקשה עולה כי המבקש לא עמד בנטל. סיכויי הערעור : המבקש שתק, הן בבקשתו לפטור מהפקדת ערבון והן בתצהיר התומך בבקשתו, בכל הקשור לסיכויי הצלחת הערעור שהגיש, ועובדה זו לבדה, מהווה עילה לדחיית בקשתו. בנוסף, מן הראוי לציין, כי עסקינן בערעור אשר הוגש על החלטת שופט בית משפט שלום בעפולה בה הוא דוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. לעניין דרך הערעור על החלטה כגון דא, מבאר י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995, בעמ' 745 : "החלטה המבטלת פסק דין, וכן החלטה הדוחה בקשת ביטול, אינה פסק דין;... מכאן, שהחלטה המבטלת פסק דין או הדוחה בקשת ביטול, באה בגדר סעיפים 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והגשת ערעור עליה מותנית בקבלת רשות לכך." יוצא, איפוא, כי המבקש נקט בהליך שגוי, באשר לא ביקש רשות לערער מעם בית המשפט. באשר לשאלת מצבו הכלכלי של המבקש: המבקש, ציין כבר בפתיחת בקשתו, כי בתיק זה נתקבלה בקשתו לפטור מתשלום אגרה. בהמשך, טען טענות מטענות שונות, אשר לא כולן נתמכות בתצהיר מטעמו, ולא כולן עולות בקנה אחד עם המסמכים שצירף. בנוסף, לא צירף המבקש תדפיסי חשבון בנק הרשום על שם אשתו וכן מסמך המעיד כי אין ברשותם נכסים או חסכונות. דומה, כי המבקש הסתמך על המסמכים שהגיש בבקשתו לפטור מאגרה ועל הפטור אשר קיבל. לעניין הקשר בין פטור מאגרה ובין פטור מתשלום עירבון, אמר בית המשפט בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר לעיל, כי שעה שהפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין מערער לבין המדינה, הרי שערבון נועד להבטחת המשיבים בערעור, ומשכך רשאים הם להביע עמדתם ובית המשפט ישקול בטרם יחליט בשאלת מתן הפטור למערער. לכן, פטור שניתן מתשלום אגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור גם מהפקדת ערבון. לצורך כך, על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים, ולהפעיל את שיקול הדעת הנתון לו בזהירות הראויה, ומתוך ראיית ההשלכות האפשריות של החלטתו. במקרה דידן, כך כעולה מהבקשה לפטור מתשלום ערבון, כנגד המבקש תלויים ועומדים חובות רבים, בגינם נפתחו אף תיקי הוצאה לפועל. החייב לא עמד בנטל התשלום החודשי שהושת עליו במסגרת איחוד התיקים, אף שתשלום זה לא היה גדול ועמד על 200 ₪ בחודש. על כן, איני רואה כיצד זה יעמוד בנטל תשלום הוצאות שיוטל עליו באם ידחה ערעורו. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי דין הבקשה להידחות. המבקש ישא בהוצאות המשיב סך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק. ערבוןערבות בנקאיתבנקערבות