לפני תביעה בסדר דין מקוצר. על פי האמור בכתב התביעה חתמה נתבעת 1 ביום 2/7/93 על הסכם תנאי אשראי כלליים אצל התובע, לפיו הסכים התובע לתת אשראי, הלוואות ומשיכות יתר, ואילו הנתבעת התחייבה לפרוע לתובע את יתרת החובה עם דרישה. יתרת החובה בחשבון הנתבעת ביום 28/11/01 הגיעה לסך של 1,736,096.65 ₪, כשהריבית מחושבת עד ליום 30/9/01. ביום 2/7/93 חתמו מר סייג שמעון ונתבע מס' 2 על כתב ערבות מתמדת והתחייבות לשיפוי ללא הגבלת סכום, לפיה ערבו הם לכל חובות החברה והתחייבו לשלם לתובע עם דרישה את הסכומים שיגיעו לתובע מהחברה. ביום 25/5/01 חתם מר סייג שמעון על הסכם פשרה עם הבנק המסדיר את אופן פירעון חובו לבנק. מכוח ערבותו לצורכי פשרה הועמד חובו של סייג על סך 590,000 ₪, ומר סייג מבצע את הסדר הפשרה כהלכתו. נתבע 2 סירב להתפשר עם התובע, מאחר ונתבע 2 הנו ערב בעל עניין בחברה, שכן הנו המנהל הכללי של החברה ניתן לפעול נגדו מבלי למצות את ההליכים כנגד החייבת העיקרית, שהיא החברה, מאחר ונתבע 2 לא נענה לדרישות התובע הוגשה תביעה זו. נתבע 2 הגיש בקשת רשות להגן, אליה צירף תצהיר. בתצהירו מכחיש הנתבע את חתימתו על כתב הערבות. לטענתו מר סייג חתם את חתימתו של הנתבע ללא הסכמתו וללא ידיעתו, והתובע ידע על כך. הנתבע צירף חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד - מר אמנון בצלאלי, וכן תצהיר של מר סייג שמעון, אשר מאשר כי הוא חתם גם את חתימתו של הנתבע. יצוין כבר בשלב זה כי המומחה מצא התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימות נתבע 2 במסמך הערבות לבין דוגמאות על שמו, " במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שהחתימות נכתבו על ידו ". הנתבע מוסיף בתצהירו כי על פי סעיף 36 לתנאי ניהול החשבון אסור היה לנתבעת 1 למשוך שיקים, אך מעיון בדפי החשבון עולה כי היא משכה שיקים בסכומים העולים על סכום התביעה, לפיכך אין לחייב את הערב במשיכות בניגוד לתנאי ניהול החשבון. טענה נוספת של הנתבע 2 היא כי נודע לו ממר סייג כי בוצעו משיכות בחתימה אחת בלבד, במקום שתי חתימות בצירוף חותמת החברה, המשיכות הללו עולים על החוב הנתבע. עוד טוען הנתבע כי מר סייג היה "הכיס העמוק של החברה", ואם היו ממצים איתו את הדין, לא היה נותר חוב לנתבע 2. לפיכך עומדת לנתבע 2, לטענתו, הגנה לפי סעיף 6(ב) לחוק הערבות. נתבע 2 נחקר על תצהירו. הנתבע מאשר כי הוא חתום על מסמך תנאי אשראי ועל תנאי ניהול חשבון דביטורי. הנתבע נשאל האם לפי תנאי החשבון אסור למשוך שיקים, והשיב כי מותר, אך לא בחתימה אחת. הנתבע נשאל היכן מצויין כי יש צורך בשתי חתימות בצירוף חותמת החברה, והשיב כי אין מסמך כזה, אך הוא יודע כך. הנתבע נשאל לגבי טענה של חיוב חשבונו שלא כדין ביום 15/10/97 בסך 50,000 ₪, אך הוצג לו החשבון לפיו פעולה זו הנה זיכוי ולא חיוב. תגובתו הייתה כי הוא לא בדק את העניין הזה באופן אישי. הנתבע נשאל גם לגבי סכום שטוען כי חוייב בסך 25,000 ₪ ביום 11/11/97, ונתברר כי הוא זוכה ולא חויב, ואימת עובדה זו. הנתבע לא בדק את סכומי ההעברות, שטוען כי בוצעו שלא כדין, לטענתו עורך דינו בדקת אותם. הנתבע קיבל את המסמכים הבנקאיים. הנתבע אישר כי ביחס לבנק הוא ומר סייג היו שווים למרות שלמר סייג היו 66% של המניות בנתבעת 1. העד גם סירב לשלם את הסכום ששילם מר סייג. מר סייג נחקר גם הוא על האמור בתצהירו, לפיו הוא חתם גם את חתימת הנתבע 2 על כתב הערבות. מר סייג אישר את חתימתו על כתב הערבות. הייתה גם למר סייג וגם לנתבע 2 כוונה לחתום על כתב הערבות. מר סייג לא זכר אם אמר לנתבע כי חתם את חתימתו על כתב הערבות. למרות שנאמר לו כי הוא עלול להיות מופלל בעבירה של זיוף, לא שינה מר סייג את עדותו. ב"כ התובע הסכים לתת לנתבע רשות להגן בטענת הזיוף בלבד. טענת הגנה אחת של הנתבע היא כי הבנק פעל בניגוד לתנאי ניהול החשבון. הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי ביום 14/5/97 חתם בשם החברה על הסכם תנאי אשראי כלליים וביום 2/7/93 חתם בשם החברה על הסכם החח"ד. על פי הסכם החח"ד במקרה של סתירה בין תנאי ניהול כלליים ותנאי ניהול של הסכם החח"ד. יגברו תנאי ניהול החח"ד. סעיף 3 להסכם החח"ד מאפשר שימוש בשיקים לשם משיכות כספים מהחשבון. לפיכך יש לדחות טענתו של הנתבע לעניין זה. באשר לדרישת 2 חתימות, הנתבע לא הצליח להביא כל מסמך לפיו זאת הייתה הדרישה. בחקירתו הנגדית של הנתבע הובהר כי טענותיו בדבר ההעברות שבוצעו בחתימה אחת בחלקו הן פעולות זכות ולא פעולות חובה. הנתבע מודה כי הוא כלל לא בדק את החשבון אלא רק עורך דינו. המדובר באדם שעסק בניהול החברה והיו לו מניות רבות בה. באשר לדרישת המסמכים הנתבע לא ידע לומר דבר ולא הציג כל דרישה ספציפית למסמכים חסרים. על פי הסכם הערבות הבנק רשאי לפטור ערב ולא יהיה בכך כדי לפגוע בערבותו של ערב אחר. לפיכך אם אומנם יקבע כי הנתבע 2 חתום על כתב הערבות, לא תעמוד לו טענתו בדבר הפטר מערבותו. התוצאה הסופית, איפוא, היא כי ניתנת לנתבע 2 הרשות להגן רק לעניין זיוף חתימתו על כתב הערבות. קובע התיק לק"מ ליום 20/9/05 שעה 08:45. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. ניתנה היום י"ד בתמוז, תשס"ה (21 ביולי 2005) בהעדר הצדדים א. קידר, ש ו פ ט מסמכיםהוכחת חתימהערבות