לפני שתי בקשות ביניים. האחת, להגשתה של חוות דעת נוספת. השנייה, למחיקת כתבי טענות מתוקנים שהוגשו לאחרונה לתיק בית המשפט. הבקשות הוגשו במסגרת תביעה ותביעה שכנגד המתנהלות בין קבלן (מר לוי) לבין לקוח (לשעבר) אשר בביתו ערך הקבלן שיפוץ (עו"ד הורוביץ). בתמצית יצויין כי במסגרת התביעה העיקרית דורש הקבלן תשלום יתרה אותה לטענתו חב לו הנתבע בגין עבודות שבוצעו. במסגרת התביעה שכנגד דורש התובע שכנגד מאת הקבלן סכומים שונים בגין נזקים שנגרמו לו לפי הטענה, עקב התנהלותו של הקבלן (לרבות בגין פריטים שנגנבו ותמורה שהובטחה ולא שולמה). יצויין כי קדם המשפט בתיק זה תם זה מכבר. עם זאת, לאחר קדם המשפט הוגשה חוות דעת של מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט (מר גולדקלנג). כן יצויין כי ביום 23.5.05 הוגשו לתיק בית המשפט "כתב הגנה מתוקן" ו"כתב תביעה שכנגד מתוקן". למען הנוחות הדיונית בלבד יכונו להלן הצדדים לפי מעמדם בתביעה העיקרית (תובע/נתבע) בלבד ולא לפי מעמדם בתביעה שכנגד או בכל אחת מהבש"אות הרלוונטיות. טיעוני בש"א 166589/05 בקשה זו הוגשה על ידי הנתבע ביום 23.5.05. במסגרת הבקשה עותר הנתבע להתיר לו הגשתה של חוות דעת נוספת, של מר עבדאללה עיסא מכפר קאסם, בענין עבודת הטיח שבוצעה בביתו. הנתבע טוען, כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט (מר גולדקלנג) הציע, במהלך בדיקת עבודות הטיוח, להזמין את מכון התקנים לבדוק את התאמת הטיח לתקן הישראלי בענין עובי שכבות הטיח וכושר הדבקות הטיח לקיר. הצדדים הסכימו לכך, בדיקה בוצעה ודו"חות של מכון תקנים צורפו לחוות דעתו של מר גולדקלנג. הדו"חות מלמדים, בין היתר, כי הטיח שבוצע על ידי התובע אינו מתאים לתקן, כושר הדבקותו לקיר "שואף לאפס" והטיח הישן היה טיח מתפורר ולא טופל על ידי התובע כנדרש (אלא שכבת טיח חדשה נמרחה עליו כמות שהוא). עוד נטען כי דו"חות מכון התקנים נרשמו רק ביום 10.4.05 וממילא תוכנם לא יכול היה להיות ידוע לנתבע קודם לכן. מוסיף הנתבע וטוען כי המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס לליקויים המהותיים שכן התייחס, לפי האמור בחוות דעתו, רק "לליקויים הנטענים בחוות הדעת מטעם הנתבעים". עתה, משנתגלו הממצאים והוגשו על ידי המומחה מטעם בית המשפט בלא לחוות דעה בענינם, הנתבע עותר לאפשר לו להוכיח את נזקיו גם בגין ממצאים אלו שנתגלו זה מקרוב. עוד טוען הנתבע כי ממילא הוגשו על ידו - לאחר הגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט - כתבי טענות מתוקנים ובהם נכללו הטענות המפורטות לעיל ומן הראוי לאפשר לו להוכיח את טענותיו אשר במסגרת אותם כתבי טענות מתוקנים. בסיפא הדברים חוזר הנתבע על כך שהליקויים לא היו ידועים לו עד להגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט. טיעוני בש"א 168316/05 בבקשה זו, שהוגשה על ידי התובע ביום 8.6.05, עותר זה למחיקתם של כתבי הטענות המתוקנים שהוגשו על ידי הנתבע ביום 23.5.05. לטענת התובע, הנתבע לא ביסס את כתבי הטענות החדשים על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אלא על חוות דעת חדשה של מר עיסא עבדאללה. בענין חוות דעת חדשה זו הגיש הנתבע בקשה להגשתה, לה התובע מתנגד, ולפי שטרם ניתנה החלטה באותה בקשה, לא רשאי הנתבע לעשות דין לעצמו ולהגיש כתבי טענות מתוקנים המתבססים על חוות דעת שהגשתה טרם אושרה. דיון כפי שניתן לראות, שתי הבקשות שלובות במידה מסוימת זו בזו ובפרט קיימת בשתיהן התייחסות לכתבי הטענות המתוקנים שהוגשו ביום 23.5.05. נכון יהיה לפתוח את הדיון בשאלת הגשתם של אלו. תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת: "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום." תיקון כתבי טענות לפי תקנה 136 הוא זכות ולא רשות, כל זמן שנעשה בגדריה של התקנה. כך, לא ניתן לעשות שימוש בזכות אם לא הוגשו כתבי הטענות המתוקנים בתוך המועד שנקבע בתקנה. חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הוגשה לתיק בית המשפט ביום 13.5.05. הנתבע מציין כי אצלו התקבלה חוות הדעת ביום 10.5.05. כך, או כך, כתבי הטענות הוגשו במסגרת הזמנים. הסוגיה בה מתמקדת בקשת התובע (בבקשתו למחיקת כתבי הטענות המתוקנים) היא מהות התיקון שנעשה, והקשר בין התיקון לבין חוות דעתו של המומחה. תקנה 136 אינה מאפשרת כל תיקון שהוא, אלא רק תיקון "לאור האמור בחוות הדעת". נוסחה של תקנה 136 שונה מנוסח התקנה הקודמת, אותה החליפה. התקנה הקודמת, תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג - 1963, לא קשרה את הזכות לתיקון לתוכנה של חוות הדעת, אלא סייגה את הגשתה במועד בלבד (ור' ע"א 644/71 שאבי נ' בן יצחק, פ"ד כו (2) 291, 294). מתקין התקנות שינה את הדבר וחזקה היא כי לא בכדי. הגיונם של הדברים גם ברור. תיקון כתב טענות ללא קבלת רשות הוא דבר חריג, ובפרט כאשר הוא מתבצע בשלב דיוני שיכול להיות מתקדם (כמו במקרה שלפנינו, בו חלפו שלוש שנים מהגשת התביעה, תם קדם המשפט והתיק בשלב ההוכחות). אכן, כבר נפסק בהקשר זה כי "תיקון כתב טענות יכול שיעשה בהתבסס על חוות דעת מומחה, אם הטענות הנוספות נובעות ממנה" (ת.א.(ת"א) דותן עימנואל נ' Mast Holding Corp., דינים מחוזי לב (10) 745, סע' 9.ג.) באותו מקרה נקבע כי הטענות לא נבעו מחוות הדעת והתיקון לא אושר. הנתבע לא חלק למעשה על נקודת מוצא זו. ברם, הנתבע טוען כי כתבי הטענות המתוקנים הוגשו לאור חוות דעת המומחה. מהם השינויים בכתבי הטענות המתוקנים? לפי הצהרת הנתבע בדיון (עמ' 4 ש' 16-17 לפרוטוקול 14.6.05), בכתב ההגנה המתוקן שונה סעיף 93. מהשוואת סעיף 93 בכתב ההגנה המתוקן לנוסח הקודם (אז, סעיף 87) עולה כי התווסף בסעיף משפט אשר מציין: "מדו"חות מכון התקנים עולה שהעבודה לא בוצעה, וכתוצאה מכך כל שכבת הטיח הישן שלא הורדה מהקירות מתפוררת, וכושר ההדבקות של הטיח לקירות שואף לאפס". משפט זה מתייחס ישירות לדו"חות מכון התקנים, שהיוו חלק מחוות דעת מומחה בית המשפט (ועל כל פנים, לדרך בה קורא אותם הנתבע), ושינוי זה עולה בקנה אחד עם תקנה 136 (ב"כ התובע אף הסכים לתיקון זה, בהנחה שהוא היחיד, במהלך הדיון מיום 14.6.05, עמ' 5 ש' 8). ברם, אין זה התיקון היחיד (ור' הודעת הנתבע מיום 15.6.05). לכתב ההגנה המתוקן צורף גם תצהירו של מר עיסא עבדאללה, אשר הגשתו התבקשה במסגרת הבש"א המקבילה ונוספו סעיפים (42 - 47). סעיפים מקבילים נוספו גם לכתב התביעה שכנגד המתוקן. ראשיתם של הסעיפים בתאור מינויו של מר גולדקלנג כמומחה מטעם בית המשפט, הצעתו בענין מכון התקנים ודו"חות מכון התקנים. בהמשך נטען כי לא ניתן עתה לחזק את הטיח המתפורר ואין מנוס מלהציב פיגומים סביב הבנין, להוריד בעזרת ציוד את כל הטיח מהקירות, הן הישן והן החדש, ולבצע את כל העבודה מחדש וכי עלות עבודה זו מוערכת ב- 117,000 ₪ כולל מע"מ (100,000 בצרוף מע"מ) וזאת כאמור בחוות דעתו של מר עיסא עבדאללה. שאלת הטיח המתפורר אינה חדשה כלל עיקר. הנתבע עצמו ציין, במהלך הדיון (עמ' 4 לפרוטוקול 14.6.05) כי הצדדים התייחסו אליה בראיותיהם בהרחבה. כתב התביעה שכנגד שהוגש עוד ביום 29.5.03 כולל טענות רבות בענין הפגמים בטיח, רופפותו, אי עמידתו בפגמים וצורך להסירו (לדוגמא, סע' 35 ו- 43). הנתבע גם הגיש במסגרת ראיותיו מספר חוות דעת אשר שתיים מהן עוסקות בטיח החיצוני: האחת - חוות דעתו של מר אלכסיי גנישב (א.ת. טרמינל שירותי הנדסה בע"מ) מיום 13.2.03 - אשר פרק הימנה עוסק בכך; השנייה - חוות דעתו של מר אייל אברהם (א. אייל שמאים ויועצים) מיום 20.11.03 שעוסקת כולה בעניני טיח לרבות עובי השכבות וצורך נטען בביצוע חוזר. לא זו בלבד שהנושאים עלו, בהרחבה, בטעונים ובראיות קודם לכן, אף התקן אשר נזכר בדו"חות מכון התקנים שהוגשו בצרוף לחוות דעת מר גולדקלנג (תקן 1920 חלק 2) נזכר לפחות באחת מחוות הדעת (של מר אייל אברהם). גם אם התקן לא היה נזכר, היו בידי הנתבע כל האפשרויות זה מכבר לבדוק התאמה לכל תקן ולבדוק עלויות כל תיקון. הבית הוא ביתו והדרך היתה פנויה לפניו לבצע כל הערכה, לזמן כל גורם ולהזמין כל חוות דעת. חוות הדעת החדשה שצורפה לכתבי הטענות המתוקנים אינה שינוי שנעשה לאור האמור בחוות דעתו של מר גולדקלנג. למעשה, הנתבע עצמו טען כי חוות הדעת של מר גולדקלנג כלל לא התייחסה לדו"חות מכון התקנים וכי הוא מעונין להוכיח ליקויים שאינם נזכרים בה. לא זו מטרתה של תקנה 136. העובדה שחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אינה מתייחסת לליקוי כלשהוא אשר לטעמו של בעל דין היתה אמורה להדרש אליו, אינה בסיס להוספת ראיות. זאת, מבלי לגרוע מאפשרות אותו בעל דין לטעון כלפי חוות הדעת של המומחה (אם הוא סבור כי אי התייחסות גורעת ממנה). הליקוי עצמו היה ידוע. האמור בדו"חות מכון התקנים אינו נושא חדש. ניתן להפנות אליהם אך אין בהם כדי להוות בסיס להגשת חוות דעת. לאור האמור, בכל הנוגע לכתבי הטענות המתוקנים, אין מקום לצרופה של חוות הדעת (לענין הבקשה למחיקת כתבי הטענות) ומהכיוון הנגדי, אין בהגשתם של כתבי טענות אלו כדי להצדיק את הגשתה של חוות הדעת (לענין הבקשה להגשתה). גם בנפרד משאלת כתבי הטענות המתוקנים, מטעמים דומים איני רואה הצדקה להגשתה של חוות דעת שלישית בעניני הטיח לאחר תום קדם המשפט. במאמר מוסגר יצויין כי למרות הבקשה לצרופה של חוות דעת נוספת מאת הנתבע בענין עבודות הטיח, חוות דעת אשר אמורה להביא את התביעה שכנגד לסך של 277,780 ₪, העמיד הנתבע ('לצרכי אגרה') את סכום התביעה שכנגד על הסכום המקורי ולא חל בו שינוי. כתב התביעה שכנגד המקורי אמור לתמוך בסכום התביעה שכנגד המקורי. שתי הערות בסיפא הדברים. ראשית, בש"א 166589/05 (להגשת חוות דעת נוספת) לא נתמכה בתצהיר אף שהיא כללה עובדות. הבקשה אף לא ציינה מדוע אינה נתמכת בתצהיר. די היה באמור על מנת לדחותה. שנית, כתבי הטענות המתוקנים כבר שילבו בתוכם חוות דעת קודם לכך שניתנה החלטה בבקשה להגשתה שהוגשה באותו יום. דבר זה אינו ראוי. סוף דבר - הבקשה להגשתה של חוות דעת נוספת נדחית. בכל הנוגע לכתבי הטענות המתוקנים, הסעיפים בהם מתואר מינויו של מר גולדקלנג, בדיקות מכון התקנים וממצאיהן, מאושרים. הסעיפים העוסקים בחוות הדעת שהגשתה לא הותרה, אינם מאושרים (בפרט סע' 46 לכתב ההגנה המתוקן וסע' 45 לכתב התביעה שכנגד המתוקן). לאור הצהרת ב"כ התובע (עמ' 5 לפרו') חזקה כי אין בכוונתו להגיש כתבי תשובה מתוקנים לכתב ההגנה המתוקן ולכתב התביעה שכנגד המתוקן, וכי כתבי התשובה הנוכחיים ישמשו גם לצורך כתבי הטענות המתוקנים. אם כוונתו לא הובנה, יש להגיש הודעה בתוך 7 ימים. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים. ניתנה היום י"ב בסיון, תשס"ה (19 ביוני 2005), בהעדר. תמר אברהמי, שופטת תיקון כתבי טענותמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין